סקירה ספרותית היסטורית על הספר “פרס גפן 2 – הסיפורים המועמדים לפרס גפן 2003”
ראשית אפתח בהתנצלות. הייתי אמור להעלות את הביקורת הזאת לפני כמה שבועות. לא הספקתי. בעצם אם העניינים היו מתרחשים כרגיל, לא הייתי מספיק לעשות זאת גם עכשיו, כך שבמובן מסוים ביקורת זאת מוגשת לכם בחסות החמאס.
עד כאן ההתנצלות.
כאשר אני מספר לאנשים שאני כותב תזה בספרות על מדע בדיוני בעברית, התגובה השכיחה ביותר היא: “יש מדע בדיוני בעברית?”
והתגובה השכיחה ביותר שלי היא: “כן. יש. זה בדיוק מה שאני מנסה להראות בתזה שלי.”
בשלב זה לרוב נגמרת לאנשים הסבלנות, וכך אני לא מצליח לספר להם על הסוגים השונים של מדע בדיוני (בעצם יש לאמר ספרות ספקולטיבית) בעברית, על ההיסטוריה של התחום, על הכותבים הבולטים בו, וכו”.
בביקורת הזו, תיאור היסטורי קצר הוא ממש הכרחי, ועל כן אגש למלאכה מייד.
ניתן לאמר שהמדע הבדיוני בעברית, בצורה בה הוא מוכר לנו כעת, התחיל בירחון (שלא בדיוק יצא מדי חודש) “פנטזיה 2000” בדצמבר 1978. הירחון הכיל בעיקר סיפורים מתורגמים מאנגלית, אבל גם מספר קטן יחסית של סיפורי מקור, והפסיק לצאת בתחילת שנת 1984.
לקראת סוף 2002 החל לצאת הדו-ירחון (גם כן רק בערך) “חלומות באספמיה” שהיה מבוסס בעיקר על סיפורי מקור, לפחות בתחילתו. כך בין שני הגליונות הראשונים של “חלומות באספמיה” שיצאו עד סוף 2002, ניתן למצוא כמעט אותו מספר של סיפורי מקור שהתפרסמו בכל הגליונות של “פנטזיה 2000” גם יחד.
עם השנים החל “חלומות באספמיה” לצאת בצורה פחות מסודרת, ולהתרחב לעוד תחומים כמו ביקורות קולנוע, ולבסוף הפסיק לצאת אחרי עשרים גיליונות בתחילת שנת 2008 (אגב, ערך הויקיפדיה על כתב העת עדיין מציין אותו ככתב עת חי, לתשומת לב הויקיפדים הנאמנים הקוראים טור זה).
אבל אחריתו של “חלומות באספמיה” אינה מענייננו כאן, שכן פרס גפן בשנת 2003 ניתן לסיפור שנכתב בשנת 2003, בשם אני™, מאת גיא חסון. הסיפור הופיע בגליון מספר 3 של חלומות באספמיה, casino והוא לדעתי אחד הסיפורים הטובים ביותר של גיא חסון בפרט, ושל המדע הבדיוני העברי בכלל. אני לא רוצה לקלקל יותר מדי את עלילת הסיפור, ועל כן אומר רק שהמוטיבים ה”קלאסיים” של גיא חסון מופיעים כולם בסיפור: יחסים חמים מאוד בין גבר ואשה, שימוש יצירתי מאוד במחשב, המון לבטים עצמיים של מספר גוף ראשון גבר, ואותה “תחושת פליאה”, שוותיקי הז”אנר מתעקשים לכנות סנסוונדא.
שאר הסיפורים בקובץ, שהעפילו לגמר של פרס גפן באותה שנה, שהיא אולי השנה שבה פורסמו הכי הרבה סיפורי מדע בדיוני (ספרות ספקולטיבית) עד כה, לא נופלים מסיפורו של חסון בהרבה.
הסיפור של וורד טוכטרמן “כל בני האדם בשלום ובאחווה” נותן לנו זוית חדשה על הסכסוך הישראלי פלסטיני (וכך הסיפור נשאר רלוונטי גם לתקופתנו, למרות שכבר עברו כמעט עשר שנים מאז פורסם לראשונה בגיליון החמישי של “חלומות באספמיה”). שוב, מבלי לקלקל את הסיפור יתר על המידה, אומר רק שורד מצליחה להאיר את הסכסוך באור מעניין מאוד, וייתכן שאף ניתן להסיק מן הסיפור כיצד להשיג שלום בר קיימא במזרח התיכון (או שלא).
הסיפור השלישי נקרא “שרח” (הוא פורסם במקור ב”חלומות באספמיה” מספר 5) ועוסק באחת מן הדמויות הפחות מוכרות במיתולוגיה היהודית, דמותה של שרח בת אשר שירדה עם בני ישראל מצריימה, ואף זכתה לעלות אתם ממצריים. מסתבר כי בסיפור של אילן אשכולי, היא עברה לגור בקיבוץ…
הסיפור הרביעי, “סכו”ם חד פעמי” מאת אסף אשרי (שאף הוא פורסם ב”חלומות באספמיה” מספר 5) עוסק בדירה תל-אביבית כמעט סטנדרטית לחלוטין ובה שני שותפים, גבר (לפחות בערך) ואשה (עם כמה תכונות ייחודיות), ובאינטראציה השלווה שביניהם.
הסיפור “אני נושאת אותך” מאת חמוטל לוין (פוסם במקור ב”חלומות באספמיה” מספר 2) הוא דווקא אחד הסיפורים הפחות מקוריים בקובץ, ועוסק בקשיים שבהכנסת ילד “מוכשר” למערכת החינוך ה”רגילה”.
בסך הכל הקובץ הוא אחת מיצירות המופת של הספרות הספקולטיבית בעברית, והוא בהחלט מעורר תחושה של נוסטלגיה לימים הישנים והטובים של ספרות זו.
לטעמי האישי, רק חלק מן הקבצים של “היה יהיה” (עד כה יצאו לאור ארבעה קבצים כאלה, הם יוצאים לאור מדי שנה באוקטובר משנת 2009) מספקים ספרות ספקולטיבית שמשתווה ברמתה לקובץ זה, וטוב תעשה האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה אם תוציא גם אותם לאור כספרים אלקטרוניים.
ויפה שעה אחת קודם.

