משה גרנות על ספרה של אביבית משמרי ״ג׳ונסון 38 – נובלת נכלולי נדלן״ – שבו משלבת אביבית משמרי בין בעיות נדל”ן ושירה לירית בהישג ספרותי של ממש.

המערכת

על ג’ונסון 38 – נובלת נכלולי נדל”ן מאת אביבית משמרי, פטל, 2020, 143 עמ’

כריכת הספר ״ג׳ונסון 38״ של אביבית משמרי

שם הנובלה שלפנינו טעון הסבר: זהו זיווג בין שם הפרויקט הנדל”ני הידוע תמ”א 38, ובין כינויו של הדייר המבקש להיבנות מתמימות שכניו כדי לספח לעצמו את גג הבניין ולהופכו לפנטהאוס. לדייר זה קוראים ירוחם ינולי-יניב, אבל בשל גובהו הוא מכונה “מג’יק ג’ונסון”, על שמו של כדורסלן לוס אנג’לס לייקרס האגדי. לאשתו קוראים אדירה, אבל הדוברת בספר מכנה אותה “הידרה”, על היותה הדיקטטורית של הגג: המפתחות מצויים בידיה באופן בלעדי.

עלילת הספר חגה סביב ניסיונות אין-ספור חסרי תוחלת של דיירי הבניין – בניין ישן ומוזנח בן ארבע קומות, שבהן שמונה דירות – לשפר את פני הבניין, לחזקו מפני רעידות אדמה, להוסיף מעלית, שכן הדיירים המבוגרים מתקשים לשאת סלים לקומות העליונות. בתחילה רצה ג’ונסון, כאמור, לספח את הגג, ולשם כך היה זקוק לחתימות הדיירים. התוכנית הזאת אינה יוצאת אל הפועל, כמו שאר התוכניות: שיפוץ בתמ”א 38; שיפוץ מטעם עמידר; תוכנית הריסה ובנייה מחודשת; ועוד. בתוך ההיוועדויות הרבות ואספות הדיירים, מובעת ההתנגדות הנמרצת של הדוברת סיגל רגן, כי היא חשה ברצון של בעלי עניין לצבור הון על חשבונם של דיירים תמימים. השמות של חלק מהדיירים מעוררים גיחוך – שמאי בן אדריכל, רועי ושירלי גבינוב, ירוק עד, יפעה תחכמון, ליד שמות מקובלים כמו יצחייק, שליין, יניב.

בספר מתוארות האינטריגות הקטנות שבין הדיירים, המסתיימות גם בהלשנות לעירייה. למשל, תלונה שהדוברת עורמת קומפוסט מסריח במרפסת, שיפעה תחכמון מקיימת סדנת כתיבה בדירתה השכורה, ומשלמת ארנונה על דירת מגורים ולא על עסק.

הסיפור מובא בגוף ראשון ממקלדתה (קודם במכונת כתיבה חשמלית, אחר כך במחשב) של סיגל רגן (לשעבר רג’ואן), אישה בגיל העמידה, שהיא אחת המאושרות, כיוון שהיא גרה בדירה משלה, כשכל בני דורה גרו בשכירות בעיר תל אביב היקרה, ונאלצו לעזוב ולגור בפריפריה. את הדירה היא השיגה מחסכונותיה ומכספי ההורים הגרים באילת, שבה מתגורר גם אחיה המסעדן. היא מתפרנסת כקופירייטרית, כמעצבת חלונות ראווה, כדיילת מכירות, הגם שהקורא כמעט שאינו פוגש אותה באחת מעבודותיה. היא כותבת שירים ובספר מופיעים 12 משיריה – המחברת, אביבית משמרי, היא בעצמה משוררת, בין שלל תאריה – שולחת לכתבי עת ולהוצאות ספרים, ללא שום תוצאה. באיזה שהוא שלב היא כותבת שיר על תינוק “שמימי”, על בנה של יפעה תחכמון, אישה שסיגל ממש מתעבת. עורך כתב העת מבטיח לפרסם, אבל הספר שלנו בא לידי גמר, ולא מסופר שהשיר התפרסם.

לסיגל יש דעה נחרצת באשר לייעודה ולתכליתה של השירה: השירה צריכה לגלות אמת כללית ויופי צרוף, ולא חשיפת סודות פרטיים (עמ’ 27, 35); השירה צריכה לבטא את העולם, ולא את ההתפעמות מהעולם (עמ’ 68). כל זה נאמר כנגד הקו של יפעה תחכמון שגרה בשכירות בקומה שמעליה, וסיגל שומעת מהמרפסת שלה את הלהג של יפעה ושל המשתתפים בסדנה שלה, המתבקשים “לשפוך את הלב”. סיגל חשה כישלון כְּשלה-עצמה יצא שיר לירי-אישי בתבנית שיפעה מטיפה לו.

העוינות של סיגל כלפי יפעה נבעה מהתקפה של יפעה על שיר שלה בנושא לחם ושמרים, שיר שסיגל טוענת שמעולם לא שלחה לה. עימות בין השתיים בחדר המדרגות גורם לסיגל לחולשה הנדמית להתקף לב. וכאן המקום להזכיר את העבר של סיגל (הספר מאזכר אירועים מימי צעירותה: מלחמת המפרץ, ההתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק, מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד). לסיגל היו כמה פרשיות כושלות עם “זכרים”, והיא מחליטה לחדול מכך, וגם לא ללדת ילדים. דוגמה ל”זכר” מהמין הזה הוא גידי, מכור לסמים, שבביקורה אצלו הוא אינו עונה לצלצול של שליח הסופרמרקט כדי להימנע מלתת לו טיפ… לדבריה היא גם סירבה לשתי הצעות נישואין.

