חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט “הנהגת של מר יוסוקה”

כרזת הסרט הנהגת של מר יוסוקה
כרזת הסרט הנהגת של מר יוסוקה

זהו סרטו של ריוסוקה אמגוצ’י היפני משנת 2021, שזכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן, ובפרס אוסקר לסרט הבינלאומי.

לסרט 2 חלקים הקשורים ביניהם, והמתרחשים בשני אתרים שונים, בהפרש זמן של שנתיים. כתוביות הפתיחה מופיעות במעבר בין שני החלקים, כ- 45 דקות מתחילת הסרט. בראיון שנערך עם הבמאי, הוא הסביר שלפי המחקר בנושא תשומת לבו של הצופה בשיאה כ-10 דקות מתחילת הסרט. ע”י שתי ההתחלות, הבמאי משיג זמן ערנות כפול.

אומנויות הבמה ואנשים העוסקים בהן הם גיבורי הסרט. יוסוקה הוא שחקן תיאטרון ובמאי, אשתו אוטו יוצרת סדרות טלוויזיה. מערכת היחסים ביניהם נפשית וגופנית כאחד, מושתתת על אהבה, הבנה, דאגה, תשוקה. אך לא הכול אידילי ביניהם: האישה מארחת בביתה גברים צעירים, כולל אלה שמשחקים בסרטי הטלוויזיה שלה. הבעל יודע, אף רואה אותה בזרועות מאהביה, וסובל בלא אומר. האישה מתה בפתאומיות ממפרצת במוח ביום בו, כפי הנראה, היא רצתה לדבר עם בעלה בנושא הרגיש, והבעל הגיע מאוחר במיוחד מעבודתו, בניסיון לדחות את השיחה. אם היה מגיע קודם, בסמוך לאירוע המוחי של אשתו, האם היה יכול להצילה ממוות?

לאחר שנתיים יוסוקה מוזמן לביים הצגת תיאטרון בפסטיבל בהירושימה. הסרט ספוג בהערצה למחזותיו של צ’כוב, ובפרט ל- “הדוד וניה”, בו יוסוקה שיחק את התפקיד הראשי בחלקו הראשון של הסרט, ואותו הוא מביים בחלק השני. מעניין, שבהפקה הזאת לוהקו שחקנים דוברי שפות שונות, וכל אחד משחק בשפתו, בליווי כתוביות ביפנית. אחת השפות היא שפת הסימנים, שמדגישה את חשיבות הפעולה בתיאטרון, ומשיגה ריכוז רב של הצופים, במיוחד בסצנת הסיום של המחזה, הנושאת מסרים פילוסופיים.

ליוסוקה מכונית אדומה, הבולטת בכבישים האלגנטיים, המצולמים באהבה גדולה. אך בשהותו בהירושימה הוא אינו רשאי לנהוג בעצמו, לפי חוקי הפסטיבל. הוא מקבל נהגת צעירה, מקצועית, בעלת ניסיון רב. כצפוי בין יוסוקה לבין הנהגת מתפתחת מערכת יחסים. כפי שיוסוקה נושא באשמה עקיפה על מות אשתו, כך הנהגת מרגישה אשמה על כך שלא הצילה את אמה באסון מפולת בוץ על ביתם בכפר. המתים הנוכחים בחייהם מחברים בין השניים. ועוד דבר. מסתבר שליוסוקה ולאשתו המנוחה הייתה בת שמתה בילדותה, אשר לוּ חיה, הייתה בת 23, בגיל של הנהגת. ביחסים הרומנטיים המרומזים בין יוסוקה לנהגת יש מעין הגשמת פנטזיית גילוי עריות.

