בביתו של חיים נחמן ביאליק – נעם פרתום במקור ובתרגום לאנגלית

נעם פרתום. ציירה: קרן כץ

“יקום תרבות” מברך את המשוררת נעם פרתום, בין הזוכים בפרס ראש הממשלה ליצירה על שם לווי אשכול לשנת תשע”ט

נעם פרתום נחשפה לראשונה לציבור הרחב ב־2010 בשיר שלה לאלוהים אין קול מתוק שפורסם בבלוג “המולטי יקום של אלי אשד”, ומאז הפכה לאחת המשוררות הידועות והמוכרות ביותר בציבור הרחב.

אנחנו שמחים לפרסם את אחד משיריה הטובים ביותר, העוסק במחשבותיה של המשוררת על קהילת המשוררים סביבה בעברית ובתרגום לאנגלית של דני ניימן.

בביתו של חיים נחמן ביאליק

נעם פרתום

ניקד :איתן קלינסקי

בְּעֶרֶב הַקְרָאת שִׁירָה בְּבֵית בְּיָאלִיק מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים

מְבֻגָּרִים וּצְעִירִים, וַתִּיקִים וּמַתְחִילִים

מַתְחִילִים

אִתִּי

אֲנִי עָפְרָה תְּמִירָה בְּשִׁמְלַת שְׁכָבוֹת מִתְנוֹפֶפֶת

סָבִיב-סָבִיב בְּמִשְׁתֶּה מְהֻדָּר, בַּחֲצַר מְלוּכָה מְפֹאֶרֶת, מְכֻתֶּרֶת

עֲצֵי לִימוֹן מְלַבְלְבִים

-וְהַמְּשׁוֹרְרִים גְּבָרִים-גְּבָרִים חֲבוּרַת דּוֹדִים לִמּוּדִים

וָהוֹ, פַּטְרוֹנֵי שִׁירַת-הַחֵשֶׁק הַכְּבוּדִים

-וְהַמְּשׁוֹרְרִים לֵיצָנֵי-חָצֵר מְדֻפְּלָמִים

בְּתוֹעֲפוֹת כַּיַּיִן עוֹטִים עַל עַצְמָם צְלָלִים מְקֻשָּׁטִים מִלִּים-מִלִּים הַנִּתָּזוֹת

מִשְׁתַּעַשְׁעִים וְרוֹקְדִים מִטִּפְּשׁוּת מְנַגְּנִים בּלאוטה

מְנַבְּאִים אֶת הֶעָתִיד בְּקַלְפִי טָארוֹט

מַחֲלִיפִים אִתִּי הֲלָצוֹת מְפֻלְפָּלוֹת בטבסקו פִּיּוּטִי

חָרִיף

כֶּסֶף תֵּיכֶף כָּל אֶחָד מֵהֶם יַשְׁקֶה אוֹתִי בְּתוֹכוֹ דַּם עֲנָבִים מִגָּבִיעַ

מָתְנַי הַדְּקִיקוֹת תֵּיכֵף כָּל אֶחָד יְלַטֵּף אֶת שַׁעֲרִי הָאָרוֹךְ וִילַפֵּף אֶת יָדָיו סָבִיב

שְׁפָתַי הֵן זוג חוּטֵי שָׁנִי – אֲדֻמּוֹת וּמְתוּקוֹת

פָּנַי צַחִים וּבָרִים, מְאִירִים לַמֶּרְחַק כְּשֶׁמֶשׁ זוֹהֶרֶת

שְׁנֵי תַּפּוּחֵי וִילְהֶם טֶל בְּשֵׁלִים

בְּמֶרְכָּזָם נְעוּצִים חִצִּים מֻרְעָלִים

כְּחַלְחַלִּים וְכָל הַדּוֹדִים לִבְנוֹתֵיהֶם כַּלִּים – נוֹפְלִים זֶה אַחַר זֶה שְׁדוּדִים

בְּמִכְמָר כָּל הַדּוֹדִים חוֹלִים וּמֶזֶג-רוּחָם מר – כִּי נִלְכְּדוּ בָּרֶשֶׁת וְגַם

בְּשָׁרִים כָּל הַדּוֹדִים מַכִּירִים בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁ לִי גּוֹף מְשׁוֹרְרִי צָעִיר מְסֻמָּּר

לְהִתְיַפֵּף וְעוֹדֶנִּי לֹא מַסְפִּיק מֻכֶּרֶת, כָּךְ חַיִּים סוֹבְבִים, וְלָכֵן אֶתְפַּתֶּה

לָשִׁים לְרָאשִׁי עֲטֶרֶת

וְהוֹפּ אֲנִי תָּמָר שֶׁתָּבוֹא כֻּלָּה סְמוּקָה וּמְאֻפֶּרֶת

מִתְמַסֶּרֶת לְכַבּוֹת לָהֶם אֶת אֵשׁ הָאוֹן וּלְהַרְווֹת לָהֶם תִּ’צִמָּאוֹן בְּעֶרְגָּה

תְּפַרְפֵּּר, עוֹדֶנִּי צְעִירָה וְלֹא מַסְפִּיק מֻכֶּרֶת וְלָכֵן נַפְשִׁי בִּי תִּגְעַשׁ, תִּסְעַר

בִּזְכוּת דִּמּוּי מֵדִיף בְּשָׁמִים וּמוֹר שֶׁל מְשׁוֹרֵר בּוֹגֵר

אַהֲבִים רַק הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מִתְנוֹצֵץ וּמִתְרוֹצֵץ בְּשָׁמִים מִמַּעַל כְּמוֹ אַיֶּלֶת

