הקדמה:

לצערנו הרב בעת שמילים אלו נכתבות, ביוני 2020, עסקי התיירות, שנחשבו לעסק הגדול ביותר על פני כדור הארץ עד תחילת שנת 2020, נמצאים במצב הקשה ביותר בתולדותיהם כתוצאה ממגיפת הקורונה העולמית.

אנחנו מקווים שתעשייה זאת תצא ממשבר הענק הזה. ובנתיים אנו חוזרים דרך סיפור מדע בדיוני לאפשרויות הטמונות בתעשייה זאת.

לפניכם סיפור שהופיע בגליון “קוסמוס -המבחר של אסימוב” מספר 5 בשנת 1979. הסיפור הופיע כחלק ממדור “כחול לבן” סיפורי מדע בדיוני ישראלי ולדעתנו הוא היה הטוב שבכולם.

הסיפור מראה שהמסע המדברי במשך 40 שנה של משה ובני ישראל היה הרבה יותר ממה שתואר בתנ”ך.

המערכת דאז כתבה עליו: “סיפור מצויין הנוגע גם לעם ישראל”.

ואכן כך הוא.

הנה הסיפור שוב, 41 שנים לאחר פירסומו המקורי ב-1979, מתפרסם שוב בעתיד שספק אם אף הסופרת העלתה אותו על דעתה ב-1979.

אלי אשד


הפוסט הקודםאבא מלך-בן פושע: סקירה על “הנסיכה האמריקאית”, מחזה קלאסי מאת ניסים אלוני
הפוסט הבאעל כחול-הזקן וציפור-הים הקטנה/דורין מרגלית
בלה דורון-לאסק
נולדה בירושלים בשנת 1943, אך מרבית שנותיה עברו עליה בתל-אביב. אביה, ישראל-מאיר כהן-לאסק, היה מתרגם מחונן מעברית, יידיש, וגרמנית, לאנגלית, ואף סופר, משורר, ועורך. בית לאסק היה בית ספרותי ושוקק חיים. עברית ואנגלית היו השפות השכיחות בבית, אך גם מקומן של שפות נוספות דוגמת יידיש, גרמנית, ורוסית לא נפקד. בלה היתה הצעירה בילדי משפחת כהן-לאסק. קדמו לה רות-חדוה, ואמיתי-דוד. מותו של אחיה אמיתי, בשרתו כנווט בחיל-האויר, היה מהלומה כבדה שהשפיעה עמוקות על המשפחה. לבלה תואר ראשון במדעי הרוח והחברה, והיא עבדה משך שנים בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה. בלה החלה בכתיבת סיפורי מדע בדיוני בשנות השבעים. סיפורי מדע בדיוני מפרי עטה פורסמו ב"מעריב", במוסף "קריאת ביניים", וכן במגזין "פנטסיה 2000", ובמגזין "קוסמוס - המבחר של אסימוב". בשנת 1983 יצא לאור ספרה "אשת חייץ" (הוצאת דביר). בשנת 1992 התפרסם ספרה "ריקי ריקי" (הוצאת ירון גולן). ספרים וסיפורים נוספים מפרי עטה נותרו במגירה ומחכים לפרסום. בשנת 1994 עברה בלה לגור בקנדה, והיום היא מתגוררת בעיר טורונטו שבאונטריו, קנדה.

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן