בית החולים לילדים הראשון בירושלים במזרח התיכון וביבשת אסיה כולה : על מקס סנדרצקי

המו"ל וההיסטוריון החובב איתי בחור לשעבר מדריך טיולים המתמחה בתולדות ארץ ישראל ומומחה ראשון במעלה לתולדותיו של ישובו זכרון יעקב ( שבו יושבת משפחתו מזה דורות ) שעליה כתב בספרו "הפעמון הסדוק " מתמחה בשנים האחרונות בהוצאה לאור בהוצאה לאור הפרטית שלו ספרים על תולדות הרפואה בארץ ישראל.

ובימים אלו הוא הוציא לאור ספר מעניין מאוד על תולדות ירושלים במאה ה-19 ד"ר מקס סנדרצקי ובית החולים לילדים 'מרינשטיפט', ירושלים המספר את סיפורו של רופא נשכח בירושלים של סוף המאה ה19 שללא כל אמצעים כספיים בנה בעיר הנידחת הענייה ירושלים את בית החולים הראשון במזרח התיכון וביבשת אסיה כולה ( ואחד הראשונים בעולם כולו בכלל ) שהוקדש לילדים בלבד ולראשונה בתולדות ירושלים ללא הבדל י דת גזע ומין …עד שהתאבד מסיבות שנשארו מסתוריות עד היום.

אבל מקום בית החולים הישן שלו משמש כיום כמקום שבת עמותת "שבת אחים " שמביאה ילדים מעזה וארצות ערביות שונות לניתוחי לב מצילי חיים בבתי חולים בישראל .אך לא לאורך זמן לצערנו .בחודש פברואר השנה החליטה העירייה שהמבנה ההיסטורי יהרס ובמקומו יבנה עוד מרכז מסחרי.

להלן ראיון עם איתי בחור על הספר שהוא השתתף בכתיבתו:

אלי : איך היגעתם לכתיבת הספר?

בחור: הסיפור התחיל לפני 25 שנה לאחר שנפצעתי קשה בצוואר בצה"ל הצטרפתי אז לחיל חינוך בירושלים ואחר מכן למרכז ההדרכה ביד בן צבי וקיימתי סיורים שונים על תולדות ירושלים מאספקטים שונים ומשונים שלה שאינם ידועים בדרך כלל לציבור ,גם לא לזה של החוקרים והמומחים.

יום אחד עשיתי סיור הדרכה לרופאים מבית החולים "הדסה" בעקבות קודמיהם בתי החולים והרופאים של ירושלים במאה ה- 19.

קבוצת הרופאים מהדסה כללה את ד"ר שווקה שכתב עבודת דוקטוראט על בתי החולים במאה ה19  וגם את פרופסור שמואל ניסן.

ניסן היה מנהל המחלקה הכירורגית בהדסה וכירורגית ילדים בהדסה תוך כדי כל זה. דודו היה הסופר בוקי בן יגלי .שגם הוא היה רופא וסופר.

בין השאר הבאתי אותם למקום מסויים ששם אמרתי  את המילים האלו :

פה עמד בית חולים לילדים של סנדרצקי שהיה הראשון מסוגו בירושלים ובארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו והראשון ביבשת אסיה .וזה היה המוסד הראשון בעולם כולו שהוקדש לילדי בני כל העמים והדתות ושירת את ילדי המזרח התיכון כולו את הקוקאז ואת יבשת אפריקה דבר שלא היה עד אז כמוהו בשום פינה אחרת על פני כדור הארץ בכל ההיסטוריה האנושית הידועה. זה היה המרכז הרפואי לילדים של כל המזרח התיכון ומעבר לו.."

לא אמרתי שום דבר נוסף על סנדרצקי כי לא ידעתי עליו דבר מעבר לזה.

הצטלמנו בפתח הבניין של סנדרצקי.

ובזה הסתיים מבחינתי העניין.

עברו עשרים וכמה שנה  ואני הפכתי למו"ל המתמחה גם בספרים על תולדות הרפואה ( וראו על כך למטה .אלי ) וביום בהיר אחד אני מקבל טלפון מפרופסור ניסן ששאל אם אני זוכר אותו. הוא הזכיר לי את אותו סיור מלפני 20 שנה  ואת אותם כמה משפטים שאמרתי על בית החולים לילדים של סנדרצקי.

ניסן סיפר לי שאותם כמה משפטים שאמרתי על בית החולים ריתקו  אותו ולאמיתו של דבר הוא נכנס לסוג של אובססיה לדעת על בית החולים ועל תולדותיו כל מה שאפשר. מאז הוא הקדיש עשרים שנה מחייו לחקירה של ד"ר סנדרצקי וחייו ותולדות המוסד שהקים.  מחקר חיים.

וזה היה קשה כי המוסד של סנדרצקי  היה מוסד פרטי ולא ממלכתי או כנסייתי ולכן לא היה אירגון מסודר שאפשר היה  לחפש אצלו חומר ארכיונאי  בנושא.

