קובה חמוסטה / אלעד ארנון
כַּדּוּרֵי בָּשָׂר עֲטוּפֵי בְּלִילַת סֹלֶת חֲמִימָה
מֻנָּחִים בְּמָרָק עַתִּיר יְרֻקִּים
בָּרִיא וּמְנַחֵם
שֶׁפָּגַשְׁתִּי לָרִאשׁוֹנָה בַּשּׁוּק הַיְּרוּשַׁלְמִי
וּמֵאָז אֲנִי מְנַסֶּה לְחַקּוֹת אוֹתוֹ בְּמִטְבָּחִי.
–
כְּדַאי לְקַנֵּחַ בְּבַּקְלָאוָה וְקָפֶה טוּרְקִי
שֶׁמַּשְׁאִיר טַעַם מַר
חָזָק!
שְׁתַלְּטָנִי…
שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנִּי
לָבוּז לַשַּׂקִּית הָאֲדֻמָּה שֶׁל עֵלִית
הַמְּשַׁוֶּקֶת אֶת הָאִימְפֶּרְיָה הָעוֹתְמָאנִית
בֶּעָרוּץ הַמִּסְחָרִי.
–
הִיא חוֹנֶקֶת לִי
אֶת הַטַּעַם הָאוֹתֶנְטִי
שֶׁנִּרְמַס אֶתְמוֹל בַּחֲדָשׁוֹת
כְּשֶׁרָאִיתִי גּוּפוֹת שֶׁל לוֹחֲמֵי חֹפֶשׁ
אַחֲרֵי הַנְּאוּם שֶׁל הָרוֹדָן.
–
אִם הָיִיתִי יָכוֹל
הָיִיתִי מוֹקִיר תּוֹדָה
עַל הַטַּעַם הַנִּפְלָא
וְשׁוֹלֵחַ כְּמֶחֱוָה
דִּמְעָה יְרוּשַׁלְמִית
עַל מַתְכּוֹן מְנַצֵּחַ לְחֹפֶשׁ
שֶׁנָּפַל לִידֵי גַּרְגְּרָן
אֶרְדוּאָן.
קראו גם :
זה לא שירה, זה שזה מנוקד… שויין. אין כאן מלל מיוחד או שפה גבוהה. יש כאן מחשבה של אדם פרטי שהוציא את מחשבותיו על הדף בסתמיות אגבית. אני ככותבת שירה ומתעסקת עם המלה הכתובה מגיל צעיר, לא הצלחתי לראות מבעד למלים. רצף של שפה פשוטה שאין בה ייחוד. כמו שיחת חולין לא חשובה. צר לי אך לא מצאתי עניין.