שרלוק הולמס נגד האחרים

מאת אלי אשד

סקירת הספר "האחרים" \ משה מנשהוף  (הוצאת "כתב", 2014)

תקציר העלילה:

מאות שנים אחרי שאסון סולארי הכחיד כמעט כליל את החי והצומח שבכדור הארץ, בטוחים תושביו שעלה בידם למגר את המוות ולבנות לעצמם עולם טכנולוגי מוגן וחף מהפתעות. אלא שגופת אדם שעליה סימני זִקנה צצה פתאום כאילו משום מקום ומערערת באחת את הנחות היסוד של עולמם. אנשי העידן שלאחר האסון מתוודעים אל הזִקנה ואל המוות שנשכחו מעולמם וניצבים מול תעלומה. מה פשר מציאת הגופה ומה השלכותיה? כך מתחיל גלגול סיפורם של "האחרים", מושג שחל בכל פעם על קבוצה אחרת.
רומן מדע בדיוני פילוסופי מרתק, מאיר עיניים, המתרחש בעתיד הרחוק, ומעורר לכל אורכו ובעיקר בסוף המפתיע, מחשבות ביחס לחיינו בעת הזאת.

משה מנשהוף הוא סופר מדע בדיוני ותיק שכבר פרסם שני ספרי מדע בדיוני בעבר. בספריו הוא מנסה בעיקר להעריך את ההשלכות החברתיות והפילוסופיות של התפתחויות עתידניות, מדעיות וטכנולוגיות שונות.

לאחרונה פרסם ספר מדע בדיוני חדש בשם "האחרים". זהו ספר יוצא דופן בז'אנר המדע הבדיוני ובהשוואה ליצירות ספרותיות אחרות. בניגוד למקובל, אין כאן עלילה סטנדרטית המתארת מערכות יחסים בין דמויות או את התפתחותן הנפשית והחברתית, אלא שתי עלילות מקבילות, הקשורות ומשולבות זו בזו. הראשונה עוסקת בסיפור יצירתה של חברה חדשה שקמה לאחר אסון עולמי, והשנייה מתארת את מאבקם של קבוצת אינדיבידואלים בחברה זו, נושא שלכאורה עומד בבסיס הספר.

הנקודה המרכזית ב"האחרים", שהופכת אותו לספר נדיר למדי בסוגה זאת, היא  חקירת תעלומה מדהימה מאין כמוה שהיא מעין חוט שני העובר לאורכו של הספר: תעלומת הופעתה הפתאומית של גופת איש זקן. בחברה שבה כולם צעירים נצחיים הודות למיטב הישגי הטכנולוגיה, התגלות הגופה מציבה שאלות וחידות רבות: האם ייתכן שהזקנים האלה הם ישויות מעולמות אחרים? ואולי הם תוצר של קונספירציה עולמית כלשהי? ואולי…?

לאורך החקירה מוצגים פתרונות שונים. אך איזה מהם הוא הנכון?

בז'אנר המדע הבדיוני פורסמו מעט מאוד ספרים מסוג זה, המתמקדים בחקר תעלומה בעלת משמעויות פילוסופיות, מטפיזיות ואף קוסמיות. אחד מהם הוא למשל "סולאריס" מאת סטניסלב לם, שבמרכזו עומדת תעלומת  מהותו של אוקיינוס אינטליגנטי בעולם רחוק בשם סולאריס. את התעלומה הזאת מנסים לחקור ולפתור מדענים שונים – אך ללא הצלחה. אבל  בספרו של לם התעלומה היא בסופו של דבר משנית לנושא מערכת היחסים בין הגיבור ובת זוגו, ששוחזרה בידי האוקיינוס האינטליגנטי.

לא כך ב"האחרים". כאן התעלומה עומדת במרכז העניין ואי אפשר להתעלם ממנה ולו לרגע אחד, שכן יש לה משמעויות פילוסופיות עמוקות. כפי שמתברר בהמשך, אותן משמעויות משפיעות על עצם הבנת הדמויות את המציאות הסובבת אותן ודרכן – את הכרת הסוגיות הרלוונטיות לחיינו היום.

לא לשווא גיבור הספר והדמות הבולטת ביותר שבו הוא "שרלוק הולמס" – אדם עתידני שאישיותו וזהותו מבוססות על הדמות הבדיונית של הבלש המפורסם מהמאה ה-19 וה-20. בעולם מיוחד זה, בו כל אדם חי וקיים כיחידת תקשורת, חלק מהאנשים יוצרים לעצמם זהויות המבוססות על דמויות בדיוניות ואמיתיות מהעבר (אולי מתוך שעמום מזהותם האמיתית, דבר שבעיניי מאפיין את החברה המתוארת בספר).

שרלוק עוסק בחקירת התעלומה שטורדת את מנוחת העולם כולו ובדרכו הייחודית הוא אכן מוצא לה פתרון, אשר עתיד לזעזע את העולם הבטוח והנעים שנוצר במשך מאות שנים של עבודה סבלנית. האם המסקנה היא שלפעמים עדיף לא לדעת את האמת?

מנשהוף מתאר בספר בצורה ספק אוהדת וספק ביקורתית מציאות טכנולוגית אוטופית לכאורה, שהיא התפתחות של המציאות הטכנולוגית הפייסבוקית המוכרת לנו היטב. בין השאר, המציאות המתוארת בספר מאוימת בידי רעיונות דתיים-פילוסופיים הקוראים לחזור לחיים המוגבלים של העבר. אלה המטיפים שרק בהם אפשר לחוש אושר אמיתי. המסקנה המרומזת בספר היא שבשום מציאות לא יכול האדם להגיע לאושר אמיתי, שהרי האושר נמצא בחיפוש ולא במציאה.

ראו גם:

בריאת העולם נוסח המאה ה-21

סיפורי יצירתו של משיח

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני, עתידנות עם התגים , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על שרלוק הולמס נגד האחרים

  1. מאת חיים מזר:‏

    איני מכיר את הספר אך מהתיאור של הספר עושה רושם שספר זה הוא גרסה עתידנית של האדם העליון של ניצ'ה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*