מה שייחד את סנדרצקי היה שהוא לא רצה שרפואה תהיה מכשיר דתי או לאומי ושתשרת את כולם ללא משוא פנים ולכן שום מוסד או גוף ממשלתי לא תמך בו ברצינות. ולכן לא נשמרו המסמכים של בית החולים בארכיון אחד מסודר. ולכן לא היה ידוע כמעט דבר על בית החולים.

ניסן במשך כעשרים שנה ביצע  עבודה נמלים איתר צאצאים של סנדרצקי היצליח להגיע למסמכים בארכיונים שונים אסף למעלה מאלף מסמכים.דאג לתרגם הכל מגרמנית עתיקה גותית שהשתנתה מאוד בניגוד לעברית ואנגלית לגרמנית מודרנית ולעברית.במשך שלוש ארבע שנים חיים הגיתי ספרן בספריית בני ברית היה מגיע יום אחרי היום למשרד של ניסן בהדסה קורא את המסמכים בגרמנית ומתרגם לעברית וניסן יושב וכותב וכך תורגם כל הקורפוס לעברית.

פרופסור ניסן בחצר בית החולים לילדים של סנדרצקי.

כל הקורפוס מוחשב לפי מילות המפתח בתוכנה שפרופסור עומרי לרנר הביא מאוקספורד. וכך אפשר היה נגישות לארכיון לפי נושאים. אני וניסן עבדנו ביחד על הכתיבה הסופית ועשינו מפעל משותף. האתגר היה לייצר קולאג' 'מהחומרים שיצר סנדרצקי מהדוחות הרבים שכתב והחוכמה הייתה שישמעו את הקול של סנדרצקי שכביכול זאת אוטוביוגרפיה שלו. נתתי לסנדרצקי להתבטא ככל האפשר.

וכך לראשונה אפשר היה לכתוב ספר היסטוריה של בית חולים לילדים מהמאה ה-19.

תולדות בתי החולים לילדים

מקס סנדרצקי.מייסד ומנהל בית החולים לילדים הראשון ביבשת אסיה.

באותה התקופה המאה ה-19 ובוודאי ובוודאי לא לפניה  לא הייתה קיימת  רפואה רשמית לילדים . באף אוניברסיטה לא הייתה  התמחות ברפואת ילדים לא הייתה לגיטימציה לתחום הזה. ילדים אושפזו ביחד עם מבוגרים באותם מחלקות ובאותן מיטות כי הן תפסו מעט מקום. באותה התקופה שבה הייתה תמותה גבוהה ביותר של ילדים בירושלים ובמקומות אחרים. גם חמישה מאחיו הקטנים של סנדרצקי מתו וזה כנראה משך אותו לנושא.

לפני סנדרצקי היו רק כ-20 בתי חולים לילדים שהוקמו ביבשות אירופה אמריקה ואוסטרליה.

בית החולים לילדים הראשון  הוקם  בפריז ב-1802  בידי לא אחר מאשר הקיסר נפוליאון.

השני היה בדבלין והוקם ב1822 שלישי הוקם במנצ'סטר ב-1829 באנגליה והיו נוספים . במהלך שנות השישים בית חולים לילדים במינכן ששם הדוקטור סנדרצקי התמחה אצל פון רנקה אחיין של ההיסטוריון הידוע ומאבותיו של המשורר רוברט גרייבז. 1869.

כל  בתי החולים הללו  קמו במדינות המפותחות ביותר בעולם. אפילו באיסטנבול בירת האימפריה העותמאנית לא היה  בשנות השבעים של המאה ה-19 בית חולים לילדים

אבל כאן בירושלים העותמאנית חור נידח הוקם  ב-1872 בית חולים לילדים ששירת את כל ילדי המזרח התיכון והקוקאז ואפילו מאפריקה . זה היה המרכז הרפואי לילדים של כל המזרח התיכון ומעבר לו.

הרופא

מקס סנדצקי ואישתו

מקס סנדרצקי היה בנו של חוקר גרמני שהוא זה שזיהה את העיר הקדומה מודיעין.

בית החולים מריאנשטיפט נוסד ברחוב הנביאים בירושלים. והוא היה יוצא דופן מכל בחינה . בין השאר מנהלו סנדרצקי  הקפיד  וההיגיינה בו תישמר  באופן דקדקני , בניגוד לבתי החולים האחרים  באותה עת.

סנדרצקי  שהיה  חלוץ בשטחי רפואה רבים טען כי כדי לרפא ילד, יש לדאוג גם לרוחו ולא רק לגופו. בשל כך עודד פעילות חווייתית בבית החולים כמו שירה ונגינה, משחק בצעצועים, הצגה וריפוי בעיסוק, וכן התיר לאמהות ללון לצד ילדיהן המאושפזים, דבר שהיה חריג מאוד באותה התקופה. פעלו של סנדרצקי זכה להערכה כה רבה, עד כי הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני העניק לו תואר של כבוד. סנדרצקי ובני משפחתו שעבדו כולם בבית החולים אף לא קיבלו שכר על עבודתם.

