גילה גת טילמן מבקרת חדת עין של עולם המדע מביאה השקפה ייחודית לגבי הצורך העמוק בקשר בין מדע וערכי מוסר.

( פרק מספרה של גילה גת -טילמן “ מבט נרחב על המדע והערכים המוסריים“הוצאת ירון גולן 2011 )  

מבט כולל על המדע

 

 

      המאמר מראה עיוותים במדע, אשר גורמים נזקים קשים לחברה, לפרטים בחברה ולחיות. העיוותים נגרמים מניפוח יומרה מדעית, שחלקה נובע מאינטרסים של גורמים המעוניינים לנצל את השם הטוב של אמינות שיש למדע, לצרכיהם, בעיקר לשם עשיית רווחים. כך נוצר הפסיאודו-מדע.

     תחילה אביא אפיונים מרכזיים של שלושה שטחי הלימוד המרכזיים: מדעי הטבע, החברה והרוח. אחר כך אתמקד בשלוש דוגמאות עיקריות ושונות: הפסיכיאטריה, מאקרו-כלכלה ווטרינריה. שם יובהרו סוגיות שונות. כן אדבר בקצרה על ניסויים בבעלי-חיים ועל היחס לחיות בחקלאות. לאחר מכן אציע מה ניתן לעשות כדי שהמחקר המדעי והאקדמי ימשיכו להתפתח כבעלי ערך, או אם להשתמש במטפורה, איך לאפשר “למגדל המדע” להגיע לגובה רב.

 

הגישה היסודית במדע

     הגישה שהניחה יסוד למדע המודרני הרציונאלי, הייתה גישתו של דקארט במאה ה-17. דקארט טען שיש לקבל כאמת רק דברים ודאיים ונעלים מכל ספק (מקור 2). “דברים בדוקים, מוכחים, ברורים ומובחנים” (כלומר נבדלים בברור מדברים אחרים). “ספק קל בקלים דיו להטיל דופי בדעה ולחייבנו לראות בה דעה פסולה”. יש להשתמש בחושינו ובמכשירים על מנת לאמת דברים, ויש לעזוב את כל הסיפורים הלא מוכחים שהיו נפוצים אז ומושרשים בדת, אמונות טפלות, וסיפורים על מכשפות, מלאכים ורוחות (2,4), כי אין לבני האדם הרגילים את החושים שיאפשרו לדעת על קיומם. לדעתי, חשיבה זו תואמת את האמרה שבכתבי הקודש: “השמים שמים לה’, והארץ נתנה לבני אדם”. (רק בקיומו של האל, האמין דקארט באופן עיוור).

     כלומר הבסיס לידע האנושי צריך להיות רק דברים שהוכחו ואומתו בוודאות, באופן שישכנע את כל המתמחים בשטח. (בימי דקארט המדע היה בראשיתו ועסק בדברים שקל היה לבררם בוודאות, כגון אנטומיה של בעלי חיים וצמחים. הניסיונות היו פשוטים, כגון, זריקת אבן מראש מגדל ומדידת הזמן שלקח לה להגיע לקרקע. אבל דבריו של דקארט תקפים גם לימינו.) היום כשעוסקים בדברים שאין אפשרות לבדקם בוודאות, נמצא המדע בסכנה.

     לא התואר של המדען, סמכותו הדתית או האקדמית הם שקובעים את מידת התקבלות התיאוריה, אלא איכותה; המידה בה היא מוכחת בעובדות, תצפיות וניסיוניות, ומידת סבירותה הלוגית. גישה זו היא שאפשרה את השיגי המדע הכבירים, ונתנה למדע את שמו הטוב ואת אמינותו.

     כשלא ניתן לבדוק ולאמת את דברי המומחה, נמצא המדע בסכנה.