לרכישת הספר באתר “מנדלי”:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=geffen2003


18 תגובות

  1. הערה לגבי המדע הבדיוני הישראלי.
    בימים אלו אני מכין כתבה על תוכנית החלל הישראלית ( כן יש דבר כזה) על עברה ועתידה. במסגרת ההכנה לכתבה אני בודק איזה יצירות ספרות נכתבו על תוכנית החלל הזאת ודנות בהתפתחותה העתידנית.אחרי הכל זוהי אחת ממטרותיה של ספרות המדע הבדיוני לבדוק אפשרויות התפתחות טכנולוגית והשלכותיה על החברה.
    ( וכאן אני יכול להוסיף לגבי השלכותיה של “כיפת ברזל ” שמזכירה יותר מכל דבר אחר את “המגינים ” של “מסע בין כוכבים ” וללא ספק יש להם השפעה על החברה ).
    פניתי בנושא לאחד המומחים הראשיים לנושא ( כמובן לצד כותב רשימה זאת ),עורך מגזין “בלי פאניקה ” ושאלתי אותו האם ידועים לו סיפורים מדעיים בדיונייים מקוריים שהופיעו ברשת שעוסקים בדרך כלשהיא בהתפתחויות עתידניות של תוכנית החלל הישראלית.
    הוא כתב לי “למיטב ידיעתי אין סיפורים כאלה זוהי עתידנות ולא מדע בדיוני “.
    כלומר לכותבי המדע הבדיוני בארץ אין עניין בתוכנית החלל ובספקולציות וסיפורים על עתידה.
    אני מוצא את זה כמצער ומראה על חוסר בדמיון.
    מאידך לא ידוע לי גם על סיפורים ישראליים כל שהם שחזו או יותר נכון תיארו משהו כמו “כיפת ברזל “.

