שלמה המלך והשָׁמִיר נגד אשמדאי – ביקורת סרט מצוייר

אגדת המלך שלמה: הביקורת

הקדימון

תקציר העלילה:

משולש אהבה תנ"כי נפרש בין המלך שלמה הצעיר, מלכת שבא, והנסיכה הערבייה נעמה. השלושה מאחדים כוחות כדי להתגבר על השד הנורא אשמדאי, לעצור את ניסיון ההשתלטות שלו על ירושלים, ולסכל את מזימתו למשול בעולם. שלמה, המלך הצעיר, המום מיופייה של מלכת שבא, אשר מגיעה לירושלים כדי לנסות אותו בחידות. הוא מתאהב בה ממבט ראשון. בלהיטותו להרשימה, הוא מפר את מצוות אביו ומשחרר מבטן האדמה את השד הנורא אשמדאי.

סרט אנימציה יוצא דופן זה הוצג על מסכינו; זה אחד מסרטי האנימציה היחידים באורך מלא שהפיקו ישראלים אם כי על האנימציה אמונים אנימטורים הונגרים. העלילה היא עברית מקורית, ומבוססת על סיפורי שלמה המלך בספרו של חיים נחמן ביאליק, 'ויהי היום'. ביאליק ביסס את הסיפורים על מדרשים קדומים, ואת האגדה המקורית של ביאליק, 'שלמה ואשמדאי', שעליה התבסס הסרט, קראו כאן.

Image result for ‫חנן קמינסקי עלילות שלומיאל‬‎

הבמאי חנן קמינסקי יצר בעבר (1995) את 'הרפתקאות שלומיאל', סרט אנימציה על פי סיפורי בשביס זינגר, על ילד מהעיר חלם הנאבק במכשף ובגולם שלו. הפעם הלך לפרויקט גרנדיוזי ופנטסטי בהרבה –לאגדות הפנטסטיות ביותר של העם היהודי, 'אגדות שלמה המלך'.

Image result for ‫בעל החלומות יורם גרוס‬‎

לצערנו יש מעט מאוד סרטי אנימציה ישראליים שעסקו בתנ"ך. הבולט הם 'בעל החלומות' של יורם גרוס משנות החמישים, סרט האנימציה באורך מלא העברי הראשון שעסק בסיפור יוסף מספר בראשית.

Image result for ‫רוי אורן אגדות שלמה המלך‬‎

גם סדרת סרטי הפלסטלינה של רוני אורן מבוססים על סיפורי שלמה המלך מ'ויהי היום'. אבל אין כל ספק שסרט האנימציה של קמינסקי הוא סרט האנימציה הפנטסטי והגרנדיוזי ביותר שנעשה עד כה בידי אנימטור ישראלי, וסימן דרך בתחום זה.

\

המלך שלמה

תקציר העלילה:

שלמה בן דוד, מלך ירושלים, הוא צעיר חכם ושחצן העומד לקבל את פני מלכת שבא שבאה לבקרו. לפני בואה הוא נאלץ להתמודד עם מזימה שטנית של יורש העצר של ממלכת אדום שנכבשה בידי אביו, דוד. האדומי משחרר את השד הנורא אשמדאי שנכלא בידי דוד, שהיה, מסתבר מומחה גדול מאין כמוהו בכשפים (ומשום מה איננו יודעים דבר על כך מהתנ"ך).

יורש העצר של אדום מאיים על שלמה ברמיזה עכשווית ליחסים המתוחים בין ישראל והחמאס בעזה.

אשמדאי לובש את דמותו של שלמה ושולט בירושלים, בזמן ששלמה נזרק למדבר עם השועל שלו. אבל לא אלמן שלמה – הוא מוצא את דרכו לעיר פטרה ומתחבר שם עם נערה אמיצה ושמה נעמה. הוא חוזר לכבוש את השלטון בירושלים מידי אשמדאי וצבא הלוחמים הפנאטים שלו בעזרת צבא בעלי חיים, שהוא דובר בלשונם, ובעיקר בעזרת התולעת הכל־יכולה השמיר. בסיום על שלמה לקבל החלטה גדולה – את מי הוא מעדיף כבת זוג, את נעמה הערבייה מממלכת פטרה, או את מלכת שבא?

