חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על המופע “זעם”

כרזת המופע
כרזת המופע

קמע היא להקת מחול עכשווי, אשר שמה לה למטרה לקדם רקדנים מבאר שבע ומסביבתה. הרקדנים, שהצטרפו ללהקה מרחבי הארץ ומהעולם, עברו לגור בבאר שבע. הלהקה מופיעה בדרך קבע במשכן לאומנויות הבמה בעיר.

תמיר גינץ הוא המנהל האומנותי והכוריאוגרף של הלהקה. בשנת 2021 הוא יצר את המופע “זעם”, ולאחר סיבוב הופעות, עטור שבחים, בארץ ובעולם, המופע חזר לסוזן דלל בתל אביב ב-4 ביולי, שם זכיתי לראותו, ולהופעה בפסטיבל אשדודאנס ב-12.7.

היצירה נפתחת בהקלטת קריאתה של לאה גולדברג את השיר “מכורה שלי”, שהוא הראשון מבין 3 שירי המחזור “משירי ארץ אהבתי“.

זהו שיר ארוך, שמתחיל כך: “מְכוֹרָה שֶׁלִי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה – / לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶך אֵין כֶּתֶר./ וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה / וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר”, ובקריאתה הדרמטית של לאה גולדברג יוצר מתח של מועקה, מצוקה, מחסור, ומזניק את הרקדנים לפעולה.

זהו זעם משוחרר, בלתי מצונזר, על גילויי האלימות בחברה, אך אינו בוטה, פחות מביך את הצופה, מאשר מראות זוועה פלסטיים בקולנוע. היצירה מצליחה לבטא זעם בתנועות גוף סובל, מתעוות, ניתך על הרצפה, בפה פעור לצעקה שאינה נשמעת. יש סמליות רבה בתנועת הרקדנים והיא מקרבת את הצופה, מעוררת אותו לפרשנות, מפעילה את דמיונו.

היצירה, שאורכה כשעה, מתחלקת לפרקים. ישנם ריקודים קבוצתיים, וכן סצנות של זוגות, דוגמת קרב סיף עם נוצות לבנות ארוכות, המדמות חרבות. מספר פעמים ניצב על הבמה שליט-רודן, לבוש חליפת פסים בשחור-לבן. גם בסצנות רומנטיות זוגיות ישנו רכיב של אכזבה או פרדה. האלימות מגיעה לשיאה בסצנת תקיפה מינית של אישה בידי 3 גברים.

לאורך המופע הרקדנים לובשים בגדים מגוונים בעיצובה של ענבל בן זקן, אך בסופו, במהלך מפתיע, הם פושטים את בגדיהם ונמצאים על הבמה בבגדים תחתונים אחידים. את המוזיקה המקורית הלחין אבי בללי, והמופע נסגר מעגלית עם השיר “בארץ אהבתי השקד פורח”, מאת לאה גולדברג, השני משלישיית “משירי ארץ אהבתי”, אותו שרים רוחמה רז ולהקת פיקוד המרכז.

השילוב בין שירה, מוזיקה מסגנונות שונים, תלבושות מרהיבות, תנועות מחול אתלטיות, וסצינות משחק יוצר חוויה של עושר אמנותי.

מתוך המופע ״זעם״. צילום אלי כץ
מתוך המופע ״זעם״. צילום אלי כץ
הפוסט הקודםרעש ללא הפסקה: תמ”א 38 / שגיא שדור – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
הפוסט הבא64 מדרגות אל פלינה, ממואר על המשוררת ציפורה הלר-אלאור
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

6 + חמש =