     במדעי הטבע המבוססים על ניסויים אפשרי אימות חד משמעי, כי ניתן לבדוק השערות בניסויים ותצפיות. כשבונים מכונה על סמך הנחות, והמכונה עובדת, הרי זו הוכחה שההנחות נכונות. מכיוון שמצליחים לבנות טילים שפוגעים בדיוק במטרה, לנבא נכון מזג אוויר, לקבל צילומי לוויין, לבנות חומרים סינתטיים וכדומה, הרי שכל החוקים והמשוואות שעל בסיסם בוצעו הדברים, הם נכונים מעל לכל ספק, כולל חוקי ניוטון. כשמנתחים גופה ורואים את אבריה, אזי יודעים איך הם נראים מעל לכל ספק. אכן, יש במדעי הטבע חלק שהנו מבוסס כל כך עד שאינו ניתן עוד לסתירה.

     ידע מבוסס זה, שהיה כרוך בהתקדמות רפואית וטכנולוגית גדולה, שיפר את חיינו, והוא שהקנה למדע את כבודו.

     בחברה האנושית, בכל פעם שיש דבר חיובי, הזוכה לשם טוב בגלל אמינותו ויעילותו, מיד מופיעים חיקויים וזיופים המתחזים לאותו דבר, לובשים את הצורה החיצונית שלו, ונהנים מאותו האמון והכבוד. כך זה גם במדע.

     מכיוון שמדעי הטבע זכו לשם טוב ולאמון, מיד הופיעו שטחים שאין בהם אפשרות לידע אמיתי ולהוכחה, וטענו לכתר מדע, כשהם נשענים על אותה צורה חיצונית, כמו התבנית הצורנית של המחקר, תארים אקדמיים וכדומה. זהו פסיאודו-מדע. הפסיאודו-מדע מוגדר כטענות ותיאוריות המתיימרות להיות מדעיות, ואין בהן הביסוס העובדתי שיש במדע ( 15). הוא משרת אינטרסים של מממני המחקרים (ראה להלן). החברה עודדה זאת בתקווה שהמדענים יפרצו דרך גם בשטחים אחרים, תוך התעלמות מהעובדה שחסרים להם הכלים והיכולת לעשות את זה.

     הבסיס למדעי הטבע הוא ההכרה או האמונה שקיימת אמת מוחלטת ואובייקטיבית שאינה תלויה במה שבני האדם חושבים. אמת זו הנה לפעמים מורכבת ומסועפת כמו עץ על ענפיו וצדדים רבים לה, אך היא אחת והיא קיימת. תפקיד המחקר הוא לגלותה. בין אנשי מדעי החברה והרוח, לעומת זאת, נפוצה הטענה שהאמת הנה יחסית, כלומר שהאמת הנה מה שאנו חושבים כאמת. על פי זה אין למעשה הבדל בין אמת ושקר. טענה זו פוטרת מהצורך להוכיח דברים, ובכך נותנת לגיטימציה לפסיאודו-מדע (ראה הרשימה: “וודאות הידע” שבספר זה.) מאמר זה יימנע מדיונים פילוסופים נוספים, ביניהם הגדרת המדע, ויתרכז בבדיקת העובדות.

     נערוך תחילה סקירה של שטחי הידע האקדמי השונים:

 

מדעי הטבע

     יש פילוסופים הטוענים ש”המדע אינו נכון”. כהוכחה הם אומרים שנמצא שחוקי ניוטון, שנחשבו לנכונים, אינם נכונים בכלל. הם לא מבינים שהחוקים אכן נכונים, אולם הם משקפים את המציאות רק כשמדובר במהירויות ובמסות שאנו נתקלים בהם באופן רגיל בחיינו על פני כדור הארץ (נוסח על ידי הפרופסור לפיזיקה רפי שטייניץ בשיחה אישית). כלומר הם מקרה פרטי של חוקים רחבים יותר, חוקי אינשטיין. 

