הופיע כפרק בספר “מטרזן ועד זבנג

ביום הכיפורים היום בו כל אדם אמור לחזור על האירועים בחייו ולבחון  אותם מחדש ולראות מה יה צריך לעשות טוב יותר הוא עבורי יום המסע בזמן ,המנטלי לפחות.וביום זה אני מפרסם מידי פעם  כתבות על מסעות שונים בזמן

והנה מאמר על תולדות המסע בזמן בספרות הכללית והישראלית שהופיע במקור  בשינויים שונים בספרי “מטרזן ועד זבנג :סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית “( מודן 2003)  

 

“לאיזו שנה תשגר אותנו?” שאל זיו.

“ולאיזה מקום?” הוסיף יוסי ושאל.

“לא אקל עליכם”, חייך הפרופסור, “וזאת – כדי להעמיק את תחושת ההרפתקה. אמרנו לכם להתכונן לקראת שיגור אל שנה הנמצאת בתוך תקופה שבין המאה השניה לפני ספירת הנוצרים לבין המאה השניה לספירה. כלומר, עשויים אתם להיפגש עם לוחמי החשמונאים, עם המלך הורדוס, עם מגיני ירושלים מפני צבאות טיטוס ואולי עם אנשי כת קומראן, או עם אלעזר בן יאיר, מפקדה האגדי של מצדה. ושמא תקלעו למחיצתם של לוחמי בר-כוכבא, או תתראו פנים-אל-פנים עם רבי עקיבא? מכל מקום, לא תרחיקו אל מעבר לגבולות המדינה. ההרפתקה שלכם תתרחש בארץ-ישראל של אותם הימים”.

(עודד בצר, המסע המופלא אל לוחמי בר-כוכבא, 1978).

מה היה קורא אם היינו יכולים לנסוע בזמן כדי לצפות באירועים שונים של העבר ? או כדי לשנות אירועים שונים בעבר? . נושא זה הוא פופולארי מאוד בספרות המדע הבדיוני

אנשים רבים בישראל נוהגים לקטר השכם וערב על אירועים שונים בהיסטוריה הלאומית, שלא התרחשו כפי שהיו צריכים להתרחש; דומה שנושא המסע בזמן עשוי להיות עבורם מושך במיוחד.

   לסיפורים העוסקים במסע בזמן יש היסטוריה ארוכה יותר מכפי שנהוג לחשוב. בין הסיפורים הראשונים שעוסקים במסע בזמן מצויים הסיפורים שגיבוריהם נרדמים, מוקפאים או עוברים לעולם אחר, ולאחר התעוררותם, הפשרתם, או חזרתם מאותו עולם, מגלים שכעת הם נמצאים הרחק בעתיד, עשרות או מאות שנים אחרי זמנם, בעוד שצאצאיהם הרחוקים הם כבר אנשים זקנים.

כיום מנסים ‘לשוט’ בזמן באמצעות תהליך של הקפאת גופות, בתקווה שבעתיד כלשהו אפשר יהיה להפשירן ולהחזירן לחיים.

כאשר מדברים על מסע בזמן, נהוג לחשוב על מסע ‘מבוקר’: לנוסע יש יכולת לבחור את יעדו בזמן (עבר או עתיד), ובסופו של דבר יש לו גם אפשרות לחזור אל זמנו, ההווה.סיפורים כאלו מצויים בתרבויות שונות וכמה מהדוגמאות המוקדמות ביותר שלהם הן  מהמסורת היהודית ככל הנראה היהודים החלו להתעניין בנושא המסע בזמן עוד במאות הראשונות לספירה.  

הנוסעים הראשונים בזמן לעתיד.

מסע בזמן לעתיד הוא  רעיון שקל יחסית לחשוב עליו  גם מאחר שאחרי הכל כולנו נוסעים בזמן לעתיד בכל רגע במהירות של 60 דקות בשעה.

 סיפורים על מסע בזמן לעתיד יש עוד מימי קדם. אך הם אינם מרובים כל כך.בספרי הנביאים כמו ישעיהו מהמאה השמינית לפני הספירה ויחזקאל מהמאה  השישית לפני הספירה  הם מתארים בפרטי פרטים את העתיד לבוא באחרית הימים  כאילו צפו בכך במו עיניהם וניתן לראות בכך תיאורים ראשוניים של מסע בזמן לעתיד.מעין גרעין של הרעיון נמצא עוד בספר החיצוני של חנוך שמוצאו במאה השלישית או השנייה לפני הספירה שבו מלאך מספר לחנוך על מרד המלאכים שהתרחש דורות לפני זמנו וכנראה לוקח אותו לצפות בכך.

הישנים בזמן.

הסיפורים הקדומים ביותר עוסקים במסע בזמן על ידי שינה ארוכה מאוד.  

הסיפור הקדום ביותר מסוג זה הידוע לנו הוא סיפור יווני שהתקיים אולי  עוד מהמאה הרביעית לפני הספירה על עושה נפלאות מורה דת  יווני בשם אפימינדס שחי אי אז במאה השביעית לפני הספירה באי כרתים. עליו נוצר הפרדוקס הידוע שאומר “אפימינדס מכרתים אומר שכל אנשי כרתים הם שקרנים”.

 עוד סופר עליו שנשלח על ידי אביו לרעות את הצאן.הוא נכנס למערה ,שלימים התברר שהייתה המערה שבה הוסתר כתינוק האל זאוס ,נרדם בה וישן במשך 57 שנה. הוא התעורר נדהם לגלות שהכל השתנה במשך הכמה שעות שבה חשב שישן  וכשחזר לביתו מצא את אחיו הצעיר כאיש זקן. אפימינדס המשיך לחיות כנביא וכמשורר עד גיל 299 או ( 157 ) לפי מסורת אחרת ).

ייתכן שבמציאות ההיסטורית אפימינדס הנ”ל היה סוג של שאמאן שהיה נכנס לטרנס לתקופות ארוכות שבהן רוחו הייתה נודדות למקומות ועולמות אחרים וכך נוצר הסיפור עליו שהוא עד כמה שידוע לנו הראשון מסוגו.

הסיפורים הבאים מסוג זה הם מהמסורות היהודיות.   

בספר החיצוני של  ברוך החבשי  שנכתב כנראה  במאה השנייה לאחר הספירה שהשתמר רק בשפות היוונית והחבשית מסופר על אבימלך עבד מלך כושי שהוציא את ירמיהו הנביא מבור טיט שבו היה כלוא.  אבימלך הנ”ל אוכל תאנים מכרם אגריפס  בעת כיבוש הבבלים את ירושלים במאה השישית לפני הספירה. הוא מוצא עץ  מצל ושוכב בצילו כדי לנוח מעט. ויושן במשך שישים ושש שנים. כשהוא מתעורר הוא מוצא שהתאנים שכמה מהן אכל עדיין רעננות.   הוא חושב שחלפו כמה שעות ומחפש את אדונו הנביא ירמיהו ונכנס לעיר ירושלים ואינו מזהה שם דבר. הוא מגלה שירמיהו ועם יהודה הוגלו מהארץ עוד לפני שישים ושש שנים והוא בעצם נסע בזמן לעתיד.  

. דוגמה ידועה אחרת מהמדרשים  העוסקת במסע בזמן לעתיד היא סיפור ” חוני המעגל  “  הנמצא בגרסאות שונות הן בתלמוד הירושלמי והן בתלמוד הבבלי על החכם המפורסם מימי המלכים החשמונאים  שנרדם והתעורר כעבור עשרות שנים בעתיד ככל הנראה בימי השלטון הרומאי.

 חוני הלך בדרך נתקל בחרוב ובירך אותו על כך שיתן פרות בעוד שבעים שנה ( ומשום כך דמותו הפכה למזוהה עם טו בשבט חג העצים ) .. ולאחר מכן נרדם והתעורר רק כעבור שבעים שנה כלומר כשהארץ הייתה בשלטון רומאי . חוני המעגל ביצע למעשה מסע בזמן . חוני מצא שהעולם הפך לשונה מכל מה שהיכיר , כל חבריו מתים ואיש אינו מכיר אותו,זמנו חלף וכתוצאה העדיף למות.