סיגל מרוצה מהתרופפות סימני פוריותה (הפסקת המחזור), ומבקשת להתבגר בנחת בלי סערת הרגשות של הנעורים. והנה, דווקא כלפי איש התמ”א 38 דובי ירמוך, שהיא חושדת בו שהוא נוכל נדל”ן, דווקא כלפיו היא נתקפת בתשוקה מינית שאיננה ניתנת לעצירה, שכן דובי הוא גבר שרמנטי בעל עיניים כחולות-שחורות. סיגל יוזמת התעלסות עימו, וזאת כמו גם איברי הגוף הרלוונטיים – קטע מרתק! – מתוארים גם בפיוט וגם במילים “עממיות” (עמ’ 98-97). מסתבר שהאיש הזה, שהיה מפוקפק בעיניה, מתגלה כחבר אוהב, רגיש מאוד לכאביה, בן זוג אידיאלי, ולמרבה המזל גם לא נשוי.

אבל נחזור לנושא השירים – כאמור, אף שיר שלה אינו מתפרסם, אבל היא מדמיינת את השבחים וההלל ששיריה היו אמורים לזכות בהם. היא הופכת את האשפה של ביתה לקומפוסט, ומציינת שהתולעת שבו ניזונה כמו האדם, מאותם החומרים, והיא ממש משווה את מחזור חייה של היצירה ושל היוצר לקומפוסט. דימוי אחר של סיגל: הכתיבה כמוה כבהייה קשובה בייחור משריש (עמ’ 41). סיגל מאוכזבת כשנודע לה שחברתה יעלי משתתפת בסדנה של אויבתה, יפעה תחכמון, ולא רק זאת, אלא שגם יצירתה, שנבעה באותה סדנה, זוכה להתפרסם בספר בעל סיכויים להיות רב-מכר (עמ’ 83).

הספר מתאר שני כישלונות עיקריים – כישלונו של הבניין הישן להתחדש וכישלונה של סיגל לקבל הכרה כמשוררת. אבל לעומתם יש בספר שני ניצחונות: הזוגיות היפה עם דובי ירמוך, והכתיבה המשובחת על נושאים פרוזאיים לחלוטין כמו שיפוץ בניין.

לאביבית משמרי יש כאן הישג של ממש – היא חיברה ספר מעניין על נושא משעמם.

קיראו גם:

אביבית משמרי על ג’ונסון 38

ירון פריד על ג’ונסון 38

יצירה אקזיסטנציאליסטית מטלטלת

קסנדרה הישראלית -ראיון עם אביבית משמרי

העם השתגע ?: משה גרנות על ספרה של אביבית משמרי “הזקן השתגע “

יש לנו ניאנדרטאל במשפחה: אביבית משמרי על ספרה “ימי מטילדה”

דף הפייסבוק של אביבית משמרי

אביבית משמרי.פייסבוק.

הפוסט הקודםהאות העברית כחיה פוליטית
הפוסט הבאזבנג והתנגדות למשטר
בעל תואר תואר ראשון ושני (בהצטיינות) מטעם אוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת בר-אילן. שימש כעובד הוראה, והגיע לדרגת מפקח כולל על ב"ס על-יסודיים. פרסם עשרות סיפורים, מאות מאמרים, ערכים לאנציקלופדיות, ולמעלה מ–40 ספרים בסיפורת, ספרות ילדים ונוער, הגות, חינוך, וכן ספרי לימוד וספרי עזר. ערך ספרים, סדרות, אסופות, ושנתונים. סיפורי הילדים שלו "להיות כמו כולם", "הנדר", "מיקי", "הארמון הקפוא", "המלאך שמוחק זיכרונות", "אניזו" שודרו ברדיו בהמשכים. ב-1983 זכה בפרס ע"ש יוסף ברסלבי מטעם החברה לחקר המקרא. עורך את "לקסיקון סופרי ישראל" מטעם אגודת הסופרים.

תגובה אחת

  1. אביבית משמרי כותבת בדף הפייסבוק שלה:
    שני ארועי נדל”ן משמחים פתחו את השבוע: נמצא סוף סוף היזם שיסכים לקחת על עצמו את ייסורי השיפוץ של הבניין ידוע הסבל שלנו בלב העיר. בקרוב, כל שאנו הדיירים נצטרך לעשות יהיה לאחוז בעט ולחתום. כן, זה קורה במציאות, אחרי כעשרים שנה של היסחבויות. ואילו בספרות, התפרסמה ביקורת נאה ומשמחת של משה גרנות על “ג’ונסון 38” שלי.
    ציטוט: “הספר מתאר שני כישלונות עיקריים – כישלונו של הבניין הישן להתחדש וכישלונה של סיגל לקבל הכרה כמשוררת. אבל לעומתם יש בספר שני ניצחונות: הזוגיות היפה עם דובי ירמוך, והכתיבה המשובחת על נושאים פרוזאיים לחלוטין כמו שיפוץ בניין.”
    תודה למשה על הקריאה והניתוח!

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × שלוש =