לפנכם ראיון שערך ד”ר אלי אשד עם פרופסור אלינער ברקת, חוקרת תקופת הגניזה, ימי הביניים במזרח התיכון, וסופרת. בראיון היא מספרת הן על הספר שכתבה, הרומן ההיסטורי “השפחה מקהיר” העוסק בתקופה לא ידועה זאת, והן על ההישגים של מחקר הגניזה בעשורים האחרונים.

פרופסור ברקת היא כיום גימלאית חברת קיבוץ, וממקימי הקיבוץ, בית ניר. עד לא מזמן הייתה מרצה בכירה במכללה האקדמית אחוה ובמכללה האקדמית ספיר במחלקה לב.א. כללי במדעי הרוח והחברה, ועמדה בראש החטיבה להיסטוריה במכללת אחוה. אולם מעל לכל היא ידועה כחוקרת של גניזת קהיר, אותו אוסף אדיר של כתבי יד שהתגלו בבית כנסת בקהיר מימי הביניים המוקדמים וגילו לחוקרים את פרטי החיים החברתיים-פוליטיים באותה תקופה.

פרופסור אלינער ברקת

שניים מספריה של פרופ׳ ברקת זכו בפרס על שם יצחק בן צבי. כל חיבוריה, ספריה, ומאמריה, עוסקים בקהילות היהודים במזרח תחת שלטון האיסלאם במאה ה-11. בעיקר היא חוקרת את ההיבט הפוליטי, ואת מערכות היחסים בתוך הקהילות, ובין הקהילות לבין המרכזים ארץ ישראל ובבבל. היא חידשה חידושים בתחום ההנהגה העליונה של היהודים במצרים, ראש היהודים (הנגיד). במסגרת מחקריה גם בדקה תכנים ספרותיים ושיריים כאמצעי להבנת מסרים חברתיים ופוליטיים.

כריכת ספרה של פרופ׳ אלינער ברקת ״תקופה הגאונים״

מלבד כל זאת עסקה גם בכתיבת ספרות יפה ואוטוביוגרפית. שני ספרים מפרי עטה, “המסע מכאן לשם”, ו-“בתים בלבי” (הוצאת סטימצקי 2020) המתאר את קורות חייה, יצאו לאור בהוצאת סטימצקי.

כריכת ״בתים בליבי״ של אלינער ברקת

שני רומנים מפרי עטה, “פרפר חרוך כנפיים“, רומן עכשווי על מערכת יחסים בין שני מרצים במיכללה, ו-“השפחה מקהיר”, ראו אור בהוצאת פרדס.

כריכת ״פרפר חרוך כנפיים״ של אלינער ברקת

“השפחה מקהיר” (הוצאת פרדס, 2020) הוא רומן היסטורי המבוסס ישירות על מחקריה על הקהילה היהודית במצרים במאה ה-11 בקהיר.

כריכת ״השפחה מקהיר״ של אלינער ברקת

להלן הראיון עמה:

אלי: “השפחה מקהיר” הוא הרומן ההיסטורי הבדיוני הראשון שכתבת, או שהיו אחרים לפניו?

אלינער: זהו הרומן ההיסטורי היחיד שכתבתי. היתר הם רומנים ספרותיים מחיי ההווה ולא עוסקים בתחומים של העבר שאותם חקרתי.

אלי: למה חשבת שכדאי לכתוב אותו, הרי כבר עסקת בתקופה זאת במחקרים ובמאמרים שלך.

אלינער: חשבתי שיש בפרשיה המתוארת עניין לקהל הרחב, מעבר לקהל החוקרים המצומצם שקוראים מאמרים וספרים בנושא.

כתבתי על הפרשה ההיסטורית המסוימת הזאת שהתרחשה בקהיר במאה ה-11, משום שהתקופה הזאת, של השלטון הפאטמי במצרים ובארץ ישראל, היא בבחינת נעלם גמור לרוב קוראי העברית. מצאתי שיש בפרשה הזאת, שתועדה בעיקר על ידי הכרוניקאי המוסלמי מקריזי במאה ה-15, כל המוטיבים המרתקים שמאפיינים סיפור מתח ראוי לשמו, ויחד עם זאת חושפים פרשה היסטורית מרתקת.

אלי: מוכרות לך יצירות סיפורת בדיוניות אחרות של כותבים אחרים שעוסקים בתקופה הלא כל כך ידועה הזאת?

אלינער: מעטים מאוד. ספר אחד שנכתב על התקופה הזאת הוא ספרו הידוע של א”ב יהושע, “המסע אל תום האלף“. אפשר להוסיף לכך גם את ספרו של אמיטאב גוש, “בארץ עתיקה”, העוסק בסוחר יהודי בן המאה ה-12. גם בגלל שכתבו כל כך מעט היה לי חשוב שיהיה גם את הספר הזה.

