מור חנאי, במאית צעירה ומוכשרת, יצרה סרט מדע בדיוני קצר ומעולה ביותר על העתיד הלא רחוק, והנראה כמתגשם ממש עכשיו, שבו יש מערכות יחסים בין בני אדם ורובוטים. צפיתי בו באירוע בשם “אוטופיה בתדר”, והתרשמתי מאוד.

המדע הבדיוני והפנטסיה היו עד העשורים האחרונים נדירים למדי בקולנוע הישראלי. אבל בעשורים האחרונים הם החלו להיות פופולאריים מאוד בתחום הסרטים הקצרים. עד כדי כך שפסטיבל “אוטופיה” לסרטי מדע בדיוני ופנטסיה מקרין מדי שנה מבחר סרטים ישראליים כאלו.

בין אלו התבלט מאוד “יום העידכונים”, שזכה במקום ראשון בתחרות בפסטיבל אוטופיה.

צפו בקטע מהסרט “יום העידכונים” במקדימון לפסטיבל סרטי מדע בדיוני ואימה קצרים – בדקה ה-1.24

למעשה זהו סרט המדע הבדיוני הישראלי הטוב ביותר שראיתי מזה עידן ועידנים, וכנראה לא רק אני חושב כך. הסרט זכה בפרסים רבים בפסטיבלים בחו”ל, אולי יותר מכל סרט מדע בדיוני ישראלי קצר אחר. רשימה שלהם תינתן בהמשך. מה שמראה שגם בעולם הרחב, שרגיל מאוד לסרטי מדע בדיוני, מתרשמים מהסרט הקצר הזה.

(אם מישהו יודע על סרט ישראלי פנטסטי קצר שזכה ביותר פרסים בחו”ל מ”יום העידכונים” אשמח אם יתקנו אותי).

הסרט, שנוצר במכללת ספיר בשנת 2017, עוסק בנושא עתיק ביותר, שהוא כיום מתגשם והולך במציאות, מערכת היחסים בין בן אנוש ואישה מלאכותית, ולהפך היחסים בין נשים וגבר מלאכותי.

כדאי לדעת זהו נושא עתיק ביותר. עסק בו כבר המשורר הרומאי אובידיוס במאה הראשונה לפנה”ס שתיאר מערכת יחסים בין המלך הפיניקי פיגמליון ובין אישה פסל שקמה לתחייה.

לאחר מכן, בימי הביניים, נוצר אפוס על האביר טריסטן, שלאחר שאיבד את אישתו איזולדה ביקש מענק שיצור לו אישה מלאכותית בדמותה. בסיפור הזה טריסטן גילה שזה לא זה.

הסיפור הידוע בתחום בספרות עברית נוצר בידי הרופא שלמה דלמדיגו במאה ה-17, על המשורר שלמה אבן גבירול שיצר לו כביכול משרתת מלאכותית שכנראה היו לו עימה קשרים קרובים ביותר… ונאלץ לפרק אותה במצוות בית הדין המזועזע.

קראו על כך מאמר שלי כאן.

בשנים האחרונות הסיפורים בנושא זה מרובים ביותר. יש למשל את “הלנה היצוקה” של לסטר דל ריי עוד מ-1938, שמתאר זוגיות בין מדען ובין רובוטית שיצר. שם כל התופעה מתוארת בצורה חיובית וסנטימנטלית ביותר.

כך גם הסיפור “איש יובל המאתיים” מ-1977 של אסימוב, שמתאר בצורה סימפטית ביותר זוגיות ארוכת טווח בין אישה ובין רובוט אינטליגנטי ומאריך ימים במיוחד. הנובלה הפכה לרומן בידי אסימוב ורוברט סילברברג, וזכתה לגירסה קולנועית ידועה בכיכובו של רובין ויליאמס ב-1999.

קראו על “איש יובל המאתיים” ב”יקום תרבות” כאן.

מהצד השני יש את סיפור הפשע והאימה “כמעט אנושי” של רוברט בלוך מ-1943, שמתאר רובוט שחושק בבנות אדם, וזה מתואר בצורה שלילית ביותר.

קראו על “כמעט אנושי” כאן.

