חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

המחזה “(ר)אבולוציה”

צפו במקדימון ה מחזה:

כרזת המחזה (ר)אבולוציה
כרזת המחזה (ר)אבולוציה

המחזה (ר)אבולוציה מדריך להישרדות במאה ה-21 נכתב בהשראת ספרו של ההיסטוריון פרופסור יובל נח הררי “21 מחשבות על המאה ה-21“, הדן בסוגיות הטכנולוגיות, החברתיות, והביולוגיות-גנטיות של המין האנושי בהמשך המאה ה-21. האם היסטוריון, דוגמת יובל נח הררי, הוא גם עתידן? מסתבר שכן. אני רואה זאת באופן הבא: מי שחוקר את העבר ואת ההווה, נותן דחיפה קלה לכדור הידע ומגלגל אותו קמעה קדימה בזמן.

יעל רונן, במאית ומחזאית ישראלית המתגוררת בברלין, כתבה, יחד עם דימיטרי שאד, איש תיאטרון גרמני ממוצא רוסי, את המחזה “(ר)אבולוציה” בעקבות הספר הזה בסוף 2019. המחזה עלה לראשונה בתיאטרון “טאליה” בהמבורג, בבימויה של יעל רונן, בפברואר 2020, ביום שבו התגלה חולה הקורונה הראשון בעיר. מגפת הקורונה המחישה את הקשרים ההדוקים בין אינפוטק לביוטק, עליהם מדבר הספר. המחזה הוצג בתיאטרונים רבים באירופה, עובד לסרט באורך מלא לטלוויזיה ההולנדית, הגיע לארץ, ומאז 7.7.2022 מוצג על במת תיאטרון גשר בבימויו של אילן רונן.

ההצגה נפתחת בפרולוג מפיו של השחקן אלון פרידמן, אשר עומד בקצה הבמה, כשגבו אל המסך הבד המורד, באומרו: “קהל נכבד, בזמן שאתם תיצפו בהצגה אנחנו נצפה בכם. כדי שנוכל לספק לכם חוויית תיאטרון מותאמת אישית, חיישנים מתחת לכיסאות ינטרו את תגובות הגוף שלכם, מצלמות בפנסי האולם יקראו את הבעות הפנים ותנועות העיניים שלכם, ייבדקו מה אחוז הנרדמים באולם, אילו שחקנים מעוררים אתכם מינית, ולאיזה טקסט התחברתם אינטלקטואלית”. האם מישהו בקהל מאמין בקיומם של אביזרי הניטור המתקדמים האלה? אולי, אך הצופים לבטח נהנים מהמהתלה וצוחקים.

בתום דברי המבוא, אלון פרידמן מעביר אותנו 20 שנה קדימה: מספרי השנים רצים על מסך הבד המסורתי מ- 2023 עד 2043, ואז המסך עולה וחושף במה גדולה, כשבעומקה ניצבים 3 מסכי הקרנות. ההצגה מורכבת ממספר סיפורים אנושיים, הכרוכים זה בזה. בכל סיפור, בנוסף לדמויות האנושיות, ישנם רובוט אלקטו או רובוטית אלקטה, בעלי בינה מלאכותית, אשר מצד אחד נאמנים לאנשים, אותם הם משרתים, ובעצם מנטרים ומודיעים להם על מצבם, אך עלולים לרגל ולדווח לגורמי חוץ.

שלושת הרובוטים, מתוך ״ר(א)בולוציה״
שלושת הרובוטים, מתוך ״(ר)אבולוציה״

יש לציין לטובה את שפת המחזה החדשנית, אשר מתמודדת היטב עם התהליכים העתידניים, דוגמת עריכה גנטית ליצירת תינוקות מהונדסים, כינוייָם של חסידי התהליכים הטבעיים ומתנגדי הִנדוּס היתר “נטורליסטים-טרוריסטים”, הפיכתו של אדם, שלא מרגיש בנוח בתוך גופו, לדאטה, לנתונים המאוכסנים בענן.

