חגית בת־אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט הצלילה

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל קולנוע ירושלים ב-1 באוגוסט 2018, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר. את התפקידים הראשיים של שלושת האחים משחקים האחים לבית רוזנקיאר: יואל, מיכה, ויונה – האח הגדול, שכתב וביים את הסרט לפי חוויותיו האישיות של החיים בקיבוץ יחיעם ופוסט-טראומה משירות צבאי. מורכבות הקשרים בין האחים-שחקנים מקרינה אמינות משכנעת, שתרמה לזכיית שלושתם בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים.

מאז 4 ליולי 2019 הסרט מוקרן בבתי הקולנוע בארץ, והשבוע ממוקם בראש הדירוגים של הצופים והמבקרים באתר seret.

העלילה מתמקדת בסוף שבוע אחד בקיבוץ בצפון, ליד הגבול, בזמן מלחמת לבנון השנייה. שלושת האחים מתכנסים לרגל קבורת גופת אביהם אשר הוחזרה לקיבוץ לאחר שהאב תרם אותה למדע למשך שנה. הגופה ברובה הוטמנה באדמה, וחלק ממנה הושם בצידנית, ומיועד לקבורה במערה תת-ימית, שאליה נהג לצלול עם בניו. יואב – האח האמצעי, ה”תל אביבי” – חוזר לאחר שלא ביקר במשך כל השנה. הוא מעורר את זעמו של איתי – האח הגדול, שנשאר בקיבוץ ותמך באמא בשנת האבל הקשה. אבישי – האח הצעיר, חייל קרבי בשירות סדיר – נמצא בקיבוץ בחופשה מהצבא לרגל האירוע ואמור לחזור בתום הסופ”ש ליחידתו, ישר למלחמה, שהדיה נשמעים היטב. במקום האזעקות, המושתקות לפי בקשת התושבים המבוגרים שנשארו בקיבוץ, שהתרוקן מרוב תושביו אשר נסו דרומה, נשלח על הפצצה רועשת ומפחידה מסרון צפצפני. על רקע הקבורה היבשתית-הימית הגרוטסקית והמלחמה המתנהלת מעבר לגדר, היחסים בין האחים מתוחים מאוד ומובילים למעשי אלימות. יואל, המשחק את יואב, האח האמצעי בסדר הגילים, מוצא את עצמו מתעמת עם שני אחיו. האח הצעיר אינו חייל מאומן, וחושש מלחימה, ויואב, שאמנם היה קצין קרבי מצטיין, אך סובל מהתקפי חרדה פוסט-טראומטיים, נחוש למנוע מאחיו הצעיר את החזרה לצבא. לעומתו, האח הגדול דוחף את הצעיר לחזור, ומאמן אותו בקרבות יריות צבע (פיינטבול). יואל-יואב גם מתעמת עם זכר אביו המת שהתייחס אליו בקשיחות, ועם אימו האיטלקיה, שהגיעה לקיבוץ בתור מתנדבת, שמעולם לא הייתה קשובה אליו מספיק.

העיצוב של דמויות האחים, חברם, האב, ברמן הגמד, וחברי קיבוץ אחדים, מדגים היטב את פניה השונות של הגבריות הישראלית. בהיעדר נשים צעירות, הגברים הקשוחים והאלימים ביחסים ביניהם מתאחדים בכמיהה הבוערת שלהם לגוף הנשי. הרעב הארוטי הכן והחריף שלהם, הזועק מהמסך, מתפרץ ומאופק כאחד.

הצילום היבשתי והימי של עודד אשכנזי, החד והחשוף, באור הקיץ חסר הרחמים, שעליו זכה לפרס בפסטיבל ירושלים 2018, מעצים את אווירת האין-מוצא.

יואב, האח האמצעי בסרט, הוא בן דמותו של יונה רוזנקיאר הסובל מפוסט טראומה, שעליה לא הרבה לדבר בטרם הסרט. יואל רוזנקיאר – שחקן תיאטרון בקבוצה החיפאית – עושה את התפקיד התובעני של יואב בצורה אמינה ונוגעת ללב, ומאפשר ליונה הבמאי לראות את עצמו מהצד.

הפוסט הקודםמבטן מתהפכת לזעזוע קל: לצפות ב’מראה שחורה’
הפוסט הבא‘פרקש’, סיפורו של יורם סֶלְבְסְט, הזוכה בפרס השני בתחרות הסיפורים על שם אפרים קישון
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.

תגובה אחת

  1. הסרט נשמע מעניין ורלבנטי לחיינו. הביקורת רגישה ורבת הבנה. השתכנעתי לראות את הסרט בהקדם. תודה לחגית וליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע × חמש =