פיקניק בשולי הדרך – מאת ארקדי ובוריס סטרוגצקי, במקור פורסם ב-1972, תרגם מרוסית: מרק דרצ’ינסקי,  תל אביב, זמורה-ביתן מוציאים לאור, תשנ”ט 1999 ‬

הכריכה הקדמית והאחורית של “פיקניק בשולי הדרך” מאת האחים סטרוגצקי בהוצאת כינרת.

כפי שניתן לעשות עוול לאדם, כך ניתן לעשות גם לספר. זהו עוד ספר שלא זכה להערכה המגיעה לו בזמן בו נכתב, וגם לא כאשר ראה אור בארצנו, מתורגם. וזאת אני אומרת חצי יממה לאחר סיום הספר, להבדיל מתגובתי בסיום הקריאה, אז נותרתי עם פרצוף של “מה? ככה זה נגמר?”.

לוקח קצת זמן לעכל ולהסיק מסקנות.

קצת רקע על הסביבה בה נולד הספר: נכתב ע”י האחים ארקדי ובוריס סטרוגצקי, ראה אור בבריה”מ ב-1972 בתקופה רגישה שלפני הפירוק (1991). קשה לי לכתוב “ראה אור” כי האחים “הקיאו דם” כדי לפרסם אותו. הם שמרו את כל הדחיות והסיבות המפוקפקות לדחיות. כשקראתי באחרית דבר תיאור מתומצת מאד של בוריס סטרוגצקי (הצעיר מהשניים שהאריך ימים יותר), היתה לי הרגשה של ניצול שואה המצביע לעבר הנאצים שהתעללו בו, אבל מתעללים אלו כבר אינם בחיים ואין את מי להעניש.

האחים ארקדי ובוריס סטרוגצקי

זהו הספר היחידי של האחים שתורגם לעברית, וכאשר תמצאו אותו זכרו: אין שום קשר בין העלילה לבין תמונת הכריכה העברית. היא כל כך מטעה ולא מכבדת את הספר. אבל די לתלונות.

אתן בהמשך אזהרת ספוילר. בשלב זה ניתן להמשיך לקרוא.

מהדורה אמריקנית של “פיקניק בשולי הדרך”, אמזון.

הסיפור מלווה בעיקר את רד שוהארט שהוא stalker. מילה זו הוכנסה לשפה הרוסית ע”י האחים, והכתה בה שורשים עם יציאתו של הסרט “סטאלקר” המבוסס על הספר. אתם בטח מכירים את המילה באנגלית שמשמעה “עוקב”, והכוונה לאדם שעוקב באובססיביות אחרי אדם אחר. לעומת זאת בספר זה מדובר על טיפוס לא ממושמע וערמומי, שמשיג גבולות לאתרים אסורים, כדי להבריח משם שאריות שהותיר ביקור חוצנים. רד איננו הסטאלקר היחידי, אבל כנראה שהוא הסטאלקר ב”ה” הידיעה. באמצעות ליווי רד שוהארט, הקורא נחשף למצב העולם: חוצנים היו כאן, המקומות בהם היו הפכו לאזורים (zones) אסורים, מאחר ונותרו בהם חפצים, חומרים, ותופעות, מאד מסוכנים. הרשויות שולטות באזורים אלו באמצעות משטרה, מידע מודיעיני, ומכוני מחקר.

מהדורה צרפתית של “פיקניק בשולי הדרך״

הדבר הראשון שאהבתי בספר הוא הדמות של רד. בחור צעיר, ג’ינג’י, שהיה יתום בזמן הביקור. הוא שם פס על כולם ומצליח לעשות מה שבא לו. לדעתי הדמות כה מוצלחת בעיקר בזכות התרגום החדש לאנגלית של Olena Bormashenko.

רד נועז, והוא מבין הבודדים שמצליח לשרוד באתרים האלו, ולהוציא משם דברי ערך. התמורה שהוא מקבל באופן לא חוקי מאפשרת לו להרגיש אדון לעצמו, ולקנות מה שבא לו (לרוב זו שתיה חריפה). הוא יוצא ונכנס לכלא, אפילו מצליח לעבוד במכון המחקר בין לבין, עד הפשיטה האחרונה של רד, שמשאירה את הקורא מאוכזב, כי יש תחושה שאין סגירת מעגל ואין פואנטה.