  2. לא מכיר.
    יש איזה מאמר שקראתי לא מזמן שאומר שסופרי מדע בדיוני (גם בחו”ל) ‘מפחדים מן העתיד’. אולי יש בזה משהו.
    אני באופן אישי חושב שהעורך של ‘בלי פאניקה’ שפעם היה מן המובילים בתחום פרסום סיפורי מקור בעברית, אפילו אם הם נגועים ב’עתידנות’, כבר לא ממלא את התפקיד הזה (או כמעט שלא), וחבל…

  3. נראה לי שרוב כותבי מה שמכונה כיום “מדע בדיוני ” בעברית וגם בחו”ל מתעניינים יותר בכתיבה על ערפדים זומבים וישויות על טבעיות מאשר בתיאור התפתחויות עתידניות בתוכנית החלל וכו’.

    יכול להיות שזה בגלל שהעולם שלנו בשנת 2012 הוא עתידני בכל קנה מידה וקשה לכאורה לחשוב על דברים חדשים שבאמת יעניינו או יותר נכון ירגשו את הקוראים.וככל הנראה ערפדים ( וראו ספרה של ורד טוכטרמן בנושא שבעל הכתבה למעלה פירסם עליו ב”יקום תרבות ” ביקורת ) באמת מרגשים יותר את הכותבים והקוראים ( כולל את ההאקרים בינהם ) שיכולים להרגיש איתם יותר הזדהות כמטפורה מאשר תוכנית החלל האולטרה טכנולוגית שכבר לא עושה להם את זה יותר.
    אולי אם לפחות היו שולחים אסטרונאוטים לחלל… .

    • יש מגמה כללית בשנים האחרונות, שמורגשת מאוד בארץ אבל רווחת גם בספרות באנגלית, של פריחה של ספרות הפנטסיה ודעיכה (יחסית) של המדע הבדיוני, ובמיוחד המדע הבדיוני של העתיד הקרוב. זה קשור במידה רבה לרוח התקופה, כמו גם לסיבות מסחריות כמו ההצלחה הגדולה של ספרות הפנטסיה לנוער בעקבות הארי פוטר, מה שמושך יותר סופרים לתחום הזה. ולא רק שנכתבת כיום יותר פנטסיה ממדע בדיוני, אלא שגם נכתבים בה יותר דברים מעניינים וחדשניים, בעוד שהמדע הבדיוני (בהכללה גסה, כמובן) די קופא על שמריו. אני נזהר לא לנסות לתת הסברים עמוקים יותר לתהליך הזה, משום שאני לא יודע מספיק. זו כבר שאלה שנוגעת לסוציולוגים של התרבות.

      עם זאת, בתחום הסיפורת הקצרה דווקא נכתב כיום די הרבה מדע בדיוני בארץ, בעיקר בזכות פרויקטי הסיפורים של כנס עולמות, שמניבים מדי שנה, כבר כמה שנים, סדרות של סיפורים קצרים עם נושא משותף, תמיד בתחום המדע הבדיוני. מאחר שכל הסיפורים הם באותו נושא, אין מה לחפש שם מגוון רחב, ועדיין – זה מיזם מעניין מאוד. הסיפור הראשון בפרויקט של השנה הנוכחית פורסם אתמול באתר הכנס: http://meorot.sf-f.org.il/2012.

      ולגמרי במקרה, אתמול פורסם בבלי פאניקה סיפור מקור חדש, מאת דניאל פידלמן. אבל לא, גם זה לא סיפור על תוכנית חלל.