אלי: איך הגעת לתחום המחקר שלך, הגניזה וימי הביניים המוקדמים?

אלינער: כתבתי על כך בפירוט בספר האוטוביוגרפי שלי בתים בליבי. בקצרה: כמו בהרבה דברים אחרים בחיים, הגעתי לתחום של חקר הגניזה במקרה. כשיצאתי מקיבוצי ללמוד באוניברסיטה תואר ראשון, נקלעתי במקרה וללא ידיעה לשיעור של פרופסור משה גיל ז”ל (אז הוא היה רק דוקטור). הוא שם לב אלי כי הצטיינתי במבחן שלו, ושכנע אותי לעבוד אתו בתור עוזרת הוראה. התחלתי לעבוד איתו, והוא עסק בחקר הגניזה. במשך השנים הפכתי להיות אחת המומחיות בעולם בחחום זה שהוא מרתק מאין כמוהו, וחבל מאוד שלא יותר אנשים מודעים לכך.

אלי: לאיזה הישגים הגיע המחקר שלך ושל אחרים לגבי תקופה זאת? או בניסוח אחר: איזה תגליות מעניינות במיוחד היו לך ולקהילת המחקר על תקופה זאת?

אלינער: החוקרים שעסקו בחקר הגניזה חשפו ממצאים חשובים ביותר בכמה תחומים, ממצאים שלא היה ידועים לפני שהתחילו לעסוק בחקר כתבי הגניזה, החל מראשית המאה העשרים. העיקרי שבהם הוא תולדות היהודים בארץ ישראל ובמצרים תחת שלטון האיסלאם. אבל גם בתחומים רחבים יותר, כגון הכלכלה והמסחר באגן הים התיכון ובמזרח הרחוק, השלטון הפאטמי על תרבותו והתיאולוגיה שלו, מבנה הקהילה היהודית בארצות האיסלאם, היחסים בין היהודים בארץ ישראל לבין היהודים במצרים, הקהילה הקראית החזקה שישבה הן בארץ ישראל ובמצרים, חיי היום יום, מבנה המשפחה היהודית, מה לבשו, מה אכלו, איך חינכו את הילדים.. אין סוף ידיעות ופרטים.

היהודים תחת שלטון הפאטמים במצרים ובארץ ישראל (סוף המאה העשירית והמאה ה-11), שיגשגו ופרחו. הם לקחו חלק מרכזי במסחר, שהפאטמים הביאו לשיאים במרחבי אגן הים התיכון. הם הגיעו לתפקידים בכירים בממשל הפאטמי, ולמעשה לפחות שניים או שלושה יהודים (גם קראים) ניהלו בפועל את הממלכה הפאטמית. כל זה נגמר עם נפילת הפאטמים בסוף המאה ה-12.

אלי: צייני כמה הישגים חשובים דרמטיים שהושגו בידי היהודים במהלך התקופה שעליה את כותבת, בתרבות בספרות וכו’. כאלו שהשפיעו על הדורות הבאים. אם יש כאלו כמובן.

אלינוער: אי אפשר להבין את היהדות של תקופות מאוחרות יותר מבלי להכיר את השורשים שלה בתקופת הגניזה. את כל זה תיארתי בספרי “השפחה מקהיר”.

אני כותבת על המאה ה-11. אני קוראת לה התקופה העלומה. כולם מכירים את רב סעדיה גאון. הוא פעל במאה העשירית. כולם מכירים את הרמב”ם. הוא פעל במאה ה-12. ומה קרה במאה ה-11?  האחים התֻסתַרים (יהודים קראים) שלטו במצרים. מישהו יודע על זה? רק כמה חוקרי גניזה. אבל על זה בדיוק אני מספרת. על מה שאף אחד (כמעט) לא שמע. האם זה הישג דרמטי? בוודאי. אבל מישהו יודע על זה? זאת הסיבה שאני כותבת על זה.

אלי: את מתכננת רומנים היסטוריים נוספים?

אלינוער: כרגע אני לא מתכננת רומנים היסטוריים נוספים, אבל אולי בעתיד. שתי דמויות שגם הן עלומות בדעת הקהל מושכות את לבי: דהיה אל כהינה, לוחמת יהודיה במגרב במאה השביעית, ויוסף ד’ו נואס, מלך יהודי בדרום ערב במאה השישית.

אבל בעיקרון אכתוב בעיקר על חומרים שאני מכירה היטב, הווה אומר, חומרים המבוססים על גניזת קהיר. כתבתי רומן קצר שקראתי לו “פדויי שבי”, שכולו מבוסס על חומרים מן הגניזה.

פרופסור אלנער ברקת. מתוך האתר שלה.

קראו גם

:בימי השליט המטורף אלחאכם -פרק מהספר “השפחה מקהיר”

צפו בהרצאה של פרופסור אלינוער ברקת על תקופת הגניזה

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 + שש =