יעקב (יענקלה) אגמון היה איש תיאטרון רב פעלים, אשר, בין היתר, ייסד את פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד (מונודרמות) בשנת 1990, וניהל אותו כל חייו.

תיאטרונטו
תיאטרונטו

מאז 2021 גילה אלמגור-אגמון, אלמנתו ואשת תיאטרון וקולנוע רבת פעלים בפני עצמה, מנהלת את הפסטיבל.

פסטיבל התיאטרונטו ה-31 התקיים השנה בחול המועד פסח בתאריכים 17.4.2022 – 20.4.2022 בעכו העתיקה וביפו העתיקה, בניהולם האומנותי של דניאלה מיכאלי ושמעון מימרן ובהפקתה של גלית ברסקי.

הפסטיבל כלל 7 הצגות, שהתחרו על פרס התיאטרונטו על שם ניסים עזיקרי, 3 הצגות אורחות, ו-8 מונודרמות קצרות, באורך 15-20 דקות, שהתחרו במסלול “אספרסו קצר”, שהונהג השנה לראשונה, ביוזמתו של יוצר התיאטרון והמשורר ניר שטראוס.

תוכניית תיאטרונטו
תוכניית תיאטרונטו

ההצגות המתחרות הוצגו מספר פעמים ביפו ובעכו, אך ההצגות האורחות עלו על במת תיאטרון הסימטה פעם אחת בלבד. אני שמחה שהזדמן לי לראות את השחקן איצ’ו אביטל במונודרמה “אדי קאר“, מאת ניל לביוט, ובתרגומו של ד”ר איתן בלום.

איצ׳ו אביטל במונודרמה אדי קאר
איצ׳ו אביטל במונודרמה אדי קאר

הכוחות היצירתיים של המחזאי, המתרגם, והשחקן חוללו את קסם התיאטרון: איש עסקים בחליפה שחורה מספיד את אשתו, שנפטרה מסרטן, ותוך כדי כך מספר על חייו כיתום שהתגלגל בין משפחות אומנה, על אשתו, המבוגרת ממנו ב-15 שנה, שהייתה נשואה לבוס שלו, על גירושיה, נישואיהם, על סיפור אהבתם. איצ’ו אביטל, בגוני קולו, בהבעות פניו, בתנועות מועטות, מרתק את הקהל, מגיש במשך כשעה סיפור חיים אמריקאי, כשבמשפטים האחרונים הרבה פרטים מתחברים ומתגלה הסוד.

השחקן איצ’ו אביטל הוא בוגר תיאטרונטו: ההצגה “אדי קאר” בביצועו עלתה לראשונה בפסטיבל תיאטרונטו 2021.

מבין הצגות התחרות התרשמתי מהמונודרמה “ג'” בביצועה של טלי שרון, בבימויה של תמר קינן, מאת תסריטאי הטלוויזיה והקולנוע עומר תדמור, אשר לידו היה לי הכבוד לשבת באולם המלא של התיאטרון הערבי-עברי ביפו. עומר תדמור מיטיב לכתוב דמויות נשים. טלי משחקת אם חד הורית לנער בן ה-17 ג’ – החשוד באונס קבוצתי. כחשוד, הוא מכונה על פי האות הראשונה של שמו.

טלי שרון בהצגה ג׳. מזכה לז׳ראר אלון
טלי שרון בהצגה ג’. מזכה לז’ראר אלון

האם הנסערת נזכרת בילדותו, באירועים משמעותיים בחיי בנה, בצילומי הטבע הראשונים שלו, עד לצילומי הנערה הנאנסת. טלי משחקת בלהט גדול, בהתרגשות, מגוננת על בנה, אך גם חשה במלוא האחריות ההורית לבנה כאדם בחברה.

בכל שלושת ימי הפסטיבל, בין ההצגות, התקיים ברחבת תיאטרון יפו היידפארק אמנותי תחת הכותרת “למה התכוון המשורר?”.

כרזת היידפארק אמנותי
כרזת היידפארק אמנותי

הסטודנטים לבימוי ומשחק מבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים, בניהולה האומנותי של פרידה שוהם, הגישו שירי משוררים בעלי פן חברתי, וכן חומרים מקוריים שלהם, באופן תיאטרלי: במשחק, במחול, בליווי מוזיקה. הקטעים הועלו במקביל על פני הרחבה ויצרו בכישרון רב פסיפס אומנותי, המפנה זרקור לשירה החברתית.
בביצוע תיאטרלי של השיר “שיר על יונה בחלוני” של אברהם חלפי:

השיר של אברהם חלפי
“שיר על יונה בחלוני״ של אברהם חלפי

חברו יחד המשורר יונתן סיגל, ממגמת בימוי, ונועה ברויטמן, ממגמת מחול. יונתן סיגל קרא את “אני גבר לבן”– שיר ארוך, בסגנון שירה דבורה, מספרו “פנימה החוצה”, אשר תחילתו וסופו מובאים כאן:

אני גבר לבן מאת יונתן סיגל
התחלת וסוף השיר “אני גבר לבן” של יונתן סיגל

באירוע בוצעו, בין היתר, השירים “את אני והמלחמה הבאה” מאת חנוך לוין, “הכתם נשאר על הקיר” מאת דוד אבידן, “מה יהיה בסופנו” מאת לאה גולדברג, “משלושה או ארבעה בחדר” מאת יהודה עמיחי, “השיר המסוכן” מאת יעל גלוברמן.

משתתפי ההיידפארק, לבושי חולצות לבנות עם הדפס תמונותיהם של משוררים חברתיים, הצטלמו לתמונת סיום קבוצתית, כשכל אחד מניף שלט עם משפט משמעותי מתוך השיר שביצע:

תמונת הסיום של ההיידפארק. מזכה לדן בן ארי
תמונת הסיום של ההיידפארק האמנותי. מזכה לדן בן ארי

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − 3 =