בניגוד לשלל המאסות, המאמרים ושאר המילים שנכתבו על הספר לעייפה,
בניגוד לביקורות המסורבלות והארוכות שנכתבו בז’ורנלים לאחרונה,
ובניגוד לאופי הדוסטויבסקאי להאריך במלל עד זרא,
אשתמש במתודה פשוטה ורכה (משל הייתי בלז פסקל)
ואסכם במשפט קצר לקורא העברי המשכיל:
“מי שלא קרא את “האחים קרמאזוב” בתרגומה של נילי מרסקי משול בעיניי כמי שלא קרא את “האחים קראמזוב” מימיו”.
“האחים קרמאזוב” מאת פיודור מיכאלוביץ דוסטויבסקי. תרגמה: נילי מירסקי. בהוצאת עם עובד.
ואולי יש כאלה שקראו אותו נגיד בשפה אקזוטית ושמה רוסית – גם הם נחשבים כאילו לא קראו אותו מעולם?
תגובה לעניין!!! ויש גם תרגום קודם ל- “האחים קראמזוב” והוא כתוב בעברית רהוטה.
חיים, אין ספק שהתרגום של צבי ארד הוא תרגום לא רע אבל נילי מרסקי לוקחת את התרגום של הספר צעד אחד קדימה. שאלה- קראת את שני התרגומים?
שים לב, כתבתי לקורא העברי. אם קראת ברוסית תבורך
מסכימה בהחלט! תרשה לי רק לצאת להגנתה של האות א’ שבשם קרמאזוב נמצאת לה אי שם אחרי האות מ’ (אחרת זה מעוות מעט את השם עצמו) ובמילה מסות, כלל איננה קיימת 🙂
יעל היקרה,
ניתן לרשום קרמאזוב עם א’ או בלי א’ תלוי את מי מצטטים (בתרגום הישן זה בלי. בחדש עם) אבל בכל מקרה תיקנתי. לגבי מסה- קיבלתי (אם כי בכתיב חסר נראה לי שמותר להוסיף את האות א’) 🙂
אכן, מותר לכתוב בא’ או בלי א’, השאלה היא היכן האלף ממוקמת. נו, שטויות. עזוב. זו שורת ביקורת יפה 🙂
התרגום של ולפובסקי הרבה יותר טוב
עופר שלום. באיזה הוצאה? משום מה לא קראתי ולא נתקלתי.