כריכת ספר שיריו החדש של יוסף עוזר ״הסחה לאדום״

קולה ומכנסיים / יוסף עוזר

בַּשָּבוּעַ שֶבּוֹ חָלָה פָּרָשַׁת וַיֵּרָא,

וְגֵרְשָה שָׂרָה אֶת הָגָר וְיִשְמָעֵאל,

נִפְצַע הַיֶּלֶד עָלִי גָ’אוָ’ארִיש, בֶּן שֶבַע,

מִקְּלִיעַ פְּלַסְטִיק. חָדַר יָשָר לְתוֹךְ הַמֹּחַ.

עָלִי גָ’אוָ’ארִיש, בְּבֵית הַחוֹלִים

הַיִּשְׂרְאֵלִי, גָּסַס יוֹמַיִם. מַלְאַךְ

הַמָּוֶת לֹא הֶרְאָה לְאִמּוֹ בְּאֵר מַיִם.

וְשִיר – מְשֻגָּע לִכְתֹּב.

בַּשָּבוּעַ שֶחָלָה בּוֹ פָּרָשַת תּוֹלְדוֹת,

פֵּרְקוּ אֶת עָלִי גָ’אוָ’ארִיש. לְיֶלֶד

בֶּן חֲמֵש-עֶשְׂרֵה נָתְנוּ אֶת הַכָּבֵד

וְהָרֵאוֹת. הַיֶּלֶד, סִפְּרָה אִמּוֹ, קָם

וּבִקֵּש קוֹלָה וּמִכְנָסַיִם.

אַבָּא שֶל גָ’אוָ’ארִיש אָמַר,

תְּנוּ גַּם לִיהוּדִי, רַק

אֶתְמוֹל חִלְּקוּ חַיָּל

יְהוּדִי לַעֲרָבִים.

אוּלַי כָּךְ, בַּעֲדִינוּת, לְאַט,

יֵעָשׂוּ חִלּוּפֵי הָאֶזְרָחִים. וְשָׂרָה

אִמֵּנוּ וְהָגָר אִמָּם

יִהְיוּ מַבְּסוּטוֹת בְּחֶלְקָן,

וְנִשְתֶּה קוֹלָה וְנִלְבַּש מִכְנָסַיִם.

מותה הטרגי של העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה בעת פעילות צה”ל נגד כוחות חמושים בג’נין ב-11.5.2022 הזכיר לי את שירו של המשורר יוסף עוזר (יליד 1952, ירושלים), “קולה ומכנסיים”, שנוסח מוקדם שלו פורסם באתר “האיל הקורא” ב-10.2.2004, ונוסח מהוקצע יותר שלו כונס אל ספר שיריו החדש, החמישי, “הסחה לאדום” (2022, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה ארז שוויצר, עמ’ 48).

שירו של עוזר בעל חמשת הבתים מתאר את מותו הטרגי של הילד בן השבע עלי ג’או’אריש מקליע פלסטיק, תוך שהוא נשען על פרשות השבוע, “וירא” ו”תולדות”, שהן הפרשות הרביעית והשישית בספר בראשית, ועוסקות בתיאור קורות אברהם ויצחק, אך גם בתיאור גירוש שרה את הגר ובנה ישמעאל אל המדבר והתגלות מלאך ה’ להגר. המלאך מראה לה באר מים ובכך מציל את בנה, וקובע כי ישמעאל עוד יהיה לגוי גדול. שלא כמו מלאך ה’ של הסיפור המקראי, מלאך המוות במציאות המתוארת בשיר לא מראה לאמו של הילד עלי את באר המים, והוא מת.

המשורר קובע כי משוגע לכתוב שיר על מותו הנורא של הילד, אך הוא דווקא כן עושה זאת, אלא שלא לתיאור המוות הוא נמשך אלא דווקא לתיאור החיים שנולדו בעקבותיו, בעקבות תרומת האיברים, ובעקבות שיתוף הגורל בין הערבים ליהודים במקום הזה. שם השיר מתבסס על בקשת הנער שבו הושתלו הכבד והריאות של הילד עלי, לקולה ומכנסיים. דבר יומיומי לעומת הסכסוך עתיק היומין. השם והטיפול בנושא בשיר הזכירו לי גם את הפואמה של המשורר הרוסי ולדימיר מאיאקובסקי (1930-1893), “ענן במכנסיים” (1915), במסגרתה הוא יצא נגד העולם הישן של זמנו וגם כתב בדברי המבוא בהתרסה נגד הצנזורה שהוא יהיה עדין כענן במכנסיים, לפי בקשתה. והרי המילה “בעדינות” שבתחילת הבית החמישי והאחרון בשירו של יוסף עוזר ניצבת בדיסוננס לעומת כל מה שהשיר עצמו מתאר, או אולי כמעט כל מה שהוא מתאר, אם ניקח בחשבון שאת תהליכי ההשתלה עצמם יש לקיים בעדינות מירבית מבחינה רפואית.

מי ייתן ובשורת שירו של יוסף עוזר תגבר על בשורות האיוב שמסביבנו והשלום ינצח!

יוסף עוזר. ויקיפדיה

קיראו גם

יוסף עוזר בלקסיקון הקשרים

יוסף עוזר בפייסבוק

הפוסט הקודםנסיך כל הערפדים: מאיפה וממתי בא הערפד דראקולה?
הפוסט הבאהמלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 13-14 מאי 2022
אילן ברקוביץ' הוא בעל המדור "משורר בשטח" במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ". כמו כן הוא בעל המדור "שירת ישראל" בכתב העת "עיתון 77", ומפעיל דף פייסבוק בענייני שירה, חברה, ופוליטיקה. משנת 2012 ערך את העיתון העצמאי "שלם - עיתון לשירה טוטאלית בעברית". פרסם עד כה חמישה ספרי שירה, "מודה באהבה" (1995, הוצאת סער); הטרילוגיה "תפוזים; חרובים; חרוזים" (2014-2007, הוצאת אבן חושן) ו"המשורר האשכנזי האחרון" (2016, הוצאת פרדס).  
יוסף עוזר הוא משורר. נולד בירושלים, גדל והתחנך במושב ברק בעמק יזרעאל. למד ספרות וחינוך באוניברסיטת חיפה. חזר בתשובה ולמד בישיבת אור-שמח. כיום מנהל חינוכי ומחנך בתלמוד-תורה. חבר מערכת "דימוי", כתב-עת לספרות, אמנות, ותרבות יהודית, וערך את "כתרים", כתב-עת ליצירה חרדית. מעורכי "משיב הרוח" ויושב-ראש מועצת מערכת "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים. זכה בפרס רון אדלר על ספרו 'סילן טהור' (1980) ובפרס ראש הממשלה לשנת תשנ"ג.

תגובה אחת

  1. שיר מופלא בעוצמתו ובמסר שלו. תודה, אילן, על שבחרת בו והיטבת לדבר בו. תודה ליוסף וברכות על הספר החדש. תודה גם ליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × two =