הכתר הארמני מאת מיכאל דרור. עורכת לילי פרי, הוצאת טוטם ספרים, 2018. 4888 עמודים

מיכאל דרור פרסם רומן היסטורי מרתק ויוצא דופן במקומותינו; סיפור ה”הכתר הארמני” מתרחש בארץ ישראל באיזור בירושלים בימי הקיסר הצלבני פרידריך השני הגדול במאה ה־13 לספירה, תקופה שאינה מוכרת, בלשון המעטה במקומותינו ובספרותנו.

מיכאל דרור גם הוא מחבר יוצא דופן.

Image result for ‫מיכאל דרור המכה השנייה‬‎

ספרו הקודם, “המכה השנייה”, תיאר מסע מודרני, בסגנון מותחנים כמו צופן דה וינצ’י, אחר אוצר היסטורי קדום מימי משה רבנו ובית שני.

אבל בספרו החדש הוא עושה הרבה מעבר לכך.

ספרו הנוכחי דומה וגם שונה; גם הוא עוסק בחיפוש אחר אוצר אבל בתקופה לא ידועה לרובנו – ימי הצלבנים, ובאופן ספציפי, ימי הקיסר הצלבן פרידריך השני.

יש מעט מאוד סיפורים וספרים בעברית העוסקים בימי הצלבנים (ואין מי שיודע זאת טוב יותר ממני – כתבתי רשימה שלמה שעוסקת ביצירות הספרות המועטות בעברית למבוגרים ולילדים על הצלבנים. ראו הישראלים והצלבנים חלק ב’).

Friedrich2.jpg

על ימי פרידריך נכתב בעברית אף פחות ממה שנכתב על התקופה הצלבנית. פרידריך נחשב לאיש המודרני הראשון והשיג את השלטון בירושלים לא הודות ללחימה אכזרית כמקובל אלא הודות להסכם (!) שהשיג עם יריביו המוסלמים. דבר זה הרגיז כל כך את יריביו הנוצרים, שציפו ממנו להקיז דם ולרצוח, כמקובל, עד שסירבו להכיר בערך ניצחונו.

כל מה שיש על אדם מרתק זה מסתכם  בעברית  בשני ספרים :

Image result for ‫ראי הקיסר הגדול‬‎

אחד מהם מתורגם  של הסופר היהודי כותב הגרמנית ארנולד צוויג ראי הקיסר הגדול /  בתרגום עדנה קורנפלד   מרחביה :   הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,   (1947).שיצא לאור שוב ב-1977 בסדרת “תרמיל”.

סיפור שבו שני מגים הודיים מביאים ראי, לקיסר הגדול-פרידריך השני,  שי מכליף אלכסנדריה, הספר מתאר את המאבק  בין הקיסר המיסטי והמהפכן לבין האפיפיור גרגוריוס ה-9, ויחסיו עם מקורביו..

‬השני מקורי :

Image result for ‫הקיסר והצבוע‬‎

הקיסר והצבוע :פרקים ורישומים מחיי פרידריך השני לבית הוהנשטאופן,_( 1194-1250), תל-אביב : ירון גולן, תשסג 2003.

ספרו של הפסל יגאל תומרקין. תומרקין הוקסם מסיבה כלשהי מדמותו של הקיסר אבל הוא היה יחיד, עד שהגיע מיכאל דרור.

מיכאל דרור עצמו אינו עוסק בפרידריך אלא באנשי תקופתו, אלו שמאכלסים את ארץ ישראל. כמו ברוב הסיפורים הישראליים על צלבני התקופה, הוא עוסק דווקא בצלבנים הנוצרים ובמעלליהם. זוהי מערבולת של אירועים אלימים, של מאבקים, מרדפים ולחימה בלתי פוסקת בחיפוש אחר הכתר הארמני האבוד שצלבנים עבריינים גנבו, וצלבנים אחרים מחפשים אחריו כדי להחזירו לידי בעליו החוקיים. הוא מתאר תרבות אלימה וצבעונית שבה אנשים שמתפללים יחד יכולים מייד לאחר מכן להיכנס לקרב חרבות אלים ואכזרי. כולם נאבקים בכולם, זוממים כנגד כולם, ותוקעים סכין בגב או חרב בחזה. וכמובן, הכול בשמו של ישוע מנצרת.