סנדרצקי טיפל בילדים בני כל הדתות ללא אפליה ובלי כל מטרות מיסיונריות. הקהילה היהודית בירושלים התייחסה אליו בתחילה בחשש ובחשדנות, אך השתכנעה לבסוף בטוהר כוונותיו, וילדים יהודים רבים פקדו את המקום וטופלו בו. בשנת 1875  נפצע אחד מיושבי שכונת "נחלת שבעה"   בהתקפת שודדים על ביתו שמחוץ לחומות. הרופא היחיד שהסכים לבוא ולטפל בו בשעת לילה היה סנדרצקי, שהבהילו לבית החולים ביקור חולים, והציל בכך את חייו. מעשה זה הביא את יהודי ירושלים לתת אמון רב בסנדרצקי, עד כי 'הוועד הכללי כנסת ישראל' הקדיש תקציב חודשי קבוע לתמיכה בבית החולים מריאנשטיפט. בזכות מימון זה, ובזכות מימון קבוע שהגיע מתרומות מגרמניה, יכול היה סנדרצקי לטפל בילדים עניים ללא תשלום.‏‏אך המימון הלך והתדלדל וסנדרצקי נתקל בקשיים גדלים והולכים בתפעול בית החולים שלו שהיה מכל בחינה מפעל של אדם יחיד.

סנדרצקי (באמצע) ומטופלים בחצר בית החולים מריאנשטיפט בירושלים, 1872

באוקטובר 1898 בא הקיסר וילהלם השני לביקור בירושלים. אותו ביקור שבו נפגש לכמה דקות עם תיאודור הרצל . סנדרצקי שבית החולים שלו סבל מקשיים כספיים גדולים בנה על תמיכתו; הדוכס הגדול, שתמך בו עד אז, כבר לא היה בין החיים. אך הקיסר לא התעניין בסנדרצקי ובמוסד שלו בין היתר, כנראה, מפני שסנדרצקי טיפל גם בילדים מוסלמים ויהודים. כך פסקו התרומות.

סנדרצקי שהתאכזב מאוד היגיע לכלל התמוטטות בריאותית ונפשית. סמוך לאחר עלות השחר של יום חמישי, 22 ביוני 1899, הוא עזב את בית החולים שלו, ולפנות ערב נמצאה גופתו בנחל קדרון במזרח ירושלים. החקירה העלתה שמת מכדור שנורה ללבו; נראה שהתאבד באקדחו..  באופן חריג נכתבו עליו מאמרי הספד גם בעיתונות העברית בעיר שכן הוא היה אהוד מאוד בקהילה היהודית.

הוא הובא למנוחות בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר ציון; המצבה על קברו נושאת את המלים "יבורכו בעלי הרחמים".שלא כמקובל הוא לא נקבר בחלקה המיוחדת למתאבדים אלא בקרב אנשי קהילתו ,דבר המראה על ההערכה הרבה שרחשו אליו.

בחור : למה הוא התאבד ככל הנראה לא נדע אף פעם. כי הוא במכוון לא כתב למה . זאת תישאר חידה. הוא ישאר זכור תמיד כאחד הפילנתרופים הגדולים ביותר שאותה ידעה ירושלים בהיסטוריה הארוכה שלה.

תולדות הרפואה בארץ ישראל

זהו רק אחד מכמה ספרים שבחור פירסם על תולדות הרפואה בארץ מאספקטים שונים שלה.

Image result for ‫רופאיה של ארץ ישראל בחור‬‎ Click to enlarge image 01.jpgClick to enlarge image 01.jpgClick to enlarge image 01.jpg

הראשון והבולט ביותר עד כה הוא האנציקלופדיה רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799 מאת פרופסור  ניסים לוי  ויעל לוי שבו ישנם ערכים על 4000 הרופאים שפעלו לפני קום המדינה.למעשה כל מי שהיה רופא במהלך התקופה בזאת בארץ ישראל אמור להיכלל באנציקלופדיה. וכך מקצוע הרפואה הוא אולי המקצוע הראשון שתיאורטית אנחנו יכולים לדעת את שמות כל מי שעסקו בו באיזור ארץ ישראל.לרגל מאה שנה להסתדרות הרופאים שהוקמה ב-1912.יצאה מהדורה שנייה ומורחבת של הספר ולאחר מכן יצאה לאור מהדורה שלישית  שהורחבה בסביבות 30 או ארבעים אחוז בחומר הרחבה בפרקי מבוא.