במציאות לא היה לו כל צורך להעדיף ולבחור, שהרי התנ"ך מספר לנו שהיו לו אלף נשים. במציאות שלמה היה נושא את שתיהן לנשים או לוקח אחת מהן כפילגש (כפי שהאגדות האתיופיות מספרות לנו ששלמה עשה עם מלכת שבא בעת שביקרה אותו וכתוצאה מהקשר המיני בינם נולד בן שהפך לאבי שושלת קיסרי אתיופיה)

. אבל הסרט פונה לקהל הרבה פחות ליברלי מאנשי תקופתו של שלמה במאה העשירית לפני הספירה – של ראשית המאה ה־21 – ומראה לנו את תוצאות בחירתו של שלמה בין שתי הנשים, והסרט מסתיים בחתונה עליזה.

האם זה סרט טוב לילדים? כן. הייתי עם כמה ילדים באולם וכולם נשארו שקטים לאורך הסרט ולא הרעישו, אז הוא כנראה דיבר אליהם.

הוא דיבר אליי כמבוגר בקטעים מגוונים, אם כי הייתי מוותר על השועל הלא מצחיק שמלווה את שלמה לאורך הסרט, אבל אני לא קהל היעד, וקהל היעד אולי מוצא צורך בדמות כזאת.

סקרן אותי במיוחד לראות כיצד הסרט יתאר את התולעת חותכת הכול, השָׁמִיר האיום, שמעולם לא תוארה במקור ויזואלי, ככל הידוע לי. התאכזבתי מהתיאור האנושי שניתן לה כאדם שהופך ברגע משבר לתולעת. הייתי מצפה למשהו יותר אקזוטי מכך.

עד כמה קיבל הסרט השראה מאגדות ביאליק והמדרשים ? מעט, לא יותר מדי.

Related image

השד אשמדאי

אשמדאי אינו השד היהודי שהולך להתפלל; בסיפורים האלו השדים של אשמדאי הם המקבילה לאלפים של טולקין ולג׳ינים של 'אלף לילה ולילה', כלומר מין אנושי מקביל לזה שלנו ובעל כוחות מיוחדים ("בני לילית" כפי שהיטיב להגדיר אותם התרגום המקורי של רות לבנית ל׳שר הטבעות'). בסרט הוא סתם יצור מכוער ולא חכם במיוחד.

מלכת שבא הנשית והפתיינית שמוכנה בסוף לקבל את שלמה כ"חבר" (משום שהיא יודעת שזה מה שהוא רוצה) היא דמות מושכת ויזואלית, אם כי מאוד לא אטרקטיבית באישיותה.

נעמה, הנערה ההרפתקנית מהעיר פטרה שבעבר הירדן, שמתגלה כאהבתו האמיתית של שלמה, אטרקטיבית יותר. בבחירה העלילתית הזאת קמינסקי מסתמך על אגדה אמיתית של ביאליק שבה שלמה מוצא עצמו בעיר עמון לאחר שאשמדאי גירשו מירושלים. אגב, העיר פטרה נבנתה רק כ־800 שנה לאחר ימי שלמה – מדוע אי אפשר היה להשתמש בעיר תדמור הסורית מן האגדות המקוריות, הידועה כיום הודות לכל האירועים המלחמתיים במלחמת האזרחים הסורית?

Image result for ‫אגדת שלמה המלך‬‎

אני מודה ומתוודה שיותר שמשאני מעוניין לצפות בסרט על המלך שלמה, החכם כביכול, שמביס שדים בדרכים שכבר נחצבו לפניו בידי אביו, דוד, הייתי רוצה לראות סרט על הההתמודדות הראשונה מסוג זה: כיצד המלך דוד פוגש, מתמודד, ומביס את השד אשמדאי, מבלי שעדיין יהיו לו כשפים, סימנים, וטבעות שאותם הוריש לו אביו.

