בת העשן והעצם

בת העשן והעצם מאת לייני טיילור, מתרגמת דנית בן קיקי, הוצאת מודן.

באנגלית שם הספר הוא Daughter of Smoke and Bone.

הספר בורא עולם בצורה מענינת וקושר את המלאכים והשדים הפולקלוריסטיים לעולם אחר אמיתי וגשמי לגמרי. אין פה מיסטיקה טוב/רע קוסמיים וכיוצא בכך. יש, כמובן, כישוף, ואפילו נשמות. אחרי הכל מדובר בספר פנטזיה.

הדמויות עשויות היטב, ותיאור הבעיות שלהן משכנע, גם היומיומיות, וגם אלו הרות-הגורל.

העלילה נסובה על סיפור אהבה חוצה גבולות, במסורת סיפורי האהבה הטרגיים כמו רומיאו ויוליה, וגם על מלחמה, שכידוע גם היא נושא שמעורר תגובות חזקות.

העלילה והזוועות המתוארות מתאימים כנראה לבני עשרה בוגרים, כלומר 15 ומעלה, אף שבימינו מי יודע, אולי גם בני 13 יכולים לקרוא את הספר ולא להבין על איזה זוועות אני כותב.

מי שמחפש מסרים אולי יאהב את המסר הברור על חשיבות התקווה, ואולי פחות את התיאורים של בגידות, קנאה, וסתם רשעות. למרבה הצער, כידוע, העולם האמיתי מלא באלו, ומבחינה זו הספר בהחלט בוגר.

על אף שמצאתי את הספר מענין וקראתי אותו בזמן קצר, אני חייב לציין שאהבתי יותר את סדרת בני הנפילים (mortal instruments עיר של עצמות/אפר/זכוכית) של קסנדרה קלייר. אמנם קראתי את הסדרה של קלייר במקור האנגלי, אבל אינני נמנה על אלו שחושבים שתרגום בהכרח פוגע ברמת הספר, ואינני חושב שהתרגום של בן-קיקי פגע בהנאה.

לסיכום : אני ממליץ על הספר, אבל למי שלא קרא את עיר של עצמות מציע להתחיל בו.

למי שאינו חושש מגילוי הפתעות בעלילה הרי תוכן הספר בסגנון כריכה אחורית :

קארו, בת 17, לומדת בבית ספר לאמנות בפראג.

חבריה ללימודים מעריצים את הדמיון שלה, המתבטא בציורים הצבעוניים של דמויות מוזרות במחברות הציורים שלה, כגון אישה שגופה גוף נחש. הם מתפעלים משערה הכחול ומקעקועיה, גם על כפות הידיים, ומהמסתוריות שלה.

מה שחבריה אינם יודעים הוא שקארו אינה מציירת מדמיונה, אינה צובעת את שערה, ואפילו היא אינה מעזה לאמר להם את האמת על מקור פרנסתה.

מה שאפילו קארו אינה יודעת הוא שהחמסות על כפות ידיה אינן קעקועים, ומהי האמת על היצורים המוזרים שהם המשפחה היחידה שהיא מכירה.

ואז, יום אחד, בקסבה של מרקש, קארו פוגשת מלאך, והוא מנסה להרוג אותה.

בימים הבאים קארו תגלה מאין באה, מי היא, מי הם בני משפחתה, מדוע המלאך ניסה להרוג אותה, והחשוב מכל, מדוע התחרט.

4 תגובות

  1. אני רואה מחמאה בזה שלא פגמתי בהנאה שלך. 🙂
    אצלנו בתחום התרגום, אם הקורא לא מרגיש שהוא קורא תרגום, עשינו את מלאכתנו נאמנה.
    דרך אגב, בקרוב ייצא ספר ההמשך, ואני מקווה שאקבל גם אותו לתרגום.

  2. אני שמח שאהבת את הביקורת דנית.
    לדעתי במקרים מסוימים התרגום יכול אפילו להתעלות על המקור, עבור הקוראים בשפת התרגום.
    כמובן שזה קשה מאוד, ואפשרי אולי בכלל רק בספרים מסוימים.
    למשל המתרגם יכול לפעמים להחליף התייחסויות תרבותיות שאולי אינן אומרות הרבה לקורא בעברית להתייחסויות שכן רלוונטיות.
    אני מקווה לקרוא בקרוב את הספר הבא, שעוד לא יצא גם באנגלית לפי מה שאני רואה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

9 + אחד =