כל המחקר על האנציקלופדיה המדהימה נעשה במשך 30 שנה בלי מחשב ובכל זאת מעט מאוד רופאים שפעלו בתקופה זאת  "פוספסו".במהדורה הראשונה להערכת המחברים הם לא איתרו רק כ300 רופאים מתוך 4300 כלל הרופאים שנרשמו בארץ ישראל במהלך תקופה זאת כנראה רופאים שהיו רק כמה חודשים בארץ ועזבו לפני שקיבלו רישיון מממשלת האימפריה העותמאנית או המנדט הבריטי ולא השאירו תיעוד.

בנתיים לאחר ההוצאה לאור של המהדורה הראשונה  התווספו עוד נתונים והתברר שלאמיתו של דבר שהם "פיספסו" רק כעשרה רופאים סך הכל והם נמצאים במהדורה השניה.שבה התווסף מפתח לתחומים ספציפיים לפי מקצועות רפואיים. הספר  גם איפשר מחקרים נוספים הקשורים בתולדות הרפואה בארץ ישראל..

איתי בחור : הרבה בני משפחה שלא היגענו אליהם במהדורה הראשונה פנו אלינו לאחר המהדורה הראשונה עם תוספות ותיקונים לגבי הרופא הקשור אליהם והם מסרו עוד מידע ותמונות. כתוצאה הרבה ערכים קטנים בהתרחבו והרבה תמונות נוספו. המטרה היא שלכל רופא שאי פעם היה בארץ ישראל תהיה תמונה משלו במהדורה הראשונה היה רק מספר מועט של תמונות כ-200 תמונות. במהדורה השנייה  והשלישית מספר זה לכל הפחות הוכפל.

ההוצאה של בחור פירסמה עוד ספרים בנושא תולדות הרפואה .

ספר  של אבישי גולץ  על רפואת האף אוזן גרון ,בין 1911 -1948

וספר נוסף של אותו המחבר על בתי חולים פרטיים בארץ ישראל.

בספרו של חוקר תולדות הרוקחות אמנון מיכלין "מרשמים היסטוריים " ישנם מאמרים על תולדות הרוקחות בארץ ישראל וזהו ספר שההוצאה עבדה עליו כשמחברו חוקר תולדות הרוקחות היחיד בארץ היה ממש בימיו האחרונים כתוצאה ממחלה קשה. מותו הוא מכה קשה ביותר לתחום.

ספר  של מירב גרץ-רונן על תולדות בית החולים בצפת הקיים מזה מאה שנה.

מהספר   האוטוביוגראפי של מרים מויאל -תורג'מן אחות מרים אישה שגדלה בואדי סאליב בחיפה עולה תמונה של תולדות הסיעוד בארץ .

אלי :מה מושך כל כך בתולדות הרפואה שאנשים רבים באופן יחסי מתעסקים בזה ?

בחור : תולדות הרפואה בארץ יש להם מעמד מושך ושונה מכל הארצות בארץ תולדות הרפואה הם חלק מסיפור בניין בארץ והמפעל הציוני ואי אפשר לנתק את תהליך התפתחות הרפואה בארץ מהתפתחות  הישוב הציוני.

הוצאת בחור עוסקת גם בתיעוד תולדותיהם של תחומים אחרים בתולדות הישוב.

בימים אלו יצא לאור ספר חיבור אנציקלופדי של משה יואל פינהוס  שעוסק בתולדות המחקר החקלאי בארץ בין 1920 ו-1949 ונותן סקירה מפורטת  כל תולדות המחקרים החקלאיים בארץ כמו מחקרו של אהרון אהרונסון על אם החיטה ורבים אחרים.  וכמו קודמיו הוא פותח מחקר של תולדות תחום מדעי שעד כה לא עסקו בו כלל.  .

בחור : לדעתי המחקרים האלו על תולדות התחומים השונים מעידים על תחושת התייצבות: התחושה כיום היא ש" בנינו עשינו ועכשיו אפשר לראות איך היגענו לזה".גם בגלל שהדורות הראשונים נעלמים ואם לא יתועדו עכשיו זה יעלם לכן יש דחיפות במחקרים האלו.במלוא הצניעות ההוצאה שלי נמצאת בחזית מבחינת תשומת הלב וההקפדה על איכות שבה היא מוציאה לאור מחקריםשונים מסוג זה.

האורינטאליזם ומקס סנדרצקי

הספר על מקס סנדרצקי הוא מעניין גם בגלל אספקט אחר.

