הבו לנו עוד גיבורות-על: שיחה עם מיכל פז-קלאפ, העורכת של סופרמן ובאטמן בעברית

מאת אלי אשד בעברית, רואים אור ספרים חדשים על אודות גיבורי הקומיקס הקלאסיים קפטין מארוול, סופרמן ובאטמן בהוצאת "כינרת", הודות ליוזמתה של העורכת מיכל פז -קלאפ, חובבת קומיקס מנערותה וגם אוצרת תערוכות בנושאי קומיקס. נוסף על כך, היא אחראית גם לסדרות ספרים לילדים, שאינן קשורות לקומיקס, כגון "הסיפור המושלם" מאת אלדד אילני, "הרפתקאות דוד אריה" מאת ינץ לוי (שעל שניהם אני מקווה לדון בעתיד ב"יקום תרבות"), "יומנו של חנון" ועוד. אבל כעת אתמקד בפרויקטים שלה הקשורים בקומיקס. סדרת קומיקס שאיננה קשורה בגיבורי-על ושעליה אחראית פז קלאפ היא "בון", סדרה שזכתה להצלחה עצומה, וממנה יצאו לאור בעברית לא פחות מ-12 כרכים – והיד עוד נטויה. סדרה נוספת מאת אחד מסופרי הקומיקס המפורסמים ביותר, ניל גיימן, היא "סנדמאן", וממנה יצאו עד כה לאור שני כרכים. עד היום סיפורי קומיקס ("עלילונים" בעברית) על גיבורי-על יצאו לאור בעברית רק בפורמט של חוברות נייר באיכות נמוכה ביותר. כעת סופרמן ובאטמן זכו לצאת לאור בפורמט של ספרים מלאי צבעים, המעידים על שדרוג במעמדם בעולם המו"לות הישראלי. בעת כתיבת שורות אלו יצאו לאור ב"כינרת" שלושה ספרי באטמאן, ספר סופרמן אחד, וגם שני ספרים על גיבור-על ידוע פחות, "שהאזאם" (הידוע גם כקפטיין מארבל). ספרים נוספים עתידים לצאת לאור בהמשך. לאחרונה יצא לאור ב"כינרת" ספר סופרמן חדש בשם "מתח גבוה". לכבודו ולכבוד שבוע הספר העברי, קיימתי שיחה עם העורכת של סופרמן ובאטמן בעברית, מיכל פז-קלאפ. אלי: לאחרונה ראה אור בהוצאתך הספר "מתח גבוה", ובו סיפורי סופרמן משנות התשעים. בסיפורים האלה מופיע נשיא, שנראה בבירור כמבוסס על ביל קלינטון, שניהל את ארצות הברית באותה התקופה. למה בחרת את הסיפור הזה דווקא מתוך המגוון האדיר של סיפורי סופרמן הקיימים? מיכל פז-קלאפ – עורכת של גיבורי-על מיכל: אין ספק שיש קורפוס עצום של סיפורי סופרמן ובאטמן. אין ספק גם שבקרב היצירות למבוגרים כלולות כמה יצירות מופת שחייבים לתרגם לעברית. הבעיה המרכזית שלנו היא שקהל קוראי הקומיקס המבוגרים בישראל אינו גדול, ולכן אנחנו מתמקדים בבניית דור חדש של קוראי קומיקס, וכרגע פונים יותר לילדים ולנוער, מתוך תקווה שבעוד כמה שנים כבר יהיו לנו קוראים בוגרים שרגילים לקרוא קומיקס מתורגם. מכיוון שצמצמנו את החיפוש לסדרות לילדים