בקליניקה של ד״ר פרנק, מתוך ״ר(א)בולוציה״
בקליניקה של ד״ר פרנק, מתוך ״(ר)אבולוציה״

יפות החליפות המתכתיות-כסופות של הרובוטים. שלושת השחקנים שנכנסים לתפקיד הרובוטים בסצינות מסוימות, מגלמים דמויות אנושיות בסצינות אחרות. התהפוכות החלות בשחקנים מרשימות מאוד ומעידות על מיומנויות משחק גבוהות.

מונולוג עידו מוסרי עם כריך ביד מתוך ״ר(א)בולוציה״
מונולוג עידו מוסרי עם כריך ביד מתוך ״(ר)אבולוציה״

המונולוג של עידו מוסרי עם הכריך ביד, בו הוא מצביע על החיטה כאשמה בשעבוד האדם מאז המהפכה החקלאית מלפני כעשרת אלפים שנה, מתכתב עם אחד הרעיונות המרכזיים של פרופסור יובל נח הררי, הדן בביות החיטה בספרו המפורסם “קיצור תולדות האנושות” משנת 2011. בעיניי, המונולוג זר למהלך של ההצגה “(ר)אבולוציה” העתידנית, כי כולו נָטוּעַ וקָצוּר בעבר.

ההבניה של החיים העתידיים בעוד 20 שנה נתפסת כמהימנה, כולל הבית החכם, בו המכשירים החשמליים פותחים את הבוקר בפגישת התייעצות, דוגמת טקסי stand up meeting של צוותי פיתוח תוכנה, הנהוגים בחברות הייטק עכשוויות.

הפוסט הקודםחיים הזז – אוהב מדינת ישראל
הפוסט הבאהאמן ומגפת הכולירה: ניתוח של “מוות בונציה”
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

3 תגובות

  1. תודה, חגית, על הרשימה. נשמע שהמחזה מעניין ורלוונטי לחיינו ולעתידנו. תודה גם ליקום תרבות.

  2. לגבי המונולוג לגבי החיטה כאשמה בשעבוד האדם מאז המהפכה החקלאית מלפני כעשרת אלפים שנה, שבעיני חגית זר למהלך ההצגה, כי כולו נָטוּעַ וקָצוּר בעבר.זהו אלמנט חשוב ביותר בספר ההיסטוריה של הררי ומשום כך כנראה
    הכניסו אותו.
    הררי למעשה טוען שיכול להיות שהאנושות ביצעה משגה בכך שעברה לחקלאות ותיאורטית חיי בני האדם היו יכולים להיות טובים יותר אם היו נשארים ציידים לקטים.לא ראיתי את ההצגה ,אבל על סמך התיאור של חגית אני מבין בהחלט למה הכניסו את העניין הזה שהוא אכן רלבנטי מבחינת הררי.

  3. Yuval Welis בפייסבוק:
    הקטע על החיטה שייך לאידיאולוגיה של השמאל החדש, שהחליט מתישהו (הררי כמובן לא מציין את המקור; מבחינתו הוא הגה את הכל) שהמהפיכה החקלאית היא התחלת הקפיטאליזם, ואילו ‘הציידים-מלקטים’ הם הסוציאליזם ההיולי הטוב.
    הרעיון הזה מופיע גם בספרו המדובר (יחסית) של ההיסטוריון-אנתרופולוג המנוח גראבר , ובעוד מקורות.
    מיותר לציין שהוא מופרך מעיקרו, ושלא היתה כל מודעות לבני אדם אז בעניין – הקישור לרכוש, שהתקיים אצל הסאפיינס עוד לפני מאה אלף שנים ויותר, הוא אחד מאבני הדרך של התבונה שלנו (היכולת לייצר ולהיקשר רגשית לדבר שיצרנו).
    הררי במקום אחר בספר, טוען שלרופאת שבט ציידי-לקטי שכזה, היה ידע ששקול ל’כמה דוקטורטים’…
    והוא עוד נחשב להיסטוריון…

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 − ארבע =