הספר עוסק רק בסיפורים צדדיים ולא באירועים הגדולים של התקופה: מאבק של הקיסר פרידיריך באפיפיור – שהוא מאבק המדינה בכנסייה – ובמאבק של הנוצרים במוסלמים. אם כי אלו בהחלט נמצאים ברקע.

אבל זה לא באמת חשוב, מבחינת דרור מי שחשוב הם האנשים הקטנים שבמרכז העלילה: הגמד הנועז, האביר הארמני האמיץ וחסר המזל, גנבי הכתר הארמני האכזריים, המרושעים, האנסים אבל גם הנועזים, ואחרים שמהם אנו מקבלים תמונה חדה ומדהימה של ארץ ישראל ותושביה ושל העולם הצלבני באותה נקודה בהיסטוריה.

בניגוד למקובל בסיפורת ההיסטורית העברית – להוציא איזכורים מועטים – דרור אינו עוסק כלל ביהודי התקופה. למה?

אולי משום שיהודי התקופה היו גורם זניח בארץ ישראל ואולי גם בגלל הערכתו שהקורא הישראלי המודרני יזדהה יותר דווקא עם האבירים הצלבנים החילוניים צמאי הבצע והדם מאשר עם היהודים של התקופה ההיא – סוחרים ומלווים בריבית אדוקים שיש להניח שלא יעוררו עניין רב בקרב הקוראים החילוניים.

והנה ריאיון עם המחבר מיכאל דרור על ספרו יוצא הדופן, “הכתר הארמני”.

אלי: אתה חובב היסטוריה ותקופות אחרות. מה דעתך על תקופת ימי הביניים?

מיכאל דרור

דרור: זאת אחת התקופות המרתקות בהיסטוריה האנושית ועל פי החלוקה ההיסטורית של האנושות, הארוכה ביותר – כאלף שנה. ואולם לדעתי תקופה זו אינה זוכה לכבוד הראוי לה מצד חלק מההיסטוריונים. כבר במאה ה־15 קראו לימה”ב “הזמנים האפלים”, להבדיל בין התקופה הקלאסית של תרבות יוון ורומא ובין עידן החושך והשקיעה. ואולם אין לשכוח שבימה”ב החלה פריחה בארכיטקטורה, למשל גותית, המסחר והבנקאות שהתחילו בהם מסדר הטמפלרים, תעשיית הנשק שעברה מהפכה במהלך השנים האלה, התפתחות ערים וממשל. ימה”ב- כבודה במקומה מונח.

אלי: למה בחרת לעסוק דווקא בתקופה הצלבנית?

דרור: בצעירותי קראתי הרבה רומנים על האבירים, שהשאירו בי רושם כביר. אין יותר אצילי מתיאור האביר עם שריונו הנוצץ הדוהר בעוז לקרב. אני רואה בה גם תקופה רומנטית של אבירים המחפשים גבורה ותהילה שהולידו בלדות וסיפורים אפיים על גבורת האבירים ויחסם לנשות החצר. הילה רומנטית למושג האביר והאבירות. לא פלא שהתנהגות ג’נטלמנית אנו מכנים התנהגות אבירית.

אלי: ולמה דווקא בימי פרידריך הקיסר, תקופה שהיא כמעט לא ידועה?

דרור: הבחירה בימי פרידריך לא נבעה מיחס מיוחד לשליט אלא הייתה יד המקרה. מאחר שהנושא היה הכתר הארמני הנעלם והקיסר היה מעורב באופן ישיר, אז באופן טבעי הוא הפך לגיבור משנה בסיפור.

אלי: האם קראת את ספרו של תומרקין עליו, “הקיסר והצבוע”? קיבלת ממנו השראה?