בשנים האחרונות הנושא נעשה גם מציאותי. כיום יש בובות מלאכותיות שמיועדות לספק צרכים מיניים ורגשיים, וכנראה בתוך כמה עשרות שנים נראה אנדרואידיות ואנדרואידים שיספקו את צרכיהם המיניים ואף הרגשיים של גברים ונשים בודדים, שיש להם קשיים ליצור קשרים עם בני ובנות אדם. זו בעיה שכל המחקרים מראים שרק הולכת ומתגברת בעולם כולו.

עטיפת ספר שמתאר את העתיד שבו יתפתחו מאוד מערכות יחסים בין בני ובנות אדם ורובוטים

בכך עוסק סרטה של מור חנאי, שמתאר סיטואציה עתידנית לחלוטין בצורה כל כך משכנעת ו”אמיתית” שאתה צופה וחושב ״כך אכן יכולים להיות  פני הדברים״.

גיבור הסרט “יום העדכונים” בפגישה נדירה עם בחורה אנושית מעצבנת במיוחד

הסרט עוסק באדם (מיכאל מושונוב) שיש לו מערכת יחסים עם אלכס, אנדרואידית יפה, מקסימה, ומושלמת, שהוזמנה במיוחד עבורו, ומספקת לו את כל צרכיו, המיניים והאחרים, אבל משהו חסר לו. הוא לא יודע בדיוק מה, אבל החיסרון נעשה ברור מיום ליום.

אדם עצמו נראה לצופה הזה כטיפוס “קר” ביותר, שממעט להראות רגשות של שמחה או הנאה, או כל סוג אחר שהוא, משל היה מכני בעצמו.

אדם וזוגתו האנדרואידית המושלמת אלכס
תמונה מהסרט “יום העידכונים”

עד שיום מיוחד אחד, “יום העידכונים”, שעל שמו נקרא הסרט, אלכס נאלץ בחירוק שיניים להיפרד מזוגתו המלאכותית המקסימה ל-24 שעות, שבהן תעבור עידכוני תוכנה בידי החברה שיצרה אותה.

במהלך הזמן הזה הוא נפגש במקרה בבחורה אנושית – יולי. בחורה לא יפה במיוחד, לא מושכת במיוחד, טיפוס קשה, מסובך, מעצבן, שזה עתה חוותה פרידה מבן זוג. יולי הרבה פחות יפה ומרשימה מהאנדרואידית, ובעיקר מרגיזה את אלכס ומתסכלת אותו.

אדם עם יולי האנושית והלא מושכת

אבל, משום מה, בקשר שנוצר עימה, שהפלא ופלא אפילו כולל סקס, מתגלה לאלכס שבעצם הקשר הזה יותר מספק, עם כל הבעייתיות שבו, מאשר הקשר והסקס עם החברה האנדרואידית המושלמת, היפה, הצפויה לחלוטין, ובעצם המשעממת.

אדם מוצא שבעצם הוא נהנה יותר עם חברה אנושית מאשר עם אנדרואידית. תמונה מ”יום העידכונים”.

המסר ברור, אם כי הבמאית-תסריטאית מקפידה לא לדחוף לנו אותו: למרות הכל עדיף להשקיע בקשר עם אישה מאוד לא מושלמת, מאשר עם אנדרואידית מושלמת ובלתי משתנה.

הסרט הוקרן עד כה ב-27 פסטיבלים וזכה בפרסים ב-8 מהם (!).

בראשם הפסטיבל הישראלי לסרטי מדע בדיוני ופנטסיה ״אוטופיה״ – שבו כאמור זכה בפרס הסרט הטוב ביותר.

הנימוקים לפרס היו: הסרט היה חם, מצחיק, ועשה שימוש במדע-בדיוני כדי לבחון את המגמות הטובות והרעות שלנו כבני אדם.

צפו בהענקת הפרס למור חנאי ובנימוקים.

פסטיבלים אחרים שבהם הוצג הסרט וזכה בפרסים הם:

פסטיבל Early Bird – פרס על התסריט הטוב ביותר

פסטיבל Sci-On – פרס כסרט הסטודנטים הטוב ביותר

פסטיבל MayDay – פרס הסרט הזר הטוב ביותר

פרס ‘Riveting Relationships Award’ בפסטיבל Chicago Southland 

lowa independent film festival – הסרט הזר הטוב ביותר

פסטיבל קולנוע דרום – פרס עיצוב פסקול

Changing Face – זוכה החודש

הסרט זכה בביקורות משבחות בחו”ל כמו:

Great film that explores the terrifying aspect of putting yourself out there in a world so separated by technology.