אנחנו שומעים כל הזמן  על עוולות הקולוניאליזם והאימפריאליזם והמערב.אבל עדיין בעינה נשארת העובדה שרק מבין מדינות המערב היהודי - הנוצרי יצאו לעולם  פילנתרופים כמו סנדרצקי שהקים בית חולים לילדים בירושלים הנידחת כמו אלברט שוויצר הרופא הגרמני שיצא לרפא שחורים באפריקה האחות טרזה שיצאה לרפא את העניים בהודו ואחרים, רבים אחרים  גם בימינו שיצאו לעשות משהו למען חולי ועשוקי העולם השלישי והרביעי במזרח התיכון הרחוק ובאפריקה ואסיה ,וזאת תוך סיכון של בריאותם שפיותם וחייהם.נשאלת הקוושיה החמורה : מדוע אנחנו לא שומעים על שום דבר כזה מהצד השני ? מדוע לא קם איזה מקס סנדרצקי הודי או סיני או ערבי שיצא לחיות נניח באיטליה או באירלנד או באלבניה ולרפא שם את העניים ? או אם כבר יצא ליבשת אפריקה לרפא את עשוקיה ואת חוליה או להילחם שם בעבדות כפי שעשו אנשים שונים מהמערב?

האם יש משהו מיוחד בתרבות המערבית היהודית –נוצרית שהיא לבדה הייתה מסוגלת והייתה מוכנה  לשלוח אנשים כדי לעזור לעניים ולחולים בפינות העולם הנידחות ביותר ? ולהילחם בעבדות  בכל אתר ואתר ברחבי העולם ?

זוהי שאלה חשובה עד כמה שידוע לי  לא  אדוארד סעיד ואף אחד מתלמידיו מאסכולת האוריינטליזם עם כל דיוניהם המעמיקים בדיכוי המערבי של המזרח  והידועים בזעקותיהם על כל עוולה שבוצעה אי פעם  וכל זילזול שבוטא אי פעם כנגד תרבותם מעולם  לא מצאו לנכון לעסוק בה.מסופקני גם אם יעסקו אי פעם בקושיה זאת בעתיד.

ובנתיים לצערנו תרומתו החשובה של סנדרצקי לא הוכרה כראוי לה בידי הממסד. בפברואר 2011 בוטלו כל תוכניות השימור למבנה בית החולים ההיסטורי והפיכתו למוזיאון    שיוקדש לתיעוד תולדות הרפואה בבירה, לרבות רפואת הילדים, ולהנצחת פועלו של מייסד בית החולים, ד"ר מקס סנדרצקי הפתוח לציבור הרחב.
במקום זה החליטה ועדה בהחלטה שאין כמוה לשערוריתיות  ושדורשת חקירה יסודית מטעם הציבור בניסיון להבין כיצד היגיעו אליה   כי  הבניין בעל החשיבות ההיסטורית  העצומה שאין להגזים בחשיבותה  ייהרס ויפנה את מקומו לטובת עוד   קניון חסר ייחוד.

חצר בית החולים של סנדרצקי . 2009.

נספח רשימת מוסדות אשפוז ראשונים לילדים ברחבי העולם:

הערה :רשימה זאת נלקחה מהערכים שקיימים באינטרנט  של בתי החולים השונים לילדים שקיימים בעולם .

1• בית חולים לילדים בפריז (1802)

2.• בית חולים לילדים בדבלין 1821

3.• בית חולים במנצ'סטר 1829

4• מחלקת ילדים ב"שריטה" (1830)

5• מוסד רפואי לילדים בסנט. פטרבורג (1834)

6• מוסד רפואי לילדים בווינה (1834)

7• גרייט אורמונד סטריט, לונדון (1852)

8• בית חולים לילדים  ניו יורק 1854

9• בית חולים לילדים בפילדלפיה (1855)

10• בית חולים בטרייסט איטליה 1856

11• בית חולים לילדים במינכן (1860 c.)

12• בית חולים לילדים באדינבורג 1860

13• בית חולים לילדים בברמינגהם 1862

14• בית חולים לילדים ולנשים בשיקגו (" 1865)

15• בית חולים לילדים בבוסטון (1869)

16• בית חולים לילדים  ברומא 1869

17• בית חולים  לילדים בלונדון 1869

18• בית חולים לילדים בושינגטון די סי ( 1870)

19• בית חולים לילדים בסידני אוסטרליה ( 1870)

20• בית חולים לילדים במלבורן אוסטרליה ( 1870)

21•  בית חולים לילדים בויניפג בקנדה 1872

22• בית חולים לילדים  דבלין באירלנד 1872

23• בית חולים בירושלים  של מקס סנדרצקי 1872

סך הכל : 20 בתי חולים ידועים או מוסדות הקרובים לכך נוסדו ברחבי העולם  ביבשות אירופה אמריקה  ואוסטרליה לפני הקמת המוסד של סנדרצקי בירושלים.

