בן חור – גרסת המאה ה-21 שהקדימה את זמנה

תוצאת תמונה עבור בן חור

הטריילר לגרסה החדשה של "בן חור" ( 2016)

מאת אלי אשד

אי אז בעבר הייתי חובב מושבע של "בן חור", סרטו של צ'ראלסטון הסטון (שזכה ב-11 פרסי אוסקר ב-1959, שיא שלא נשבר עד היום, שיא שהגיעו אליו שוב רק שני סרטים עד כה: "טיטאניק" ו"שר הטבעות – שיבת המלך").

תוצאת תמונה עבור ‪ben hur book cover‬‏

טרחתי וקראתי את כל התרגומים המרובים לעברית של  הספר המפורסם שכתב הסופר האמריקאי לווואלאס (לשעבר מושל מדינת ניו מקסיקו, והאיש שהיה אחראי למאסרו של האקדוחן המפורסם "בילי הנער"), שעליו כתבתי מחקר שלם, שהופיע בכתב העת לחקר ספרות ילדים "עולם קטן".

מדובר בספר שהיה רב מכר ענק בסוף המאה ה-19, וששימש כבסיס לשפע של מוצרים, נוסף על סרט אילם מצליח מאוד וסרטו של צ'רלטון הסטון, שעדיין נחשב לאחד המצליחים ביותר בכל הזמנים.

בן חור היה כה מפורסם, עד שהייתה אפילו חוברת  קומיקס מ-1952, שבה סופרמן הצעיר "סופר בוי"  נאבק במירוץ נגד בן חור.

תוצאת תמונה עבור ‪ben hur superboy‬‏

תוצאת תמונה עבור ‪ben hur superboy‬‏
סופר בוי פוגש את בן חור שוב בחוברת מ-1961, שבה בן חור דומה לצ'רלטון הסטון, כוכב הסרט מ-1959

ספר זה זכה לכמה תרגומים לעברית, אלא שכולם שינו את המקור בצורה דרסטית, ובדרך כלל להוציא מקרה אחד, מחקו או עיוותו את התפקיד החשוב שיש לישו הנוצרי ולראשוני הנצרות בסיפור, והפכו את בן חור מנוצרי מוקדם הצופה בצליבתו של ישו – למורד יהודי שבז לנוצרים ונוטל חלק במרד הגדול נגד הרומאים.

תוצאת תמונה עבור בן חור ספר

בספר של וואלאס לעומת זאת, בן חור עובר לרומא כנוצרי ומת כנוצרי.

ואיך הסרט העכשווי? הביקורות עליו כולן קשות מאוד. נטען בהן שאינו אלא חזרה על הסרט המפורסם משנות החמישים, וכמוהו גם על סרטים כמו "גלדיאטור" של רידלי סקוט. הסרט אכן נכשל בקופות, וכנראה הקהל מסכים עם הביקורות האלו. אולם אני לא חושב כך. אני סבור שכל המבקרים טועים.

לאמיתו של דבר, הסרט שונה מאוד מהגרסה הקודמת וגם מהספר המקורי. יוצרי הסרט למעשה יצרו תסריט חדש סביב דמותו של בן חור, ושינו לגמרי את רוח הסיפור המקורי. ולדעתי הם עשו זאת דווקא בהצלחה.

בסיפור המקורי, כמו בסרט של צ'רלסטון הסטון (שאני תמה כמה אנשים כבר מסוגלים לצפות בו. מדוהר בסרט ארוך מאוד, אם כי דרמטי ביותר) מסופר על אציל יהודי ביהודה הכבושה בידי רומא וידידותו עם החייל הרומאי מסאלה, אלא שכאשר בן חור פוגע בטעות בנציב הרומאי, מסאלה בוגד בו ובמשפחתו באכזריות, מורה על לכידתם ומוכר אותם לעבדים. נקמתו של בן חור שנמכר לעבד בספינת משוטים בים,  מגיעה לבסוף במירוץ מרכבות שבמהלכו מסאלה נפגע קשות. לאחר מכן בן חור נפגש עם ישו הנוצרי וחוזה בצליבתו בקטעים שהם לדעתי מיותרים מבחינת הדרמה של הסרט, אבל כמובן לא מבחינת הקהל הנוצרי. סוף טוב הכל טוב – אם כי לא למסאלה, ואולי לא בדיוק עבור יהודים אדוקים שיצפו בסרט. בן חור זכה בנקמתו בעושרו – ומת כנוצרי מאמין.