Fantastic film that really explored the nature of relationships and how people crave perfection… Truly frightening in the most human way possible.

The science fiction in this film becomes an excellent and appropriate vehicle for real psychological, ethical and spiritual reflection on what humans want, right or wrong, and how we use technology to pursue those desires.

One of the best short films we’ve ever seen.

This one should be nominated for an Oscar!

( חוות הדעת של השופטים ב: Chicago Southland International Film Festival )

Outstanding production, direction, acting, music and writing.

ׂ(חוות דעת של צוות הלקטורים בפסטיבל פסטיבל ‘!Sci-On’ בנבאדה)

פוסטר של ״יום העידכונים״ עם כל הפרסים המרובים שבהם זכה בפסטיבלים ברחבי העולם

מור חנאי היא יזמת ומנהלת אמנותית של “פסטיבל הסרט הקצר באר שבע”. מייסדת ומנכ”לית הקרן לקידום הקולנוע והאמנויות בנגב.

להלן ראיון עם מור חנאי:

אלי: מתי ובאיזו מסגרת  נוצר “יום העידכונים” ?

מור חנאי

מור: “יום העידכונים” התחיל כפרויקט גמר של סיום התואר בקולנוע במכללת ספיר. ביקשו מאיתנו להגיש סינופסיס של הרעיון עד סוף הסמסטר, ולא עלה לי כלום. זה הטריד אותי מאוד, וכל מה שעלה לי לא מצא חן בעיניי. עד שבסופ”ש אחד זה קרה ברגע הכי לא קשור – אני אצל ההורים שלי במושב, סבתא שלי בדיוק נכנסת, מתקרבת אליי לתת לי חיבוק, כשבדיוק אז עולה לי הדבר הזה לראש, וכמו שמרצה שלי אמר לי פעם, המוזה מגיעה לביקור של כמה שניות, צריך לדעת ללכוד אותה על הדף. עשיתי פרסה ורצתי למחשב למעלה תוך שאני צועקת לה “מצטערת אני לא יכולה עכשיו” (מתרגלים אליי בסוף), ופשוט הקאתי אל הדף את המילים “בעולם שבו ניתן לברוא לעצמך את בן הזוג המושלם…” ככה נולד הרעיון לסרט. אני מראה את הדף הראשוני הזה בהרצאות על הסרט וכל פעם מופתעת מחדש כמה המסמך הזה היה קרוב למוצר הסופי.

אלי: מאיפה ההשראה לסיטואציה הזאת שאותה תיארת בצורה משכנעת כל כך? יש סיפורי מדע בדיוני או סרטים ששימשו לך השראה?

מור: היית אולי מצפה שאני אהיה חובבת מד”ב גדולה אבל לא. זה מצחיק כי אנשים שפוגשים אותי אומרים לי “את לא נראית כמו מישהי שעושה מד”ב”. אני לא בטוחה אם זו מחמאה או לא. החלק שאני אוהבת במד”ב הוא השימוש באמצעי הטכנולוגיה בשביל להגיד משהו על העולם של היום. בעבודה על הסרט לקחנו השראה מהסרט הנפלא “היא” של ספייק ג’ונס, הצבעים והארט שלו היו מאוד אורגניים, מחוברים, ואפילו קצת וינטג’, והרגשתי שאנחנו כחברה הולכים לשם, ולא לסרטי המד”ב של האסתטיקה המינימליסטית ששומרת על מראה נקי. עניין אותי להראות עולם שהוא מצד אחד מאוד חם ואנושי באסתטיקה שלו, ומצד שני אין שם מקום לכל מה שהוא לא “מושלם”, ואז אתה מתחיל להבין שגם המושלם משנה כל הזמן את הצורה שלו, כי אין באמת דבר כזה. אדם, שמגלם בכישרון רב מיכאל מושונוב, ממשיך באובססיביות לשנות שוב ושוב את בת הזוג שלו כך שתתאים לו, מבלי לשנות את עצמו.