ראו גם

שפני הנסיונות האנושיים של זכרון יעקב:עוד ספר מאת איתי בחור

אתר הוצאת איתי בחור

היסטוריה של בתי חולים לילדים

מקס סנדרצקי בויקיפדיה

בית החולים של סנדרצקי

תום שגב על סנדרצקי

סקירה על המאבק להצלת בית החולים של סנדרצקי מהריסה בידי אנשי נדל"ן :

עתירה להצלת בית החולים מהריסה בשנת 2005

שימור מתחם  רחוב הנביאים

המאבק לשימור רחוב הנביאים בירושלים שבו נמצא בית החולים

יעוד בית החולים לדיון מחודש בבית המשפט בשנת  2008

עמותת שבת אחים בבית החולים של סנדרצקי

ניצחון אנשי הנדל"ן על הרופא שתרם את חייו למען האנושות :בית החולים יהרס למען קניון

עוד רופאים בירושלים של המאה ה-19

הרופא הראשון בירושלים

בבוקר לח בשנת תרל"ח על הרופא הירושלמי מזאראקי

הרוקח הראשון בירושלים :על יהושע וולפנזון

בניין  בית החולים של סנדרצקי בצילום מ2009

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך עם התגים , , , , . קישור קבוע.

16 תגובות על בית החולים לילדים הראשון בירושלים במזרח התיכון וביבשת אסיה כולה : על מקס סנדרצקי

  1. פינגבאק: בית החולים לילדים הראשון בירושליםףבמזרח התיכון וביבשת אסיה « המולטי יקום של אלי אשד

  2. פינגבאק: בית החולים לילדים הראשון בירושלים במזרח התיכון וביבשת אסיה « המולטי יקום של אלי אשד

  3. פינגבאק: בית החולים לילדים הראשון בירושלים במזרח התיכון וביבשת אסיה כולה ( וגם באפריקה ). « המולטי יקום של אלי אשד

  4. מאת בתיה כרמון:‏

    במסגרת עבודות השורשים שלנו הגענו לדר סנדרצקי מכיוון אחר.
    במשפחת בעלי היו רוקחים רבים אחד מהם היה וולוול זאב ירושלמי בנו של אריה לייב מדרעצין שהתייתם בגיל צעיר וגדל בביתו של בן המשפחה אליעזר דן רלב"ג שהיה אחד ממנהיגי העדה הפרושית.
    גם בנו של אליעזר דן -אריה לייב גברריאלוביץ יחד עם קרוב עקיף אחר ממש' וולפינזוהן עסקו ברוקחות וכך נכנס גם וולוול לתחום זה.
    וולוול עבד משך שנים כרוקח עם ד"ר סנדרצקי והיה אהוב עליו מאד.
    לפני שהתאבד דאג ד"ר סנדרצקי לכתוב בצוואתו את הבקשה כי ידאגו לוולוול ולהמשך פרנסתו.
    הוא לא היה מוכן לכך שההתאבדות תפגע בו.

    ואומנם וולוול קבל הצעות עבודה במושבות ועבד זמן רב כרוקח במושבה עקרון.

    בשלב מאוחר יותר חזר לירושלים והמשיך לעסוק ברוקחות עם אחייניו שהיו גם תלמידיו ונודעו אחר כך בירושלים-מוטקע אפטייקער ופישקע אפטייקער (לוי).
    אגב, בתו של מוטקע -אסתר שרף-שנפטרה לאחרונה בגיל קרוב למאה והכירה היטב את סיפור ההתאבדות מספורי המשפחה דברה אך ורק על בעיות בריאותיות מהן סבל ואשר רק הן היו הסיבות להתאבדות.
    לדבריה מאחר והיה רופא הבין את מצבו ועל כן התאבד.
    לוולוול משפחה גדולה גם בירושלים-נכדות נינים וכו'.

  5. מאת בתיה כרמון:‏

    הערה נוספת-עלי עדיין לבדוק אולם על פי מה שזכור לי ההתאבדות הייתה במערה שמול שער שכם /הפרחים המיקום הופיע בעתונות בידיעת כרוניקה

