123 שנה להולדתו של גדול חוקרי הקבלה ואחד מגדולי חוקרי היודאיקה של המאה ה-20 גרשם שלום.

להלן מאמר שכתבה עליו חוקרת תורות הסוד רחל אליאור.

היא מספרת לנו:

“אני לא תלמידתו הישירה של גרשם שלום כי הוא נולד ב-1897 ואני ב-1949. כשאני הגעתי לאוניברסיטה העברית ב-1969 הוא כבר פרש, בשנת 1965 כשהיה בן 68. אני תלמידה של תלמידיו, למדתי בין השאר אצל פרופ׳ רבקה ש״ץ-אופנהיימר ז״ל, אצל פרופ׳ ישעיה תשבי ז״ל, אצל פרופ׳ צבי ורבלובסקי ז״ל, אצל פרופ׳ אפרים גוטליב ז״ל, ואצל פרופ׳ יוסף דן יבדל לחיים ארוכים. אני למדתי הרבה מאוד מספריו וממאמריו, והייתי בקשר אתו כשאר תלמידי החוג שסיימו את הדוקטורט בתחומו. אני סיימתי את הדוקטורט שלי על ׳תורת האלוהות ועבודת השם בדור השני של חסידות חב״ד׳ ב-1976 בהצטיינות יתרה, בהנחיית תלמידתו פרופ׳ רבקה ש״ץ-אופנהיימר, והוא ביקש לפגוש בי, וביקש כמובן שאביא לו לביתו את הדוקטורט, ומאז היינו בקשר עד לשנת פטירתו. עם אשתו, פניה פרויד-שלום הייתי בקשר הדוק עד לפטירתה.”

להלן מאמרה המקיף על גרשם שלום, האיש שיצר את התחום המחקרי שבו היא עוסקת כעת.

המערכת

גרשם שלום. לקסיקון הספרות העברית החדשה

לזכרו של פרופ’ גרשם שלום (1982- 1897), איש העלייה השלישית,  מבוני הארץ ומייסדיה.

השבוע לפני 123 שנה, ב-5 בדצמבר 1897, נולד גרשם שלום בברלין כגרהרד שולם, לאמו בטי שולם ולאביו ארתור שולם.

הוא גדל במשפחה יהודית-גרמנית בורגנית מתבוללת, בעלת בית דפוס, שדיברו בה רק גרמנית, והזדהו בה עם התרבות הגרמנית, ועם הפטריוטיזם של הממשלה הגרמנית הפרוסית ומלחמותיה.

שלום הצעיר חש תחושות מנוגדות לחלוטין. בעשור השני לחייו למד עברית כהכנה לבר מצווה, התאהב בשפה, המשיך ללמוד אותה לעומקה, ועסק בתרגומים מעברית לגרמנית של טקסטים עתיקים וחדשים, מאתגרים במיוחד. בין השאר תרגם את מגילת איכה ואת שיר השירים לגרמנית, ותרגם בכישרון רב טקסטים של ביאליק ועגנון, לצד פיוטים ותפילות עתיקות מימי הביניים.

גרשם שלום הצעיר על כריכת ספר המביא את יומניו Lamentations of Youth the Diaries of Gershom Scholem

שלום – שהפך בעשור השני לחייו לציוני נלהב, אנטי גרמני, ופציפיסט, למורת רוחו הרבה של אביו – למד שפות שמיות ולימודי יהדות באוניברסיטת מינכן, אחרי שהחל בלימודי מתמטיקה באוניברסיטאות ברלין וברן. משהשלים את בשנת 1922 בהצטיינות יתרה את הדוקטורט שלו על ״ספר הבהיר״, שכלל תרגום של הטקסט המיסטי, המדרשי, הקדום, המעורפל, והקשה הזה לגרמנית, ופירוש שלו, והביאו לדפוס כספר בבית הדפוס של אביו, עלה לארץ ישראל בשנת 1923, והביא עמו 1767 ספרים. מהם 503 ספרים היו בתחום הקבלה.