  4. אני חושב שזה שלא כותבים על אסטרונאוטים, וזה שלא שולחים אותם לחלל הן שתי בעיות דומות.
    בכל אופן, יום אחד אכתוב ספר שהוא באמת ‘מדע בדיוני’ במובן זה, אבל זה ייקח עוד כמה שנים…

  5. טוב, בכל זאת היה מדע בדיוני לפני פנטסיה2000. אני חושב על ספרי ילדים כמובן ואני מקווה שאני לא מבלבל ספרות מתורגמת עם מקורית. למשל היה איזה ספר “הגבול הנעלם” שאני לא בטוח שהוא מקורי. או סדרת “יונו” שאני די בטוח שמקורית. ואפילו “המסע המסעיר לארץ אופיר” של רפאל סהר שמתאר מסע בחללית – תכנית חלל ישראלית אולי?
    הנה, מצאתי – “תעלומת הצלחת המעופפת” של מנחם תלמי עם ציורים של מ. אריה, בעותק שבידי כתוב 1955.
    “בחזרה מן השחקים” של ערן שורר מ 1968. וגם “המסע המוזר במכונת הזמן” של דני פלנט מ 1971.
    כמובן, אלי מכיר את כל הספרים האלו.

    • גם אני מכיר את הספרים האלה, ואפילו כותב עליהם בתזה שלי.
      אם נבחן את ‘תעלומת הצלחת המעופפת’ למשל (או את ‘קרשינדו’ של דבורה עומר), נראה שיש לנו כאן ז’אנר שהוא אולי ישראלי מקורי, ז’אנר ‘מעשיית המד”ב’. לעתים קרובות החייזרים, החלליות וכו’ מתפקדים כאן כמו הפיות הטובות בסיפורי מעשיות.
      נכון שיש ספרים כמו ‘יונו’ שלא בדיוק נכנסים לתבנית הזאת, אבל אם נגדיר את אלי שגיא כאבי המד”ב בעברית ניכנס לכל מיני בעיות הגדרתיות אחרות. נראה לי נכון להגדיר את ‘רגע התחילה’ כנקודה שבה הייתה קהילה מזוהה של קוראים וכותבים.
      לטעמי צריך להגדיר את תחילת המד”ב בעברית בשנת 1978, כפי שצריך להגדיר את תחילת המד”ב בכלל בשנת 1926, למרות שבעליל היו סיפורים בעלי מוטיבים של מד”ב הרבה לפני כן.

  6. הבעיה שלי עם כל הספרים שצויינו לגבי הכתבה שלי על תוכנית חלל ישראלית היא זאת :
    הם לא עוסקים כלל בתוכנית חלל ישראלית מאורגנת ,אלא במפגשים אקראיים של אזרחים מהרחוב ( נערים לרוב ) עם חייזרים וכו’ ואין להם קשר וגם לא איזכור כלשהוא של תוכנית חלל מאורגנת מצידנו.
    סיפורי קפטין יונו” הם רלבנטיים הם תיארו תוכנית חלל ששולחת ספינות לכוכבי לכת שונים . אבל סדרה זאת לא עסקה בתוכנית חלל ישראלית דווקא אלא כלל עולמית.
    ספר שלמיטב זכרוני כן היה רלבנטי היה ספר נשכח לגמרי בשם “תבל בתחייתה ” של צבי לבנה ליברמן ,ספר משנות החמישים שלמיטב זכרוני תיאר תוכנית חלל ששולחת כלי רכב למאדים ,אבל איני זוכר אם היא הייתה ישראלית או כלל עולמית גם כן. דורש בדיקה.

  7. ספר שהוא בהחלט רלבנטי הוא “הבלשים הצעירים טסים בירח המלאכותי “של אבנר כרמלי ( שרגא גפני ) ספר בסדרה שבו החבורה יוצאת עם עוד כמה אנשים למסע בחללית הישראלית הראשונה (“ירח מלאכותי ” בספר ,כמדומני המונח “חללית “שאם אני וזכר נכון הומצא בידי אורי אבנרי עוד לא הומצא).
    הספר הוא סוג של פרודיה כמובן אבל הוא בהחלט עוסק בתוכנית חלל ישראלית .
    ואפשר להזכיר גם ספר של יעקב אבישר משנות השמונים בשם “אנשים מכוכב אחר”.
    וזהו פחות או יותר.
    אז יש תוכנית חלל ישראלית והיא פורחת.
    סופרי מדע בדיוני ישראליים אולי במקום לעסוק כל הזמן בזומבים ובערפדים ובמציאות וירטואלית תגוונו ותעסקו פעם בעתיד שלה ?