אלי: כמה זמן עבדת עליו ?

מור: לקח שלוש שנים מהכתיבה עד שהוא הוקרן לראשונה (אציין שזהו פרק זמן שבמהלכו אפשר ליצור סרטים באורך מלא…..)

אלי: מה את מתכננת כעת לגבי הגירסה הארוכה, במה היא תהיה שונה?

מור: אורי סיון, שליווה את הסרט הקצר ומלווה גם את הפיתוח לסרט מלא, היה אומר לי בפגישות תסריט של הקצר “את זה תשמרי לגירסה הארוכה”. מראש הקצר היה סוג של סרט ארוך מכווץ, ונאלצתי לוותר על חלקים מעניינים בשביל לשמור על הפורמט של קצר.

עכשיו העבודה היא להעמיק בעולם, לפתח דמויות נוספות שלא היו בקצר – בסרט הארוך למשל יש לאדם עוד זוגות חברים עם בני הזוג המושלמים שלהם, ובפתיחת הסרט אדם וזוגתו המושלמת מגיעים למעין חתונה של אחד החברים שהזמין לעצמו את בת הזוג המושלמת לו. גם התהליך שהוא עובר עם יולי, האנושית, משמעותי הרבה יותר. היא אוכלת לו מהצלחת, יורדת עליו במין, הוא לא יודע איך לאכול אותה.

יש גם כאלה שחושבים שמי שביים את “יום העידכונים” הוא גבר, כי הגיבור בסרט הוא גבר, ולרוב גברים כותבים גברים ונשים כותבות נשים. אני איכשהוא נוטה לכתוב גברים, האמת היא שאני אפילו לא רואה הבדלים מהותיים בין גברים לנשים. מבחינתי כולנו בני אדם, עם הפחדים, התשוקות, והפגיעות שלנו, אבל זה כבר לשיחה אחרת.”

עד  כאן מור חנאי.

הסרט שלה הוא מבחינתי פורץ דרך בקולנוע הישראלי הקצר. היא לקחה סיטואציה עתידנית של אדם החי עם אנדרואידית, ומתארת אותה בצורה אמינה ומשכנעת לגמרי על כל השלכותיה הבלתי צפויות. לא כדבר “טוב” או “רע”, אלא כמשהו שקורה ויש לו פנים לכאן ולכאן.

למשך 40 דקות אנחנו מאמינים שכך יכולה להיות המציאות, ומזדהים לגמרי עם הדמות של הגיבור, עם בעיותיו, ועם ההבנה שהוא מפיק לגבי קשריו עם האנדרואידית ועם בחורה אנושית.

האם קשרים כאלו יכולים להיווצר בעתיד? בהחלט כן. המסר של הסרט נראה כרלבנטי מאוד גם היום ועוד יותר מכך בעתיד.

יהיה מעניין אם בסרט הארוך שהיא עובדת עליו יופיעו תופעות צפויות בעולם האמיתי, של התנגדות קבוצות שונות ליחסים בין בני אדם ואנדרואידים.

אבל מצד שני ..בהחלט יכול להיות שיווצרו גם קשרי אהבה אמיתיים בין בני אדם ואנשים מלאכותיים.

מור חנאי נותנת הרצאה על ״איך עושים סרט: הדרך אל המסך”, ושווה להאזין לה, כיצד בסרט קצר יצרה פיסה של מציאות עתידנית משכנעת ומרגשת ומעל לכל (עבורי לפחות) מעוררת מחשבה.

ראו גם :

דף הפייסבוק של הסרט “יום העידכונים”

דף הפייסבוק של מור חנאי

קראו גם את סיפור הקומיקס בעלילה מקבילה על מערכת יחסים בין המשורר שלמה אבן גבירול ואנדרואידית קדומה. כתב אלי אשד ציירה קרן כץ.

שלמה אבן גבירול והאישה הגולם

קראו את הסיפור “ג’יגולו” על יחסי נשים ורובוטים

קראו גם סקירה על כמה סרטי מדע בדיוני ישראלים קצרים מהעשורים הקודמים:

מלחמת הכוכבים של ישראל

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שבע עשרה − שתים עשרה =