יואל שלום פרץ, חוקר מעשיות, מספר לד”ר אלי אשד על גילגוליו המוזרים של סיפור בלשי של ארתור קונאן דויל, שהפך בראשית המאה העשרים לסיפור בלשי שכתב רב יהודי בכיכובו של המהר”ל מפראג. ועל הפרויקט שלו להעלות למרשתת אנתולוגיה של שלושת אלפים סיפורים חסידיים.
המערכת
תקציר הספר:
באולם המרכזי של מוזאון בלמור מוצג פריט ארכיאולוגי בעל חשיבות יוצאת דופן: חושן המשפט, הבגד עם שתים־עשרה האבנים הטובות שנשא הכוהן הגדול על חזהו. מכתב מסתורי נשלח אל וורד מורטימר, חוקר צעיר שאך זה מונה לתפקיד אוצר המוזיאון. הכותב האלמוני מפציר בו להדק את סידורי האבטחה ומזהיר אותו מפני אסון שעלול להתרחש.
למחרת היום לפנות בוקר מתעורר מורטימר לשמע קריאותיו המבוהלות של שומר הלילה…
ארתור קונאן דויל התפרסם בעולם בזכות גיבורו, הבלש שרלוק הולמס, אך לא רבים הם היודעים כי הוא פרסם גם סיפורים בלשיים נוספים. הסיפור המובא בפני הקוראים הוא אחד מאותם סיפורים בלשיים הזוכה בפעם הראשונה לתרגום עברי.
יואל שלום פרץ, הידוע כמלקט סיפורי עם, וגם מחבר של כמה סיפורי מדע בדיוני לילדים, תירגם לאחרונה סיפור יוצא דופן – סיפור בלשי של ארתור קונאן דויל.
להלן ראיון שלו בנושא עם אלי אשד.
אלי: לאחרונה פורסם תרגום שלך לאחד מסיפוריו הבלשיים של קונן דויל, תעלומת חושן המשפט, סיפור ששרלוק הולמס וידידו ד”ר ווטסון אינם מככבים בו, אך יש בו את כל הסממנים הספרותיים של הבלש המהולל. מדוע החלטת לתרגם אותו?
יואל: אכן כן. תרגמתי את סיפורו הבלשי של קונן דויל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, העוסק למרבה הפלא בנושא יהודי מובהק.
חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הוא אחד משמונת בגדיו של הכוהן הגדול בבית המקדש. בחושן שובצו שתים-עשרה אבנים יקרות כנגד שנים-עשר שבטי ישראל, והוא היה מונח על חזהו של הכוהן הגדול. הסיפור הבנוי כתעלומה בלשית, עוסק בגנֵבתן של אבני החושן ממוזאון בריטי, ומסתיים בהשבתן למקומן.
הסיפור פורסם במקור באנגלית תחת השם: The Story of the Jew’s Breast-Plate ב-1899.
זהו אמנם אינו אחד מסיפורי שרלוק הולמס הידועים של קונן דוייל אבל הוא מזכיר אותם בתכניו.
מילדותי אני אחד ממעריציו של שרלוק הולמס, ואת חמישים ושש הסיפורים וארבעת הספרים העוסקים במעלליו קראתי אין-ספור פעמים, אבל לסיפור המסוים הזה הגעתי דווקא בשל עיסוקיי הפולקלוריסטיים. בשנת 1991 ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק (ספריית דורות) ספרו של יהודה יודל רוזנברג, הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים. את הספר, בליווי מבואות והערות, הוציא לאור ידידי פרופ’ עֵלִי יסיף מאוניברסיטת תל אביב. יהודה יודל רוזנברג היה רב ומספר סיפורים שנולד בפולין בשנת 1860, ונפטר בקנדה בשנת 1936. בספרו זה של פרופ’ יסיף הובאו רבים מסיפוריו של רוזנברג שראו אור בתחילת המאה העשרים. הידועים שבהם הם סיפורי הגולם מפראג. רוזנברג טען ששאב את ההשראה לסיפורים מתוך כתבי יד ומקורות עתיקים שגילה בספרייה נידחת בפולין, אך לדעת מרבית החוקרים הוא פשוט בדה אותם מדמיונו הפורה.
בשנת תרע”ד (1914) פרסם רוזנברג בעיר פיוטרקוב ספרון קטן בשם חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, שבו פותר המהר”ל מפראג חידה בלשית. בהקדמתו לספר הוא כותב בין היתר:
“חלק השני של מעשה פלא הזה נכתב בספר ונדפס מכבר בלשון אנגליא, על ידי הסופר המפורסם והחוקר הגדול הנקרא קאנאן דזשוויל, איש אנגליא. ומן ספרו של הסופר המהולל הזה נעתק המעשה גם לספרי שאר עמי ארץ אירופא. וגם בלשון רוסיא נעתק המעשה הזה. ואנכי העתקתי לכאן חלק השני משפת רוסיא, מלה במלה כל הספור על פי כתבו של הפראפעסאר עדווארד מארטימער והסופר הנעלה קאנאן דזשוויל”.