עטיפת ספר על שנותיו הראשונות של גרשום שלום בירושלים Stranger in a strange land by George Prochnik

כל ימיו אהב מאד ספריות וספרים בשפות שונות, והיה קורא נלהב ושקדני מאין כמוהו בדפוסים ובכתבי יד, בביתו ובכל ספרייה שיכול היה להגיע אליה. הוא החליט בגיל צעיר לבנות אוסף שלם, קרוב למושלם, של כל ספרי הקבלה ותורת הסוד, מראשיתה הנדפסת ועד לשלהי המאה העשרים.

בין השנים 1923 עד 1927 ניהל את המחלקה ליודאיקה בספרייה הלאומית בירושלים, ותרם תרומה שאין ערוך לה לשיטת הקטלוג שלה ולמיונה.

לשיטת מיון הספרים הרווחת בספריות הגדולות, על בסיס שיטת המיון העשרונית של דיואי, הוסיף ד”ר שלום הצעיר מיון עשרוני מדויק ומפורט לכל נושאי היהדות וארץ ישראל, שנמצא בשעתו חסר, כיוון שלגבי דתות, המיון עד ימיו עסק בעיקר בנצרות.

כל הלומד ספרנות או עובד בספרנות ומידענות, מכיר את שיטת שלום הנקראת על שמו, ובלימודי ספרנות ומידענות מוקדש לתרומתו הייחודית לספרנות היהודית העברית פרק חשוב.

כשנפתחה האוניברסיטה העברית ב-1925 הוזמן ד”ר שלום ללמד בה כמרצה לקבלה, בהמלצתו החמה של חיים נחמן ביאליק, שפגש בו בגרמניה, והתפעל מאד מהיקף ידיעותיו ובקיאותו, ומתרגומו המושלם למסתו “הלכה ואגדה”, אותה תרגם שלום מעברית לגרמנית.

גרשום שלום 1935. ויקיפדיה

תרגומיו לסיפורי עגנון לגרמנית, שנחשבו כיפים ומושלמים ביותר, זיכו אותו בהוקרת מחברם ובתודתו העמוקה, סללו את דרכו של עגנון בעולם קורא הגרמנית, ובנו את חברותם ההדוקה של עגנון ושלום, כקוראים וכותבים, כאוהבי הספר העברי לדורותיו, וכמתעניינים במכלול היצירה העברית בת זמנם.

עשרים שנה לאחר ראשית מינויו כמרצה לקבלה ולמיסטיקה יהודית, התמנה לפרופ’ מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית וקבלה, בו לימד משנת 1925 ועד לפרישתו מההוראה בשנת 1965.

גרשום שלום ואישתו פניה פרויד-שלום בביתם.מאוסף הספריה הלאומית.

שלום, שהיה אדם סקרן ובקיא, חוקר מחונן, רחב אופקים, היסטוריון מקורי עמוק מחשבה, ופילולוג רב-לשוני המחונן בברק אינטלקטואלי, בעל כושר ניתוח חודר, וכישרון כתיבה היסטורית יוצא דופן, נודע בעולם כמייסד המחקר המדעי של הקבלה, וכראש חוקרי הקבלה במאה ה-20.

הוא נודע כהיסטוריון מחונן של המחשבה המיסטית היהודית. בפרקיה ההיסטוריים השונים, ממסורת המרכבה וספרות ההיכלות בשלהי העת העתיקה, דרך הקבלה לזרמיה, ועד לשבתאות ולחסידות, ואף התפרסם כבלש העוסק באיתור ספרי קבלה נדירים בכל מקום בעולם, וכביבליוגרף קפדן של ספרי קבלה שמעטים כמותו. הוא נודע גם כחבר מסור לחבריו, האוהב שיחה שנונה ותובנות מקוריות הקשורות בהגות, שירה, ספרות, ופוליטיקה, וכאוהב הספר העברי לדורותיו.