     כאמור לעיל, ביסוס הידע במדע הוא על ניסויים ותצפיות שניתן לחזור עליהם. יש שטחים, כגון גיאולוגיה, קלימטולוגיה ואסטרונומיה, שבהם אין כמעט אפשרויות לבצע ניסויים יזומים ולעשות חזרות, אבל יש אפשרות לתצפיות רבות מאוד ולבדיקות כימיות, ספקטראליות וכדומה של קרקעות, אבק ועוד. לכן תיאוריה המסבירה באופן לוגי ישיר את כל הממצאים, הרי שיש להניח שהיא נכונה. כך היא, למשל, התיאוריה שהרי-הגיר נוצרו משקיעת חומרים בים קדום, המבוססת, בין השאר, על מציאת צדפות ימיות בתוך שכבות גיר.

     יש וחלק של תיאוריה המבוסס באופן ישיר על ממצאים הוא נכון, אבל חלקיה המשלימים אינם בדוקים מספיק.

      כך היא, למשל, תורת האבולוציה: מצאו ובדקו די מאובנים ושלדים של יצורים שאינם חיים היום, על מנת להניח בוודאות שהמינים של ימינו התפתחו ממינים קדומים, והגיוני להניח שכך קרה תוך כדי תהליך של התאמת עצמם לסביבה. התבוננות בעוברים של  מינים של ימינו מאשרת זאת.

      ידוע שבזמן יצירת תאי הזרע והביציות נוצרות מוטציות בחומר הגנטי, שגורמות לכך שהפרטים הנולדי                            ם שונים קצת מהוריהם. אלה מביניהם שנותרו בחיים והעמידו צאצאים הם אלה שמתאימים לתנאי סביבתם. כלומר חלה עליהם ברירה טבעית. יש ממצאים שעל פיהם הגיוני להניח, שההתפתחות המינים הייתה בדרך זו של ברירה טבעית של פרטים שהיו להם מוטציות מועילות.

     תורת דרווין מניחה שהמוטציות נוצרות במקרה. אבל לא הוכח שזה כך. לא הוכח שאין האל מכוון את היווצרותן. כלומר, לא הוכח, שאופי המוטציות הוא מקרי, ולא שיש סיבה נעלמה להיווצרות דווקא מוטציה זו ולא אחרת, למשל, האל מכוון את היווצרותן.

 

     המדע, במיוחד מדע הפיזיקה, מכיל גם תיאוריות פחות ודאיות, אבל המדענים יודעים כשהתיאוריה לא ודאית, ומתייחסים אליה רק כאל הצעה שנותנת כיוון לבדיקות נוספות. כאלה הן התיאוריות על מבנה השמש וגלקסיות רחוקות וכדומה. אבל לא תיאוריות כאלו הן שהקנו למדע את כבודו, אלא החלק המבוסס שבו.

     נקודה חשובה בחיי היום-יום היא שלאף אחד לא ממש משנה איך התפתחו המינים, מה היה אורח חיי הדינוזאורים, מהו מבנה   השמש, האם קיימים חורים שחורים ביקום ושאר השאלות הגדולות, למרות שאנחנו רוצים לדעת את האמת על כך. גם סיפורי ההיסטוריה ותיאוריות ספרותיות וארכיאולוגיות, משפיעים מעט על חיי היום יום. אבל תיאוריות לא נכונות במקצועות ובמדעים יישומיים (המלמדים איך לטפל באדם ובחברה) כגון  רפואה,  פסיכולוגיה, כלכלה ועוד, יכולות לגרום נזק מעשי עצום.

     מאמר זה יתמקד בעיקר במדעים היישומיים.

מדעי החברה

     המחקרים במדעי החברה דנים במצבים הקורים בחיי היום יום, שאנו מכירים מניסיוננו בחיים, ולכן אדם יכול להבין הרצאה או מאמר מדעי במדעי החברה בלי רקע לימודי קודם, ואפילו לעזור בפירוש התוצאות ובמציאת פתרונות, אם הוא אינטליגנטי דיו, בעוד שברוב שטחי מדעי הטבע דרוש לימוד קודם. לדבר זה יש משמעות ביכולת הביקורת של הציבור על המחקר.