מְבֹהֶלֶת

הַמַּלְמָלָה תֵיכֵף אָרִים תַּחְתִּיּוֹת הַשִּמְלָה, אַפְשִׁיל גַּם אֶת הַקּוֹמְבֶּנִיזוֹן

לְעַצְמִי עַל הַתַּחַת אֶחְלוֹץ אֶת יַשְׁבָנִי הַיֵּרֵחִי, הַחֲלָבִי, אֶרְכּוֹן קָדִימָה בְּעֶדְנָה, אֶטְפַּח

קַלּוֹת

בַּלּוֹנִים וּבְקוֹל שֶׁל הַלּוֹעֶסֶת הֵיטֵב הֵיטֵב אֶת לְשׁוֹנָהּ וּמְפוֹצֶצֶת מִמֶּנָּהּ

כְּמוֹ מִמַּסְטִיק בָּזוּקָה מְשֻׁמָּשׁ

הַמִּתְאַדֶּה תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת כֵּן, בְּקוֹל שֶׁל זוֹנָה הַיּוֹרֶקֶת אֶת מִלּוֹתֶיהָ כְּמוֹ סמוכטות

עַל הַמִּדְרָכָה הָרוֹתַחַת

אֶגְנַח וְאֶקְרָא

הַמְּשֻׁמָּן הַזֶּה, כַּמָּה מִכֶּם גְּבָרְבָרִים רוֹצִים סִבּוּב עַל הַקָאדִילָאק הַלָּבָן, הַרַעֲנַן

הָא?

יָאללה, קָדִימָה – לֹא לִהִתְבַּיֵּשׁ

שֶׁקֶל? אַהֲהָם כַּמָּה מִכֶּם מְשׁוֹרְרִים סֶקְסִיִּים שֶׁכְּמוֹתָם רוֹצִים סִבּוּב בִּשְׁבִיל חָמֵשׁ

– כְּלוֹמַר, סְלִיחָה

כַּמָּה מִכֶּם רוֹצִים סִבּוּב בִּשְׁבִיל חָמֵשׁ דַּקּוֹת תְּהִלָּה

לְמִשְׁעִי עַל פּוֹדְיוּם הַפְּלָסְטִיק הַשָּׁחוֹר מַבְרִיק, עַל הַדֶּשֶׁא הַלַּח, הַמְּגֻזָּם

– בַּחֲצַר בֵּיתוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאוּמִי

הַמֵּת.

Chaim Nachman Bialik

by

Noam Partom

translated by Danny Neyman

At an evening of poetry in Bialik’s house male poets,

The mature and the young, old-timers and newcomers,

Are coming on

To me.

I am a tall fawn in a fluttering ruffled gown

In an opulent banquet, in this garden regal and lush, beleaguered by crowns

Of lemon trees in bloom.

And the poets, these men these gents, a flock of cultured uncles and champions –

Ho, reputable patrons of lyrical passions!

Yes, the poets, certifiable court jesters –

Doning chimes and cymbals, bedecked with words that spray profusely like wine,

Clown around and dance as dolts, play the lute

Prophesy my future in Tarot,

Trade with me in witticisms peppered in poetic tabasco –

Spicy.

Soon they will each water me in their turn with grape’s blood from a goblet of silver

Soon they will each stroke my long hair and wrap their hands around my thin waist.

My lips are a pair of sweet and red scarlet threads,

My face pure and wild, beams to the distance like a glowing sun,

My breasts ripe Wilhelm Tell apples –

In their centers are pinned poisonous darts.

And all these uncles burn out their hearts –

fall one by one like the tumble of a slaughterhouse,

All the uncles are sick and their spirits bitter – because they are

caught in the snare, in the net, all the uncles confess

that I have the flesh-combusting body of a youthful poetesse,

And yet I am still obscure enough, they reckon, to be tempted into prettification,

To don a coronet, And snap, I am Tamar who will come all rose-blushed

and powdered out, To extinguish their fires

and quench their thirst, pining and devout.

I am still young and all too obscure and so my soul will gush, quiver and rage,

For the perfume and Myrrh pouring from a poet matured and aged.

(Only the full moon glints and sprints in the sky above like a love-frightened doe)

Shortly I will lift the bottoms of my gown, pull my sheer petticoat down,

I will reveal my moon-like, milky bum, leaning forwards tender and soft, and slap myself on the ass,

Lightly,

Then with the voice of a tramp expertly chewing her tongue and popping it out

in bubbles like a worn-out Bubblicious bubblegum

Yes, with the voice of a tramp spitting her words like globs of phlegm

to vaporize instantly on the scorching pavement,

I will yelp and yell:

How many of you manly men want a ride on this white, fresh, greased-up Cadillac,

huh?
Yallah, come on – don’t be shy!

How many of you sexy poets want a round for sive Shekels? Ahem,

I mean, pardon –

How many of you want a round for five minutes of fame

On this black glistening plastic podium, on the moist grass, expertly mown,

Here in the garden of our great national

dead poet.

קראו גם:

דף הפייסבוק של נעם פרתום

משוררים נוחים להיעלב מאת נעם פרתום

“מקורו של העולם” במקור ובתרגום לאנגלית מאת נעם פרתום

כאפה למחכים להתממש

מאמרים על נעם פרתום ב”יקום תרבות”:

בדידות קיומית בעיר הגדולה: יובל גלעד על נעם פרתום

נעם פרתום לא אשמה– דוד אדלר על נעם פרתום