שלום אהב מאד את קפקא, את וולטר בנימין, את ביאליק, ואת ברל כצנלסון. הוא הוקיר מאד את גאונותו של עגנון, ואת מקוריותו של הרב קוק בכתיבתו המיסטית. כבר מראשית לימודיו בברלין, ובשנים שבהן כתב דוקטורט על “ספר הבהיר”, הבין שלום שלשם עיסוק מדעי במחקר הקבלה יש צורך בראש ובראשונה לעמוד על היקף הספרייה הקבלית, לרכוש כל מהדורה של ספר קבלי נדפס העומד למכירה, לרשום את כל כתבי היד של הקבלה שמצויים בהישג יד, לקרוא במאות ספרי הקבלה, ולבחון את כל כתבי היד הלא נדפסים, המצויים בספריות בארץ ובעולם.

כשעלה לארץ ישראל בשנת 1923 הביא עמו כאמור ספרים רבים, וכשהלך לעולמו בשנת 1982 השאיר אחריו ספרייה בת 25 אלף ספרים, שנמסרה לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, שם היא מצויה היום באוסף גרשם שלום. בשלב מוקדם ערך שלום הסכם עם הספרייה הלאומית בירושלים, שהיה בין עובדיה ומכונניה, שאחרי פטירתו יעברו כל ספרי הקבלה שלו, ואוסף המחקרים בתחום תורת הסוד והקבלה המצוי ברשותו, לספרייה הלאומית כאוסף גרשם שלום. במהלך שישים שנות חייו בירושלים רכש, בתוקף מומחיותו הייחודית בתחום היצירה המיסטית היהודית לדורותיה, חלק מספריו על חשבון תקציב הספרייה, בתוקף ההסכם החתום, שהאוסף הפרטי השלם שלו בתורת הסוד ובספרות הקבלה, החסידות, והשבתאות, יעבור כולו לספרייה הלאומית בירושלים.

עטיפת קובץ מאמרים באנגלית על גרשם שלום

בקומה השנייה של הספרייה הלאומית, ליד חלונות ארדון, מצוי האולם שבו שמור האוסף הפתוח לציבור. ספרייה זו, הנודעת בשם אוסף גרשם שלום, מונה היום 35 אלף כותרים, המשקפים את ספרייתו הפרטית שנרכשה בעצה אחת עם הספרייה הלאומית. עוד משקפת ספריית אוסף שלום את כל המחקרים בקבלה, בתורת הסוד, בספרות ההיכלות, בשבתאות, ובחסידות שנוצרו בידי קודמיו, במאה ה-19. את מאות המחקרים והמאמרים שנוצרו ברוחו ובידיו, ואת אלפי המאמרים ומאות הספרים שנוצרו בידי תלמידיו ותלמידותיו, ובידי תלמידיהם ותלמידותיהם, במאה השנים האחרונות, מאז שעלה לירושלים ב-1923. אוסף הספרייה מקוטלג בקטלוג אשר נדפס בשני כרכים בשנת תשנ”ט ושמו “ספריית גרשם שלום בתורת הסוד”, בעריכת יוסף דן, אסתר ליבס, ושמואל ראם. הקטלוג מאורגן בסדר היסטורי-כרונולוגי, וכולל גם חטיבה של נושאים , והוא מכיל את כל דברי הדפוס בתחום תורות הסוד ושלוחותיהן המרכבה והקבלה החסידות והשבתאות. שאסף שלום בימי חייו, וכל מה שנוסף לספרייתו לאחר מותו, ומסודר במקביל לאופן שבו מיין שלום את ספריו בספריית ביתו.

