Image result for kipling Recessiona

הקדמה מאת אלי אשד

לפניכם אחד משיריו הידועים ביותר של המשורר האנגלי המפורסם של ראשית המאה ה-20, רודיארד קיפלינג (הידוע היום כיותר כמחבר סיפורי “ספר הג’ונגל” על ילד הזאבים מוגלי, הידועים לכול הודות לוולט דיסני והצגות ילדים אין ספור).

לפני 120 שנה בדיוק, ביוני 1897, כאשר באנגליה התקיימו חגיגות היובל למלכה ויקטוריה והאופטימיות הוויקטוריאנית הייתה בשיאה .קיפלינג, שנבהל מהאופטימיות הזאת ששררה אצל כולם (למעט ה.ג. וולס, שכתב אז את “מלחמת העולמות”)* כתב את השיר הזה שלפניכם. הוא פרסם אותו ב”טיימס” וסירב לקבל עליו תשלום. הסופר הצרפתי אנדרה מורואה, שהיה מעריץ גדול של קיפלינג, כתב על כך: “אותו יום ביוני 1897, יום של יהלומים תשואות ודמעות אושר, היה שיא תקופת המלוכה, אולי שיא התעצומה הבריטית. מצהלות שיכרון אלו מסוכנות הן לאומות כל אנשים… בעצם החינגה כתבה ידו של רודיארד קיפלינג מזמור תהלים על הקיר :'”אלוהי אבותינו תמיד.'”

ואכן, כעבור שלוש שנים פרצה המלחמה עם הבורים בדרום אפריקה, שבה ניכרו הסדקים הראשונים בקיסרות הבריטית. כעבור עשרים שנה מכתיבת השיר תהיה בריטניה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העקובה מדם, שבה ימותו טובי בניה בהמוניהם, וכעבור חמישים שנה בדיוק תתחיל האימפריה להסתלק ממושבותיה השונות, ובהן ארץ ישראל והודו.

שיר זה הפך להיות אחד הידועים שכתב .הוא אוזכר במיוחד וצוטט במלואו בטקס קבלת פרס הנובל של קיפלינג ב-1907. הוא הפך לתפילה בכנסייה האנגליקנית ולשיר הנלמד בבתי הספר וידוע בידי כל תלמיד בעל פה. המשורר הבריטי המפורסם ט.ס. אליוט כתב עליו: “זהו אחד השירים שבו פורץ משהו מרובד עמוק יותר מאשר הנפש הצופה. הנותן דעתו על ענייני מדינה וחברה – משהו שיש בו משום השראה נבואית אמיתית”.

לפניכם תרגומו המיוחד של המשורר צור ארליך, שעמל בימים אלו על תרגום מקיף של מיטב שירי קיפלינג. התרגום מתפרסם כאן לראשונה ובדיוק בשבוע שבפרשת השבוע שלו מובאים הפסוקים שבהם השתמש קיפלינג ,  מפרשת ואתחנן: “וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה’ אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים” (דברים ו, י-יב)

בהמשך – הגרסה המקורית של השיר, מחודש יוני 1897, ולצדו חמישה תרגומים קודמים של השיר לעברית למטרות השוואה.

Image result for rudyard kipling magazine cover

תפילת נעילה /רודיארד קיפלינג

תרגום: צור ארליך

תוצאת תמונה עבור צור ארליך

אֲדוֹנֵי הַמֶּרְחָב וְהָאֹרֶךְ,

אֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּמִיד,

הָרִבּוֹן שֶׁמֵּאֹרֶז עַד אֹרֶן

אֶת דִּגְלֵנוּ לִמְשׁוֹל הֶעֱמִיד –

אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,

פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!

1

הַתְּרוּעוֹת וְהַשַּׁאַג יָסוּפוּ.

אַלּוּפִים יְשׁוּבוּן לֶעָפָר.

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כְּמוֹ סוּף – הוּא

יִנּוֹן, זִבְחֲךָ שֶׁמִּכְּבָר.

אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,

פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!

2

הַצִּיִּים יִצְלְלוּ בִּקְצוֹת אֶרֶץ,

מִצְעָדֵנוּ הָרָם יַעֲצֹר;

אֶתְמוֹלֵנוּ אוֹמֵר הַתִּפְאֶרֶת –

שִׁלְשׁוֹמָן שֶׁל נִינְוֵה וְשֶׁל צוֹר!

