חיפה עיר הנבואה -תחזיות עתידניות בספרות היפה על העיר חיפה -אלי אשד

להלן הרצאת הפתיחה שניתנה בידי אלי אשד העורך הראשי של ”
יקום תרבות ” במסגרת אירוע “חיפה בעבר ובעתיד “
שאותו ערך “יקום תרבות ” בעיר חיפה ב-1 במאי 2014.

חיפה עיר הנבואה  -תחזיות עתידניות בספרות היפה על העיר חיפה.

הרצאה מאת אלי אשד

את ההרצאה המוסרטת שהיא גירסה קצרה של מאמר זה יש כאן.

שלום לכם אני שמח שבאתם לאירוע זה לכבוד העיר חיפה כפי שהיא מופיעה בספרות ובתרבות  על עברה ועתידה. בהרצאת הפתיחה אסקור בקצרה נבואות ותחזיות עתידניות שונות על חיפה ואיזור הר הכרמל מימי קדם ועד היום.

האורקאלום של המזרח התיכון

הקיסר הרומאי אספסיאנוס.גורלו וגורל העולם השתנה כתוצאה מנבואה שקיבל בהר הכרמל.

חיפה באיזור הר הכרמל היא עיר חדשה ביחס. החוקרים אינה יודעים בדיוק מתי נוסדה. האם היה זה כמושבה של צור או צידון בתקופה הלניסטית  או אף לפניה ? ואולי רק במאות הראשונות לאחר הספירה?

אנו  כן יודעים  שהר הכרמל נחשב לאיזור קדוש  , על  פי החפירות הארכיאולוגיות  במשך אלפים רבים של שנים הר הכרמל לא היה מקום ישוב כלל.   כל כולו  היה מקום קודש ..

עוד מימי הפרעה תחותימס השלישי במאה ה16 לפני הספירה שכבש את יפו  ואת מגידו נקרא הכרמל “ראש קדוש”. כלומר קדושתו הוכרה כבר אז. ולאמיתו של דבר נראה שהכרמל היה  המקום הקדוש היחיד בארץ  ישראל שהיה מוכר ככזה למצרים.( ירושלים בהשוואה לא נחשבה למקום קדוש בעיניהם ).

. במה בדיוק התבטאה קדושתו של הכרמל ?

אנחנו יודעים שאיזור הכרמל היה בתקופה  ההלניסטית –הרומאית ואולי מוקדם מכך ,הרבה יותר מוקדם מכך,  קשור עם מתן נבואות אוראקלים. כרמל היה המקבילה ארץ ישראלית של דלפי שביוון שהתפרסמה  מאוד בכך.

האל  שממנו באו  מכל רחבי המזרח וגם המערב לקבל נבואות  נקרא   “כרמל ” וגם בעל הליופוליס  ( בעל בק בלבנון מרכז דתי חשוב אחר שכנראה היה קשור לכרמל ) שזיהו אותו עם זאוס  היווני ועם יופיטר הרומאי וכמובן עם בעל הכנעני .

אליהו הנביא ונביאי הבעל.

אנחנו  יודעים שעל פי סיפורי אליהו בספר מלכים שבתנ”ך שכנראה מבוססים על מקור מהמאה השמינית לפני הספירה  שכאן התחולל הקונפליקט הבין דתי האלים הראשון שאנו יודעים עליו בין אליהו ונביאי הבעל שבסיומו מצאו מאות נביאי בעל את מותם. כל צד טען ככל הנראה שנבואותיו הן הנכונות.הצד של אליהו הנביא הצליח להוכיח את טענותיו.

האוראקאל נותן נבואות ללקוח במערה .

ההיסטוריונים הרומאים סיפרו שבהר זה אין פסל ואין היכל  אלא אך ורק  מזבח ופולחן . איפה ניתנו הנבואות ? במקומות כמו דלפי הן היו ניתנות במערות עמוקות .ומכאן יש לשער שהנבואות ניתנו במערה לרגלי ההר אולי המערה שנקראת כיום מערת אליהו .הנוצרים זיהו את המקום שנקרא מערת הליוס ( אל השמש הזהה לאפולו אל הנבואה ) עם אליהו ששמו דומה וכך נשאר העניין מאז. מקום  של נבואה.

פרסומו  של האורקאל של הכרמל היה גדול כל כך עד שבשנת 69 לספירה המצביא הרומאי  אספסינוס שהיה  עסוק בדיכוי המרד הגדול ביהודה  התייעץ עם האורקל של המקום בשאלה האם למרוד נגד הקיסר ויטליוס .והתשובה  שיכנעה אותו למרוד.

המרד אכן הצליח אספסיאנוס הפך  לקיסר רומא. גורל העולם השתנה כתוצאה מהנבואה שהתקבלה בהר הכרמל.

אך איננו יודעים אילו נבואות התקבלו במקום לגבי עתיד האיזור עצמו.

חז””ל מנבאים את עתידו של הר הכרמל

חז”ל סיפרו שני סיפורים שתיארו את עתיד הר הכרמל

על פי סיפור אחד על דברי הברכה של משה רבנו אל זבולון בן יעקב  שלו ניתן איזור הכרמל לנחלה  “כי שפע ימים ינקו ” אומר המדרש: זה ים של חיפה ,שאין לך צור של כס, וזהב ספינה אבדה בים –עד שהוא מביאו ומשליכו לים של חיפה שהוא משרת של הים הגדול והוא מתוקן לצדיקים לעתיד לבוא .

דהיינו יום יבוא וכל אוצרות הים יפלטו באיזור חיפה.

עוד אגדה סיפרה :

עתיד האל להביא סיני ותבור והחרמון ו ולבנון כרמל ולבנות בית המקדש על גבי ראשיהם. ומה הטעם ? שנאמר בדברי ישעיהו הנביא “ויהיה באחרית הימים נכון יהיה בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות ואליו ינהרו כל הגויים“. ( פסיקתה דרב כהנה קמד).

דהיינו לעתיד לבוא יהיו בתי מקדש רבים על הרים רבים ובהם באיזור חיפה.לא רק על הר המוריה שבירושלים.

חוזה המדינה על העיר חיפה

איך מתארות יצירות עתידניות מודרניות  את העיר חיפה ?

אין רבות כאלו . רוב היצירות העתידניות מתמקדות בתל אביב ובירושלים .רק מעטות מאוד מתמקדות בחיפה.

הבולטת בכולן נכתבה בראשית המאה העשרים.לא אחר מאשר  אבי התנועה הציונית בנימין  זאב הרצל תיאר את חיפה ביצירתו העתידנית אלטנוילנד.

מעניין הוא לא ביקר בחיפה כלל בעת ביקורו בארץ ישראל ב-1898  .היא הייתה  אז עיר קטנה ולא חשובה. אבל הוא צפה לה גדולות ונצורות  ותיאר את עתידה בספר בשם “אלטנוילנד ” ארץ ישנה חדשה”   אוטופיה ציונית שפורסמה  בגרמנית בשנת 1902 .

הוא תיאר שם את עתידה של חיפה 21 שנים בעתיד  בשנת 1923  בפרטי פרטים.  חיפה היא “הנמל המרווח והבטוח ביותר בים התיכון” עיר בינלאומית.  ככל הנראה מהמתואר  לחיפה  יש את הנמל הגדול  ביותר של המזרח התיכון כולו.

ארץ ישראל על פי תיאורו של הרצל בספר מקיפה שאת שטחה של הארץ משני עברי הירדן לתוך סוריה של היום .אם כי הרצל מקפיד שלא לציין את הגבולות המדוייקים.הוא מתאר בו מפרץ   שבו חונות ספינות ענק. כל האיזור  עכו ועד הכרמל הוא מיושב בבתים ונראה כגן ענק. וההר עצמו אף הוא מעותר בבתים. בנינים רבגוניים.העיר מלאה  בבנייני משרדים ענקיים של חברות מחו”ל :ושל בנקים מאירופה בכיכר המכונה כיכר העמים .וכיכר זאת גדושה באנשים מכל רחבי העולם .

תחזיות אלו התגשמו. בדרך זאת או אחרת .

אך היו גם תחזיות שלא התגשמו. אלו  כוללות את קיומה של רכבת חשמלית מרחפת בחיפה שקרונותיה נוסעים באוויר .הרצל מציין שדבר כזה היה קיים עוד בגרמניה בשנות התשעים של המאה ה19. כתוצאה אין ברחובות לא סוסים ולא עגלות ולא אופניים אבל יש מכוניות הנוסעות על גלגלי גומי. יתרונה של הרכבת המעופפת היא שאין היא מפריעה את התנועה של העוברים והשבים. רוב אמצעי התחבורה מופעלים בידי חשמל. המופק על ידי ניצול כוחות מים. נחלי ההרים של הלבנון והחרמון בצפון.

הרצל אף  חזה גם בית אופרה בחיפה  שבו יציגו את האופרה “שבתאי צבי”  .עוד תחזית שלא התגשמה אם כי  כידוע יש בית תיאטרון בחיפה.

הרכבת המעופפת ובית האופרה החיפאי  לא התגשמו.

נבואה אחרת התגשמה בחלקה. רק בחיפה מסתבר על פי הרצל  ניתן  יהיה למצוא בארץ ישראל בתי תפילה של בודהיסטים וברהמנים.