אבל סרט כזה מן הסתם לא יעשה, אלא אם קמינסקי ימצא שיש לו פוטנציאל רווחי ויצור קדימון  – וספק אם זה יקרה. בכל מקרה כל יוצרי האגדות העדיפו להסתפק במלך שלמה כאויב השדים ורק לרמוז בעניין דוד.

הסיום הדרמטי שבו אשמדאי נבלע לשאול תחתיות שהוא מתחת לירושלים היה מרשים, ורמז ברור לכך ששערי הגיהנום מצויים מתחת למקום הקדוש ביותר, ועוד רמז ברור באשר לבית המקדש והוויכוח עליו היום. ספק גם אם הימין הפוליטי יתלהב מהסיום שבו שלמה מודה בכך שאביו חטא לאדומים כשכבש והרס את עירם. מסר שמן הסתם יראה שמאלני.

אגב נציין שהארכיאולוגים כיום מטילים ספק אם הייתה ממלכה אדומית כלשהי שדוד היה יכול לכבוש במאה העשירית לפנה"ס, והוא היה חף מפשע בעניין המסוים הזה. כנראה סיפור כיבוש אדום בידי דוד הוא השלכה ממשהו שאירע בתקופה מאוחרת יותר, במאה התשיעית או השמינית לפני הספירה.

בסיכומו של דבר הסרט עושה את העבודה ומציג מעין סיכום אולטימטיבי של אגדות שלמה ואשמדאי. אם הייתי ילד הייתי נהנה מאוד. כמבוגר נהניתי הרבה פחות, והייתי מעדיף שכמה דברים בסרט יעשו אחרת, אבל כאמור – אני לא קהל היעד.

ראו גם:

האגדה המקורית של ביאליק 'שלמה ואשמדאי'

סיפור שלמה ואשמדאי בגרסת סרט הפלסטלינה של רוני אורן

כתבה על הסרט

ראיון עם חנן קמינסקי

עוד על סיפורים מקבילים על מאבקים בין בני אדם ושדים ראו:

את והב בסופה

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אנימציה, ביקורת עם התגים , , , , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על שלמה המלך והשָׁמִיר נגד אשמדאי – ביקורת סרט מצוייר

  1. מאת אמנון סטופ:‏

    תודה על הביקורת אלי. אף שציינת שכמבוגר נהנית הרבה פחות, בכל זאת עושה חשק לראות. במיוחד מכיוון שהסרט (חצי) ישראלי. דרך אגב, מענין אם זכה לתמיכה ממשרד התרבות, או שאנשים ששמם ״קמינסקי״ יכולים לשכוח מתמיכה תחת המשטר החדש (שצורח ללא הפסקה על ״גזענות״ ובעצמו הוא הגזעני).

    • מאת חנן קמינסקי:‏

      ביקורת מאוד מעניינת, אבל הערה קטנה ומאוד חשובה:
      האנימציה של הסרט לא נעשתה בהונגריה בלבד. זאת קופרודוקציה בין שתי המדינות, כאשר 41 דקות צוירו בבודפשט ו-41 דקות בירושלים.

  2. מאת יוס ואחיו:‏

    תודה על הביקורת – נשמע מעניין.

    עוד זוכר את ההרצאה שלך ב-2002 בליל חורף אחד באיזה אולם זעיר בתל אביב, על אשמדאי ושלמה והחייזר שבלי החליפה שלו – איבד את כוחו… היה מעניין לצרף גם אותו.

    האדומים – גוירו בימי בית שני למעשה, בידי מלכי החשמונאים שידעו שהדרך לשרוד תהיה ע"י הגדלת מספר היהודים. אז כנראה גם גוירו התימנים… מצער שלא הספיקו יותר; אבל הנצרות המשיכה את הקו הזה.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*