דרור: לא יצא לי לקרוא את הספר, ואת המידע על פרידריך שאבתי ממקורות אחרים. אני מודע לאישיותו השנויה במחלוקת. מצד אחד איש אשכולות, שנון, חכם וחובב מדעים ותרבות ומצד שני ערמומי, חשדן, רגזן ואכזר.

אלי: האם משהו בתקופה ההיא הזכיר לך את התקופה שלנו?

דרור: אכן, הדבר היה בלתי נמנע. לא פעם במהלך הכתיבה התרוצצו במוחי ההשוואות בין המאה ה־13 ובין ימינו. בהרבה מובנים הדברים לא השתנו. טבע האדם (בלי הכללות כמובן) נשאר כשהיה, אינטריגות ברבדי השלטון, בצע הכסף, השררה, רוע האדם כלפי זולתו, מלחמות אחים. הדרך השתנתה אך המהות –אותה מהות. ברומן שלי “הכתר הארמני” החברה הצלבנית בממלכת ירושלים על סף מלחמת אחים בין תומכי הקיסר לבין מתנגדיו. חברה שסועה, כאשר הממלכה מוקפת בכוחות האויב המוסלמי. מישהו אמר ישראל 2018?!

אלי: איזה יצירות ז’אנר של הרומן ההיסטורי אתה אוהב וממליץ לקוראים לקרוא גם כן?

דרור: אני מעדיף ספרות היסטורית המשלבת היסטוריה ומסתורין, רצוי חיפוש אחר תעלומה מסתורית או אוצר שנעלם, ככל שיהיה. לדוגמה, “צופן דה וינצ’י” של דן בראון, “הצופן האלכסנדרוני” של ניל אדמס וגם “המכה האחרונה”, ספרי הראשון, העוסק במרדף אחר אוצרות בית המקדש.

אלי: בספר “הכתר הארמני” מתערבבים המציאות והדמיון. איפה עובר הגבול?

דרור: המציאות והדמיון משולבים אלה באלה לאורך כל הרומן, כאשר זכות ההובלה היא למציאות, והדמיון משלים את הסיפור. בין הדמויות ההיסטוריות המופיעות בספר (הקיסר פרידריך, האפיפיור גרגוריאוס ואחרים) משולבות דמויות פרי דמיוני, כמו פביאנה הנסיכה, הנזיר ברנארד והגמד ארנולד, דמות משנית אך משמעותית מאוד בסיפור. היום הוא ללא ספק היה זוכה בפרס האוסקר על תפקיד שחקן המשנה.

עד כאן דרור.

מי שירצה ללמוד וליהנות מסיפור על תרבות אחרת וזרה אבל שיש לה נקודות דמיון מפתיעות לישראל המודרנית העכשווית מומלץ לו מאוד לקרוא את “הכתר הארמני”.

ראו גם:

פרק מהספר “הכתר הארמני”

מלך ירושלים והאפיפיור: ירון אביטוב על הכתר הארמני

בעקבות אוצרות בית המקדש: סקירה על ספרו של מיכאל דרור : המכה השלישית

המייל של מיכאל דרור :

michaeldror21@walla.co.il

2 תגובות

  1. אלי שלום
    שמחתי לראות את סקירת הספר על ידך ,אכן רומנים הסטוריים פסו מהספרות העברית וזו החמצה גדולה,מכיוון שאין דרך טובה יותר להנגיש תקופה הסטורית מאשר רומן הסטורי רחב יריעה
    רציתי להפנות תשומת ליבך לספרו של ארנולד צוויג בהוצאת תרמיל “ראי הקיסר הגדול” נובלה הסטורית על חצרו של פרידריך השני הגדול
    וכמובן ספרו של ההסטוריון המצויין דויד אבולעפיה “פרידריך השני קיסר ימי בינימי ” שלא תורגם לעברית
    וצריך לציין שספרו של פראוור “ממלכת הצלבנים בארץ ישראל” היא יצירה הנחשבת לטובה ביותר בקרב חוקרי ממלכת הצלבנים בארץ ישראל .

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × שלוש =