הרצל  לעומת זאת לא הזכיר את הבהאים שכבר היו  פעילים בזמנו בחיפה אם כי לא הייתה להם  עדיין נוכחות בולטת .

אבל הרבה דברים אחרים התגשמו.אמנם זה לקח הרבה יותר זמן משצפה הרצל. תחזיותיו אף לא החלו להתגשם בשנת 1923 ,אבל ניתן לאמר שמשהו דומה למה שחזה הרצל כבר היה קיים מסביבות 1953.איחור של שלושים שנה.

אחרי הרצל היהודי מוינה שלא ביקר בחיפה   כמעט לא פורסמו תחזיות עתידניות בספרות על חיפה.

חיפה במדע הבדיוני העכשווי

בחיפה עצמה קמו סופרים משלה אך אלו מעולם לא העלו על דעתם לכתוב על עתיד עירם . גם כאשר הופיעו סופרים  חיפאיים שעסקו במדע בדיוני ובפנטזיה כמו ורד טוכטרמן ואחרים הללו העדיפו לעסוק בערפדים וכו’ ,  נושא עתידה של  עיר מגוריהם  היה  ונשאר נושא  שעורר בהם עניין קלוש ביותר.

מדוע ? זאת שאלה מעניינת בפני עצמה שלא כאן המקום לעסוק בה.

ישנם שני יוצאי דופן שכן עסקו בחיפה של העתיד . אלו הם הם הסופר לביא תדהר שעסק בחיפה של העתיד בסיפורו הקצר “שירה” (2005)  המתאר את חיפה  באמצע המאה ה-21 לאחר אסון כלשהו שהרס את ירושלים וחיפה הופכת למרכז דתי בפני עצמו .

לאחרונה הופיע סיפרה של אלה בירום  “מאה שנים קדימה” ( אוריון 2014 ) שדימיין את חיפה העתידנית של שנת 2112  שאליה מגיעים כתוצאה מקפיצת זמן תושבים מחיפה של 2012 , ומוצאים ארץ שלאחר רעידת אדמה וצונאמי קטלניים שהרסו את איזורי החוף  שבה יש כלים טיסה מיוחדים “המטוסית” ובו סין היא המעצמה הדומיננטית בעולם וישראל של העתיד היא מדינת חסות שלה..

אך  תדהר ובירום הם בגדר  יוצאי דופן  בניסיונם לדמיין את עתידה של העיר חיפה. איזור הנבואות של הר הכרמל זכה למעט מאוד נבואות משל עצמו על עתידו.

.וזה חבל .שכן חיפה יותר מכל עיר אחרת בארץ וכיום  בניגוד מוחלט  לעבר הרחוק של ימי אליהו הנביא  והצלבנים חיפה היא מודל של יחסים טובים בין ארבע אמונות היהודים הנוצרים המוסלמים והבהאים.מודל שעל פיו ניתן לתת תיאור אופטימי יחסית של עתיד הארץ.

כדי לשנות מצב זה של מיעוט של סיפורים העוסקים בעתיד חיפה  הכריז “יקום תרבות ” על תחרות סיפורים שיתארו את עתיד חיפה איזור הנבואות הקדום ,ולהציג את חיפה כעיר פורחת משגשגת לא רק בהווה אלא גם בעתיד ולא רק כלכלית אלא גם תרבותית.

קיבלנו עשרות רבות של סיפורים בנושא שעסקו בעיר חיפה בעתיד הקרוב והרחוק וגם הרחוק מאוד בקץ כל הזמנים.  קיבלנו סיפורים על חיפה שבה הדת הבהאית דומיננטית. ואף בגירסאות חלופיות של העיר חיפה ביקומים אחרים ובהיסטוריות אחרות שבהן הצלבנים  או האימפריה העותומאנית או לחילופין המנדט הבריטי מעולם לא נפלו,. קיבלנו סיפורים שעסקו במלחמתה של העיר חיפה בפלישה נאצית של רומל במסגרת “תוכנית הכרמל ”  עמידת גבורה של הישוב היהודי מול הנאצים על הר הכרמל.  וגם כמה פנטסיות שעסקו בעברה הרחוק של העיר חיפה ובהר הכרמל, בימי הכנענים והנביא אליהו ובתקופה הצלבנית.

הזוכה בתחרות היה “הטיגריס “של רועי לוין העוסק בטיגריס האחרון בעולם ובקשר המיוחד שלו עם חיפה בעתיד של אמצע המאה ה-21.אך היגיעו גם סיפורים מרשימים נוספים שהדגימו שיש הרבה מה לכתוב על העיר חיפה על ההיסטוריה המיוחדת שלה ועל עתידה.

תודה רבה לכם.

ראו גם :

ההרצאה  המוסרטת  של אלי אשד בכנס “יקום תרבות ” על העיר חיפה עברה ועתידה.