90 שנה מלאו היום להולדתו ב-8 לפברואר 1931 של השחקן המפורסם ג'יימס דין, שמת צעיר מאוד בתאונה, אבל בחייו הקצרים הוא ביטא דור שלם של צעירים מרדניים.
אלי יונה חוזר אליו בפואמה הנקראת על שם אחד מסרטיו המפורסמים.
>
כמה מילות רקע מאת המחבר
בשנת 1940 לקח ג'יימס דין בן ה־9 את הרכבת מקליפורניה לאינדיאנה, מלוּוה באמו וסבתו.
לא היה זה טיול משפחתי, אלא מסע לוויה.
אמו לא ישבה לצדו בתא הנוסעים, אלא שכבה בארון מתים, לאחר שנפטרה מסרטן, בגיל 30.
אביו, שבדיוק עבר הסבה מקצועית בקליפורניה, ולא נכון היה לסוב לאחור, שילח את אשתו המתה עם בנו הקטן בחזרה למדינת מוצאם.
אבל האמת היא, שהילד מעולם לא חזר…
לעצמו.
אלי יונה
בחזרה לקדמת עדן
Being an actor is the loneliest thing in the world. You are all alone with your concentration and imagination, and that's all you have. – James Dean
גִ'ימִי הַקָּטָן אוֹהֵב אֶת אִמָּא
וְאוֹהֵב לְשַׂחֵק עִם אִמָּא
כִּי אַבָּא לֹא וָלֹא,
לֹא אוֹהֵב וְלֹא מְשַׂחֵק.
סָבְתָא אֶמָה אוֹמֶרֶת שֶׁבָּרַכֶּבֶת
מִקָּלִיפוֹרְנְיָה לְאִינְדִּיָאנָה
אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק שְׁלוֹשָׁה יָמִים בְּרֶצֶף!
גִ'ימִי פָּחוֹת עָצוּב עַכְשָׁו
מַקְּלָהּ הוֹפֵךְ בְּיָדוֹ
לְחֶרֶב אַבִּירִים וְהִנֵּה
תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים
נִים וְלֹא נִים בַּנָּקִיק הַצַּר;
גְּחוֹנוֹ מְקַרְקֵשׁ, נְחִירָיו מְעַשְּׁנִים
וְכָל פִּיּוֹתָיו פְּתוּחִים לִרְוָחָה.
גִ'ימִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַצַּ'נְס שֶׁלּוֹ
לְהִתְגַּנֵּב פְּנִימָה וּלְחַלֵּץ
אֶת אִמּוֹ מִבֶּטֶן הַמִּפְלֶצֶת.
אלי יונה
לַחַיָּה שִׁבְעָה רָאשִׁים
וְעֶשֶׂר קַרְנַיִם
אֲבָל הוּא לֹא מְפַחֵד
הוּא גִּבּוֹר כְּמוֹ סֵיְנְט ג'וֹרְג';
גַּם עָלָיו עוֹד יְסַפְּרוּ
בַּדְּרָשָׁה שֶׁל יוֹם רִאשׁוֹן
הוּא בָּטוּחַ
Tickets please,
I don't have all day!
מִי זֶה, סָבְתָא?
– אֶחָד מִמַּלְאָכָיו
שֶׁל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי
אֲשֶׁר שְׁמוֹ גַּם מַלְשִׁין וְשָׂטָן…
אֵיךְ אֶת יוֹדַעַת?
– לְפִי הַטּוֹן הַגַּס
וְהַטְּפָרִים הָאֵלֶּה
שֶׁקּוֹרְעִים כָּל דָּבָר לִגְזָרִים
אֲפִלּוּ נְיָר.
… אֵיפֹה אִמָּא?
אלי יונה
אִמָּא יְשֵׁנָה עַכְשָׁו
… עוֹד שָׁעָה עָבְרָה
אִמָּא בֻּבָּה בְּתוֹךְ קֻפְסָה
… עוֹד שָׁעָה עָבְרָה
אִמָּא מַלְכָּה וִיקִינְגִית בְּאַסְדַּת אֵשׁ
… עוֹד שָׁעָה עָבְרָה
אִמָּא פַּרְעוֹנִית בְּתֵבַת זָהָב
… עוֹד שָׁעָה עָבְרָה
אִמָּא מִתְחַבֵּאת בְּאַרְגַּז הַמַּצָּעִים
… עוֹד שָׁעָה עָבְרָה
אִמָּא קוּקִיָּה בִּשְׁעוֹן עֵץ
… עוֹד לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה?
