נרות בוערים:הרהורי חג – ד"ר אלי שי

חוקר הספרות הקבלה והשבתאות ד"ר אלי שי מהרהר על חייו בקטע אוטוביוגרפי שאנחנו מביאים לרגל סיום חג החנוכה מלווה בצילומים של אלי שי מירושלים בחג החנוכה:

יוצא אל מסלול ההלכנות המוכר

חבוש הכובע שמעט מזכיר את כיסוי הראש

שנקרא בילדותך במבולה

ושקית האשפה הכתומה לצפרדע

והמטרייה הגדולה מכפי מידת החורף הזה

שמצאת בתקווה שתתחבר בכישוף חוני

ותתווה בתורה בחודה את מעגל הגשמים החדש

תפתה את המלאכי שרת להורדת מי רגליים

שיעשו עליך פיפי מבורך למען השם לשם שמיים

ובתחילת התחנה הראשונה נמצא לך המלומד המפואר

הפנטזיונר הספרותי המדומיין,

אמריטוס המריר כקקאו שופרא אורגני מפרו,

עוטה כיפה משנאית משונה כאחד מחכמי הסנהדרין

חבר בוועדות אקדמיות חשובות,

והינה הוא כבר מחותל כדבעי וכמו תינוקי ושמא גריאטרי

ובהגיעך אל המסילה ורק ליתר מגננה

שומר נפשו ירחק מפני התקלות דומה

אתה כורך את האוזניות כנגד כל פגישה מקרית עתידית לבל תבוא

שהרי פה השביל צר וכל ירידה אל הדשא

מסתכנת בגללי הכלבים של המושבה הגרמנית

וממשיך אל הספרייה החופשית העזובה

ובדרך גומלת בך ההחלטה לנסות לכתוב שיר אחד יומי יומני

וגם מעט לפרסם עדי העד הפרטי לעדות עולם

כמאמר הפרופסור הנזיר מרסל

שלמדת אצלו עיר האלוהים

ושם בין השלוליות לארגזי הקרטון הרטובים של הספרים המושלכים,

נמצאים לך יהודה האפל, ומלוויל אחד, וסדר נשים

ופרום על פסיכולוגיה ודת,

רק בחושך לא שמת לב, עם הפנס של ה'סטיופידפון' נוקיה, בגרמנית חראם עליו,

ואתה מדמיין את עוז גרוב בסנדלי בירקנשטוק

נפגש עם פרופסורית לספרות אנגלית על איש הקריות

בקפיטריה של ב.ג. הנגב

ובפנייה חזרה עוד השתנה נחוצה בחצר המכללה למנהל

והסיוט המדומיין של השוטר שדורש תעודות

בעוון פגיעה בסדר הציבורי ומעשה מגונה בפומבי,

אף כי בנסיבות המקלות של פינה חשוכה

וגטקס כבוד בית המשפט,

הנאשם היה לבוש בבגד תחתון ארוך נוסף לכול,

וכל הדרך לערך שישה–שבעה שירים

מספיקים לצעידה המהירה – להבדיל מהליכת רכישת הוויטרינות

ואתה מנסה לתרגל את הזיכרון על שיחזור הפליי־ליסט

{משהו נואש על חברות עזובה שעודה אוצרת תקווה

ואיזה שיר פרסי 'גולה־גוג' או משהו מסורתי

ומעבר עריכתי נאה ללא בת 16 אז מה, גם אתה ריטה

ואנחת

'Oh girlה'

המתוקה אוצרת את ארומת הגעגוע העתיקה

אל חיפושיות הליברפול בסימטא של פאני ליין

והנה נעשתה לך מכוח השירה קפיצת הדרך הדרושה

ואתה שוב בביתך, מדליק לבדך

את החנוכייה המחכה כחתול מכורבל

ועושה את הויטה קונטמפלטיבה מול הנרות,

שכבר כילית שלוש קופסאות

בהדלקות עוויתיות – ממתינות לנס עד הבוש

'Expect a miracle'

שלחו לך על פתק אופייני מהקהילה עתירת הפיות

של העידן החדש הרוחניקי ליד המפלצת מהאגם הסקוטי

ועודך מצפה בהתאזרות הרבה בהתעודדויות

ואז מגיעות ההגיונות, קולות ההנחיות המתוקשרות, המגידות שלך כגון;

לשבת מול הנרות – חזיתית

להסתכל טוב־יפה

וכגון עדיף חנוכייה זולה עם חורי אחיזה מהודקים ונרות מאוזנים על מהודרת עם סתומים ונרות רפים

וגם התשוקה הזאת העתיקה להמציא קופסא חליפית

עם סולמות צבעים מגוונים – למה הם מתקמצנים עליך בספקטרום

ואתה נזכר במראה החנוכייה החצי-דלוקה חציה כבויה

על הבאסטה הדולפת, ליד הדוכן של רחמים הירקן, שלא שוקל שנותן לך שקית ענקית ברחמים הגדולים במחנה יהודה

העמיס עליך קופסאות נטולות זכות בחירה

של אבוקדואים רכים מדי עם הצהוב מבפנים

שהתחמצ'ו לגמרי בתיק ואשכול בננות עם חומים בקצה הסהר

– שום דבר מהקור זה, טובים, אמר ועוד רבע־דלעת

שהתחלת באחרונה לצלות

ואז עודך מעמיס את המריצה והתיקים בא פועל הניקיון

שמן הישמעאלים, אוחז מטאטא הזיפים הקשים,

שאל רק – "שלך?"