     מדעי החברה הם מדע, כי יש בהם תצפיות, ניסויים, סטטיסטיקות, חישובים כמותיים, שאלונים וכדומה. החשיבה במדעי החברה הנה  בדרך כלל פחות מופשטת ומתמטית מאשר במדעי הטבע, בעיקר בשטחים כגון סוציולוגיה, אך דורשת אמפטיה (יכולת לשים עצמו במקום שהזולת נמצא), הכרות והבנה של האופי האנושי.     

     במדעי החברה קשה יותר מאשר במדעי הטבע להגיע לחוקים והכללות שיהיו נכונים תמיד, כי קשה להפריד גורמים, לעשות חזרות באותם תנאים בדיוק וקשה לקבוע את  התנאים הספציפיים בהם יצליח הניסוי ובאיזו מידה. כל מקום הוא עולם לעצמו. מקרה אחד אינו דומה למשנהו. התנאים אינם לגמרי זהים וקיימים גורמים תרבותיים ופסיכולוגים משתנים. סרט טלוויזיה, למשל, יכול לשנות את התנהגות הציבור. כן מופיעים גורמים לא צפויים, כגון שיטפונות ופריצת מלחמה.

     לכן אם במדעי הטבע מחשבים לפי נוסחאות כגון: “מכונית נוסעת במהירות A, אחרי כמה זמן תעבר מרחק S?” במדעי החברה תהיה התשובה: “תלוי כמה רמזורים ומחסומים יש בדרך, מה צפיפות התנועה וכדומה”. כי לרוב מתייחסים לגורמים הספציפיים יותר מאשר לחוקים שאינם תמיד ברורים.

   

     בכלכלה עושים הכללות ומנסים למצוא חוקים כלליים. לשם כך נעזרים במתמטיקה ובונים מודלים מתמטיים. אך אלה מוגבלים בהצלחתם לנבא תוצאות (ראה בהמשך).

    

     המחקר רובו מבוסס על ראיונות ושאלונים, וגם אם אין אינטרסנטיות אצל מזמיני המחקר והחוקרים הם אובייקטיבים, אצל הנבדקים לעתים קרובות היא קיימת. כלומר קיימים אצלם מניעים נסתרים ורצון להשיג דברים. כן קיימים אצלם גורמים פסיכולוגים כמו בושה. הם מושפעים מהתרבות, החינוך והתקשורת. דברים אלה מקשים להשיג תוצאות נכונות ומדויקות במחקר, ומקשים על הפירוש הנכון של הנתונים. זהו קושי שאינו קיים במדעי הטבע.

     ממחקרים שהציגו חוקרים בסמינרים של עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה, הבנתי שברוב המחקרים הנעשים על ידי שאלונים ודיבוב אנשים, נכונות הנחקרים לפתוח את הלב ולדווח נכון על עצמם, היא התנאי הראשון לתוצאות מלאות ונכונות. נכונות זו מותנית, בדרך כלל, באמון שהנחקרים נותנים שתשובותיהם לא ינוצלו נגדם, ושהם יובנו כהלכה. גורם שני הוא האינטרסנטיות. במחקרים בעבודה סוציאלית, כשהמרואיינים מדברים, יש והם מקווים שהחוקר יתערב לטובתם ויסדר בשבילם דברים, למשל הגדלת קצבה, או אפילו להביא לתיקון ברז דולף בחוץ על ידי העירייה, שמתמהמהת לתקנו.

     בפירוש התוצאות יש והפסיכולוג או הסוציולוג, לא תופס את הקשר בין המצב בו נתונים הנחקרים ובין התנהגותם, ומביע עמדות מסוג זה שאמרה המלכה מרי אנטואנט ערב המהפכה. כשאמרו לה שההמונים מפגינים כי אין להם לחם, ענתה: “אם אין לחם, שיאכלו עוגות”.