קאנאן דזשוויל הוא כמובן שיבוש שמו של קונאן דויל. תחילה סבר פרופ’ יסיף שייחוס המקור לקונן דויל הוא פרי דמיונו של רוזנברג, אך עד מהרה התברר לו שסיפור זה אכן נמצא בכתביו של קונן דויל, ורוזנברג הכיר אותו מתוך תרגום רוסי של היצירה.
לפני כשנה יזמתי הקמת מסד נתונים של סיפורי חסידים מראשית החסידות ועד למלחמת העולם השנייה. התחלתי לסרוק ספרים חסידיים הכתובים בכתב רש”י והמכילים חומרים נרטיביים, ולהציגם כטקסטים בני עריכה, תוך פתיחת ראשי התיבות הרבים הנמצאים בהם והוספת הערות. עד כה העליתי לאתר כמאה וחמישים סיפורים מתוך סך כולל של למעלה משלושת אלפים סיפורים הנמצאים בכמאתיים ושבעים ספרים.
בין היתר העליתי לאתר את ספרו של רוזנברג חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט בשני חלקים:
http://folkmasa.org/hasid/corpusdp.php?mishtane=268.01
http://folkmasa.org/hasid/corpusdp.php?mishtane=268.02
במקביל, תרגמתי לעברית את סיפורו של קונאן דויל. המו”ל שלי אסף גולני, בעל הוצאת מינרוה הירושלמית (בשער), שאף הוא חובב נלהב של סיפורי שרלוק הולמס, החליט להוציא לאור את תרגומי. מי שיקרא את התרגום וישווה אותו לסיפורו של רוזנברג יגלה איך זה האחרון בנה סיפור חדש שבו המהר”ל מפראג הוא זה שפותר את התעלומה.
הינה כי כן, זה הסיפור שמאחורי הסיפור…
אלי: סיפור מרתק. אז זה הנושא שמעסיק אותך בימים אלה, להעלות למרשתת אנתולוגיה של שלושת אלפים סיפורים חסידיים שמסתתרים בספרים ישנים מהמאה השמונה-עשרה והתשע-עשרה ולהנגישם לקוראים בני ימינו? נשמע כמשימה לא פשוטה!
יואל: האמת היא שפרויקט הסיפורים החסידיים, שהתחלתי בו בהשראתו של ידידי ד”ר זאב קיציס, חוקר הסיפור החסידי, הוא עניין די שולי, שבו אני עוסק בשעות הפנאי. בשנות הקורונה קיבלתי על עצמי לתרגם לעברית עשרה אפוסים מכל רחבי תבל, רובם אפוסים שלא זכו עד כה לתרגום עברי, כמו האפוס הוולשי הלאומי מָבִּינוֹגִי, שתורגם לגרמנית על-ידי מרטין בובר לפני מאה שנה, אך לא זכה לתרגום עברי.
אלי: עשרה אפוסים? נשמע כמשימת ענק. אתה כמעט בן שבעים ושבע. כמה זמן ייקח לך לתרגם את כולם?
יואל: כן, מאז פרישתי לגמלאות אני עובד בקצב מטורף. עד כה תרגמתי והוצאתי לאור חמישה אפוסים, ועד סוף השנה הנוכחית אני מתכוון להשלים את הסדרה כולה.
אלי: נשמע באמת מטורף. ומי מממן את הוצאת הספרים?
יואל: ידידי אסף גולני, שמוציא לאור את תרגומי לסיפורו של קונאן דויל, קיבל על עצמו גם את הוצאת תרגומי האפוסים שלי. מפעל הפיס משתתף בחלק מההוצאות, ואת היתר אני מגייס ממתן הרצאות ומתרומות של אנשים שונים. את חמשת התרגומים שכבר ראו אור ניתן עכשיו לרכוש במחיר מוזל מההוצאה לרגל שבוע הספר, ולקבל אותם במשלוח עד לבית. כל ספר שנמכר מסייע לפרויקט. את הספרים ניתן לרכוש על-ידי פנייה ישירה להוצאת הספרים:
טלפון 02-5661612 / “בית מיטשל”, רח’ סוקולוב 15, ירושלים
מדהים!
אני מכיר את הסיפור מעיתון ילדים של חב”ד שיצא בשנות השישים בשם “שיחות לנוער”, הסיפור היה פופולרי מאד בציבור החרדי עם האדפטציה שהמהר”ל פתר את התעלומה ושכל המשתתפים בסיפור התברר להם שהם יהודים, ויצא לזה גם סרט בשם “תעלומת אבני החושן” ויש ב-youtube טריילר שלו https://www.youtube.com/watch?v=4SuxnqDc0nc
אגב, אין 84 סיפורים של שרלוק הולמס (הלואי שהיה..) , יש 56 סיפורים קצרים ו-4 ארוכים, בסה”כ 60 סיפורים.