גרשם שלום. לקסיקון לתרבות ישראל

מעטים מאוד הם האנשים שייסדו תחום מחקר שלם, מן המסד ועד הטפחות, מיפו את מפת המחקר מראשית שנות העשרים לחייהם ועד שלהי שנות השמונים, בזקנתם, והציבו תפישת עולם עקרונית ורחבת אופקים – המושתתת על הטענה שכל מה שכתבו כל היהודים בכל הדורות, בלשון-הקודש, בארמית, ובכל שפות היהודים, הוא יהדות.  המדובר בתפישת היהדות כהוויה היסטורית יוצרת, משתנה, חיה, דינאמית, רבגונית, רב-קולית, דיאלקטית, משמרת ומחדשת, נאבקת, מתריסה, מבקרת ומתפלמסת, שומרת, נוצרת, ויוצרת. כל המכלול של היצירה היהודית בתחום האגדה, הקבלה, תורת הסוד, החסידות, השבתאות, כמו בתחום ההלכה, ההגות, והפילוסופיה, הוא מענייננו כהיסטוריונים וחוקרים, מכל הארצות ומכל העמים והלאומים, בלי שום דירוג הירארכי. כל ספר בספרייה היהודית, הכתוב באותיות עבריות, מכל תקופה, הוא פריט רב-חשיבות כעדות היסטורית, לשונית, חברתית, ביבליוגרפית,  אמנותית, מחקרית, יצירתית, ואינטלקטואלית. כל סופר יהודי הוא מענייננו, כל חיבור בכתב יד או בדפוס הוא מענייננו כחוקרים משני המינים , וכל קהילה יהודית שנותרה ממנה עדות כתובה, בכל רחבי העולם, מכל תקופה בהיסטוריה, היא מענייננו , לומדים, מעיינים וחוקרים. בין אם מדובר בחיבור הנאה בעיני בני הדור, או בחיבור שנוי במחלוקת. בין אם מדובר בקלסתר נאה של הקהילה היהודית, ובין אם מדובר בפניה הבעייתיות והמאתגרות שאותן נטו להסתיר.

שלום  שחרר בחכמתו, בתעוזתו, ברוחב-אופקיו, וביושרו הבלתי מתפשר, את המחקר ההיסטורי-האינטלקטואלי מאימת “מה יגידו הגויים על היהודים”, או מה יגידו החרדים/האדוקים/הדתיים/הציוניים-הדתיים, וכו’, כאשר תבע אמת עובדתית, מתועדת בלא מורא ובלא משוא פנים, ביחס לכל היצירות ולכל היוצרים, עד מקום שידינו מגעת.

שלום התווה, כונן, וקבע, תבניות שיח מחקרי היסטורי-פילולוגי הגותי, וקנה-מידה אינטלקטואלי ביבליוגרפי וספרותי, שהטביעו את חותמם על התחום לאורך המאה העשרים, והעמידו ארבעה דורות של תלמידים ותלמידות, אשר תורתו ותורתם מהוות מקור השראה לכל מי שעוסק בתחום בארץ ובעולם.

הספר הראשון של שלום על הקבלה בעברית.

במהלך ימי חייו לימד שלום והרצה בארץ ובעולם, בעברית, אנגלית, צרפתית, וגרמנית, וחיבר מאות מאמרים ועשרות ספרים על שלל נושאים בספרות הקבלה ותורת הסוד. כל אלו מפורטים בקטלוג של מכלול יצירתו “ביבליוגרפיה של כתבי גרשם שלום” בעריכתו של משה קטן, ירושלים תשל”ח. הוא היה מורם המובהק, בעל פה ובכתב, של כל חוקרי וחוקרות הקבלה ותורת הסוד לענפיה, בארץ ובעולם, בשליש השני של המאה ה-20, ומורם בכתב של כל תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם מאז ועד היום.

הספר Kabbalah מאת גרשום שלום

לצד ההשתאות והפליאה מהדיאלקטיקה ההיסטורית הטמונה בראייה העל-היסטורית, המבטיחה את פניה השונות של החירות היוצרת בארץ המאפליה של הגלות והשעבוד, ולצד ההתפעלות מכוח היצירה בלשון הקודש בעולם שנברא כולו בספר מספר וסיפור, בכ״ב אותיות יסוד ועשר ספירות בלימה, שלום ראה בבהירות רבה את סכנת התהום ואת אימת הדמונים, שתי מילים שהרבה להשתמש בהם, באשר לכוח המיסטי-משיחי בגילוייו האנרכיסטיים והאנטינומיסטיים בהיסטוריה.

גרשם שלום ניצב משכמו ומעלה כהיסטוריון של המחשבה המיסטית היהודית לדורותיה, בכל מרחב אקדמי או ציבורי שבו השתתף, בזכות חוכמתו יוצאת הדופן, שהוגדרה כמעוררת יראה, בזכות רוחב אופקיו האינטלקטואליים בשפות רבות, וכתיבתו המעמיקה ויפת הביטוי בתחומים שונים, ובזכות סמכותו המדעית בתחום מדעי היהדות, בכלל, ובתחום ההיסטוריה של המחשבה המיסטית והקבלית, בפרט.