בלבד, מספר המועמדים קטן. במקרה של סופרמן, זה היה די פשוט: היה ברור שהולכים על superman adventures, המיועדת לקוראים הצעירים יותר. יש לסדרה הזאת מראה קלאסי ומהוגן, כיאה לסדרה של סופרמן, והכותבים שלה פשוט מעולים! בחרנו להתחיל בכותרים של מארק מילר, שהוא בעיניי אחד הכותבים הטובים ביותר של סיפורי סופרמן. את האסופה הראשונה ניסיתי לבנות תוך התייחסות לסרט "באטמן נגד סופרמן" שעמד להגיע. משום כך הכנסתי בה סיפור על הקשר בין סופרמן להנהגת ארצות הברית, וסיפור עם לקס לותור, והקפדתי שבסיום הסיפורים אישה היא שתציל את המצב, נושא שחשוב לי מאוד. אלי: ואותה שאלה לגבי ספרי באטמן – לפי איזה קריטריונים בחרתם את הסיפורים עליו? מיכל: במקרה של באטמן, כל העסק היה מסובך יותר. ההתלבטות (הקשה) הייתה בין batman adventures ,batman the brave and the bold ו-batman strikes. אחרי לבטים רבים בחרנו  ב-batman strikes, וזאת מכמה סיבות: 1. בניית העולם בסדרה הזו היא מודרנית, קלילה ומשלבת הרבה הומור. 2. אצל באטמן, הגאדג'טים והנשקים משחקים תפקיד חשוב, והסדרה הזאת מציעה קו עכשווי ומדליק, שיראה רלוונטי לילדי המאה ה-21. 3. המראה האפל של הסדרה התאים מאוד לאווירה הבאטמנית שביקשנו לתת לספרים שלנו. גם עיצוב הסדרה דרש חשיבה מעמיקה. ספרי הסדרות שלנו הם ייחודיים – אני בונה אותם ומחליטה מה יהיה שילוב הסיפורים. אין גרסאות של האוגדנים האלה באף שפה אחרת בעולם, ולכן אין גם עיצוב מקור. כדי לשמור על שפת העיצוב של די-סי, התמקדנו במאפיינים עיצוביים מרכזיים באוגדני באטמן וסופרמן (עיצוב דפי הפתיחה, עיצוב השערים). מכיוון שאין בסדרות שלנו סיפורי רקע של הדמויות, הוספתי כפולה ובה מידע על הדמויות כפי שהן מוצגות בסדרה (במקרים רבים סיפורי הרקע משתנים מסדרה לסדרה). כל הבחירות העקרוניות האלה מלוות את כל סדרות גיבורי-העל שאנחנו מוציאים. את כל הסדרות מתרגם דידי חנוך. אלי: איך ואיפה נתקלת לראשונה בדמויות של סופרמן ובאטמן? ב"מעריב לילדים"? מיכל: ואוו, מי זוכר? נראה שהם היו פה מאז ומעולם… אני חושבת שפגשתי אותם לראשונה דווקא בסרטים, בתור ילדה (לצערי בשנות התשעים כבר לא הייתי ילדה…). אלי: את מי את מעדיפה? את סופרמן או את באטמן? מיכל: אני מודה שאני פחות ממחנה סופרמן ויותר בצד האפל עם באטמן. ואת זה קל להסיק מהעובדה שהיא העדיפה להוציא לאור תחילה את באטמן והוציאה עליו יותר ספרים מאשר על סופרמן ….