הנוסעים הראשונים בזמן לעבר. 

לעומת רעיון המסע בזמן לעתיד   כנראה שרעיון המסע בזמן לעבר  קשה הרבה יותר להעלות אותו על הדעת  ולכתוב עליו.

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות.  
אמר לפניו: רבונו של עולם מי מעכב על ידך
אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל  קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו:: רבונו של עולם הראהו לי  
אמר לו :חזור לאחורך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודעמה הן אומרים תשש כחוכיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו: רבי מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני,” נתיישבה  דעתו ( של משה). .
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא אמר לפניו: רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי.
אמר לו: שתוק כך עלה במחשבה לפני ,( גמרא במנחות (כט:):

 

סיפור חשוב מאוד על מסע בזמן שככל הנראה יש בו את התיאור הראשון בספרות של מסע בזמן לעבר הוא המדרש  המובא למעלה מהמאה השלישית לספירה מתאר את מסעו של משה רבנו אל 1400 שנה לעתיד אל בית המדרש של רבי עקיבא ,שם הוא יושב ולומד מתפעל מחוכמתו של עקיבא  ומגלה שאינו מבין דבר מהנלמד המבוסס על התורה שהוא עצמו נתן בהר סיני. הסיפור מיוחס לרבי יהודה בר יחזקאל ( בערך 219-299 לספירה) שמצידו מייחס אותו למורו רב הלא הוא אבא בר איבו (ג’תתקל”ה, 175 לערך –247; נודע בתלמוד בפשטות בכינוי רב, ומכוּנה גם אבא אריכא) .

בסיפור זה משה רבנו לא רק נוסע לעתיד אל המאה השנייה לספירה אלא גם חוזר לעבר לתקופתו שלו 1200 שנה לפני הספירה.בסיפור זה על משה רבנו ניתן לראות לא רק כסיפור המסע בזמן הראשון לעבר אלא גם כסיפור פרדוקס הזמן הראשון בהיסטוריה.מהסיפור אפשר לכאורה לפרש  שמשה הבין לבסוף את תורתו שלו ואת כל ההשלכות הנובעות ממנה לאחר  רק לאחר ששמע את דבריו של רבי עקיבא המסבירים אותה 1300 שנים לאחר זמנו.
ניתן לטעון שזה משתמע בסיפור כאשר משה בא בטרוניה לה’ על שאדם כמו רבי עקיבא מומת בידי הרומאים.
משה לא היה מתלונן בפני ה’ אם לא היה מגיע למסקנה שרבי עקיבא תרם תרומה גדולה כלשהיא בפיתוח תורתו שלו 1300 שנה בעתיד.

 נראה שאת המסע הברור הבא לעבר  לעבר ניתן למצוא  בספרות רק כעבור 1600 שנה  ביצירת המופת של וולפנג גתה “פאוסט חלק ב” שפרסמה לראשונה בשנת 1832. במסגרת המחזה הזה פאוסט נוסע כנראה בזמן לעבר או לעולם מקביל ( זה לא ברור בדיוק מה ) של ין הקדומה שבה האלים היוניים והיצורים המיתיים שלהם חיים וקיימים.שם הוא פוגש את הלנה מטרויה מנהל עימה מערכת יחסים והיא יולדת לו בן. 

האם אכן מדובר כאן במסע בזמן אמיתי ? או העלאת הרוחות מהעבר שהן לא באמת קיימות ? זה לא ברור באמת. אבל נראה שגתה אכן חשב על מסע בזמן לעבר כדרך ליצור מחדש את העולם היווני הקלאסי .

הסופר הנס כריסטיאן אנדרסן כתב בשנת 1835 סיפור בשם ערדלי המזל; בכוחן של ערדליים אלו לספק לנועל אותן את כל מבוקשו. אחד מנועלי הערדליים הוא אדם מכובד שחולם לחיות בקופנהגן במאה השש-עשרה, תקופה המצטיירת בעיניו כתור זהב לעומת תקופתו הוא, המאה התשע-עשרה המנוונת. הערדליים אכן נושאות אותו למסע בזמן אל 1490, אך התקופה הנידונה מתבררת כשונה מאוד מתור הזהב שהעלה בעיני רוחו; זוהי תקופה ברברית ומאיימת, והנוסע המבוהל מגיע למסקנה, שאחרי הכול הוא מעדיף את המאה התשע-עשרה, ומוחזר לתקופתו.