     כושר האמפטיה ש ל החוקר, התנסותו במצבים שהוא חוקר, ניסיונו בהוויות עולם בכלל, הכרתו את התרבות וההיסטוריה המקומית, מלבד לוגיקה וכושר אנליטי (שנדרשים גם במדעי הטבע), שמאפשרים הבחנה בין מצבים שונים, הם שנדרשים לשם פירוש נכון של התוצאות. חוקרים הבאים לחקור ארץ זרה, טועים לעתים קרובות בפירוש תופעות ובמסקנות המחקר, בגלל חוסר הבנת התרבות וההיסטוריה המקומית.

      יש שטחים, כגון עבודה סוציאלית, בהם אין, בדרך כלל, לנחקרים אפשרות להשפיע על התוצאות, ולכן רוב המחקרים בהם טובים ואובייקטיבים. לעומת זאת בשטחים כגון כלכלה, אינטרסנטים בעלי השפעה, כגון בעלי הון, יכולים להשפיע לתועלתם על התיאוריות, על הפרמטרים הנבדקים במחקר, ואולי גם על תוצאותיו, למשל, להביא לכך שהמדיניות המוניטארית של הממשלה תהיה לטובתם. לא ידוע לי על דבר קונקרטי כזה שקרה, אך ברור שזה אפשרי (ראה הפרק על פסיאודו-מדע במקרו כלכלה). הרי ביכולת בעלי ההון לתרום כספים למכוני המחקר. כמו כן, במהלך מחקר בבית-חרושת החוקרים מדברים יותר עם בעלי המפעל מאשר עם הפועלים, ולכן מבינים ומזדהים אתם יותר מאשר עם הפועלים.

      במדעי החברה השונים, כגון גיאוגרפיה אנושית, עבודה סוציאלית, וגם בכלכלה, נערכים מחקרים נקודתיים, הדנים בשאלה ספציפית וקטנה באזור מסוים. הם טובים בדרך כלל, אך אין בהם די לבניית תיאוריות מדעיות כוללות וגלובליות, כאלה שהמאקרו-כלכלה, למשל, מכילה. כלומר אין בהם די לתיאוריות שיהיו תמיד נכונות בכל מקום על פני כדור הארץ. גם במדעי הטבע, כשמנסים להסיק מהתנהגות אקולוגית, למשל של צמחים באזור מסוים, על ההתנהגות האקולוגית של צמחים בכל העולם, מתקבלות תיאוריות  מפוקפקות.

את הספר ניתן לרכוש בחנויות סטימצקי ו”צומת ספרים

ובאתר “מנדלה “

ראו גם

גילה גת-טילמן על   ההצגה הטובה בתבל דאוקינס והאבולוציה

ראו עוד על ספריה של גילה גת-טילמן :

האם זה מוסרי לבצע ניסויים בבעלי חיים

הפצצה הגרעינית האיסלאמית

“מבט נרחב על מדע וערכים ” מאת גילה גת -טילמן

 

הפוסט הקודםהנשים ומעמדן במקרא.
הפוסט הבאשלמבו.מאת מיה בז’ראנו
משה מנשהוף סיים תואר ראשון בפילוסופיה ובמחשבת ישראל בשנת 1986. בתקופת לימודיו בירושלים היה בין השאר תלמידו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ ונמנה עם החוג המצומצם שפקד את ביתו מדי מוצאי שבת. ב-1994 סיים את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. בלימודי התואר השלישי שב לעסוק בפילוסופיה. בשנים 1986-1987, כתב ביקורות ספרים אחדות בעיתון "כותרת ראשית". וכן עסק בכתיבה עיתונאית במקומון "צומת השרון". ב-1994 התפרסם בהוצאת "כנרת" ספרו הראשון "אופוריה" ומאז פרסם ספרים נוספים, חלקם בהוצאה לאור שלו http://www.ktav.co.il/

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש עשרה + עשרים =