אבל יש פואנטה ועוד איך. כאן אסביר למה. הסיפור איננו על רד אלא על השפעת הביקור כאן, ביקור שונה מכל סוגי הביקורים שהעלו סופרים בכתב עד אז. האדם לאורך ההיסטוריה שם עצמו במרכז העולם, בעוד שספר זה מצליח להראות תמונה הפוכה. הסרט “סטאלקר” זורם עם אפסיות האדם שבספר, אבל למרות אין ספור שבחים ברשת, לדעתי הסרט מדכא, מיותר, אופנתי לתקופת הסרט – ההיפך מהספר. למעט מעמד הנשים הנחות שבספר, הוא אקטואלי למד”ב של היום.

מהדורה רוסית של “פיקניק בשולי הדרך”

** מכאן צפויים ספוילרים **

הספר פותח בהסבר של מדען על אתרי הנחיתה של החוצנים: דמיינו שמישהו ירה באקדח לעבר כדור מסתובב והקליע שנורה פגע במספר מקומות בכדור המסתובב, ז”א בכדור הארץ. ההשפעה של הביקור כאן היא מתמשכת ולא ניתנת לצפייה, אבל את זה הקורא לא יודע בהתחלה. ההשפעה מתוארת כבדרך אגב, אבל תיאורים אלו טומנים בהם את המפתח להבנת הספר.

ציור של “הזון”

רד רווק, יתום, בתחילת שנות העשרים, עובד במכון המחקר אחרי שכבר היה בכלא על הברחת חפצים יקרי ערך מה”זון”. החפצים המוברחים מאתרים אלה הם אלה שלכאורה לא פוגעים באדם, יכולים לשמש ביום יום את האדם, חלקם בעלי יכולת לנוע ללא עצירה, חלקם פשוט מדהימים בכך שסותרים את כל הידוע לנו בסדרי הטבע. העולם חי את החיים הרגילים, ובני האדם לא משקיעים מחשבה מיותרת במה שקורה סביב האתרים, אבל אלו שכן מתעניינים ומתקרבים, מתעשרים מזה. קרוב לאתרים יש בתי מלון ובתי זונות, ביקורים של מדענים מארצות אחרות, ויש גם נזק, שהוא קשה לעיכול בשל אכזריותו, ורובו לא נראה לעין בהתחלה.

מהדורה בריטית של “פיקניק בשולי הדרך”, אמזון

רשימת מלאי:

– המכון לחקר החפצים והאתרים. יש אנשים מטעם המכון שחודרים ל- zones תחת השגחה. רד עשה זאת כשעבד שם כדי להמשיך להבריח.

– משטרה, שמדי פעם מצליחה לעצור את רד ומנסה לתפוס את מי שהתעשרו מהעסק, אבל לא מצליחה. המתעשרים חזקים מדי.

– המדען מתחילת הספר, שבא לביקור לקראת סוף הספר ושופך קצת אור.

– אהובתו של רד (הם מתחתנים כשהיא מגלה שהיא בהריון ממנו), והבת המוטנטית שנולדה להם (ילדה עם מראה של קוף), כפי שנולדים לכל מי שביקר ב”זון”.

– האבא המנוח של רד: כמו שאר המתים בבתי קברות צמודים או בתוך ה”זון”, גם אביו של רד חוזר לחיים בהדרגה.

– כל הזמן סטאלקרים חדשים מאבדים חייהם באכזריות ב”זון” או מחוצה לו, כתוצאה מהביקור.

– סוכנים שמנסים לשכנע את האוכלוסיות לעזוב את המגורים הצמודים לאתרי הנחיתה, על מנת לאפשר לרשויות לשלוט באתרים אלו ולחקור אותם.

מהדורה רוסית של הספר

– סטאלקר שמכונה “הנשר”, שאין לו פחד, הוא מניאק אמיתי (הרג את אשתו במכות), והוא היחיד שמשתווה לרד מבחינת פלישה והברחה מאתרים אלו למרות גילו הכפול.

– חבר אחד של רד ושמו דיק (ריצ’רד), ככל הנראה מהמודיעין הצבאי, וככל הנראה ללא ידיעתו של רד, וגם ללא ידיעת הקורא עד סוף הספר. המידע שהוא מעביר: כל הסטאלקרים ומגוון החפצים הקיימים.

מהדורה אמריקנית של ״פיקניק בשולי הדרך”, אמזון

עם הזמן בתו של רד הופכת להיות יותר ויותר קוף, ומאבדת צל אנוש. רד בבעיות בזוגיות בגלל קשר לא מספק עם בתו של “הנשר”. והמתים שקמים לתחייה, אמנם דוחים במראה ובריח, אבל כל מי שבא במגע איתם, מתרפא מתחלואים. המתים שחוזרים לתחייה מהווים בעיה מבחינת מגורים, הלא הבתים הנטושים שלהם בתוך ה-zones, והמשפחות שלהם היגרו רחוק. רד, שלא זז משכונת ילדותו, מקבל באהבה את אביו למרות שקשה לראות את רד מרעיף אהבה על מישהו מלבד על בתו שלו. בתו של רד, שכבר הפכה לגמרי קוף, מסתדרת מצוין עם סבא שלה, יש להם שפה משלהם בקולות מעוותים.

״פיקניק בשולי הדרך” המהדורה האיטלקית

עם הזמן כל ה”מהגרים” ששוכנעו לעזוב את האזורים, מתחילים להשפיע לרעה על הסביבה החדשה שלהם, אחוזי האסונות והחולי עולים משמעותית, ולכן נעלמים להם סוכני עידוד ההגירה. עם הזמן העולם למד להשתמש בחלק מהחפצים וראו זה פלא, לפחות אחד החפצים הללו, spacell, יכול להתרבות. אנשים משתמשים בו כדלק, כבטרייה לכל דבר, החיים הטובים, ומרוב נוחות לא מקדישים מחשבה ליכולת התרבות זו. ״הנשר״ מתחיל לקיים פיקניקים (אבל לא מכאן שם הספר), מעין מסיבות בהן הוא חונך אנשים אחרים להיכנס ל”זון”, גם בגלל ש״הנשר״ עצמו איבד רגליו בפשיטה האחרונה שלו עם רד, וגם בגלל שהוא אדם רע שמשתמש באחרים כפיתיונות.

ה”זון” והחפצים שבו בתמונה מהסרט “סטלקר”

לקראת סוף הספר דיק, חברו של רד, נקרא לשימוע אצל מפקדו. כל הספר לא ברור במה דיק עובד ורק לקראת סופו מבינים שיש לו בית זונות לכסות על עבודתו המודיעינית. מפקדו גוער בו על כך שדיק עצמו כלל לא בעניינים: יש מגוון חפצים בשוק שאף אחד לא שמע עליהם, ואיך זה שדיק לא מעודכן, ושהוא אפילו לא יודע מי הם הסטאלקרים החדשים שמוציאים חפצים אלו מהאתרים?

מהדורה רוסית של הספר

בכלל, עד לשימוע הציג דיק את הצלחת התכנית עליה עבד קשות, ולפיה כל הברחת החפצים מהאתרים הגיעה למבוי סתום, והקהל כביכול התרחק משמעותית מהאתרים והחל להתעסק בחיים הרגילים שלפני הביקור. בדיוק מה שהצבא רצה כדי שאפשר יהיה למנוע שימוש פופולרי בחפצים, ולהשמיש אותם למטרות בטחון גרידא. לפי התכנית של דיק, הכל בשליטת הצבא/ממשלה. אבל הוא מקבל על הראש, כי המצב בדיוק ההיפך. והוא הולך לרד לרחרח, ולאחר אירוח מלבב, יוצא רד לפשיטה האחרונה שלו יחד עם בנו של ״הנשר״ שישמש פיתיון למטחנה הקרובה לחפץ הכי יקר והכי נחשק באתר: כדור זהב.

״פיקניק בשולי הדרך״, מהדורה צרפתית

בפשיטה אחרונה זו שומעים השניים קולות ברקע. אלו קולות שרד מכיר היטב: של המתים שקמו לתחייה, וגם של בתו המוטנטית כשהיא מדבר עם אבא שלו. האגדה אומרת שכדור זהב זה יכול לממש לאדם את המשאלה הכי נחשקת, אבל כמובן שרד לא מאמין לאגדות. בנו של ״הנשר״, בחור מתוק, נטחן באכזריות. רד נותר לבדו מול הכדור. הוא לא מבין כבר למה הוא עושה את כל זה, מבטיח לעצמו שזו הפשיטה האחרונה, וכל הזמן מקיים דו שיח פנימי כאשר לא ברור לו למי הוא מדבר. הוא שואל עצמו: “למה אני בכלל עונה לך ומי אתה?”.

נראה שרד מת בבואו במגע עם כדור הזהב, שככל שאתה מתקרב אליו אתה מרגיש אופוריה. תוך כדי אופוריה זו רד מתחיל לפנטז מימוש משאלה אחת בקשר לבתו. סוף הסיפור!

הספר נקרא “פיקניק בשולי הדרך” בגלל שהביקור של החוצנים מתואר כמו פיקניק של בני אדם בטבע: בני האדם משאירים אחריהם שאריות אוכל וזבל בטבע. אז במקרה זה, אנחנו הטבע ועושי הפיקניק הם החוצנים.