ואיך הסרט החדש? שונה לגמרי.

תוצאת תמונה עבור בן חור  2016

כל הרבע הראשון של הסרט נותן לנו תיאור של הידידות בין מסאלה ובן חור. מסאלה שוב אינו הרשע הכמו הומוסקסואלי מהסרט הקודם. זהו לוחם שאומץ בידי משפחת בן חור בצעירותו וגדל עמם. הוא פוגע בהם כי אין לו ברירה – הם אלה שגרמו לכך שמפקדו הנציב פונטיוס פילאטוס ייפגע, והם מסרבים לבקשותיו להביא לידיו את המתנקש – לא מתוך רשע ואכזריות רומאית כמו בסרט הקודם.

כשאני צופה בצבא הכובש בעיר ביהודה, מזכיר לי הדבר בצורה לא נעימה את מה שאנשי הצבא שלנו חווים כל יום ביהודה ושומרון. כך כשאני צופה היום בגרסה הזאת של בן חור, התחושות שלי שונות מאלו שהיו לי כאשר צפיתי כילד בגרסה הקודמת ולא הייתי מודע לעניין הכיבוש ביהודה ושומרון. בתקופה ההיא הסיטואציה הזכירה לי את הנאצים ואת הצבאות הערביים שפלשו למדינת ישראל הצעירה, ואליהם השוויתי את הרומאים בסרטו של הסטון. עם זאת, על האמת להיאמר: השלטון הרומאי בארץ ישראל לא היה גרוע ואכזרי כמו השלטון הנאצי.

היום אפוא ראיתי את הסרט בעיניים שונות. האם התגובה הרומאית לניסיון התנקשות בחייו של מפקדם מידי יליד הייתה שונה מתגובת חיילים ישראלים במקרה דומה, כלפי מי שנראה בעיניהם במחבל מתאבד?

חוששני שלא, דבר ההופך את התנהלותו של מסאלה – עליו לטפל במי שנחשב בעיניו כידיד, וכעת הוא מסרב לחשוף את זהות המחבל המתאבד – להגיונית ומובנת.

בן חור הופך כתוצאה מזאת לעבד בספינות הקרב של רומא בים. הוא נמלט משם לבסוף, מצליח לזכות בידידותו של שייח ערבי, והופך לרוכב במירוץ מרכבות הסוסים המפורסם, שחזור של אחד הקטעים המפורסמים בתולדות הקולנוע.

תוצאת תמונה עבור בן חור  2016

מירוץ המרכבות המפורסם מוצג כמירוץ המרכבות הראשון בארץ ישראל באצטדיון שבנייתו הסתיימה זה עתה (דבר שאינו נכון היסטורית – מירוצי מרכבות היו בקיסריה מאז ימי המלך הורדוס, כ-30 שנה לפני התקופה המתוארת). מירוץ המרכבות דרמטי פחות מזה שבסרט הקודם, אבל לדעתי הוא עדיין חזק.

לעומת זאת, הקטעים  עם ישו הנוצרי וצליבתו לאחר מכן, אינם מעלים ואינם מורידים. הם פשוט מיותרים.

הסיום לא פחות ממדהים ומקורי. ספויילר: אין כאן תיאור של נקמה אכזרית כמו בספר וכמו בסרט הקודם.  מסאלה אינו מת מוות איום לשמחת הצופים. בן חור ומסאלה משלימים וחוזרים להיות ידידים…

סוף הומניסטי יוצא דופן ובלתי צפוי. אותי הוא השאיר פעור פה. ולו רק בשל כך, סרט זה ראוי ביותר לצפייה. אחרי הכול, מדובר בסרט שהולך כנגד כל הקונבנציות והסטראוטיפים.

ראו גם:

הסאגה של בן חור – מאמר של אלי אשד על התרגומים של בן חור לעברית

תוצאת תמונה עבור בן חור

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך קולנוע עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*