המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 28-29 אפריל 2023: עתיד האנושות במחזה על פי ההיסטוריון העתידן יובל נח הררי

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

המחזה “(ר)אבולוציה”

צפו במקדימון ה מחזה:

המחזה (ר)אבולוציה מדריך להישרדות במאה ה-21 נכתב בהשראת ספרו של ההיסטוריון פרופסור יובל נח הררי “21 מחשבות על המאה ה-21“, הדן בסוגיות הטכנולוגיות, החברתיות, והביולוגיות-גנטיות של המין האנושי בהמשך המאה ה-21. האם היסטוריון, דוגמת יובל נח הררי, הוא גם עתידן? מסתבר שכן. אני רואה זאת באופן הבא: מי שחוקר את העבר ואת ההווה, נותן דחיפה קלה לכדור הידע ומגלגל אותו קמעה קדימה בזמן.

יעל רונן, במאית ומחזאית ישראלית המתגוררת בברלין, כתבה, יחד עם דימיטרי שאד, איש תיאטרון גרמני ממוצא רוסי, את המחזה “(ר)אבולוציה” בעקבות הספר הזה בסוף 2019. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון “טאליה” בהמבורג, בבימויה של יעל רונן, בפברואר 2020, ביום שבו התגלה חולה הקורונה הראשון בעיר. מגפת הקורונה המחישה את הקשרים ההדוקים בין אינפוטק לביוטק, עליהם מדבר הספר. המחזה הוצג בתיאטרונים רבים באירופה, עובד לסרט באורך מלא לטלוויזיה ההולנדית, הגיע לארץ, ומאז 7.7.2022 מוצג על במת תיאטרון גשר בבימויו של אילן רונן.

ההצגה נפתחת בפרולוג מפיו של השחקן אלון פרידמן, אשר עומד בקצה הבמה, כשגבו אל המסך הבד המורד, באומרו: “קהל נכבד, בזמן שאתם תיצפו בהצגה אנחנו נצפה בכם. כדי שנוכל לספק לכם חוויית תיאטרון מותאמת אישית, חיישנים מתחת לכיסאות ינטרו את תגובות הגוף שלכם, מצלמות בפנסי האולם יקראו את הבעות הפנים ותנועות העיניים שלכם, ייבדקו מה אחוז הנרדמים באולם, אילו שחקנים מעוררים אתכם מינית, ולאיזה טקסט התחברתם אינטלקטואלית”. האם מישהו בקהל מאמין בקיומם של אביזרי הניטור המתקדמים האלה? אולי, אך הצופים לבטח נהנים מהמהתלה וצוחקים.

בתום דברי המבוא, אלון פרידמן מעביר אותנו 20 שנה קדימה: מספרי השנים רצים על מסך הבד המסורתי מ- 2023 עד 2043, ואז המסך עולה וחושף במה גדולה, כשבעומקה ניצבים 3 מסכי הקרנות. ההצגה מורכבת ממספר סיפורים אנושיים, הכרוכים זה בזה. בכל סיפור, בנוסף לדמויות האנושיות, ישנם רובוט אלקטו או רובוטית אלקטה, בעלי בינה מלאכותית, אשר מצד אחד נאמנים לאנשים, אותם הם משרתים, ובעצם מנטרים ומודיעים להם על מצבם, אך עלולים לרגל ולדווח לגורמי חוץ.

יש לציין לטובה את שפת המחזה החדשנית, אשר מתמודדת היטב עם התהליכים העתידניים, דוגמת עריכה גנטית ליצירת תינוקות מהונדסים, כינוייָם של חסידי התהליכים הטבעיים ומתנגדי הִנדוּס היתר “נטורליסטים-טרוריסטים”, הפיכתו של אדם, שלא מרגיש בנוח בתוך גופו, לדאטה, לנתונים המאוכסנים בענן.

יפות החליפות המתכתיות-כסופות של הרובוטים. שלושת השחקנים שנכנסים לתפקיד הרובוטים בסצינות מסוימות, מגלמים דמויות אנושיות בסצינות אחרות. התהפוכות החלות בשחקנים מרשימות מאוד ומעידות על מיומנויות משחק גבוהות.

המונולוג של עידו מוסרי עם הכריך ביד, בו הוא מצביע על החיטה כאשמה בשעבוד האדם מאז המהפכה החקלאית מלפני כעשרת אלפים שנה, מתכתב עם אחד הרעיונות המרכזיים של פרופסור יובל נח הררי, הדן בביות החיטה בספרו המפורסם “קיצור תולדות האנושות” משנת 2011. בעיניי, המונולוג זר למהלך של ההצגה “(ר)אבולוציה” העתידנית, כי כולו נָטוּעַ וקָצוּר בעבר.

ההבניה של החיים העתידיים בעוד 20 שנה נתפסת כמהימנה, כולל הבית החכם, בו המכשירים החשמליים פותחים את הבוקר בפגישת התייעצות, דוגמת טקסי stand up meeting של צוותי פיתוח תוכנה, הנהוגים בחברות הייטק עכשוויות.