תקציר הספר “בין התחומים”:

“כולנו יצאנו מתחום המושב, כשם שהספרות הרוסית יצאה משולי האדרת של גוגול”, כך פותח דוד מרקיש את סיפורה של יהדות רוסיה־רבתי. תחום המושב, שאת גבולותיו התוותה הקיסרית יקתרינה הגדולה, החל לגסוס עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה. יושביו התפזרו ברחבי העולם, ולאחר המהפכה תפסו לא מעטים מהם עמדות מפתח בשלטון ובתרבות הסובייטית. “היידישלנד” — ערש התרבות היהודית בחלק זה של מזרח אירופה — כלתה מן העולם במלחמת העולם השנייה.

ראשי התרבות היהודית בברית המועצות היו ברובם יוצאי “תחום המושב”: המשורר והסופר פרץ מרקיש – אביו של המחבר, ומהנציגים המובהקים של ספרות היידיש המודרניסטית – שחקן התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה סולומון מיכואלס, הסופר דוד ברגלסון, ועוד. לאחר פלישת הנאצים הם הועמדו בראש הוועד היהודי האנטי־פשיסטי, שהוקם ביוזמתו של סטאלין במטרה לגייס את יהדות העולם ואת אמצעיה למאבק נגד הגרמנים. ב־1948 נרצח מיכואלס, מנהיגה הלא מוכתר של יהדות ברית המועצות, והוועד חוסל. ב־1952 הוצאו להורג מנהיגיו.


מדוע בחרו חלק ניכר מסופרי וממשוררי היידיש להישאר בברית המועצות? כיצד נשזר גורלם הפרטי בגורלה, ומה היו התוכניות של סטאלין ביחס ליהדות ברית המועצות?
“בין התחומים” מנסה לרדת לשורשן של שאלות אלה. הוא נע על הגבול שבין תעודה לספק-בדיון ספרותי. נימת הכתיבה, המסתייעת בהומור ובאירוניה, מקנה למחבר את המרחק הנחוץ לו לכתיבת סיפור, שלמעשה הוא חלק בלתי נפרד ממנו.

כריכת ספרו של דוד מרקיש ״בין התחומים״

בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של דוד מרקיש “בין התחומים” (בתרגום דינה מרקון, הקיבוץ המאוחד 2021), המספר את סיפורם הטרגי הנשכח של ראשי התרבות היהודית בברית המועצות ובראשם אביו, המשורר הידוע פרץ מרקיש שנרצח בפקודת השלטונות ובראשם סטלין.

דוד מרקיש הוא אחד הסופרים הרוסיים הידועים ביותר הגרים בישראל. במשך שנים היה עיתונאי בידיעות אחרונות ופירסם במוספי סוף השבוע כתבות גדולות על יהודי רוסיה ועל התנסויותיהם בישראל.

חייו שלו עוצבו כתוצאה מההתנסות הגדולה של ילדותו – אביו, אחד ממשוררי היידיש הגדולים בברית המועצות, פרץ מרקיש הוצא להורג, ככל הנראה בפקודת סטלין עצמו, ומשפחתו כולל כמובן הנער דוד נשלחו לגלות קשה בקזחסטן.

שם חי דוד מרקיש במשך שנים עד שהצליח לעזוב, ולבסוף עזב את ברית המועצות לישראל. אולם ההתנסות השאירה עליו כמובן את חותמה העמוק. ספריו, שלא כולם קיימים גם בעברית, מחולקים לספרים העוסקים בחיי יהודים רוסיים בעולם בהווה, ולרומנים היסטוריים מתולדות יהודי רוסיה לאורך הדורות, מימי הצאר פטר ועד לשלטון  הקומוניסטי.

כריכת רומן היסטורי של דוד מרקיש “הליצנים”
כריכת ספרו של דוד מרקיש ״ראשית״

הספר שפורסם בעברית בשם “ראשית” (תרגם יעקב שרת, עם עובד 1975), אותו כתב מרקיש על תקופת גלותו כילד בקזחסטן, אף הוסרט בקזחסטן ובישראל בידי במאי קזחי ב-2008 בשם מתנה לסטלין“. הספר מתאר את הילד מרקיש החולם שאם ייתן לסטלין מתנה הוא יחזיר לו את אביו. מרקיש אף הופיע שם כשחקן ומגלם את עצמו כילד מקזחסטן שהתבגר ומסתובב ברחובות ירושלים, ולבסוף חוזר לבקר את המקום בקזחסטן שבו חי כילד ומגלה שהוא אינו קיים יותר. מקום זה היה זירת הפיצוץ הגרעיני הסובייטי הראשון לציון שבעים לסטלין ב-1949.

עטיפת ה dvd של הסרט באנגלית The Gift to Stalin

צפו במקדימון הסרט:

אולם נראה שהספר החשוב ביותר מבחינתו של מרקיש הוא ספרו האחרון “בין התחומים”, שבו הוא מנסה לפתור את השאלה הגדולה המטילה צל על חייו: מדוע? מדוע הוצא להורג האב פרץ מרקיש ביחד עם ידידיו ועמיתיו, ועוד אלפי יהודים אחרים? מדוע הוגלתה משפחתו לקזחסטן למשך שנים ?