    • אלי – התיאור שלך מוגזם בעליל. יש הרבה עיסוק כיום בזומים וערפדים כי זאת האופנה הנוכחית, אבל מדובר בחלק זעיר מאוד מהספרות הספקולטיבית שנכתבת בארץ אפילו כיום. נכתבים הרבה יותר סיפורי פנטסיה בנושאים אחרים לגמרי ומקוריים יותר, וגם סיפורי מדע בדיוני בנושאים שאינם תוכנית חלל.

      והרגע הזכירו לי סיפור אחד שמתייחס לתוכנית חלל ישראלית, בשלב יחסית מתקדם שלה – “תינוקות שנשבו”, של חגי אברבוך, שפורסם במקור באתר האגודה (http://www.sf-f.org.il/story_714) ולאחר מכן עובד גם לתסכית של קבוצת מספרי הסיפורים (להורדה: http://pod.icast.co.il/9b3e4ea7-9420-44e5-a4b3-58a98331e343.icast.mp3).

  8. תודה עכשיו אנו יודעים על שני סיפורים שעוסקים בתוכנית חלל ישראלית ,אחד של אורי מאיר ( אי שם ברשת ?) והשני של חגי אוברבוך.
    תודה אניח אחפש אותם.
    מישהו יודע על עוד משהו?

  9. עיון דקדקני בביבליוגרפיה של המדע הבדיוני המקורי שהכנתי ב-1999 ( זה היה פרוייקט שעליו קיבלתי מילגה עבור המחלקה למידענות באונ’ ירושליים והוא קיים רק בכמה עותקים בודדים בביתי ובכמה ספריות גדולות ) וכלל את רשימת כל ספרי וסיפורי המדע הבדיוני המקוריים שהופיעו בעברית בין 1892 ו-1999פלוס תקצירים.מצא את הספרים והסיפורים הבאים כרלבנטיים בתיאור תוכנית חלל ישראלית עתידנית :

    1. אורי( אוריאל אופק ) ונחום גוטמן ( צייר ” “מגן דוד ” זנק לירח” דבר לילדים כרך כ”ז ( 27) תש”ז 1947 חוברות 45-52 ב-4 חלקים.
    ילדים ארץ ישראליים בונים עפיפון שטס לירח לתדהמתם ולקינאתם של מדעני העולם.
    2. יעקב אשמן ומאיר שנהב מסע השלישיה בספינת המרחב .הארץ שלנו כרך ג’ תשי”ב 1952 חוברת י 22-50 ב-29 חלקים
    שלישיית נערים מצטרפת למדען ועוזרו הרובוט ויוצאים לכוכב אחר שבו יש מאבק בין אנשי פלסטיק טובים ואנשי פלדה רעים באמצעות קרניים מיוחדות שהחיון אמורות להפיץ שנאה ,הנ ערים מביאים לסיום המלחמה.החבורה חוזרת לכדור הארץ אך בעת החזרה עליהם לפרק פצצה שהוטמנה בחללית
    3. שמואל שיחור מסתרי משלחת זירא :דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2002 והמשכו “כניעתו של זיראד מתוך הארץ שלנו בשנת 2003” הופיעו בהארץ שלנו כרך ב’ תשי”ב הסיפור מבוסס על עלילת הסרט “היום שבו עמדה האדמה מלכת ” שבו חייזר ורובוט מסתוריים מכוכב זירא מגיעים לכדור הארץ ומתגברים על מאמצי האמריקנים ללכדם.
    סיפור ההמשך “ישראל שיש לה תוכנית חלל מפותחת בשנת 2003 מגלה את מיקום כוכב הלכת זירא ( ירח של צדק ) ומגלה שהוא מתכוון לשלוח צי תוקפני נגד כדור הארץ.ארה”ב משמידה צי זה עם מטוסיה הגרעיניים ובנתיים משלחת חלל ישראלית יוצרת קשר דיפלומטי עם כוכב זירא.
    במציאות האמיתית של 2002 “הארץ שלנו ” כבר לא התקיים אז יותר.