שלום זכה בחייו למעמד של יחיד בדורו. בשל מקוריות מחשבתו, רוחב אופקיו, תעוזתו האינטלקטואלית, יושרו הבלתי מתפשר, כישרון כתיבתו, זווית ראייתו הייחודית, שנבעה מבקיאותו בסוד היצירה הקבלית-משיחית העל-היסטורית, ועומק הבנתו בדבר הקשר שבין זוועות הקיום של הנרדפים, לבין היצירה של עולמות חלופיים בשמים.

כריכת הספר Gershom Scholme from Berlin to Jerusalem and back by Noam Zadoff

שלום נודע ברבים בשל עמדותיו המוסריות ההומניסטיות הבלתי מתפשרות בכל הנוגע לציונות – הוא אהב את אחד העם, ביאליק, וברל כצנלסון, את המחשבה והרעיון בדבר “המרכז הרוחני”, וסלד מהלאומנות הרוויזיוניסטית משיחית. הוא אהב את “ברית שלום” וה”איחוד” וחבר בעמדותיו אלה לעקיבא ארנסט סימון, הוגו ברגמן, יהודה לאון, רות ומרטין בובר. הוא האמין שאפשר למצוא פתרון צודק לקיום משותף של יהודים וערבים בחירות, בשוויון, בצדק, ובשלום, מתוך כיבוד כבוד האדם, וזכויות האדם של אנשים ונשים הנבדלים אלה מאלה באורחות חייהם, בדתם, בשפתם ובלאומיותם.

לצד רהיטות דיבורו בהרצאות ציבוריות ואקדמיות, וכתיבתו הפובליציסטית בענייני השעה, הוא נודע ברבים בשל חיבוריו ההיסטוריים וההגותיים המעולים, פורצי הדרך. בשל היקף היוזמה האקדמית והציבורית שנקט בה, בשל אישיותו הדומיננטית, וכושר הארגון המחקרי שבו הצטיין. בשל כישרונו הבלשי, תאוותו הביבליופילית, כישרון התרגום שלו, וביטויים נוספים של חכמתו ושכלו החריף, ושלל תכונות מופלאות ומפחידות שעליהן סיפרו חבריו ומכיריו, שבזכותן נחשב לגדול חוקרי מדעי היהדות בדורו. כל אלה הפכו אותו לאדם בלתי נשכח.

בין מאות חיבוריו, כ600 במספר, ראויים לציון מיוחד:

“מצווה הבאה בעבירה, להבנת השבתאות”, מאמר בכתב העת “כנסת”, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תרצ”ו.

Major Trends in Jewish Mysticism, New York: Schocken Books, 1941

ספרו האנגלי מ-1941 מצוי עכשיו לקוראי העברית גם בתרגום עברי בעריכת פרופ’ חביבה פדייה, וראה אור בשם זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2016.

*

ראשית הקבלה וספר הבהיר, שוקן תש”ח

*

עטיפת הספר Origins of the Kabbalah

שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, א-ב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשי”ז.

*

Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism and Talmudic Tradition, New York: Jewish Theological Seminary of America, 1960 (second edition 1965).

מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל”ד-1974.

פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל”ו-1976.

*

פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה של גרשם שלום

דברים בגו: פרקי מורשה ותחייה, ערך אברהם שפירא, עם עובד תשל”ו

עוד דבר: פרקי מורשה ותחייה, ערך אברהם שפירא, עם עובד תש”ן

רציפות ומרד – גרשם שלום באומר ובשיח, כינס וערך אברהם שפירא.  תל-אביב :   עם עובד,   תשנ”ה, 1994

מחקרי קבלה, ההדיר: יוסף בן שלמה ; עדכן והשלים מספרות המחקר: משה אידל.  תל-אביב:  עם עובד,   תשנ”ח, 1998

 שדים, רוחות ונשמות: מחקרים בדמונולוגיה, בעריכת אסתר ליבס, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשס”ד, 2004.