  6. מאת מיכה ובתיה כרמון.:‏

    שלום לכותב ולקוראים. הנני מוסיף פרטים לכתבה המעניינת. באשר לד"ר סנדרצקי. תחילה באשר למותו, לפי 'החבצלת' מיום 30 ביוני 1899. בע' 3 : 'ירושלם. ד"ר סאנדרעצקע אחד הרופאים המצוינים שבעירנו שלח יד בנפשו בימים האלה. מחלת הכליות אשר דבקה בו זה כמה דכאתהו ותעציב רוחו, ויצא ביום החמשי לשבוע החולף בבוקר השכם מביתו ויבא אל המערה אשר מחוץ לעירנו הנקראת בשם מערת הסנהדרין *, ושם יר בקנה רובה אשר הביא אתו אל לבו וימת, וביום הששי הובל לקברות האונגילים בכבוד גדול. במכתב אשר ערך לבני ביתו והניח על שולחן עבודתו, הודיע את הנסיבה אשר הציקתו לשים קץ לחייו, ויבקש סליחתם. במכתב ההיא הרבה להלל את הרוקח העברי ר' זאב ירוזאלימסקי** אשר היה נאמן ביתו ופקיד בית הרפואות אשר לו שנים אחדות. לר' זאב ירוזאלימסקי זה תעודות אחדות מרופאים שונים בעירנו על כשרונו ואמון מלאכתו, ומי יתן וימצא לו משרה באחת המושבות או הערים הקרובות אשר רוקח אמן דרוש להן, כי מוכשר האיש לעבודתו, ובקי בכל פרטיה, וגם אב לבנים הוא אשר נשאר עתה בלי משען לחם.'
    * מערת הסנהדרין – סמוכה ל'מערת שמעון הצדיק' ראה למשל : 'החבצלת' 25 בספטמבר 1895.
    ** מיכה – בן משפחתו של זאב ירוזאלימסקי.
    ביום 17 ביולי 1899 ע' 8 התפרסמה ב'החבצלת' מודעה ואזהרה בשם הבד"ץ בראשות הרב שמואל סלאנט וכך לשונה – בחלקה הראשון : 'כאשר הדאקטער סאנדרעצקע מת פתאם ויש אנשים שמגיע מהם לבית הרפואות שלו ( אשר מנהלו הוא האברך הנכבד ר' זאב ירוזאלימסקי נ"י זה ערך שבע שנים ), מעות מזומן, בעד רפואות וריצעפטין חתומים מגבאי בקו"ח דכוללם. ע"כ מזהירים אנחנו בכח תורה"ק שכל מי שמגיע ממנו להאפטייק הנ"ל מחויב לשלם לא יאוחר ממשך שני שבועות מהיום….'
    באשר לביקור 'הוד מלכותם קיסר וקיסרית אשכנז' מתפרסמת ב'החבצלת' מיום 6 בנובמבר 1898 בע' 1 הרשימה 'צאתכם לשלום' ובהמשכה ניכתב '…. והרופאים הנכבדים ד"ר איינשלער וד"ר סאנדרעצקי כובדו באות הכבוד הנשר האדום מדריגה רביעית…' אות כבוד זה באותה מדריגה ניתן אף לד"ר וואלאך. נוסף לכך : עתון 'המליץ' מיום 28 בנוב' 1898 ברשימתו ( המעולה כתמיד ) של 'מן המודיעים' : מכתבים מירושלם – כח. הוא מספר שבשעת בקור הקיסר בעיר במוסדות מרכזיים '…ובעת ההיא בקרה הוד הקיסרית את בית החולים לילדים marienstift אשר מנהלו הוא הרופא האשכנזי הד"ר סנדרצקי…'
    הד"ר סנדרצקי מופיע עוד ולא מעט בעיתונות העברית ההיסטורית ולהלן מעט איזכורים ב – 1875 החליף לפרק זמן את ד"ר שווארץ בבית החולים ראטהשילד בירושלם. ב 1879 מוסר ראפארט רפואי על מוכה יהודי – חברוני שהובא לירושלם פצוע קשה מידי מרצחים בחברון… באיזכור אחר ב'הצבי' מ 1887 יעקב ן' שבתי סידס :'…מודיע לכל שד"ר סנדרצקי …שהיתה תרופתי על ידו…הייתי חולה בחולי עינים.. מטיב חסדו עם העניים הולך לבקרם בחנם אין כסף , וגם הרפואה שולח להם בלא כסף. ובהמשך… …בראותו בעיניו להחולה המוטל…שהוא עני נותן להם מתנת ידו מנה הראוי להתכבד… והדבר כבר ידוע ומפורסם…וכמה פעמים קוראים אותו בחצי הלילה…הולך לבקרו לאיזה חולה המסוכן תו"מ (= תכף – ומיד ) בלא מחיר ואם אבוא לספר בשבחו לא יספיקו ניירות וקולמוסים…' ועוד, ב 19 ביולי 1895 ב'החבצלת' מספר זאב שפיצער על הד"ר 'אשר לא חסך מעמל נפשו לגהות מזור לרפא את בני אשר חלה במחלה עלומה …עדי היה כפשע בינו לבין המות ..והד"ר קבלו חנם ב'קינדער האספיטאל' …במשך שני שבועות והמברך מודה גם להרוקח זאב ירוזאלימסקי אשר בהשתדלותו פעל מהד"ר הנכבד שיענה להחולים חנם שתי שעות ביום…' ובהקשר אחר , האשה עליסא איילענדר ( בהודעת פרסומת לרפואה – מעשי ידי ר' יוסף פערלמוטער)) מודיעה '…באוות נפשי ששתיתי הקעפיר ( רפואת הקעפיר) …ע"י צווי מהרופא המומחה ד"ר סאנדרעצקי {הפרסום מיום 14 ספטמבר 1900 )… שלושה חדשים ונתחזקתי בכל אברי, ואני מוכן גם כן לשתות כל השנה את הקעפיר הנ"ל.'
    בברכת חג שמח ושבוע טוב לכותב ולקוראים.

