שגיא אלנקוה באקווריום אנטי מים, משורר בבועות

*

כְּתָמִים בִּלְתִי נִרְאִים

עַל קְצֵה אַפֵּךְ

בָּאדִי תּוּת וּשְׁלוּלִית חוּמָה

מְכֻסָּה בַּעֲלֵי פִיקוּס

*

שְׁנֵי עָלִים יְבֵשִׁים עַל הָרִצְפָּה –

הָרִאשׁוֹן כִּלְטָאָה יְרֻקָּה

הַשֵּׁנִי כְּכֶתֶם חֶמְאַת בָּטְנִים

*

אֵין תְּצוּגַת אָפְנָה קוֹסְמִית

*

כְּדֵי לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְעַצְמְךָ

עָלֶיךָ לִנְגֹּס בְּעַצְמְךָ

שֶׁכֻּלּוֹ שׁוֹקוֹלָד

עַד

*

בָּאַקְוַרְיוּם אַנְטִי מַיִם. מֵרֹב שֶׁאֵין לִי

מִלִּים, אֲנִי צוֹוֵחַ. צְוָחוֹת זְעִירוֹת.

צוֹוֵחַ בְּלִי קוֹל. צְוָחָה שֶׁהִיא אַנְטִי מִלָּה.

צְוָחָה שֶׁאֵין לָהּ פֵּרוּשׁ בַּמִּלּוֹן.

גַּם לֹא יָדוּעַ כֵּיצַד מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ.