מאת חיים  מזר

המאמר פורסם ב”אנדרומדה”, ביטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים, גיליון מס’ 1, מרץ 2008

עב”מ זה נצפה ב-Socorro  שבניו מקסיקו, ארה”ב, ב-26.4.1964, בשעה  5:30 אחר הצהריים. הדיווח נמסר על ידי שוטר שהיה עד לאירוע במהלך תפקידו – מרדף אחר אופנוען שנסע במהירות גבוהה מן המותר. באופן פתאומי הוא שמע נהמה ובמקביל לכך ראה להבה בשמים, בצבעי כחול ותפוז. הלהבה הייתה סטטית באופן מוזר למדי, והיא החלה לרדת לכיוון הקרקע. כעבור זמן מה הוא ראה ממרחק 185-140 מטר ממקום הימצאו עצם בוהק בצבע אלומיניום מתכתי. תצורת העצם הייתה של מכלית (של משאית) הניצבת על הקרקע בזווית של 90 מעלות. ליד העצם עצמו עמדו שני יצורים דמויי אדם בגובה 1.2 מטר כל אחד, לבושים בסרבלים לבנים. בתחתית העצם היו ארבע רגליים דמויות קורות.

כעבור עוד כמה דקות שמע השוטר שלוש חבטות חזקות, בדומה למכות פטיש על דלת. כאשר התקרב לכדי מרחק של 50 מטר מהעצם, נשמעה נהמה חזקה שהלכה וגברה בצורה הדרגתית. היצורים לא נראו עוד. באותו זמן הבחין השוטר בלהבה בצבעי כחול ותפוז העולה מפני השטח, תוך השארת ענן אבק מאחוריה. העצם נראה עתה מתרומם בצורה אופקית עד לגובה מכוניתו של השוטר (המכונית חנתה על גבעה). העצם התרחק ממנו כאשר כל אותו זמן היה בגובה 4.5 מעל פני הקרקע. לאחר מכן החל העצם לנסוק לגובה רב יותר. השוטר הבחין בסימן מוזר על פני העצם.

האש באזור הנחיתה המשיכה לבעור לאחר שהעצם עזב את המקום. במקום נמצאו ארבעה סימני בעירה על הקרקע  וארבעה מקומות שקועים, כולם בעלי אותה צורה. בשלושה שקעים נדחקה האדמה לעומק של 2.5 ס”מ. בדיקה הנדסית של  המקום הראתה שעל הקרקע, הופעל על כל שקע מעמס של 1 טון. בקרבת מקום נמצאו גם טביעות רגליים עגולות.

מהתיאור בכללותו מתבקשת המסקנה שמדובר בכלי טיס דמוי טיל שמשקלו 4 טון, אשר קצהו העליון כיפה ובתחתיתו נמצאים כני הנחיתה ומערכות ההנעה שלו. הנתון  המספרי היחידי הוא גובהם של מטיסיו. מדובר בדמויי אדם נמוכי קומה, אם נצא מתוך הנחה שהתיאור הגרפי באיור מס’ 1 נאמן לאירוע כפי שאכן התרחש וכי המרחק בין כלי הטיס  לטייסיו הוא קטן דיו כדי למנוע עיוותי מידות הנובעים “ממשחק הפרספקטיבה”. בכל תיאור גרפי (ציור, איור, תמונה או תצלום) אפשר לראות כי אורכו של הגוף 2.16 ס”מ, רוחבו 1.04 מטר ורוחב גופם של הטייסים – 0.24 מטר כל אחד. הטייסים נראו ללא חליפות חלל ומכאן שהם נושמים חמצן.

הממצא של ארבעה סימני בעירה מעיד כי לכל כלי טיס יש ארבעה מנועים בתחתיתו. מאחר שכלי הטיס בהמראתו עבר לטיסה אופקית, מתבקשת המסקנה כי הוא חייב להיות מצויד במערכות ניווט לשינוי מסלול הטיסה. לגבי דפנותיו של כלי הטיס, לא נמסרה שום עדות לסימנים כלשהם היכולים להעיד על יכולת זו, מה שאומר שמערכת זו נמצאת במקום אחר בתחתיתו של כלי הטיס. אפשרות שיש להביאה בחשבון היא שהתמרונים המבוקשים מבוצעים על  יד ארבעת המנועים באמצעות הטייתם של נחירי הפליטה של המנועים. עובדה שיש בה להזכיר שיטות הנעה רקטיות מוכרות. תיאור סכמטי של מערך המנועים ניתן באיורים  א2 וב2 .יש להביא בחשבון שקיימת אפשרות לנוכחותם של מנועי ניווט בשיפועי התחתית של כלי הטיס, אשר לא הופעלו סמוך לנחיתה עצמה. מה שיכול לתמוך באפשרות זו, אם כי באופן נסיבתי בלבד, היא העובדה שלא נמצאו סימני בעירה קרקעיים נוספים. מיקומם האפשרי של מנועים פוטנציאליים אלה מתואר באיור מס’ 3.

מהתיאור בכללותו עולה כי בחלק הקדמי של כלי הטיס, במקום שבו נמצא המבנה הכיפתי, נמצאות מערכות ההפעלה והבקרה שלו, וכאן גם נמצאים מושביהם  של הטייסים. יש לשים לב לנתון שאותו הזכרנו קודם לכן – רוחב גופם של הטייסים. אם שניהם עומדים זה לצד זה, הם תופסים יחד רוחב של 48 ס”מ. אם נביא בחשבון גם את רוחב מושביהם, הרי שהם תופסים רוחב של  55-50 ס”מ. משני צדיהם נמצא מרחב של  50-49 ס”מ. מכיון שכסאות הטייסים מרוחקים  זה מזה כדי שלא יפריעו אחד לשני, המרחק של כל אחד עד לדפנות קטן יותר מהמידות המקסימליות (54-49 ס”מ), דבר המאפשר להם גישה נוחה למערכות שונות בלי למתוח את ידיהם. בישיבה גובהו של כל אדם “מצטמצם” בממוצע ב-28%, ולכן כאשר טייסים אלה יושבים, גובהם 86 ס”מ. נתון נוסף: המרחק מראשם לדופן החללית הוא 18 ס”מ.  גם לכאן הגישה היא נוחה להפעלת ציוד העשוי להיות מעל לראשיהם. אפשר לראות התחשבות מרשימה בהנדסת אנוש. יש להניח שבכיפה עצמה נמצאים גם חלונות צפייה לעבר כיוון הטיסה  כמתואר באיור מס’ 3.

בהתחשב בגודלו של כלי הטיס, סביר להניח שהוא מחולק לשלושה חלקים: תא קדמי – תא הפיקוד, תא אמצעי – תא אחסון עבור מזון, חמצן, כלי עבודה וציוד מחקרי ותא שלישי – מערכות ההנעה. הנפח הקטן בכללותו של כלי הטיס מעיד על כך שהוא מיועד לזמני פעולה קצרים של מספר ימים.

מאופן המראת העב”מ אפשר ללמוד גם על הנחיתה. התהליך הוא הפוך – העב”מ טס בצורה אופקית. מרגע שמחליטים על נחיתה, מופעלים מנועי ניווט המעבירים אותו למצב אנכי ביחס לקרקע ( איור מס’ 4). משעה שכלי הטיס מבצע תפנית זו, מנועי הניווט מודממים, ומופעלים ארבעת המנועים הנמצאים סמוך לכני הנחיתה. הם אלה המשמשים כמנועי בלימה עד למגע עם הקרקע.

מקור איור מס’ 1

Brooksmith P(Ed) –  The  UFO  Casebook  Orbis  Publishing  London   1984  p. 10

תגובה אחת

  1. השרטוטים נמצאים מימין בקוביות קטנות. יש להיכנס לכל אחד מהם עם הסמן, לבצע הקלקה אחת עם העכבר ומקבלים הגדלה. הקלקה שניה נותנת הגדלה נוספת. כל שרטוט נפרש במלואו ורואים את הפרטים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

אחד × 3 =