יורם קניוק -הניתוח הגרפולוגי
מאת מיכל דורון
שנים מתריע יורם קניוק בהומור שהוא אוטוטו הולך מפה.
מספר שהוא כבר היה “שם” וחזר, ובמבטו השובבי הזיק הממזרי שנשאר,
נראה היה כי יישאר בכל זאת ויתגבר שוב על מחלותיו. יספר בנחישות איך נלחם במחלות וגבר על הגוף הבוגד בו ממש כמו שנלחם על חייו וחיי חבריו בחטיבת הראל, שכן הוא אדם מורד נצחי .
הייתה לי הזכות הגדולה לארח את קניוק בקורס “כתב היד כתב הנפש”, במכללת לוינסקי, לפני מספר שנים. כשהזמינה אותו המזכירה – למפגש עם יוצרים- מפגש אינטימי עם הגרפולוגית, אמר לה קניוק בטלפון בהומור המיוחד לו: “ראי…אני בגילי, כבר לא כל כך בכושר ….”.חברים ועמיתים לעבודה שאלו אותי בתמיהה: “את קניוק את מארחת על ספת הגרפולוג ? לאיש לשון חדה ומושחזת, ואיך תנהגי אם לא יסכים עם האבחון הגרפולוגי ויקטול אותו מול הקהל?” “לאחר שנים רבות של עשייה מקצועית, אני מברכת אתגרים אינטלקטואליים” עניתי לאחרים ולעצמי.
יורם קניוק, לא רק שלא קטל את האבחון, אלא הקשיב קשב רב, הנהן והסכים עם רוב דבריי, ועל כך יעידו משתתפי הקורס. לאחר מכן סיפר על כתיבתו ועל חייו הסוערים בהומור ובשנינות. זה היה ערב חווייתי, מעמיק ומרגש מאוד. בסופו של המפגש הודה לי קניוק, והסכים להיות חלק מהסופרים אותם אנתח בספרי. כשליוותה אותו המזכירה טוני ליבנה אל המונית אמר לה בשקט (כך סיפרה לי אחר כך) “הגרפולוגית הזאת, קלעה בול…”.
נתגעגע אליך יורם קניוק.
ניתוח כתב היד
אחרי הסופה ציץ ופרח.
בתום הסערה פרחים וציפורים.
כתב ידו של יורם קניוק מאופיין בעיצוב מקורי. הכתב נע לכיוונים שונים במהירות ובפראות וקשה מאוד לקרוא ולפענח את התוכן. קצב הכתיבה מהיר מאוד והקו רועד ורוטט.
טרם בדיקת כתב היד חשוב לדעת פרטים על הכותב, כגון מצבו הבריאותי, מכיוון שמצב בריאותי לא תקין משפיע על כתב היד ובעיקר על הקו והרצף בו הוא נכתב.
קניוק כתב את הטקסט לאחר שבץ מוחי שעבר, ונדרש לו זמן רב כדי לחזור לתפקודו הרגיל.
עם זאת, האישיות שמצטיירת מבעד לכתב ידו אינה משקפת אדם חולה אלא אדם ערני, ווכחן וסקרן .
לצד אותיות רפות מופיעות אותיות עם תנועה עגולה ורגשנית; לצד הצעדים העייפים ברגליים כושלות מופיעים צעדים נמרצים יותר, דילוגים הנובעים מחלק יַלדי באישיותו המכיל דמיון ושמחת חיים. קיימות משיכות מכחול המעידות על מיומנות ושליטה טובה בעט.
אני מניחה שרטט וחוסר רצף בקו היה קיים גם בכתבי היד שלו שנים רבות קודם לכן: אלה נובעים בין היתר מקוצר רוח, מחוסר שקט פנימי ומ”פתיל קצר”.
כתב היד הבלתי קריא בשילוב עם העיצוב הרבגוני מעיד על אדם מרדן ואינדיבידואליסט, שחשיבתו מקורית ובעלת מעוף. הוא מתעב מסגרת הכובלת את צעדיו וחש כעס רב כאשר עליו להיות כפוף לחוקים נוקשים החונקים את הבעתו ומונעים ממנו חופש חשיבה ופעולה ואמירה אישית. זהו אדם שניחן באינטואיציה יוצאת דופן ובחשיבה מהירה, חדה ודלגנית, אשר עובר במהירות מעניין לעניין ומאבד את סבלנותו כאשר הוא מצוי בשגרה.
הכתב המהיר, גם הוא סוער ומעלה קצף, דבר המעיד על חלק אימפולסיבי ורגשני באישיותו של הסופר. הוא סקרן, שואף למגוון אירועים, לשינויים ולדרמות ותר תדיר אחר תחומי עניין חדשים.