Tracking shot —-
הַמַּצְלֵמָה נוֹסַעַת עַל הַמְּסִלָּה
בְּהַנְחָיָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד־בַּמַּאי,
סֶרֶט נָע מִבַּעַד לַחַלּוֹן
והַשֶּׁמֶשׁ מַקְרֵן גָּדוֹל, מֵאִיר
שָׂדוֹת מַלְבְּנִיִּים, רָצִים
אָצִים מַהֵר מַהֵר כְּמוֹ פִילְם,
בָּאֹפֶק עֲנָנִים נִקְשָׁרִים
וּפָרוֹת אֲדַמְדַּמּוֹת בָּאָחוּ,
צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת, שְׂרִיטוֹת
שְׁחֹרוֹת עַל מָסַךְ הַכֶּסֶף,
מַחְסוֹם וְעוֹד מַחְסוֹם כְּנָקַשׁ
אלי יונה
נִפְתַּח נִסְגַּר בְּצַד בַּדֶּרֶךְ
לִפְנֵי כָּל תְּמוּנָת־נוֹף פָּנוֹרָמִית
בְּשָׁחֹר לָבָן וְגַם בַּצֶּבַע,
גַּלְגַּלֵּי סְלִילִים שֶׁלֹּא נִגְמָרִים
מִסְתּוֹבְבִים וּמִסְתּוֹבְבִים…
מָסָךְ שָׁחֹר. חֲצוֹת.
הָרַכֶּבֶת זוֹלֶגֶת כְּדִמְעַת זָהָב
בִּלְחִי הַלַּיְלָה.
… מִי אַתָּה עַכְשָׁו, גִ'ימִי?
אֲנִי הַנָּסִיךְ הַקָּטָן וַאֲנִי
עָצוּב כָּל כָּךְ, שָׁבוּר כָּל כָּךְ,
מְפַחֵד כָּל כָּךְ, מִתְגַּעְגֵּעַ כָּל כָּךְ
לְשׁוֹשַׁנַּת הַפְּלָאִים שֶׁלִּי
that shines through my "
whole being like
the flame of a lamp…"
(מתחיל לבכות)
לֹא, לֹא, אַתָּה הַנָּסִיךְ הַגָּדוֹל,
הֶחָזָק, הָאַמִּיץ, הַגִּבּוֹר,
הָאַגָּדִי, שֶׁנָּשָׂא בָּעֹל כָּל הַדֶּרֶךְ
מִטְּרוֹיָה לְרוֹמָא!
כְּתֵפֶיךָ קְטַנּוֹת אֲבָל רוּחֲךָ גְּדוֹלָה!
אלי יונה
… וּמִי אַתְּ, סָבְתָא?
(מפהקת)
שְׂעָרָהּ כָּסוּף כַּלְּבָנָה וְעֵינֶיהָ
מַכְתְּשִׁים עֲמֻקִּים קוֹדְרִים,
גַּם הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְמַעֶטֶת;
פְּרִי בִּטְנָהּ אֵינֶנּוּ, וְהִיא מְנַסָּה
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחָהּ לְהַסְתִּיר
אֶת פָּנֶיהָ הָאֲבֵלִים, הַשְּׁחֹרִים,
מֵעוֹלָמוֹ הַוָּרֹד שֶׁל בֶּן־בִּתָּהּ.
אֲנִי… אַחַת הַשּׁוֹמְרִים
שֶׁהֻפְקְדוּ עַל הַקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ
וַאֲנִי… כְּבָר נִרְדֶּמֶת…
עֵינָיו נֵעוֹרוּ וְנִפְעֲרוּ
כִּשְׁנֵי הַחֹרִים הַמְּדַמְּמִים
בְּתוֹךְ לִבְבוֹתֵיהֶם:
אֲנִי לֹא אֵרָדֵם! הִבְטִיחַ,
אֶעֱמֹד עַל הַמִּשְׁמָר
וְאַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים אִמָּא
תָּקוּם כַּחֲדָשָׁה, נָכוֹן?
הַבָּעָתוֹ הָעֲצוּבָה קָפְאָה בַּזְּמַן
אֲבָל הַזְּמַן לֹא, אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת,
בְּמַסַּע לְוָיָה זֶה, הַסָּמוּי מֵעַיִן
כְּחוּטִים שְׁקוּפִים בְּתֵאַטְרוֹן־בֻּבּוֹת;
אלי יונה
עָבְרוּ כִּמְעַט שְׁלוֹשָׁה יָמִים,
הֵם הִגִּיעוּ לְאִינְדִּיָאנָה
וְאִמָּא לֹא קָמָה, אִמָּא מֵתָה
אֲבָל גִ'ימִי הַקָּטָן הִמְשִׁיךְ
לְשַׂחֵק וּלְשַׂחֵק וּמֵעוֹלָם לֹא
יָרַד מַמָּשׁ מֵאוֹתָהּ רַכֶּבֶת
הוּא עָבַר מִתַּפְקִיד לַתַּפְקִיד
מִקָּרוֹן לְקָרוֹן עַד לְמוֹשַׁב הַנַּהָג
וְהֵאִיץ וְהֵאִיץ וְהֵאִיץ…
