שירו של אלי יונה והקדמה קצרה מאת המחבר
הנרי צ'דוויק אוגוסטינוס. תצלום באדיבות הוצאת מוסד ביאליק
הנרי צ'דוויק אוגוסטינוס, תרגום: דוד רוקח. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ב 1991
לפי החוק הביוֹגנטי שהגה ארנסט הֶקֶל במאה ה־19, העובּר עוֹבר ברחם את כל תהליך האבולוציה של גזעו; כן הביוגרפיה של אוֹגוּסטינוּס (430-354) מהיפּו (כיום עַנַבָּה באלג'יריה), היא מעין תקציר התפתחותו המחשבתית של האדם בנוגע לשאלת השְׁניוּת ביקום ובקיום:
בראשית ימיו סבר, כאדם הקדמוני, שהרע הוא אל בפני עצמו, תפיסה כה קשה להפרכה, שנמשכה עד זמנו בדתות הדואליסטיות של המזרח הקרוב; ובאחרית ימיו הסיק, כישעיהו הנביא, שה' לבדו "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע."
בין התפיסה הדואליסטית לתפיסה המונותיאסטית, עבר אוגוסטינוס מספר שלבי התפתחות, "שלבי הוראה" אם תרצו, דרך ארבעה מורים והם:
- אביו, פטריקיוס, פגני, עובד אלים רבים.
- אימו, מוניקה, נוצריה, עובדת אל אחד (שהוא שלושה, כעלה התלתן).
בין שני עיקרי האמונה המנוגדים של הוריו, התפתחה בו ודאי כפילוּת מחשבתית עמוקה והוא המשיך לחפש מורה חכם שיְּיַשֵב בין השניים:
- מַנִי, מורה דת פרסי, מייסד הדת הדואליסטית־גנוסטית שנקראה על שמו, מת כ־80 שנה לפני אוגוסטינוס, אך רוחו שָֹררה עוד בלב ערים ואנשים. לפיו יש אל אור ואל חושך, והם מתגוששים ביניהם כל הזמן, אף בתוכנו.
וידויי אוגוסטינוס הקדוש. תצלום באדיבות הוצאת אדרא
וידויי אוגוסטינוס הקדוש. תרגום עברי מהמקור הלטיני עם מבוא קצר והערות מאת המתרגם: פאול פיליפ לבר-טוב; מהדיר: יוסי שוויג תל אביב, הוצאת אדרא, 2018.
- (גם אמברוזיוס), בן דורו של אוגוסטינוס, אב כנסיית מילנו, ובדיעבד אחד מאבות הכנסייה הכללית (=קתולית). האמין בקיומו של "נושא־האור", הלא הוא לוציפר, כפי שמני האמין במלך־החושך. הטביל את אוגוסטינוס לנצרות בשנת 387.
בחלק הראשון של שירִי הביוגרפי־נרטיבי על אוגוסטינוס, הוספתי פנייה נואשת למלך מלכי המלכים, שהוא גם מורה מורֵי המורים, בשאלת האור והחושך, הטוב והרע בעולם.
בחלק השני, מדרש קצר על שמו של אמברוסיוס/אמברוזיוס.
בחלק השלישי, פייטתי את סצנת הטבילה המפורסמת של אוגוסטינוס בידי אמברוסיוס.
ובחלק הרביעי, גוללתי מחדש את האגדה העממית על מפגש אוגוסטינוס עם ילד מסתורי בחוף המגלה לו את סוד השילוש…
תצלום: אלי יונה
אוֹגוּסטינוּס
- שאלתו
אִמָּא אִמָּא,
אִם אֱלֹהִים הוּא אוֹר, לָמָּה יֵשׁ חֹשֶׁךְ?
מִן הָאֵל הַכֹּל.
אַבָּא אַבָּא,
לָמָּה יֵשׁ חֹשֶׁךְ, אִם אֱלֹהִים הוּא אוֹר?
מִן הָאֵלִים הַכֹּל.
מַנִי מַנִי,
לָמָּה? לָמָּה?
כְּמוֹ הָאָדָם, כֵּן הָעוֹלָם נוֹלַד מִשְּׁנַיִם.
גַּם אָבִיךָ וְאִמְּךָ רָבִים בְּלִי הֶרֶף.
אַמְבְּרוֹסִיוֹס אַמְבְּרוֹסִיוֹס,
לָמָּה? לָמָּה?
אִמְּךָ נוֹצְרִיָּה, אָבִיךָ פָּגָנִי;
כֵּן יֵשׁ אוֹר וְחֹשֶׁךְ.
אֵלִי אֵלִי,
לָמָּה? לָמָּה?
חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי אֱלֹהִים.