כריכת שדים רוחות ונשמות מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום

השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים – דוד אסף ואסתר ליבס, עם עובד ; הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, תשס”ט 

תולדות התנועה השבתאית: הרצאות באוניברסיטה בעברית בירושלים 1940-1939, הקדימו מבוא, ערכו והביאו לדפוס יונתן מאיר, שיניצ’י יאמאמוטו, ירושלים, הוצאת שוקן, תשע”ח 2018.

גרשום שלום ואמו: מכתבים 1917-1946, מגרמנית – ארנו בר ; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא – איטה שדלצקי בשיתוף עם תומס שפאר, שוקן, תשנח 1998.

גרשם שלום ויוסף וייס: חליפת מכתבים 1964-1948, עורך: נועם זדוף, כרמל, תשע”ב 2012.

חנה ארנדט, גרשום שלום חליפת מכתבים (תרגם מגרמנית: גדי גולדברג), הוצאת בבל, 2014.

כריכת הספר חנה ארנדט גרשום שלום חליפת מכתבים

מברלין לירושלים, עם עובד, 1982

ולטר בנימין -סיפורה של ידידות, עם עובד 1987.

כריכת הספר Correspondence Walter Benjamin Gershom Scholem

גרשום שלום גם ערך את חליפת המכתבים עם וולטר בנימין לספר שהופיע לאחר מותו.

ולטר בנימין גרשם שלום חליפת מכתבים 1933-1940, בעריכת גרשם שלום, תרגום מגרמנית הראל קין, עריכה מדעית איטה שדלצקי, רסלינג ,2008.

גרשם שלום היה חבר וידיד נפש של ברל כצנלסון, אותו אהב והעריץ יותר מכל אדם אחר בארץ ישראל, וחבר וידיד נפש לוולטר בנימין, אותו אהב יותר מכל אדם אחר בחייו. אובדנם של שני אהובי נפשו אלה היה לו קשה מנשוא. עוד היה חבר קרוב של ש”י עגנון, זלמן שז”ר, וח”נ ביאליק, והיה מורה נערץ של תלמידי קבלה, שבתאות, וחסידות במשך למעלה מארבעים שנות הוראה, וחבר וידיד של אנשי שם רבים נוספים ביניהם חנה ארנדט, שלום שפיגל, לאה גולדברג, שמואל סמבורסקי, יעקב פולוצקי, ג’ורג’ ליכטהיים, יוחנן לוי, והנס יונאס. באוניברסיטה העברית היה חברם של הפילוסוף הוגו ברגמן, ושל ההיסטוריון והסוציולוג יעקב כ”ץ. הוא היה כותב מכתבים בלתי נלאה שקיים קשרי התכתבות ענפים עם ולטר בנימין, חנה ארנדט, תאודור אדורנו, שלום שפיגל, זלמן שוקן, הוגו ברגמן, עגנון, קיטי שטיינשניידר, ועוד עשרות נמענים ונמענות נוספים.

בערוב ימיו בראיון מפורט ומקיף עם אהוד בן עזר תלמידו על דיעותיו הפוליטיות, שאותו תוכלו לקרוא ביקום תרבות נשאל שלום על דעותיו ביחס למציאות הפוליטית בשנות השבעים והשמונים. כמומחה העולמי למשיחיות יהודית, הוא נשאל לדעתו על גוש אמונים. כך ענה:

“הם כמו השבתאים. כמוהם, תכניתם המשיחית יכולה להוביל רק לאסון. כמובן במאה השבע-עשרה היו לכישלון השבתאות השלכות רוחניות בלבד: הוא הוביל התפרקות האמונה היהודית. כיום למשיחיות כזו יש גם השלכות פוליטיות וזוהי סכנה גדולה”.

הדברים הללו היו סגירת מעגל. בדיוק כשם שהתריע שלום בשנות העשרים, כשבא לארץ בעליה השלישית בשנת 1923, מפני הרוויזיוניסטים – אותם שבתאים מודרניים, שמשיחיותם איימה על עצם קיום הציונות – כך הצביע, כעבור חמישים שנה, על צאצאיהם הדתיים כאיום קיומי. אם לא ירוסנו הקנאים המשיחיים האלה יגבו מחיר כבד. זו הייתה האזהרה שהשמיע בהשראת מחקריו ההיסטוריים על המשיחיות היהודית.