מהירות הכתב והקישורים המהירים של האותיות מעידים על התמסרות לרעיון ועל שכחה עצמית תוך כדי עשייה.
הכתב הוא בלתי שיטתי ואפשר אף לומר שהשיטה היחידה שניכרת בו היא שאין בו שיטתיות; גודל האותיות משתנה, הזווית משתנה, הרווח בין המילים ובין האותיות משתנה ולא נשמרת אחידות הצורה באותיות עצמן, כדוגמת קיום זוויות במקום קווים עגולים. לכתב צורות רבות; קיימים בו קמרונים – קימור בולט בראש האות, וחוטים – האותיות על הנייר כמו חוטי תפירה בודדים או תפורים זה לזה, החוטים המצטיירים בכתב אמנם אינם תפורים שתי וערב בצורה של רקמת גובלן והם נפרמים מעט בלהט הכתיבה.
צורת אות חוטית נוצרת כאשר האדם כותב במהירות והוא חסר סבלנות לשרטט את האות המלאה, אופן כתיבה המעיד על אינטואיציה חדה, רגישות ופגיעות.
צורת אות זוויתית מעידה על מרדנות, ביקורתיות, וכחנות ועקשנות.
הקו החד מעיד על ציניות, סרקזם ושנינות לשון. זהו אדם אשר לשונו היא חרבו. הוא בררן, אינו שבע רצון מעצמו ומהישגיו וכל הזמן בוחן באזמל חד את עצמו ואת הסביבה.
האות ל’ מופיעה במגוון צורות, פעם היא בצורה בלון ופעם חלקה העליון לא מלא. ל’ זו מעידה על יחס דו-ערכי לדמות האב: הפנמה של הדמות לצד מרדנות בה. האותיות נ’ הן אמביוולנטיות, לעתים הן חסרות את המימד הקעור ולעיתים הן בעלות זווית חדה, מה שמעיד על יחס אמביוולנטי של הסופר לדמות האם, אולם מדובר ביחס סלחני יותר כלפיה.
האזור האמצעי של כלל האותיות תנודי; פעמים הולך וקטן ופעמים הולך וגדל ; דבר המעיד על התגמשות, הקטנה של האני או לחילופין – על עקשנות וצורך לומר את המילה האחרונה. הדימוי העצמי תנודי ומושפע ממצבי רוח מתחלפים. קיימת נטייה לדכדוך אך מה שלרוב מוציא אותו ממצבים אלו הוא סקרנותו והתעניינותו באתגרים אינטלקטואליים.
התבוננות נוספת בכתב היד חושפת מעין ציורים המגולמים באותיות, למשל המלה “קילוף” (בשורה השנייה) מזכירה פרח, המילה “אודסה” מזכירה צורת לב והמילה “אף” (בשורה האחרונה) מזכירה מעין צורה של ציפור. צורות ציוריות מפתיעות אלו משרטטות צדדים יצירתיים מקוריים בחשיבתו; האות ץ סופית מופיעה בצורת דגל עם חרב, צירוף המעיד על קנאות לרעיונות. תכונה זו מופיעה גם באותיות ת’ המשתלחות לרוחב המשני ונמשכות אל תוך השול השמאלי בצורת קו ישר ומתוח, שבקצהו מופיע חוד הדומה לחוד של חנית. צורות אלו מבטאות את השנינות, הסרקסטיות והציניות של הכותב. לצד הציניות של הזוויות מופיעות גם צורות רכות ועגולות בכתב, אשר מבטאות נטייה לרגשנות, לדוגמה: האותיות ש’, ה’ ד’ (בשורה הראשונה ובשתיים האחרונות).
מצטייר, אפוא, אדם מורכב מאוד, חווייתי ובלתי צפוי, שנתון לסערת רגשות, לברקים ולרעמים. בעל סקרנות תמידית שהיא חלק מן הצד הילדי באישיותו, אשר תמיד מבקש לגלות את העולם מנקודות מבט שונות וחדשות. מתוך אותו הצד הילדי נובעות גם האימפולסיביות והרגשנות הקיימות בו. הוא בעל אינטואיציה חדה וחשיבה מקורית ומבריקה, אינדיבידואליסט מובהק ומרדן המנתץ מסגרות ומוסכמות עד שעולה עשן. לאחר הסערה הוא מתחיל בתהליך בנייה ויצירה כשהוא מניח אבני יסוד שונות מנקודת מבט חדשנית. תהליך הבנייה מרענן את יצירתו, ולמשך זמן מועט הוא חש מפויס עם העולם מסביבו.
עד הסופה הבאה.
ראו גם :
