ד"ר גונדולה שיפר (Gundula Schiffer) היא מתרגמת ספרותית מעברית לגרמנית, תושבת העיר קלן בגרמניה, שביקרה לאחרונה בישראל במסגרת מלגת שהייה מקרן המתרגמים הגרמנית, וכן קידום ספר שתרגמה, "לשאלתך" – שירי טל ניצן המתורגמים לגרמנית במהדורה דו-לשונית.

בין השאר, תרגמה גונדולה לגרמנית את הרומן הגראפי "הנכס", מאת רותו מודן, ויש לה עניין בתרגום קומיקסים נוספים מעברית לגרמנית.

נפגשתי עמה והצעתי לה מספר קומיקסים ראויים לתרגום מעברית לגרמנית, מאת יוצרים שונים, כמו אורי פינק, נמרוד רשף, מושיק גולסט ואחרים, וכן ניסיתי לקדם תרגום לגרמנית של "ההונאה הבולגרית", מותחן קומיקס שאני עצמי כותב.

נכחתי בערב שירה במכון  גתה לתרבות גרמנית בתל אביב, שבו דיברו שיפר וטל ניצן על הפרויקט המשותף שלהן. בהזדמנות זאת ראיינתי אותה גם על העניין בספרות והתרבות העברית בגרמניה.

אלי: האם תוכלי לספר איך הגעת להתעניין בשפה העברית ובספרות העברית והחלטת לתרגם יצירות בעברית לגרמנית?

ד"ר גונדולה שיפר

גונדולה: "התחלתי ללמוד עברית כסטודנטית לספרות כללית והשוואתית במינכן. נתקלתי במאמר של חוקר הקבלה גרשם שלום על מיסטיקת הקבלה. זה הדליק בי רצון ללמוד עברית מקראית יותר משהיה אפשר ללמוד במכון התאולוגיה שבו למדתי. וכך התחיל הסיפור שלי עם העברית, לפני שתים-עשרה שנה בערך. פשוט התאהבתי בשפה, דבקתי בה והמשכתי. לעברית מודרנית הגעתי דרך גילוי ספר בחנות ספרים ליהדות, שנקרא 'ליטארטורהנדלונג' (הפירוש היפה הוא ״מעשה ספרות״) מאת רחל סלמנדר: 'מכתבים מנסיעה מדומה' מאת לאה גולדברג בתרגום לגרמנית של לידיה בימר. בעקבות היכרות עם המשוררת לאה גולדברג שאפתי בעצם לתרגם ברצינות, להציג את יצירתה לקהל הגרמני, כי מעט מאוד משיריה תורגמו לגרמנית, ולפני הרבה שנים".

אלי: אילו ספרים תרגמת מעברית עד היום?

גונדולה: אלה הם התרגומים החשובים לי – 'מבחר שירי לאה גולדברג' בכתב העת 'אקצנטה', 2012; מבחר שירי שמעון בוזגלו' בכתב העת 'נויה רונדשאו', 2015; שירים שונים (בין היתר של לאה גולדברג) באנתולוגיה הדו־לשונית 'ארכיאולוגיה של עתיד', בהוצאת 'קלוסטרמן', 2015; 'ספר השירה הדו־לשוני' עם מבחר שירי טל ניצן, בהוצאת 'ורלגסהאוס' ברלין, 2015.

Verluste – Antonia gewidmet

"כמו כן הרומן ״אבידות״ מאת לאה גולדברג, בהוצאת 'ארקו', 2015. נוסף על כך אני גם מתרגמת מחזות (עד כה של ענת גוב, אינה איזנברג, ג׳ייסון דנינו הולט ויהושע סובול)".

אלי: האם בגרמניה יש עניין בספרות עברית?

גונדולה: "בגלל ההיסטוריה, היחס בין שתי הארצות מיוחד ויש עניין, אפילו רצון לגשר, להמשיך בשיחה דרך ספרים, תרבות וכו׳. אני חושבת שכרגע בגרמניה מתרגמים יותר מעברית מאשר מתרגמים למשל מרוסית ומערבית. אבל מצד שני, כל הוצאה מבוססת מפרסמת בכל זאת רק מספר מצומצם של ספרים מישראל בכל שנה, שניים או שלושה רומנים אולי (בניגוד לשפע של ספרים שמתרגמים מאנגלית…). וכמובן, ההוצאות הגדולות מתעניינות הרבה פעמים ברומנים שהפכו לרבי-מכר. לדוגמה, קשה מאוד למצוא הוצאה שמוכנה להוציא שירה עברית בתרגום לגרמנית, במיוחד כאשר המשורר כבר מת…"

אלי: באילו סופרים ומשוררים מתעניינים במיוחד בגרמניה? ולמה דווקא בהם?

גונדולה: "נדמה לי שמחפשים איזון בין פרסום ספרים של השמות ״הגדולים״ והמבוססים לגילוי של כישרונות חדשים, במיוחד קולות של צעירים. כרגע בגרמניה, השמות הכי מוכרים הם אולי ש״י עגנון, עמוס עוז, דויד גרוסמן, אברהם ב. יהושוע וצרויה שלו. לגבי משוררים כבר יותר קשה לומר: אולי דן פגיס (בתרגום טוביה ריבנר, 'זורקאמפ', 1993, ובתרגום אנה בירקנהאור, 'סטראלנר מנוסקריפטה', 2003), נתן זך (בתרגום אהוד אלכסנדר אבנר, זורקאמפ, 2013) וטוביה ריבנר (בתרגום אפרת גל־עד וקריסטוף מקל, 'פיפר', 1990, ובעיקר בתרגום שלו עצמו, 'רימבוד',1998-2014) למשוררים האלה יש ספרים שלמים, חוץ ממבחר של כמה שירים בודדים באנתולוגיות.

"מה שמעניין את המו״לים כאן הם לדעתי שני דברים: ספרים שמתעסקים בהיסטוריה, כלומר בעבר של העם היהודי, בפגיעת השואה, בהקמת מדינת ישראל וכו׳. זאת, נוסף על השאלה איך העבר הזה משפיע על ההווה ועל העתיד של ישראל וגרמניה. במקביל, מעניינת את הקהל כאן ההתפתחות של החברה הישראלית כיום, דבר שמתרחש ממש עכשיו בפוליטיקה, בחברה ובתרבות".

אלי: כיצד את מגדירה את העניין בספרות עברית בגרמניה, בהשוואה לעניין בספרות בשפות אחרות (למשל ערבית)?

גונדולה: "כמו שאמרתי קודם, יש שפות 'גדולות' (בפרספקטיבה הזאת לא משנה מספר הדוברים או המשמעות התרבותית!) ושפות 'קטנות'. מהגדולות מתרגמים הרבה מאוד (אנגלית, צרפתית). ומ'הקטנות' או ה'אקזוטיות' פחות (סינית, יפנית, אבל גם רוסית, ערבית, עברית, כמו גם שפות של צפון ומזרח אירופה כגון נורווגית, פינית, הונגרית, צ׳כית, סרבית וכו׳). בהשוואה זו נדמה לי שלגבי הספרות העברית המצב טוב יחסית: אמנם גם עברית נחשבת לשפה 'קטנה', אבל יש עניין בספרות שלה – ולא מפסיקים לתרגם אותה לגרמנית".

טל ניצן

אלי: למה החלטת לתרגם לגרמנית את השירים של טל ניצן דווקא מכלל המגוון הגדול הקיים של משוררים עבריים מודרניים?

גונדולה: "גיליתי את השירים של טל ניצן באתר לשירת העולם שנקרא 'ליריקליין'. השירים שלה עדיין לא תורגמו לגרמנית והם מיד דיברו אליי. אחרי שהתעסקתי כבר זמן רב בתרגום שיריה של לאה גולדברג, רציתי לתרגם 'משורר חי'. ועם טל זה זה היה פשוט נהדר: התפתח בינינו דיאלוג עבודה אינטנסיבי דרך המייל, ותוך כדי כך למדתי הרבה, אולי בגלל שטל היא גם מתרגמת חשובה בעצמה מספרדית לעברית".

גונדולה   שיפר   עם   טל   ניצן   באירוע   משותף   בפרנקפורט.

אלי: הספר יוצא במהדורה דו-לשונית. האם זהו דבר מקובל בגרמניה?

גונדולה: "יש באמת הוצאות שמתאמצות לעשות מהדורות דו־לשוניות, אבל זה עדיין דבר נדיר יחסית. ניקח לדוגמה את שירי דן פגיס בתרגום טוביה ריבנר בהוצאת 'זורקאמפ', 1993, ובתרגום אנה בירקנהאור בהוצאת 'סטראלנר מנוסקריפטה', 2003. הספרים האלה גם ראו אור במהדורה דו־לשונית, ונוסף אליהם גם האנתולוגיה החדשה Zukunftsarchäologie  –  'ארכיאולוגיה של העתיד', בעריכת לינה ברוך וגדעון טיקוצקי בהוצאת 'קלוסטרמן', 2015, שבה נאספים משוררים עבריים של המאה ה־20 שיש להם יחס כלשהו לגרמניה (בין היתר אברהם בן־יצחק, דוד פוגל, לאה גולדברג ויהודה אמיחי). כאמור, מופיעים שם גם שירים שאני תרגמתי, בין היתר של לאה גולדברג".


אלי: את עוסקת כעת בתרגום קומיקס מעברית. איך הגעת לתחום הקומיקס?

גונדולה: "הגעתי לתחום הקומיקס ממש באקראי כמתרגמת מעברית. בשנת 2013 הוצאת 'קרלסן' חיפשה מתרגם לקומיקס החדש של רותו מודן, 'הנכס'. רותו כבר הייתה ידועה בגרמניה, קומיקס של רותו מודן תורגם לגרמנית כבר בשנת 2007 בידי ברברה לינר, והקומיקס שלה שאני תרגמתי היה השני שהופיע בגרמנית. עבורי הקומיקס של רותו פתח עולם חדש שלא היה מוכר לי עד אז כלל.

"ביקשו ממני כבר הרבה פעמים לספר על עבודת תרגום קומיקס ועל סצנת הקומיקס בישראל. כך התעורר ענייני באומנות זו, ומלהיב אותי שגיליתי בארץ אומני קומיקס מקסימים כמו קרן כץ, גלעד סליקטר ומושיק גולסט ־ שאני מאוד מודה להם על הפגישות איתי! וגם בזכותך כמובן, אלי, יכולתי לגלות זאת, אז שוב תודה גם לך שחלקת איתי את הידע שלך".

אלי: למה בחרת לתרגם את יצירתה של רותו מודן?

גונדולה: כמו שכבר אמרתי, בעניין הזה לא אני בחרתי, אלא ביקשו ממני. הקומיקס בא אליי ואני שמחה על כך, כי גיליתי אז שני דברים שלא ידעתי עד אז: שאני מאוד אוהבת קומיקס, ושאני מאוד אוהבת לתרגם קומיקס".

אלי: באילו סוגים של סיפורי קומיקס לדעתך מתעניינים כיום בגרמניה במיוחד?

גונדולה: "הסצנה בגרמניה מגוונת מאוד. נדמה לי שיש מקום לכל סגנון ולכל סוג סיפור, למשל, יש הוצאות שמעדיפות איורים ראליסטיים וסיפורי היסטוריה, ומאידך יש כאלה שמעדיפות עיבודים של יצירות קלאסיות לספרות עולם. ויש הוצאות שמעדיפות סיפורים עצמאיים בלבד וסגנונות ציור אקספרימנטליים יותר. באשר לנושאים של הקומיקסים מישראל שמעוררים עניין בגרמניה המצב דומה לזה של תרגום רומנים: בגרמניה רוצים לקרוא על ההיסטוריה המיוחדת של ישראל, על הקשר לגרמניה,  וכמובן פשוט להציץ ממש בתוך החיים החברתיים בארץ, להכיר את התרבות ואת האנשים שחיים בה".

אני מודה לגונדולה שיפר, שפתחה לנו צוהר באשר לדרך שבה רואים בגרמניה את הספרות והתרבות הישראלית.

קישורים לתרגומים מעברית של ד"ר גונדולה שיפר:

״אבדות״ מאת לאה גולדברג, 2015

"לשאלתך", שירתה של טל ניצן, 2015

קומיקס של רותו מודן, 2013:

https://www.carlsen.de/hardcover/das-erbe/28217

האתר של ד"ר גונדולה שיפר

ראו גם:

הסיפור שאינו נגמר: אלי אשד על הספרות הגרמנית והשפה העברית

תגובה אחת

  1. גנדולה שיפר מדווחת שבחודש מאי תרצה על קומיקס ותרגומו בסדנת תרגום בגרמניה.בבית המתרגמים בסטראלן (בגבול גרמניה -הולנד):

    http://www.euk-straelen.de/deutsch/seminare/seminarewerkstaetten-2016/17-2152016-kreativitaet-im-kasten/

    מנהלי הסדנה הם משוררת ועיתונאי ומומחה קומיקס.

    שם עליי ה התפקיד להציג קצת את סצינת הקומיקס בישראל..

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

2 × 5 =