זָכְרֵנוּ, שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, אִם כָּךְ,

פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!

3

אִם נִשְׁכַּר מִתִּירוֹשׁ הַכֹּחַ

וְכַגַּס בַּגּוֹיִים אִם נִגְעֶה,

אִם נִשְׁקַע כְּעַם פֶּרֶא לִשְׁכֹּחַ

חֻקַּתְךָ, וּבְחֻצְפָּה נִגְאֶה –

אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,

פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!

4

בַּעֲבוּר לֵב עָרֵל הַבּוֹטֵחַ

בִּקְנֵה הַבַּרְזֶל הָרָצוּץ,

בַּעֲבוּר בֶּן עָפָר הַשּׁוֹטֵחַ

תְּפִלּוֹתָיו אֶל אֵלִים בַּל יִרְצוּן,

בַּעֲבוּר רַהֲבֵנוּ הַדַּל עַל כִּידוֹן –

רַחֵם עַל עַמְּךָ, אֵל-אָדוֹן

5

והנה הגרסה המקורית באנגלית מ17 ביולי 1897

Recessional
by Rudyard Kipling

 
London Times, 17 July 1897, Issue 1 of Critic leaflet
 
1
 
 
 
 
God of our fathers, known of old,
Lord of our far-flung battle-line,
Beneath whose awful Hand we hold
Dominion over palm and pine
Lord God of Hosts be with us yet,
Lest we forget – lest we forget!
1
 
 
 
The tumult and the shouting dies;
The Captains and the Kings depart:
Still stands Thine ancient sacrifice,
An humble and a contrite heart.
Lord God of Hosts, be with us yet,
Lest we forget – lest we forget!
2
 
 
 
Far-called, our navies melt away;
On dune and headland sinks the fire:
Lo, all our pomp of yesterday
Is one with Nineveh and Tyre!
Judge of the Nations, spare us yet,
Lest we forget – lest we forget!
3
 
 
 
 
If, drunk with sight of power, we loose
Wild tongues that have not Thee in awe,
Such boastings as the Gentiles use,
Or lesser breeds without the Law
Lord God of Hosts, be with us yet,
Lest we forget – lest we forget!
4
 
 
 
For heathen heart that puts her trust
In reeking tube and iron shard,
All valiant dust that builds on dust,
And guarding, calls not Thee to guard,
For frantic boast and foolish word
Thy mercy on Thy People, Lord!

כעת כמה תרגומים קודמים בעברית לצורכי השוואה.
רובם קראו לעצמם בשם  הלא מתאים “המנון נעילה”, שכן שירו של קיפלינג אינו המנון כלל.
התרגום הראשון הוא של ראובן אבינועם (1905-1974 )מ”מבחר  שירת אנגליה” (מסדה, 1942)

תוצאת תמונה עבור ראובן אבינועם

ראובן אבינועם

ד”ר יוסף נדבה

התרגום השני  “תפילת הכוהן ” הוא של   ד”ר יוסף נדבה מספרו “דמומית של סתו :מתוך מבחר יצירותיהם של אוסקר ויילד, אדגר אלאן פו, רןדיארד קיפלינג, וקרל סנדבורג, תל-אביב : רשפים, 1969:

התרגום השלישי  הוא של יהושע כוכב מ”פרחים ממדינות הים: אנתולוגיה של השירה בלשון האנגלית ” (אופיר, 1971)


תוצאת תמונה עבור אפרים ברוידא

אפרים ברוידא

התרגום הרביעי הוא של אפרים ברוידא (1912-1994), והוא התרגום שפתח את הגיליון החותם, או אם נרצה – את גיליון הנעילה של כתב העת מאריך הימים שאותו ערך ברוידא מאז שנת 1948 במשך שנים רבות “מולד – ירחון ספרותי ומדיני” (גיליון 252, חורף 1985-1986). יש  להניח שהבחירה כאן  להשתמש דווקא בשיר זה לגיליון הנעילה של “מולד” לא הייתה מקרית.

ותרגום חמישי  מהאינטרנט מאתר “האייל הקורא” משנת 2008.

תרועת נעילה/ רודיארד קיפלינג
תרגום: צבי(לשעבר גרשון) חזנוב

הוא אל אבות, נודע מכבר
אל חזיתנו הגדולה
שמני אורן עד תמר,
לנו נתן הממשלה

אדון צבאות, אל נא תזנח
שמא נשכח! שמא נשכח!

