לציון חג החנוכה הנה בפרוייקט הסיפור התנ”כי וההיסטורי של “יקום תרבות” שיר של ליאת בן ישי על אחת הגיבורות הפחות ידועות של חג החנוכה, יהודית. גיבורת ספר חיצוני מהתקופה החשמונאית על אישה שחיסלה מצביא אויב, שבמסורת חג החנוכה של העם היהודי לאורך הדורות הפכה לגיבורה חשמונאית ואחותו אמיצת הלב של יהודה המכבי.

המערכת

יהודית מחסלת את מצביא האוייב הולופרנס. ציור מאת קראוואג’ו.
Galleria Nazionale d’Arte Antica
 at Palazzo Barberini, Rome ויקיפדיה

באוהלו של הולופרנס

ליאת בן ישי

עֵת הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה

עַפְעַפָּיו שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנֶס צָנְחוּ

בְּזֹהַר הַיַּיִן הַחַם וְהַקְּטֹרֶת

יְהוּדִית בַּת חַשְׁמוֹנַאי

אַלְמָנָה יָפָה

 גִּבּוֹרָה לְלֹא חַת

 מִכְּפַר בְּתוּלְיָה אֲשֶׁר בַּשּׁוֹמְרוֹן

 הִמְתִּינָה לָ”אוֹת” בְּעֵינַיִם כָּלוֹת

בְּאָהֳלוֹ שֶׁל הוֹלוֹפֶרְנֶס

 עַל מַרְבַד הַכְּבָשִׂים

הוּא נִכְנַע לָהּ בְּעֶרְגָּה כְּבוּשָׁה

וַתִּלְחַשׁ בְּאָזְנָיו מִלִּים טוֹבוֹת.

 וַתַּשְׁקֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ בַּיַּיִן הַמָּתוֹק.

עַד נִרְדַּם וְנִשְׁמַט רֹאשׁוֹ

עַל כָּרִיּוֹת הַמֶּשִׁי

 אֶצְבָּעוֹת עֲדִינוֹת

נָעֲלוּ אֶת שְׂפָתָיו

 כִּסּוּ אֶת עֵינָיו

וְשָׁלְחָה יְהוּדִית  יָדָהּ אֶל חַרְבּוֹ

וּבְעוֹד הַתְּפִלָּה בְּפִיהָ

 הָ”אוֹת” הִגִּיעַ

בְּהֶנֵּף יָד חֲזָקָה

עָרְפָה  “רֹאשׁ הַצּוֹרֵר”

לְלֹא מוֹרָא וּפַחַד.

בְּאוֹר הַנֵּר שֶׁנָּמוֹג

הִכְנִיסָה הָרֹאשׁ  

לְכִיס שִׂמְלָתָהּ הַגְּדוֹלָה

וְיָצְאָה בַּלָּאט בְּחֶשְׁכַת לַיִל

אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר עָזְבָה

אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁמַיִם הֵאִיר

וְהַדֶּרֶךְ זָרְחָה תַּחַת רַגְלֶיהָ

בִּבְתוּלְיָה אֲשֶׁר בַּשּׁוֹמְרוֹן

נָפַל הַמָּצוֹר וְהֵנֵץ אוֹר הַשַּׁחַר

 יָשְׁבָה יְהוּדִית בְּבֵיתָהּ

  וְזִמְרַת מַלְאָכִים בְּאָזְנֶיהָ

וְיָדְעָה כִּי נַעֲשָׂה נֵס לְעַמָּהּ

וַתִּתְפַּלֵּל בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת

“עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן

עַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת

עַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת

שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם

וּבַזְּמַן הַזֶּה.

וּבַזְּמַן הַזֶּה.

קראו עוד על יהודית וחג החנוכה:

אבי גולדברג: יהודה נגד יהודית

יהודית בדרכה חזרה לעיר בתוליה  Cristofano Allori, 1613 (Royal Collection, London) ויקיפדיה

2 תגובות

  1. קיבלתי את התגובה הזאת :

    לעורך ספורי התנכיים שלום,

    בגליון האחרון של יקום תרבות שמתי לב לפריוקט הספור התנכי ומצאתי בו את השיר של ליאת בן ישי על יהודית החשמונאית . אני גר בוונקובר,קנדה ,ומשתייך לחוג הספר מקומי ,שאני מנחה זה מספר שנים ובמקרה לפני שבועיים מצאתי את השיר הזה מ-Guilermo Valencia ושלחתי אותו לחברי החוג, החוג הוא באנגלית , (כולם בני הקהילה היהודית לצערי לא מדברים עברית) על אותו הנושא והתפלאתי על מקריות ושואל האם ליאת היתה מכירה את השיר המצורף כאן ,אשמח אם משהו יוכל לתרגם אותו או להוסיף אותו במאגר ספורי התנייך.
    בכבוד רב
    דן כהן

    
    Most of us are familiar with the song of Dvorah and the killing of Sisrah by Yael but a similar event , known in the Christian cannon as the book of Judith which for some reasons was not included in the Jewish cannon.

    The book of Judith is similar to the book of Esther in that also describes how a woman saved her people from impending massacre by her cunning and daring.

    Guillermo Valencia  (1873-1943)was a Colombian poet, translator and politician
    
    The beheading

    Judith and Holofernes
    
    White and round were the breasts that subtly stirred
    And shone in rhythm with the Hebrew’s tread,
    Waking the murmurous harmonies of the red
    Of rubies and the cincture’s starlight gird.
    Her lip’s two jacinths made of every word
    A vase of lurking essence harvested;
    Her flesh a treasury with honey fed;
    Her cheeks by tear or pallor yet unblurred.

    Stretched on his sandal couch the Assyrian
    Lay prone, the while the uncertain shadows ran
    Lugubrious patterns from the torch’s glow;
    And she, as in his sloth read this he slumbered there,
    Lone and inscrutable, the sword laid bare,
    Made ready in the darkness for her blow.

    As the sleek tigress crouches in the vine,
    So Israel’ s daughter for the deed prepared;
    Then, the sheer blade in silent fury bared,
    She clave the head from the great form supine.
    In floods, as from some broken jar of wine,
    The sudden stream broke around her, as she dared,
    A murderess amid the crimson snared,
    To raise on high her haggard countersigned.

    In the blank eyes, the bloodless cheek, the beard
    Entangled in the blackened moist that clung
    In baleful knots of shadow where the white
    Steel bit the ripened pomegranate at it seared,
    The trunkless head amid to know the darkness hung,
    A rose unhallowed in the bowers of night.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × 2 =