התשובה שלו היא שזה היה תוצאה מתוכנית ארוכת טווח של רודן ברית המועצות סטלין שהשתבשה, ומרקיש ומשפחתו היו בין אלה שהרודן הוציא עליהם את זעמו. אך לא רק הם אמורים היו לסבול אלא כל יהודי ברית המועצות, שלהערכתו של מרקיש סטלין הכין כבר תוכנית להגלייתם לסיביר לאזור קמצ’טקה. התוכנית בוטלה רק בגלל מותו הבלתי צפוי של הרודן בערב פורים, ובכך ניצלו מאות אלפי יהודים.

להלן ראיון עם דוד מרקיש על ספרו החדש ״בין התחומים״

דוד מרקיש

אלי: לאיזה מסקנה הגעת לגבי החיסולים של מנהיגים ופעילים תרבותיים יהודיים שונים בידי סטלין? למה הוא עשה זאת?

מרקיש: יש להבין שהחיסולים של יהודים בכירים במפלגה הקומוניסטית, במדינה הסובייטית, בתרבות, ובמדע, נבעו לא רק מהפוליטיקה של סטלין אלא גם מאנטישמיות. עבורי טרוצקי, יריבו של סטלין בהנהגה הסובייטית, לא היה יהודי, וגם עבורו הוא היה בינלאומי. עבור סטלין טרוצקי היה מעל לכל יהודי.

עוד אחד מני רבים שנרצח בפקודת סטלין היה המנהיג התרבותי היהודי שלמה מיכואלס, שגם הוא היה עבור סטלין מעל לכל “יהודי”. המנהיגים של הועד היהודי האנטי פשיסטי בברית המועצות, שהוא הורה על חסול כולם, היו מעל לכל בוגדים יהודיים. הרופאים שנתפסו בסוף חייו, הואשמו במזימה כנגד ההנהגה הסובייטית, והיו אמורים להיתלות בראש חוצות היו עבורו “רוצחים יהודיים בבגדים לבנים”.

סטלין קיים את ההבטחה שנתן לשר החוץ הנאצי ריבנטרופ כשנפגש עימו, לנקות את כל הדרגות הבכירות בבריה”מ מיהודים, והוא עשה זאת גם לאחר שהנאצים הפסיקו להתקיים.

אלי: האם יש הוכחות שסטלין אירגן הגלייה מונית של יהודים לסיביר בסוף חייו?

מרקיש: אין לי ספק שאחרי החיסול המתוכנן של הרופאים היהודיים סטלין תיכנן את הגירוש של כלל יהודי ברית המועצות לסיביר. אחרי הכל הוא כבר גירש עמים אחרים וכאלה שהיו מרובים מהיהודים.

הכיסוי היה אמור להיות “הגנה על היהודים מזעמו הצודק של העם הרוסי”. לאיפה הוא תיכנן לשלוח אותם? לצפון הרחוק. ליאקוטסק בסיביר, האיזור הקר ביותר שבו חיים אנשים. שם הוקמו מחנות ריכוז לניצולים מ”הזעם הצודק של העם הרוסי”. בספרי אני מציג לכך הוכחות שלא פורסמו מעולם.

למרבית הצער מסמכי המדינה לגבי הגירוש המתוכנן של היהודים לסיביר מעולם לא איבדו את סיווג “סודי ביותר” שלהם, בגלל הטבע האיום שלהם, וכמובן בימי פוטין כשהרודנות ברוסיה שוב גוברת לא צפוי שהם ישוחררו לציבור.

עד כאן מרקיש. לכאורה קשה להאמין שמדיניותו של סטלין כלפי היהודים נבעה רק מאנטישמיות, שהרי היו לו גם עוזרים יהודיים שבהם לא פגע, כמו לייב כגנוביץ’ וגם אחרים. אבל ייתכן שזה היה שיקול נוסף.

למרבית הצער, כפי שמציין מרקיש, הארכיונים ברוסיה שהיו פתוחים במשך שנים לציבור ולחוקרים לאחר קריסת ברית המועצות, שוב סגורים, גם כתוצאה מההתעצמות של הרודנות של פוטין, וקשה להניח שהם יפתחו בשנים הקרובות.

ספרו של מרקיש הוא מרתק ומעורר מחשבה, אם כי יש בו טענות שמן הסתם קשה מאוד להוכיח.

קיראו גם:

“בדרך האנגלית הישנה” סיפור מאת דוד מרקיש בתרגום דינה מרקון

דוד מרקיש בלקסיקון הקשרים

דוד מרקיש בויקיפדיה

מיה סלע – דוד מרקיש פרש בודד

כריכת המהדורה הרוסית של ״בין התחומים״ “От Черты до черты” עם צילום של המשורר פרץ מרקיש.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

10 + אחד =