תרועה וכל שאון יחדל,
מלכי צבאות פרשו זה כבר
קיים עוד קורבנך הדל-
נפש ענו ולב נשבר.

אדון צבאות, אל נא תזנח,
שמא נשבח! שמא נשכח!

ציינו במרחק יימוג,
על צוק וחוף לפיד יכבה
שור, כל פארנו מני תמול,
ישווה להוד צור ונינווה!

דיין גויים, רחם וסלח,
שמא נשכח1 שמא נשכח!

אם, שיכורי שררה, נתיר,
לשון אותך לא עוד תירא-
כלשונם של גוי יהיר,
או אספסוף חסרי תורה-

אדון צבאות, אל נא תזנח,
שמא נשכח! שמא נשכח!

על לב ערל, שמבטחו,
תותח חלוד, מכיתת ברזל-
בעפר נוסד, עפר כוחו,
לשמירתך בל ייחל-

על שחץ-פחז, לשון חוכא,
אלוה, מחל נא לעמך!

ראו גם:

הקראה של השיר באנגלית

Image result for rudyard kipling magazine cover

3 תגובות

  1. צור ארליך כותב :
    תרגום שירה ופרשת השבוע
    מתוך פרשת השבוע הנוכחי, ואתחנן: “וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה’ אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים” (דברים ו, י-יב)
    120 שנה בדיוק מלאו לפרסום שירו של רודיארד קיפלינג Recessional שבו הזהיר משורר האימפריאליזם האנגלי מפני המחשבה שהאימפריה תיכון לנצח. השורה החוזרת בשיר מבוססת במפורש על הפסוקים שציטטתי.
    כאשר הציע לי אלי אשד, בשבוע שעבר, לתרגם את השיר כדי שהוא יפרסמו באתרו ‘יקום תרבות’, הוא חשב על התאריך העגול; לא על פרשת השבוע. הוא גם לא ידע שאני במילא עובד על ספר של תרגומים משירי קיפלינג. ואילו אני, עד אחרי ששלחתי לו את התרגום, לא בדקתי ולא ידעתי שהשיר הזה תורגם לעברית כבר כמה וכמה פעמים קודמות.
    מחמת כל אלה, אני חושב שקרה פה דבר מעניין במיוחד. אלי העלה עכשיו את התרגום שלי לצד התרגומים הקודמים; קל לראות כך את עקרונותיי בתרגום שירה בפעולה; הם ניכרים בהבדלים בין התרגומים (ובינם לבין המקור האנגלי), והם אותנטיים לגמרי כי כאמור לא ראיתי בכלל את התרגומים הקודמים.
    אֲדוֹנֵי הַמֶּרְחָב וְהָאֹרֶךְ,
    אֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ תָּמִיד,
    הָרִבּוֹן שֶׁמֵּאֹרֶז עַד אֹרֶן
    אֶת דִּגְלֵנוּ לִמְשׁוֹל הֶעֱמִיד –
    אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,
    פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!
    הַתְּרוּעוֹת וְהַשַּׁאַג יָסוּפוּ.
    אַלּוּפִים יְשׁוּבוּן לֶעָפָר.
    לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה כְּמוֹ סוּף – הוּא
    יִנּוֹן, זִבְחֲךָ שֶׁמִּכְּבָר.
    אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,
    פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!
    הַצִּיִּים יִצְלְלוּ בִּקְצוֹת אֶרֶץ,
    מִצְעָדֵנוּ הָרָם יַעֲצֹר;
    אֶתְמוֹלֵנוּ אוֹמֵר הַתִּפְאֶרֶת –
    שִׁלְשׁוֹמָן שֶׁל נִינְוֵה וְשֶׁל צוֹר!
    זָכְרֵנוּ, שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, אִם כָּךְ,
    פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!
    אִם נִשְׁכַּר מִתִּירוֹשׁ הַכֹּחַ
    וְכַגַּס בַּגּוֹיִים אִם נִגְעֶה,
    אִם נִשְׁקַע כְּעַם פֶּרֶא לִשְׁכֹּחַ
    חֻקַּתְךָ, וּבְחֻצְפָּה נִגְאֶה –
    אֵל צְבָאוֹת, חַסְדְּךָ אַל תִּקַּח,
    פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח – פֶּן נִשְׁכַּח!
    בַּעֲבוּר לֵב עָרֵל הַבּוֹטֵחַ
    בִּקְנֵה הַבַּרְזֶל הָרָצוּץ,
    בַּעֲבוּר בֶּן עָפָר הַשּׁוֹטֵחַ
    תְּפִלּוֹתָיו אֶל אֵלִים בַּל יִרְצוּן,
    בַּעֲבוּר רַהֲבֵנוּ הַדַּל עַל כִּידוֹן –
    רַחֵם עַל עַמְּךָ, אֵל-אָדוֹן!
    דוגמה פשוטה ויפה למה שביני לבין הוותיקים היא תרגום הביטוי שקיפלינג טבע כדי להדגים את גודלה של האימפריה: Dominion over palm and pine. קודמיי תרגמו “אורן ותמר”, מילולית, והיה מי שתרגם “ארז ודקל”, שני עצים באותו משקל. לטעמי, קיפלינג בחר בשני הצמחים הללו, המייצגים אזורי אקלים שונים, גם בשל דמיון הצליל ביניהם. לכן הלכתי על “מאורז עד אורן”, שגם נחרז באותה דרך של שינוי-עיצור-אחרון עם “המרחב והאורך”. כן הקפדתי להתבסס על פסוקי המקרא שקיפלינג התבסס עליהם.
    דבר אחד שכן נוצר בהשפעת התרגומים הקודמים הוא כותרת השיר שאלי הציע, “תפילת נעילה”. פירושה המילולי של הכותרת Recessional הוא נסיגה, שקיעה, סוף-דבר – אבל זה גם שמו של קטע מן התפילה הנוצרית הנאמר אחרי שהמקהלה גמרה לשיר. חיפשתי מקבילה עברית לרעיון הזה ומצאתי את “סילוק” – סוג של פיוט. כל המתרגמים הקודמים תרגמו “המנון נעילה”, בהשפעת תפילת הנעילה – גם זה פתרון מעניין. על פי הצעת אלי הלכנו בעקבותיהם, כי השם ‘נעילה’ מוכר יותר מהשם ‘סילוק’ ואינו מעלה על הדעת משמעות בלתי רלבנטית של סילוק, כאילו הבריטים סולקו. רק תיקַנו מ”המנון” ל”תפילה”, כי כזה הוא השיר. בספר, בעזרת ה’, ייתכן שאחזור ל”סילוק”.
    אתם מוזמנים בחום לקרוא לצד התרגום שלי את ההקדמה של אלי, את המקור של קיפלינג, ואת התרגומים הקודמים