וטרם קלטתי שזה על החנוכייה – הקושיה,

לפיכך "לא," פלטתי

(הוא חשב מן הסתם שאין לך מקום מסודר להדליק,

שעשית הדלקה מאולתרת על הבאסטה הרטובה)

ובתנופת מטאטא אחת היא הושלכה אל זווית הביוב של שפת המדרכה

מדממת שעווה צבועה ועשן עדין ועלבון ההיזרקות הנמס לגשם

ונכמרו לך הרחמים וניחמת כה שלא נטלת אותה שבאה לך הבלבלה בתשובה וכבר נפלה אל הפופו־לה־חרטה הגמורה

ובבית כאמור כבר ממתינה לך החנוכייה התאומה

מהפליז הזול דמוי הזהב

שהעניק לך חבדניק מיטיב עוברים-שבים בקניון של מי האלוהים

– R u Jewish, excuse me, r u…?

(תענה לו כן, תעשה שישמח, ובינתיים תאסוף על הדרך

עוד פיציפקעא קטן

לאוסף האינסופי של חפצי הזיכרון ואלילי היומן)

Yea, but I collect them so I have at home, but thanks anyway

(תודה לו על הקופסא הכלולה בהכול כלול רק שעכשיו אין כבר סמלי השבטים בעטיפה ושוב חסכו לך בצבעים,

גם אם תקנה אלף קופסאות זה לא יעזור לך לספקטרום

ובכל זאת תגיד את התזכה למצוות רבות)

לאור הנר אתה מבחין בכיתוב התמונה,

מבעד למסגרת פרגוד ארגמן רב קפלים הנדמית למסך אופרה חשמונאית ובו הנס המומחש, הכד והסביבון

והכיתוב המהודר למהדרין עניים שגמלו עימם חסדים;

'א פריילעכן חנוכה'

טועם את זריקת הנחמה כמו סם התרגעות

או איזו עוגיית פרג לשיכוך כאבים נפשיים

אלא שבנר התשיעי (כולל השמש הלבן) עם תערובת הנרות הארוכים מהקופסא הישנה של שנה שעברה

אתה מנסה לפצח עוד מעט קט את חידת הנוסחה של

איך לעשות ששני צבעים לא יחזרו בכל יום,

שבכל הדלקה תהיה ברית הקשת מלאה

והחידה נראית הרת גורל עולמי,

אלא שאינך מצליח למצוא את הנוסחה

של הישועה הטמונה כנודע בבוצינא קדישא

ובינתיים נוהג לפי הלכות החצר החסידית הפרטית שייסדת

בספר השבחים הגנוזים של עצמך – להסתכל חזיתית על הנרות, להרבות חנוכיות – לא להפסיק הדלקות מספר פעמים ביום

והחידה נותרת בלתי פתורה, בעינה זו הנוסחה הקריטית ממש

של הישועה הטמונה בקשת הצבעים, לבל יחזרו חלילה,

שלא יתנגשו כי החבלים מן הנרות הזהים

ופתאום לא באשמתך, על לא העוול,

מושגת ההידלקות להבה ענקית,

השעווה נקווית אל קרקעית החנוכייה,

הנרות אומנם אחוזים יציבים בתפסנים החלולים,

אך לחלב אין פמוט, נשפך לשווא להשחית

ואתה אוחז את הצלחת השבורה ממילא,

חושב לשים את המנורה במרפסת – לפרסם את דבר הניסא

ושמא לזרוק נאבדותית מהחלון, ליתר ביטחון

מנסה לנשוף והאש מתלבה לעומתך, רוחשת,

מנסה לכבות בלוח הפתקאות השעמי שכבר כתובה עליו התזכורת השירית, והוא כמעט נדלק

האיש שלי תוקד, אמר השחפן שהתקרר במקוואות המענים,

בלי ג'קוזי, ללא סאונה הולמת, אין בויילר אפילו

תנאי חיים קשים בחבר העמים המתפורר, תפש דלקת הריאות

והנערות העובדות ברחוב, נאנחות עליו והחסידים

וגם האש שלי תוקד מאוד עד עולם, במיוחד עם השירים

אתה כמעט מאבד עשתונות,

הסוודר הנפרם שנסרג בילדותך קרוב לבעור

העש יעלה בלהבות ויודבר כליל

והמשפט הפרה-סוקרטי ההוא, הכול אש,

כמדומני הכול אש להבה,

נדלק בתודעה כמו סירנה טרופה

מיליון הספרים שאספת בחופשית השכונתית

יבערו יפה עם החוברות הישנות של 'מוניטין-פנטהאוז'

ונערות הפלייבוי הבוהקות כרומו משובח

ופתע מזדהר הבזק התושייה – להביא מים מהמטבח,

לשפוך על הרצפה, למרות השכנה הסובלת מכתמי הרטיבות

והמשפט השני של ההוא אפל־הסתום על אי־אפשרות הירידה החוזרת אל אותו הנחל ממשיך לנקר את שרידי זהותך

משמע שיקשה לכבות את הבעירה

שיש להיענות לתביעת ההתמסרות

ואתה עולה מעונה נשמה כפרה עליך לשמי התקרה

עם האדים והלהבה שרק התלהבה עוד יותר

מהנשיפה המלבה ומנתז המים ומהפוף הארוך של נשיפתך