          כמה שנים לאחר שהתפרסם סיפורו של אנדרסן, צ’ארלס דיקנס כתב סיפור שגם בו יש מסע בזמן: פזמון חג המולד ( 1843) . גיבור הסיפור הוא איש עשיר וקמצן, הנענש על קמצנותו; הוא נשלח אל עברו ואחר-כך אל עתידו, עד שהוא נוכח לדעת עד כמה נוראים היו או יהיו חייו, אם לא ישנה את דרכו. ואכן, מאז ואילך הוא הופך לאדם טוב ונדיב.

הסופר האמריקני מארק טווין מתאר בספרו, ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור (1889), כיצד אמריקני בן זמנו מועבר בדרך מסתורית אל תקופת המלך ארתור, המאה השישית לספירה, ובעזרת הידע הטכנולוגי המתקדם שלו מביא לשינויים מפליגים בתקופה זו. השינויים הם כה גדולים, שאנגליה הפיאודלית הופכת להיות ארץ תעשייתית בנוסח המאה התשע-עשרה. אך בסופו של דבר, כל השינויים שהוא מביא לאנגליה נהרסים במלחמת אזרחים, והינקי מוצא עצמו, גם הפעם בדרך מסתורית, שב לתקופתו המקורית. בטקסט נרמז שכל זה לא היה אלא חלום בלהות. ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור הוא הספר הראשון שגיבורו (הנוסע בזמן) מנסה לשנות את אירועי העבר ומצליח בכך. הדבר מתאפשר בעלילה בזכות התעלמותו של טווין מהבעייתיות ומהפרדוקסים הכרוכים באפשרות זו.

סיפורים אלו ואחרים מסוגם, שראו אור במאה התשע-עשרה, מתארים את המסע בזמן כדבר המתאפשר בדרך (מסתורית) כלשהי, אך משהוא נעשה, אי-אפשר עוד לעשותו לפי רצונו של הנוסע. ב1895- פורסם הסיפור הראשון שנושאו הוא מכונת זמן. סיפור זה הוא הסיפור המפורסם ביותר שנכתב עד היום על מסע בזמן: מכונת הזמן מאת ה”ג ולס. אדם ממציא מכונת זמן ונוסע באמצעותה אל העתיד הרחוק, אל תקופות שהוא קובע לפי רצונו, ולבסוף חוזה בהיעלמות המין האנושי ובשקיעת כדור הארץ, אז חוזר להווה (הוויקטוריאני) כדי לספר את הסיפור, ושוב נעלם במסעות נוספים בזמן. ספר זה זכה להצלחה אדירה וייסד בספרות המדע הבדיוני את סוגת המסעות בזמן.סוגה שהיא כיום פופולארית מאוד בספרות בקולנוע בטלוויזיה ומוכרת לכל.

אבל חלפו אלפי שנים מאז הסיפורים הראשונים על מסע בזמן בספרות היוונית והעברית עד למאות התשע עשרה והעשרים כאשר הנושא פותח באמת.

וראו עוד על נוסעים קדומים בזמן  :

 אלי אשד על הנוסעים הראשונים בזמן אל העבר

אורי מאיר על המסע בזמן של משה רבנו  

אלי אשד על חוני המעגל

 

 

3 תגובות

  1. לא התפספס. הספר הנ”ל לא הוזכר מאחר שאני מכיר אותו רק מהתיאור של הערך הרלבנטי בויקיפדיה על מסעות בזמן שם הוא מתואר כספר שכבדרך אגב מציג מסע בזמן של מלאך מהמאה העשרים למאה ה-18.
    אבל פרט לכך אין לי מה לאמר עליו.
    כמובן שהסיפור על משה רבנו בכיתתו של רבי עקיבא מקדים אותו באלף חמש מאות שנה כתיאור של מסע בזמן לעתיד ולעבר.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש עשרה − 10 =