חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "הנפש הטובה"
כרזת הסרט ״הנפש הטובה״
זהו סרטו של איתן ענר, משנת 2022, אשר מוקרן מאז 22.3.2023 בבתי הקולנוע בארץ.
מורן רוזנבלט, שחקנית ישראלית עסוקה מאוד המככבת לאחרונה גם בהפקות בינלאומיות ובשפות זרות, מגלמת בסרט את הדמות הראשית של שרון התל-אביבית, מפיקת סרטים, אשר נקלעת לסף פשיטת רגל בשל משבר ביחסים עם אברי, בעלה השני, העשיר, שמימן את פעילותה. בתור קרש הצלה, לו היא זקוקה נואשות, היא מקבלת על עצמה פרויקט אתגרי במיוחד – שיתוף פעולה עם עוזי סילבר החרדי, בגילומו של רמי הויברגר, במאי עבר נערץ, שחזר בתשובה לפני שנים, וכעת חוזר אל העשייה הקולנועית. הוא מתכנן לעבד את הטרגדיה התנ"כית המתוארת בספר שמואל א', פרק כ"ח, של המפגש הגורלי בין שאול המלך לבעלת האוב בעין דור. את התפקידים הראשיים יגלמו עוזי סילבר עצמו, ולאה, אשתו, שהייתה שחקנית בעברם החילוני, והצילומים יתקיימו בירושלים.
שרון חווה קשיים מרובים במהלך ההפקה. התנ"ך, ירושלים, והעולם החרדי, זרים לה. היא נמצאת גם בעימות עם מנהלי הקרן שאמורה לממן את ההפקה, אשר בשלב מסוים מאבדים אימון בהצלחת הפרויקט, ומסירים את תמיכתם. מי שנחלץ לעזרתה הוא שי, בגילומו של אורי גוטליב, בן זוגה הקודם, אבי בתם המשותפת, אשר מגדל אותה. שי הוא איש קולנוע בעצמו, כותב את התסריט עבור הפרויקט של שרון, ומשתתף בבימויו. מורן רוזנבלט מיטיבה לגלם דמות חזקה, נחושה, שמסתגלת מהר למצב החדש. היא לומדת את הסיפור התנ"כי, אותו לא הכירה לפני כן, ואף לא הבינה את שפתו, ומתמודדת עם התנאים החמורים אותם מציב בפניה עוזי סילבר החרדי. הסרט "הנפש הטובה" מצולם בשחור-לבן, כאשר קטעי הסרט הפנימי על שאול המלך, אותו שרון מפיקה, מצולמים בצבע. בנוסף לסרט הפנימי הזה ישנה טעימה מסרט אמריקאי בשחור-לבן, "מעקף" משנת 1945, אותו שרון רואה באייפד בתחילת הסרט, וכן הצצה למחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולד ברכט, אותו מביים שי. שני האזכורים האלה משמעותיים להבנת הסרט: "מעקף" הוא סרט אפל מסוגת הפילם נואר, המנבא את תלאותיה של שרון המפיקה, ושם המחזה של ברכט היווה השראה עבור שם הסרט "הנפש הטובה".
שרון מגיעה אל קו הגמר של מרוץ המכשולים, משלימה את הפקת הסרט, וזוכה באימון מחודש של אנשי קרן הקולנוע. העימות בין שאול המלך לבעלת האוב מעין דור, אשר הצית את דמיונם של אמנים רבים במרוצת השנים, מתאר יפה את יחסי העבודה המתוחים בין שרון המפיקה לעוזי סילבר, יוזם הפרויקט. בשני המקרים, במפגש בין גבר לאישה מעולמות שונים, האישה מתמודדת עם עליונותו הראשונית של הגבר, וגוברת עליו בחוכמה של נחישות-רגישות.
הסרט גם נוקט עמדה בגנות נישואים מתוך בצע כסף – לאברי, שמתכחש לשרון מתחילת הסרט ומביא עליה את פשיטת הרגל – ובזכות הקשר המחודש עם שי, בעלה הראשון, עמיתה לעשייה הקולנועית, אשר הופך להיות שותף פעיל בהפקת הסרט שלה. ניתן לראות את הזוג שרון ושי כבני דמותם של איתן ענר התסריטאי-במאי ואשתו תמר קינן השחקנית-במאית.
שרון, המכורה לעבודתה, מזניחה את כל קשריה המשפחתיים: נפרדת מבני זוגה, מרוחקת מבתה, וכן נמצאת בנתק עם אמה על רקע היעדרותה מטקסי האזכרה של אביה. במהלך הסרט מתגבר שיתוף הפעולה שלה עם שי, בעלה הראשון, חל שיפור ביחסיה עם הבת, ושרון מגיעה, אם כי באיחור-מה, לבית הקברות לאזכרה השנתית לאביה, ומישירה מבט אל עיני אמה.
דמותו של עוזי סילבר מזכירה לצופים את סיפור חיו של אורי זוהר. הקולנוען איתן ענר אומר בראיון, שה"שחור לבן" של סרטו בהחלט מתכתב עם סרטיו המרכזיים של אורי זוהר, שצולמו בשחור-לבן, ומוסיף, שבזמן עשיית הסרט, לנגד עיניו עמדה דמותו של חברו של אורי זוהר, מרדכי ארנון, הזכור כפופיק, שבו נתקל בגיל 10.
אני ממליצה לצפות בסרט, וכן לקרוא את הראיונות עם מורן רוזנבלט ועם איתן ענר לרגל צאת הסרט להקרנות.