בשנים האחרונות נפתחו הארכיונים שכללו את התכתבותו עם וולטר בנימין, חנה ארנדט, יוסף וייס, עם אמו בטי, ועם בנות זוגו, והועמדו לרשות הציבור וחלקם אף נדפסו. בין שאר הניירות הפרטיים גם יומניו הפרטיים ומכתביו ראו אור בגרמנית. בארכיונים התגלו ספרים נוספים, לא ידועים, שכתב והכין לדפוס, אך לא ראו אור דפוס מטעמים שונים, ביניהם יחסיו הטעונים עם מיטיבו ואיש חסדו, זלמן שוקן, שהיה בעל מאה, וגם בעל דעה. פרופ’ יונתן מאיר עומד לפרסם את החלק השני, הלא ידוע עד כה, של כתב היד של ספרו של גרשם שלום על השבתאות, שהוא המשך לספרו “שבתאי צבי והתנועה המשיחית בימי חייו”, ופרסם בינתיים את הרצאותיו המאלפות על השבתאות, ובכוונתו לפרסם את ספרו הגנוז של שלום על החסידות, שלא נודע עד כה.

בהקדמות לחיבורים אלה, שאנו ממתינים להם, יסופר במפורט סיפור גילויים ונסיבות גניזתם וזמן כתיבתם. נעם זדוף כתב על חייו של שלום בספר “מברלין לירושלים ובחזרה : גרשם שלום בין ישראל וגרמניה”,והוציא לאור כעורך את ההתכתבות בין גרשם שלום לתלמידו יוסף וייס.

בין האנשים שהכירו את שלום בחייו וכתבו עליו, אזכיר את תלמידו, יוסף דן, שכתב עליו שורה של מחקרים וספרים ואת דוד ביאל אשר פרסם עליו ביוגרפיה בכותרת “גרשם שלום”, שראתה אור לא מכבר בתרגומו של אמוץ גלעדי.

גרשם שלום היה ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והיה איש המדע הישראלי הנודע ביותר בעולם בתחום מדעי הרוח. מגדולי הרוח של עם ישראל במאה ה-20, ומגדולי הציונים החילוניים שלקחו חלק פעיל בבניית ארץ ישראל האקדמית, החופשית, התרבותית, המחקרית, והיצירתית, כשבאו לארץ לבנות ולהיבנות בה בהשראת רעיון המרכז הרוחני של אחד העם, ובהשראת ביאליק ובובר. ספריו, מאמריו, מחקריו, מכתביו, ויומניו, תורגמו לשפות רבות מספור, ולמספר הפרסים, תארי ההצטיינות ותארי הכבוד שזכה להם, לא היה קץ ומספר.

ככל אדם רב מעש שביקש לסלול דרכים חדשות, לא היה פטור משגיאות וטעויות בשיקול דעתו ומעשיו. לטעמי טעה לגמרי בתגובתו לדברי חברתו הוותיקה ושותפתו הקרובה בהצלת הספרים היהודים שנבזזו בידי הנאצים בשנות הארבעים, חנה ארנדט, על משפט אייכמן.

ספרים רבים מאוד ומאמרים רבים מספור נכתבו על גרשם שלום במשך 38 השנים שחלפו מפטירתו. שלום היה היסטוריון דגול, חילוני המאמין בסודו של עולם ופטור מעול ההלכה, אוהב תלמוד וזוהר, קבלה, אגדה, והלכה, מחפש אלוהים, למדן דבק באמת, ואדם ביקורתי, והיו באישיותו יוצאת הדופן עוד צדדים גלויים ונסתרים, פשוטים ומורכבים, שנודעו לנו רק בחלקם.