    4. עמוס אריכא “הטיסה לירח :סיפור לילדים ( ספריית הפועלים ,1958) סיפור על חבורת ילדים שטס ים ברקטה תוצרת בית2. שאותה הם בונים במערה לחוף ים תל אביב ( ככל הנראה המערה החשמלית ?) לירח לקנאתם של נציגי מעצמות העל .הסיפור הוצג גם כמחזה בידי אריכא.
    5. אבנר כרמלי הבלשים הצעירים טסים בירח מלאכותי ( זליקוביץ 1958)ספר מספר 7 בסדרה שבו חבורת נערים וכמה מבוגרים טסים בירח המלאכותי הישראלי הראשון מרחביה 1 ומגיעים עימה לכוכבי לכת שונים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחות היסטורית כך כל אחד מקביל לארץ ישראל בימי התנ”ך ובכל אחד מהם הם פוגשים דמות תנ”כית אחרת.
    6. אבנר כרמלי הבלשים הצעירים בתפקיד מיוחד בשנת העשור ( זליקוביץ 1958) .ספר מספר 8 בסדרה. לאחר שחזסרו מהחלל על הבלשים הצעירים הלתמודד עם תוכנית החלל של מצריים והם מחבלים בספינת חלל מצרית שמטרתה להטיל גשם מטרואים על חגיגות העשור של ישראל. במקום זה הם מפציצים עימה את מצפה הכוכבים של מצרים ואת מנהיג מצרים נאצר עצמו.
    7. א.ב. צייר אביגדור ( לוזידא?) המרוץ אלה חלל ” הצופה לילדים כרך 14 תש”ך 1960 חוב’ 5-20 ב16 חלקים .
    שני נערים דתיים מארגון מחייי”ה ( מרוץ חלל ישראלי הצעיר ) מנסים לגנוב את סודותה חלל של האמריקניםן והסובייטים כדי לפתח עימם את תוכנית החלל הישראלית.
    8. זאב גלילי “דן טרזן יוצא לחלל “חוברת מספר 14 בסדרת “דן טרזן הטרזן הישראלי ” 1961 . ילד גאון מקבוצת ילדי מדע גאוניים
    ממציא חללית ודן טרזן מייע לילדים לבנות אותה באפריקה. דן והילדים יוצאים למסע בחלל ונוחתים על כוכב שבו לתושבים יש שלוש עיניים .האחד הילדים מהופנט ונשלח בידי חייזר להילחם בגזע שני שמתברר שאין להם סיכוי נגד כוכחות הפיזי של הילד מכדור הארץ .הילד הורג עשרות חייזרים אך אין לו סיכוי נגד דן שבכמה סטירות מכניע אותו ומסיים את המלחמה. דן והילדים חוזרים לכדור הארץ.
    9.. טיסה לחלל אין שם מחבר וצייר הופיע במגזין בשם “צבריקו ” חוברות 1-14 תשל”א 1971
    ילד ולידה עולים בהיחבא על חלליתו של אביהם הממציא וטסים איתו לירח שם הוא תוקע את דגל ישראל .הם פ]גשים שם אסטרונאוטיםס ובייטיים שהיגועו לשם במקביל .לפני שהם חוזרים לכדורה עארת האב קורא מהירח לממשלת ברית המועצות לשחרר את היהודים הכלואים שם.

    10. יעקב אבישר “אנשים מכוכב אחר ( רשפים 1988) צוות ספינת חלל ישראלית פוגש באנשי כוכב אחר דוברי עברית ועוזר להם במלחמה נגד כוכב שלישי רודני שזוחר מלחמות.
    ויש גם את “תבל בתחייתה ” של צבי לבנה ליבמרן מ -1955 שעוסק בפרייקט חלל בין לאומי עם הנהגה ישראלית וסדרת עלילות קפטין יונו שבה אין איזכור מיוחד של ישראלים בתיאור פרוייקט החלל.
    אבל זה פחות או יותר הכל .עם יש מישהו שמכיר עוד משהו עוד סיפור עתידני על תוכנית חלל ישראלית הוא מוזמן להזכיר. .

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

11 − שלוש =