יש עוד נושאים בסרט הארוך הזה, שנמשך 3 שעות. מעניין, שכפי שיש לו 2 התחלות, כך יש לו 2 סופים: האחד הוא סצנת הסיום של ההצגה “הדוד וניה”, והשני – סיום הסרט, בו הנהגת נוסעת עם מצרכים, ועם כלב יפה, כשהייתה הטרמה על כך שהיא אוהבת כלבים, מחויכת, כנראה לביתה המשותף עם מר יוסוקה.

יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר “חסמבה בערבות הנגב” של מוטי זעירא

חסמבה בערבות הנגב של מוטי זעירא
כריכת ״חסמבה בערבות הנגב״ של מוטי זעירא

דורות של בני נעורים גדלו על ספרי חסמבה שכתב יגאל מוסינזון, ויצירתו למבוגרים נחלה גם היא הצלחה לא מבוטלת, בעיקר “קזבלן” שהפך למחזמר וללהיט קולנועי. הקריאה בספרו של מוטי זעירא על חייו של מוסינזון מוליכה לארץ ישראל של ימי המנדט, לחברה הקיבוצית המגויסת, ולמתח בין הפרט והכלל. ייצוג אמנותי של המתח הזה, ודיבור עליו, חוללו סערה ציבורית – ולא מדובר בקלישאת של עידן הרשתות החברתיות) – והובילו לנידויו של המחבר מקיבוץ נען, ולנדודים בארץ ומעבר לים. העלאת המחזה “בערבות הנגב” פתחה פצעים טריים ממלחמת השחרור (כמו שעשה לאחרונה סרטו של אבי נשר “תמונת הניצחון”), והגיעה לדיון אצל ראש הממשלה בן גוריון והרמטכ”ל דורי. חסמב”ה, מסביר המחבר, נוצרה על רקע הצורך לספק לבנו עדו (שנהרג במלחמת יום הכיפורים) אלטרנטיבה לספרי “טרזן” המתארים את חיי בן האצולה האנגלי בקרבת הקופים. בספר מצוטט חוקר התרבות אלי אשד (מייסד האתר “יקום תרבות”), שמסביר כי דמויות ילדי חסמבה בגלגולה הראשון (שנות ה-50) עוצבו על בסיס ילדי המחזור הראשון והשני של ילדי נען, וירון זהבי אינו ירון לונדון הצעיר.
מהקריאה עולה כי מחזותיו של מוסינזון, שחלקם עובדו לסרטים כמו “קזבלן” ו”אלדורדו”, זכו להצלחה ולפרסום גם בשל קשריו עם הממסד (כיהן כדובר המשטרה, ולכן הכיר מקרוב את הנפשות הפועלות). העיתונות המפלגתית של אז (“דבר”, “על המשמר”, חרות”, ואחרים) פירשה את מחזותיו כנקיטת עמדה ביחס לשלטון מפא”י. הם זכו ליחסי ציבור קבועים בזכות מבקרי התיאטרון, וחלקם משכו קהל רב. מוסינזון זכה להכרה בארה”ב בזכות קשר עם מפיקים יהודים מקומיים, ובהמשך הפך לשותף של הבמאי והמפיק הצעיר דאז מנחם גולן, כאשר שניהם חיו בתחילת שנות ה-60 בניו יורק. פרק פחות מוכר בחייו של מוסינזון כולל הצעות רבות לפטנטים, בעיקר לצורך ניצול אנרגיה, אך אלה לא יושמו בפועל.
המחבר כותב כי הוא “מוקיר תודה לבנאי התרבות הוותיקים שלנו”, ולכן מתרכז ביצירתו של מוסינזון ורק מזכיר, אך אינו מרחיב, בעניין פרשיות רבות בחייו הסוערים, שכללו נישואין לארבע נשים שונות, קשרים בעייתיים עם ילדיו, בריחה מהארץ בשל חובות, ועוד.
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 270 עמודים.

הפוסט הקודםמצור / אלון ארד – השיר השבועי עם אילן ברקוביץ’
הפוסט הבאטרזן מלך הג’ונגל – הגרסה הישראלית
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 + five =