עתה משנפתחו הארכיונים והועמדו לרשות ציבור החוקרים והלומדים, וודאי יתגלו דברים רבים חדשים ומעניינים שלא ידענו. שלום היה בחייו בארץ ישראל בין השנים 1982-1923, בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, ובמקומות שונים באירופה וארה”ב. בין כינוסי אראנוס באסקונה שבשוויץ, הוראה ב-JTS בניו יורק, ובמקומות נוספים בעולם, בהם לימד הרצה וחקר.

להכרת תודה מיוחדת ביחס לכל האמור לעיל, ראויים הספרנים והספרניות, הארכיונאים והארכיונאיות בארכיון גרשם שלום בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בגבעת רם ובראשם ד”ר סטפן לייט, הקוראים, ממיינים, ומקטלגים את ארגזי הניירות והספרים בגרמנית ובעברית ובאנגלית, ומעמידים אותם לרשות החוקרים והלומדים. וכן עמיתיהם בספריית שוקן בירושלים ברחוב בלפור, בראשות פרופ׳ שמואל גליק, המגלים את האוצרות הספונים במכון, מאז שנוסד בו המכון לחקר הקבלה מטעם מר שלמה זלמן שוקן עבור פרופ’ גרשם שלום ותלמידיו, ומעמידים אותם לרשות ציבור החוקרים. תודה מיוחדת לספרני אוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית לדורותיהם, ולד”ר צבי לשם ומר יובל דה מלאך העומדים בראש הספרייה ועובדים בה היום. יעמדו כולם על התודה והברכה.

גרשום שלום עם אישתו בספרייתו.דף הפייסבוק של גרשם שלום

ראו גם

דף הפייסבוק של גרשם שלום

“הציונות היא לא תנועה המשיחית” ראיון גדול של אהוד בן עזר עם גרשם שלום

קובלנת הסוד המושתק (וקללתו) – אלי שי על גרשם שלום

לימור שריר: מרטין בובר וגרשם שלום

אלי אשד: שני גאונים בעולם מחשיך – על גרשם שלום וולטר בנימין

אלי אשד: גרשם שלום בלש הקבלה בספרות היפה

גרשם שלום דף הפייסבוק של גרשם שלום
הפוסט הקודםגרשם שלום – הציונות היא לא תנועה משיחית. שיחה עם אהוד בן עזר
הפוסט הבאהמלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 11-12 דצמבר 2020
פרופסור רחל אליאור
פרופ' רחל אליאור היא חוקרת ישראלית של המחשבה המיסטית היהודית לדורותיה, פרופסור אמריטה, ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. נושא עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית בירושלים היה "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", אותו כתבה בהדרכתה של רבקה שץ-אופנהיימר והשלימה ב-1976. הייתה בין ראשוני הזוכים במלגת אלון, לשנים 1979–1982. מלמדת בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית כפרופסור מן המניין. כיהנה כראש החוג ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה. השתתפה כעמיתת מחקר בכירה במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית, ובמרכז אוקספורד ללימודי היהדות, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, בישיבה יוניברסיטי, באוניברסיטת טוקיו, באוניברסיטת דושישה בקיוטו, ב"פידיאה" בסטוקהולם, ועוד. חיברה שישה עשר ספרים בתחומי המחשבה היהודית, שחלקם תורגמו לשפות שונות, ערכה עשרה ספרים, וכתבה עשרות מאמרים. אליאור זכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה לשנת 2006. ביום האישה הבינלאומי 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך מטעם ויצ"ו ירושלים. בשנת 2010 הקדישו לה עמיתיה חוקרי המיסטיקה היהודית והנוצרית הקדומה ב-Society of Biblical Literature את קובץ המחקרים באותיות של אור. נשואה עם שלושה ילדים.

תגובה אחת

  1. לא ידעתי על דעותיו הפוליטיות

    מצער שלא הביע אותן ביתר גילוי, כמו לייבוביץ’ (מעניין אם הכירו ודיברו; סביר שכן). אחרי הכל, המורשת הזו חשובה לא פחות, ובמקרה של לייבוביץ’, היא הזכורה יותר.

    ומצער שלא היתה מחאת פרופ’ נגד סירובו של בן-גוריון ליצור חוקה למדינה ב-1948. החמיצו הזדמנות לתיקון חשוב

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע − אחד =