בנעוריי זכור לי כיצד הייתי אוהב ציטוטים. הייתי יושב שעות על גבי שעות בקריאת רומאנים קלאסיים ומנסה לדלות מתוכם ציטוטים נחשבים שתפסו את ליבי וכותב אותם במחברת מיוחדת צבעונית וישנה. פעם בשבוע הייתי עובר על כל מה שנאסף ועל מה שהתווסף ומשנן את הציטוטים היפים. עם השנים כמעט ופסק מנהג זה שלי, משום שלא מצאתי ספרי פרוזה טובים לצטט מהם לאור המגמות הפוסט מודרניות בפרוזה שמרדדות את השפה לתיאור מליצי, דליל וריקני, חסר תובנות ומחשבה עמוקה. לכן שמחתי לקרוא את הרומאן הקלאסי “ההשפעה” של ג’יין אוסטין הגדולה, משום שהרומן הזה החזיר לי את החדווה בהעתקת ציטוטים. לכאורה רומן זה ובכלל הרומנים של ג’יין אוסטין נחשבים ל”ספרות נשים” רומנטית שמדברת על אהבה, התאהבויות ומה שביניהם, אך ספרות זו לדידי חשובה מאוד מכפל סיבות: האחת, כלום יש דבר יותר חשוב בעולם הזה מלדבר על אהבה? השנייה, ג’יין אוסטין עושה את זה טוב יותר מכולם ומכולן ונחשבת קלאסיקה בפני עצמה.
ברשימה זו לא אדבר על ספרה של אוסטין ומשמעותו כי דבר כבר נטחן עד דק במדורי הספרות השונים אלא אנסה לגרות את קהל הקוראים לקרוא את הספר על ידי ציטוטים שונים ממנו:
“הדבר העיקרי שאני מאחלת לכל אדם שאני רוצה בטובתו הוא לעמוד איתן”
“נפש כנועה יכולה להיות סבלנית, רוח עזה תניב נחישות, אבל כאן יש דבר שמעבר לזה; כאן קיימת אותה גמישות של הרוח, אותה נכונות להתנחם, אותו כוח לפנות ברצון מהרע אל הטוב”
“סבורה הייתה שעל כנותם של מי שחוטאים לעיתים בפזיזות או ברשלנות, במעשה או מבט, היא יכולה לסמוך הרבה יותר מאשר על כנותם של מי שדעתם שקולה ודיבוריהם מדודים”
“חברה טובה היא חברת אנשים חכמים שיש בפיהם מה לומר”
“בלי דוגמאות מתוך ספרים. לגברים היה יתרון גמור עלינו והם שסיפרו את סיפורם, הם זכו להשכלה הרבה יותר; העט הייתה בידיהם, איני מוכנה לקבל שום הוכחה מהספרים ”
“אין ספק שאין אנו שוכחות אתכם במהירות שבה אתם שוכחים אותנו. אפשר שזהו גורלנו ולא דווקא מעלתנו. בעל כורחנו כך הוא”
“ההשפעה” מאת ג’יין אוסטין . תרגמה : מיכל אלפון. 225 עמודים, הוצאת כתר.