אלי: מה הקשר שלך לקומיקס? את גדלת עליו?

מיכל: אני קוראת קומיקס מגיל שמונה, כשגיליתי לראשונה את אסטריקס, הגיבור הצרפתי הגאלי הקדמון – והתאהבתי. כילדה לא קראתי רק קומיקס. הייתי תולעת ספרים לא בררנית, ועד גיל עשרים גם לא ידעתי עד כמה גדולות האפשרויות הגלומות בקומיקס. למזלי, מיד אחרי הצבא נסעתי לשנתיים של שליחות בצרפת, ופגשתי את עולם הקומיקס במלוא הדרו. אז הבנתי כמה עושר המדיום הזה יכול להציע למבוגרים ובכלל.

את קומיקס גיבורי-העל גיליתי מחדש הודות לבני הבכור, קורא קומיקס נלהב ואדוק שהשיחות איתו הן מהדברים המעשירים ביותר שזכיתי להם. אמנם בבאטמן אני מאוהבת מגיל עשר בערך, אבל אין ספק שלבן שלי הייתה השפעה רבה על האופן שבו ניגשתי לעבודה על הסדרה.

כיום אני מקדישה הרבה מאוד זמן, אנרגיה, ואהבה לפיתוח התחום בישראל. נוסף על סדרות הקומיקס הרבות שאני עורכת, אני גם אוצרת במוזיאון הקומיקס ומרבה להרצות בפני קהלים שונים על הז'אנר בהקשרים שונים.

אלי: כאישה, מה לך ולגיבורי-על השייכים לתחום גברי לחלוטין?

מיכל : אני חושבת שז'אנר גיבורי-העל הוא נהדר. בדומה לסיפורי ז'אנר אחרים, הוא מציע לנו נחמה עם גיבורים שנוכל לבנות עליהם שיצילו את המצב. כשהכותבים טובים, אנחנו מקבלים טקסטים שדנים בעקיפין בנושאים עמוקים כמו נפש האדם, השלכות של מעשי היחיד על הכלל, והתמודדות עם דילמות מוסריות. אני מודה שיותר מכל חביבים עליי הנבלים, ובראשם הג'וקר, שמכניסים לעסק המון עומק, ובאופן פרדוקסלי גם אנושיות.

אני גם מאוד מאוד אוהבת את הפן הוויזואלי. בימוי ועיצוב טובים של קומיקס סוחפים אותי לא פחות מעלילה טובה, וז'אנר גיבורי-העל מציע עבודות מופלאות גם במישור הזה.

בעיניי זה לא "ז'אנר של בנים". אם הסיפור טוב – כיף לקרוא אותו. ואם לא, אז זה ממש לא משנה מאיזה מין הגיבורים שלו או הקוראים שלו. בהחלט מפריע לי מאוד (!) האופן שבו נשים מוצגות בקומיקס. מעצבן אותי שלרוב, חשים היוצרים צורך להבליט את המיניות של הדמות כדי לעורר בה עניין (ראה ערך קאטוומן והארלי קווין), כשבקווי האופי שלה יש אוצר בלום ומרתק. אמנם גם הגיבורים הזכרים זוכים להבלטה קיצונית של הגוף הזכרי, עם שרירים בגדלים הזויים ושאר חלקים הבנויים לתלפיות, אבל זאת תהיה היתממות לומר שהיחס שווה.

מהבחינה הזאת, דווקא the killing joke, שזכה לביקורת בגלל ההתעללות של הארכי פושע הג'וקר באישה, ברברה, שהופכת לנכה  – דווקא הוא מעורר דיון מצוין באלימות נגד נשים, ולכן עושה שירות חשוב מאוד לחברה ולקוראי הקומיקס שרגילים לפגוש מיניות נשית מוגזמת.

זה מזכיר קצת את מה שסדרה אחרת, Kick Ass, שהפכה לסדרת סרטים, עושה עם אלימות.

אני ממש שמחה על הכיוון הנשי שדי-סי ומארוול בחרו בשנים האחרונות, ורק מקווה שהן אכן יפתחו אותו להעצמה נשית אמיתית.

אלי:  האם את יכולה לתת רשימה של כמה סיפורי סופרמן ובאטמן שלדעתך הם מעולים וקלאסיים במיוחד, ולספר מדוע דווקא הם ראויים לתרגום בהוצאתך עבור הקורא הישראלי?

מיכל: רשימת המשאלות שלי לפרסום אפשרי בעתיד, אם הבוסים שלי בהוצאה יאשרו היא:

Kingdom come

Superman red son

Batman year one

Batman – The killing joke

The dark knight returns

אלי: שלושה סיפורי באטמן לעומת סיפור סופרמן אחד, וסיפור שבו מופיעים סופרמן ובאטמן יחד… האם יש סיכוי שההוצאה תהיה מוכנה לפרסם אחד מהם או יותר, או שכרגע הם לא מתאימים לקהל היעד שלכם?

מיכל: כרגע זה לא עומד על הפרק. אבל אסור לאבד את האופטימיות.

אלי: מה אתם מתכננים להוציא לאור בעתיד?