  2. צור שלום
    תודה על ״החייאת ״ שירת משורר שרק לפני עשרות שנים עמד במרכז הבמה אך מרוץ הזמן שינוי העיתים והטעמים השאירו
    יחד עם גלריה מכובדת של משוררי עבר, בצל.

    ״אלוהי המרחב והאורך ״ אהבתי את השורה , יש בה את תמציתיות הפנתאיזם , האלוהות המתפשטת , אבל היא אינה עולה עם ״ כוונת המשורר״ שמיד עם תחילת היצירה מעמיד את האל כאל צבאות, האל שתחת חסותו הצליחה בריטניה לפרוס את חילה ולהרחיב גבולותיה למרחבים שאף אימפריה לפניה לא הצליחה.
    Pine הוא אורן ולא ארז כפי שתרגמו לפניך , אתה בחרת באורז מטעמים המוסברים, אני סבור שהדקל והאורן מופיעים כמאפיינים גאוגרפיים של אזורים אליהם התפשטה האימפריה, במובן זה אורז יכול להתאים כנראה לשטחי אסיה ששם גידולו.
    שמחתי על עצם הבאת שיר ההלל או תפילת נעילה זו בפנינו ובתרגום רענן וקולע
    אבי

  3. המבקרת עילית קרפ מאשימה את קיפלינג בגזענות וטוענת שלא היה צריך לתת לו את פרס נובל לספרות.
    טענותיה הן (כמובן ) שגויות .
    והנה תשובתו של צור ארליך לטענות אלו :
    מה לקיפלינג ולזענות ?

    https://www.yekum.org/2018/05/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%A4-%D7%9E/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

19 − 7 =