2. חלומו
חֲלוֹם הַלַּיְלָה הוֹפִיעַ לִי
שׁוּב וָשׁוּב גַּם בַּיּוֹם
וּבוֹ אִשָּׁה בְּאַרְגָּמָן וּפְנִינִים
כְּמוֹ בַּחֲזוֹן שֶׁל יוֹחָנָן
וְנֶסֶךְ זָהָב בְּיָדָהּ
מְלֵאָה לֹא בְּתוֹעֵבוֹת וְטֻמְאָה
אֶלָּא בְּנֶקְטָר הָאֵלִים
וָאִירָא לִשְׁתּוֹת
אַךְ עַתָּה אֵדַע כִּי
הַכְּנֵסִיָּה נֶסֶךְ־יָהּ הִיא
וְאַמְבְּרוֹסִיוּס[i] — הַנֶּקְטָר
וְאֶשְׁתֶּה לָבֶטַח
3. הטבלתו
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקֵעַ בַּמַּעֲרָב
אֲבָל זֶה הָאֶחָד יִזְרַח בּוֹ!
אוֹגוּסְטִינוּס בֶּן מוֹנִיקָה בֶּן הַמִּדְבָּר
הִתְכַּנַּסְנוּ כָּאן כְּדֵי לִשְׁטֹף מִמְּךָ
אֶת כֹּל הַחֹל בְּמֵי הַקֹּדֶשׁ
וּמָה אֲנִי רוֹאֶה מָה רוֹאֶה רוֹאֶה
עוֹרֵב שָׁחֹר יוֹרֵד יוֹרֵד
וְנָח עַל כְּתֵפֶיךָ!
סוּר מִמֶּנּוּ, הַשָּׂטָן!
פָּתַח הָעוֹף אֶת מַקּוֹרוֹ
וְעָנָה לְאַמְבְּרוֹסִיוּס הַמַּטְבִּיל:
אֵינֶנִּי, כִּי אִם מְלַקֵּט חַכְמַת הָעוֹלָם
מִסּוֹף הַמַּבּוּל לְרֹאשׁ הַנִּטְבָּל;
כִּי הַיּוֹנָה שֶׁשְּׁלָחָהּ נֹחַ
נָחָה עַל אֲדוֹנֵינוּ לְשָׁלוֹם
וַאֲנִי יָרַדְתִּי אֶל עָבַדְנוּ
עִם לַהַט הַחֶרֶב לְמִלְחָמָה!
הִנֵּה בָּאוּ הַיָּמִים!
אִמְרוּ, מִינִים,
לַגְּבָעוֹת וְלֶהָרִים![ii]
4. חזיונו!
יָם־יַבָּשָׁה־רָקִיעַ־
הָאָב הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
מִי קָדַם לְמָה?
פַּעַם הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאוּרָנוּס, אוֹ פּוֹסֵידוֹן
וְאָפֶרוֹס[iii] יָלְדוּ אֶת הָאַהֲבָה
הַרְאֵה נָא לִי – אֱלֹהִים – שֶׁזֶּה
אַתָּה אַתָּה אַתָּה!
יֶלֶד חוֹפֵר בּוֹר בַּחוֹל
וּבְיָדוֹ כַּף כְּסוּפָה כַּסַּהַר
מִתְמַלֵּאת וּמִתְרוֹקֶנֶת וְחוֹזֶרֶת חֲלִילָה
מִן הַיָּם אֶל הַחֹר הַמִּתְמַלֵּא
וּמִתְרוֹקֵן וְחוֹזֵר…
הוֹ יֶלֶד אַל תִּהְיֶה שׁוֹטֶה
הָאֲדָמָה לָעַד תִּשְׁתֶּה!
עֲצֹם עֵינֶיךָ – לָחַשׁ לִי הַיֶּלֶד – וּפְקַח פְּקַחְנָה בַּחֲזָרָה.
וָאֶרְאֶה בְּכַפּוֹ אֶת אָזְנִי הָרֵיקָה
וְאֶת לִבִּי הַפָּתוּחַ בַּגֻּמָּה!
גַּם אִם תִּמָּלֵא בְּכָל הַחָכְמָה הַשְׂכֵּל לֹא תַּשְׂכִּיל
אַמֵּצְנָה אוֹתִי בְּלִי הַתְחָלָה אֶמְצַע וְסוֹף
כַּחוֹף אֶת הַגַּלִּים!
~
[i] אמברוסיוס מ־אמברוסיה=נקטר/מזון האלים.
[ii] כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְיֹאמְרוּ, 'אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת, אַשְׁרֵי כָּל בֶּטֶן שֶׁלֹּא יָלְדָה וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם שֶׁלֹּא הֵינִיקוּ'. אָז יֹאמְרוּ אֶל הֶהָרִים, 'נִפְלוּ עָלֵינוּ', וְאֶל הַגְּבָעוֹת, 'כַּסּוּנוּ' ; שֶׁהֲרֵי אִם כָּכָה עוֹשִׂים בָּעֵץ הַלַּח, מַה יִּקְרֶה לַיָּבֵשׁ?" (לוקס כג/30)
[iii] אפרוס=קצף הגלים.
תצלום: אלי יונה
שירים מיוחדים ומעניינים, לא שמענו כמוהם. תודה לאלי וליקום תרבות.
תודה ארלט
ריגשת אותי מאוד
כל מילה שלך היא אור גדול בשבילי
תודה מעומק הלב
אליונה