מיכל: לקראת יום באטמן הבינלאומי, החל ב-26 בספטמבר, ייצא ספר חדש, הרביעי בסדרת באטמן, בדיוק שנה לאחר צאת ספר הבאטמן הקודם, שגם הוא יצא לאור ביום באטמן הבינלאומי, ובו תהיה, בין השאר, הופעה ראשונה של באטגירל.

בהמשך יופיע ספר נוסף בסדרה סופרמן, וגם בו מתוכננת נוכחות נשית. בסוף 2016 – תחילת 2017 נשיק סדרה חדשה של ליגת הצדק. מדובר בחבורת גיבורי-על הכוללת גם את סופרמן וגם את באטמן, נוסף על גיבורי-על אחרים.

אלי: איזה תערוכות אצרת עבור מוזיאון הקריקטורה והקומיקס?

מיכל: 1. "הסודות הכמוסים של בון" (2014)

2. "הטיול הגדול של דובי קייך" (2014)

3. "יניב שמעוני – קווים לדמויותיו" (2015)

4. "מבול של איורים" (2015)

5. "איה גורדון-נוי, איורים מפטפטים" (מוצגת בימים אלו, עד אוגוסט)

6. "קישטא: ייצוגי חתולים בקומיקס ישראלי" (תעלה בסוף אוגוסט)

לשנה הבאה (2017) מתוכננת תערוכה שתעניין אותך מאוד (!), על גיבור-העל כגורם מעצים.

אלי: איך הגעת לאוצרות תערוכות? למה הנושאים האלו? האם הם היו רעיונות שלך?

מיכל: איך הגעתי לאצור תערוכות? אני עובדת עם מוזיאון הקומיקס והקריקטורה שנים רבות. אני מרצה שם, סופרים שלי עורכים שם אירועים, ויש שיתוף פעולה פורה ביותר בין ההוצאה למוזיאון. לפני כמה שנים, כשהוצאנו לאור את "סנדמן", ערכנו במוזיאון ערב השקה חגיגי. במהלך הערב דיברתי על "מאחורי הקלעים" של הסדרה. גלית גאון, האוצרת הראשית, פנתה אליי בהצעה שאאצור תערוכה,  ובה אספר על תהליך העבודה על הסדרה "בון". מובן שהסכמתי. התערוכה עלתה בחודש פברואר והייתה אמורה לרדת ביולי, אבל לשמחתנו היא זכתה להצלחה עצומה. כיתות שלמות הגיעו רק כדי לבקר בה, ולא עזבו לפני שהצטלמו לידה. משום כך המוזיאון החליט להשאיר אותה גם לקיץ, והיא ירדה בינואר, כמעט שנה אחרי שעלתה לראשונה, לאחר שביקרו בה כ-15 אלף איש.

בעקבות ההצלחה הזאת הציעו לי להמשיך ולאצור תערוכות נוספות. תחילה עסקתי רק בקומיקס, אבל בהמשך הרחבתי את הדיון גם לקריקטורה ולאיור. הנושאים נבחרו לפי יצירות/יוצרים/נושאים שעניין אותי לדבר עליהם ושחשבתי שיעניינו את הקהל הרחב ואת הקהל הצעיר בפרט. ברוב המקרים הבאתי את ההצעות לנושאים וגלית אישרה. פעמים ספורות היא ביקשה להכניס בהן שינויים כאלה ואחרים. בדרך כלל השתדלתי שתהיה התאמה בין הנושא הכללי לנושא התערוכה שלי, אבל היו גם מקרים שתערוכה שלי עסקה בנושא שונה לגמרי משאר המוזיאון. התערוכות שלי לוו בתמיכה פעילה מאוד וראויה לציון של הוצאת כנרת-זמורה-דביר.

כעת נמתין לפרויקטים הבאים של מיכל. האם היא תצליח ליצור קהל צעיר משמעותי בעברית עבור קומיקסים, ובפרט לגיבורי-העל? את זאת – רק ימים יגידו.

ראו גם:

סופרמן בשפה העברית

סיפורי סופרמן ב"יקום תרבות":

סופרמן נגד היצור מכוכב זאלם

מה היה קורה אילו סופרמן היה מחליט לשלוט בעולם