מהדורה אמריקנית של ״פיקניק בשולי הדרך”, אמזון

נגמר מוזר, לא? כאילו אין סגירת מעגל. אבל אחרי שעיכלתי את המידע, הגעתי למסקנות הבאות:

הסיבה לכך שישנם חפצים חדשים לא מוכרים היא פשוטה: הלא התגלה שחלקם יכולים להתרבות. אבל למה שמישהו יטרח לחקור זאת, ימנע מעצמו אנרגיה חינם, ויקלקל לעצמו את איכות החיים?

האנושות הולכת אחורנית באבולוציה; אסביר. הבת המוטנטית הופכת לקוף ומאבדת את האנושיות שבה. המתים קמים לתחייה. נראה שיש כאן חזרה לפחות שלב אחד אחורה באבולוציה. ובקצב הזה, תימחק מהות האדם בהדרגה מבלי לפגוע באיזון הטבעי. אולי החוצנים לא השתמשו בכדור הארץ כמקום לפיקניק, אלא השאירו כאן כלים שיעשו עבודה מסוימת, ממש כמו שאנחנו היינו משאירים ממטרה שתשקה את הצמחים עד שיגדלו ואז נשתמש בהם.

לחפצים אלו יש אבולוציה משלהם תוך ניצול המצע האנושי; אסביר למה. המתים שקמו לתחייה מקרינים בריאות לסביבה שלהם כדי שאחרים יתקרבו אליהם ויהיו גם הם מושפעים מה”זון”. רד שוכח מי הוא, ולא משנה כמה אדון הוא היה לעצמו – בסופו של דבר נתן דין וחשבון למשהו שהשתלט עליו. אנחנו מפסיקים להתפתח כי יש לנו פתרונות טכנולוגיים כה נוחים. יש כאן שינוי של האנושות בקצב ועל פי צורך ה”חפצים”.

מהדורה רוסית של “פיקניק בשולי הדרך”

ומה בנוגע לסטאלקרים החדשים שמבריחים חפצים לא מוכרים והמודיעין לא יודע עליהם דבר? יש רק הסבר אחד: אלו המתים שקמו לתחייה. הם מבריחים החוצה את החפצים, וככל הנראה שלא בשוק השחור אחריו ריגל דיק, אלא פשוט הוציאו אל האוכלוסייה האנושית, בחינם.

תשאלו: למה לא פשוט להכחיד את האדם בבת אחת במקום למחוק אותו בהדרגה כזו?

אולי באמת היה זה רק פיקניק בשולי הדרך ואנחנו לא מעניינים אותם, זו רק תופעת לוואי מבלי שתהיה סיבה מכוונת.

מאידך, אולי כן צריך את האדם כי הוא בעל החיים הטכנולוגי כאן, ורק בשביל זה צריך אותו. הרי בעלי החיים האחרים לא התמגנטו לאזורים אלה (למעט ציפור תועה אחת וזה היה יוצא דופן).

נראה שהחומרים שהשאירו אחריהם החוצנים, יש בהם משהו אבולוציוני, והאדם הוא רק חומר עזר בדרך לאבולוציה זו, עם כוונת תחילה או בלעדיה.

ואולי החפצים הללו, הם החוצנים.

מהדורה אמריקנית של “פיקניק בשולי הדרך”

למי שרוצה לקרוא :

הטקסט קיים חופשי ברשת באנגלית וברוסית, אך אני ממליצה על התרגום של אולנה בורמשנקו עליה כתבתי למעלה.

תוכלו לקרוא אותו באנגלית דרך פרוייקט גוטנברג כאן.

טקסט מלא באנגלית כאן

ובגירסאות מקבילות באנגלית וברוסית כאן.

קראו עוד על האחים ארקדי ובוריס סטרוגצקי

קראו עוד ביקורת על “פיקניק בשולי הדרך” מאת אלי הרשטיין

“פיקניק בשולי הדרך” בויקיפדיה

פוסטר של הסרט “סטלקר”

צפו במקדימון לסרט “סטאלקר” של אנדרי טרקובסקי על פי “פיקניק בשולי הדרך’ של האחים סטרוגצקי

צפו בסרט “סטאלקר” במלואו

צפו ב”סטאלקר” מדובב לאנגלית

החלק השני של “סטאלקר” מתורגם לאנגלית

צפו בסרט דוקומנטארי על עשיית “סטאלקר”

צפו בניתוח משמעויות הסרט “סטלקר”

קראו עוד על מדע בדיוני רוסי

אלי אשד על העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן