חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “הֱיֵה שלום, מר הפמן” בתיאטרון החאן

כרזת ההצגה ״היה שלום מר הפמן״
כרזת ההצגה ״היה שלום מר הפמן״


היה שלום, מר הפמן” בתיאטרון החאן זאת הבכורה הישראלית, בעברית, למחזה מאת ז’אן-פיליפ דאגר הצרפתי, בתרגומו של אלי ביז’אווי, בבימויו של אודי בן משה. זהו מחזהו הראשון של דאגר, שחקן, מחזאי, ובמאי. בשנת 2018 עלתה ההצגה, בבימויו, על במת Le Théâtre Montparnasse וזכתה בארבעה פרסי מולייר, ובפרט עבור ההצגה הטובה ביותר בתיאטרון פרטי, והמחזאי הצרפתי הטוב ביותר. ההצגה, שעלתה בהמשך ב-Théâtre Rive Gauche, סיירה ברחבי העולם, הגיעה לישראל והוצגה בשפה הצרפתית ב- 2019.

מקדימון ההצגה:

השנה 1942 בפריז הכבושה. מצבם של היהודים מחמיר. מר ז’וזף הפמן, תכשיטן יהודי מצליח, מספיק להבריח את אשתו ואת ילדיו לשוויץ, אך נשאר בפריז, ומבין שחייו בסכנה. הוא מציע לפייר, צורף מקצוען שעובד בחנותו, שיעביר לו את הבעלות על חנות התכשיטים, בתנאי שהאחרון יחביא אותו מהנאצים במרתף ביתו. פייר, העובד הצרפתי, חוזר אל הפמן עם הצעה נגדית: הוא ואשתו כמהים לילד, אך פייר עקר. הם מוכנים להסתיר את הפמן בתנאי שיסכים להוליד ילד עם איזבל, אשתו של פייר. ההצעה הכפולה מתקבלת, ושלוש הדמויות חיות בצוותא. איזבל מקיימת יחסי מין עם ז’וזף רק באמצע המחזור החודשי, על מנת לזכות בהיריון הנכסף. פייר, בעלה, יוצא בערבים האלה מהבית, על מנת לאפשר להם פרטיות, ומבלה את השעות האלה בריקודי סטפס במועדון, ולעיתים בצפייה בסרטי קולנוע. איתי שור, המגלם את פייר, מיטיב לרקוד, בהדרכתו של ערן שמשי. הריקוד הקצבי, שמשקף את מצב רוחו של פייר, מוסיף חן רב להצגה. פייר היה רוצה בהיריון מהיר, שישים קץ למפגשים המיניים בין אשתו למר הפמן, אך ההתייחדות הזאת נמשכת חודש בחודשו לאורך למעלה משנה, וגורמת לאי נחת גוברת של פייר, ששומר על איפוק ביחסיו עם איזבל ועם ז’וזף.

רוב המחזה 3 הדמויות – איתי שור כפייר, ויטלי פרידלנד בתפקיד ז’וזף, ובר שדה כאיזבל – על הבמה, מרתקות במערכת היחסים המתפתחת ביניהן, בנוסח העברי המדויק והשנון של אלי ביז’אווי. ואז נכנסות לתמונה עוד 2 דמויות: אוטו אַבֵּץ הנאצי (ארז שפריר), שגריר גרמניה בפריז, וסוזן (ניצן לברטובסקי), אשתו הצרפתייה, דמויות שאכן היו קיימות. אבץ ונאצים אחרים מרבים לקנות תכשיטים בחנות בניהולו של פייר, וכך לתרום לרווחתם של השלושה.

בסצנת הסיום, הארוכה והמשמעותית, אוטו אבץ עם אשתו מתארחים בביתו של פייר לארוחת ערב, בה משתתף גם מר הפמן היהודי, במסווה של ז’אק, בן דודו של פייר. מתעורר החשש לגורלו של ז’וזף, שנאלץ לאכול לראשונה בשר חזיר, שהוגש כמעדן, לשבת ליד אוטו אבץ, ולשמוע את עמדותיו האנטישמיות הנאציות הידועות, עם דגש על החרמת יצירות אמנות מיהודים. בני הזוג הצרפתים מנסים להביע את הסתייגותם מהנאמר, אם כי באיפוק זהיר. כאשר אוטו אבץ טוען שגם שייקספיר היה אנטישמי, ומבסס זאת על אזכור מחזהו “הסוחר מוונציה”, פייר מצטט מהמונולוג הידוע של שיילוק היהודי, המצביע על כך שאינו שונה, למעשה, מכל אדם אחר. איזבל מכריזה על הריונה באוזני כל הנוכחים, ואף מציינת שזיאק (ז’וזף) הוא האב. אוטו אבץ מצידו מודיע שלפני הארוחה הסתיים תפקידו הרשמי בפריז והוא אמור לחזור לגרמניה. סוזן משתכרת, צוחקת, לא מודעת לעליית המתח בין הארבעה, ויוצאת מביתם של המארחים בשיא הדרמטי בסוף הארוחה, כאשר אוטו אבץ מתוודה על כך שזיהה את ז’וזף הפמן, ויודע הרבה מאוד על המתרחש בין השלושה. האם ז’וזף צפוי עתה לגירוש? בני הזוג הצרפתים מעניקים לנאצי את התמונה של מטיס “אישה יושבת”, שהייתה שייכת לאספן אמנות יהודי, ומפצירים בו לא להסגיר את מר הפמן. אוטו אבץ מתרצה באומרו “עם השנים מתרככים”. הצופים יכולים לנשום לרווחה.

“היה שלום, מר הופמן” היא הצגה יוצאת מן הכלל, בעלת עלילה מקורית ומרתקת, בימוי מדויק, משחק מנצנץ קשת רגשות, וטקסט עברי מהנה. ההצגה מעלה דילמות מוסריות, ומציעה פתרונות אחראיים, בוגרים, עם שמץ של הומור. הידידות הכנה בין הזוג הצרפתי לבין הפמן היהודי, בלא צל של אנטישמיות, מחממת את הלב. דמותו של אוטו אבץ הנאצי מעוצבת עם קורטוב של אנושיות. החשש לגורלו של מר הפמן היהודי נבנה ומתחזק, כצפירת אזהרה המושמעת ברקע, אך הסכנה חולפת, ובאה צפירת הרגעה. איזבל זוכה בהריון, ובאחרית הדבר הבדיונית, ברוח סיפור העלילה של השלושה, הקהל שומע שהזוג הצרפתי עתיד לגדל את בתם היחידה בשם ז’וזפין.

מתוך ההצגה ״היה שלום מר הפמן״ מזכה יעל אילן
מתוך ההצגה ״היה שלום מר הפמן״ מזכה יעל אילן
הפוסט הקודםריצה שירית למרחקים ארוכים: שירתו של שמעון רוזנברג
הפוסט הבאאני שווה: חזור אחריי / גיורא פישר – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × 1 =