  7. מאת סמולן:‏

    פתיחת הספר "עקור" מספרת כיצד אדוארד נולד בירושלים. לא דבר טריביאלי, שכן המשפחההמצומצמת גרה בקהיר. אבל לאחר שאחיו הגדול ממנו נפטר מיד לאחר לידתו, החליטה המשפחה לבצע את הלידה בירושלים, אצל מיילדת יהודיה. כך שיתכן שאיכות רפואת הילדים בירושלים תרמה ישירות לקיומו של "אוריינטליזם".

  8. שלום רב לך.
    הזכרנו בתגובותינו את בן משפחתנו הרוקח – ר' זאב ירוזאלימסקי שעבד כשבע שנים עם הד"ר סנדרצקי. הבאנו גם מעט מקורות אודותיו. ברשימתנו באתר זה : 'רחל – אחותו של הגואל' הסברנו בשעתו גם הקשר של הרוקח גבריאולוביץ – בנו של ר' אליעזר דן אל ועם יהושע אחיו של זאב וולפנזהאן יהושע היה מראשוני הרוקחים בירושלים במאה הי"ט .מיהושע למד קרוב לוודאי גבריאולוביץ שהפך לרוקח מדופלם לאחר שעמד בבחינות לפי הדרישות של השלטון העותמאני בקושטא. אותו גבריאולוביץ הוא שלימד מן הסתם וקרב את זאב – וולוול ירוזאלימסקי בן דודתו מהדרגה השנייה לרוקחות. את זאב ב"ר אריה / ליב מדרעצ'ין מצאתי הרבה פעמים גם ברשימות של חברת 'עזרת נידחים' שבין ראשיה – מקימיה ו'המנוע' שהפעילה היה פרומקין. זאב ירוזאלימסקי מקבל תמיכה בין ועם יתומים נוספים שניתמכו ע"י החברה והוא זאב – וולוול בחלק ניכר מן הדיווחים מתלמד יחידי ל'רוקחות'. ברשימתנו : 'רחל – אחות הגואל' הבאנו גם ענף – שירטוט של הרוקחים במשפחתנו. סבי – של מיכה למד מלאכת 'הרקח' בלשון הימים ההם מגיסיו – מוטקע ופישקע . מוטקע ופישקע היו עורכים התייעצויות רפואיות ממושכות מדי ליל שבת כאשר היו צועדים הלוך ושוב ועוד 'שוב והלוך' מבית הדוד והאחיינים ולהיפך – משום שנדרש הרבה זמן ועניין באינפורמציה שהעבירו בלכתם בין העיר העתיקה ועד לשכונת 'בית ישראל' בירושלים איש לבית קרובו . על גבול "שכ' הבוכרים " ו "בית ישראל" הוקם בית המרקחת המשפחתי בשם 'רחובות' שלימים ולתוך שנות המדינה ניהלו הרוקח הידוע לבני הישוב הישן וגם החדש הד"ר שמריהוו לוי בנו של פישקע אפטייקער (= רוקח.) ווולוול כאמור דודם של מוטקע ופישקע לוי – סג"ל ודוד סבתי חיה שטמפפר אחותם . סבי שלמה היה רוקח – רקח וחובש בשנות העשרים בחדרה – עליו גם מצאתי בארכיון של מוזיאון 'החאן' בחדרה , מקורות – מכתבים ורשימות ממנו ואליו מוועד המושבה בחדרה אף הבאתי זאת ברשימה קצרה על סבי שלמה שטמפפר ( דודו הוא יהושע שטמפפר ממיסדי 'אם המושבות' ) בביטאון של הסתדרות הרוקחים אצל אמנון מיכלין ז"ל.
    שבוע טוב.

  9. מאת מיכה ובתיה כרמון.:‏

    התיקון מתייחס לשורה מס' 8 – מלמטה.

  10. בשורה מס' 8 מלמטה צ"ל : היו צועדים 'הלוך ושוב' ולהיפך השלושה הדוד – ר' זאב וולוול ושני אחייניו פישקע ומוטקע הידועים שלושתם וכ"א בניפרד בכינויים בקרב 'הישוב הישן' בירושלים עוד בעיר העתיקה ובחדשה – אפטייקערס , כלומר : רוקחים.

  11. תוספת לתגובה.
    שלושת הרוקחים : וולוול ואחייניו פישקע ומוטקע היו מתוועדים בכל ליל שבת. פעם הייתה זו : השבת של וולוול בביתו ובשנייה אצל פישקע…הקונסוליום הרפואי שערכו התמשך זמן רב וגם כאשר היו הולכים 'הלוך ושוב' ו 'שוב והלוך' מהעיר העתיקה לשכונת 'בית ישראל' וחוזרים והולכים…כפי שאוזכר בתגובה לעיל…:

  12. מאת מיכה ובתיה כרמון:‏

    שלום רב
    בתגובתנו מיום 26 באפריל 2011 צ"ל : ד"ר שמריהו לוי הבעלים והרוקח של בית המרקחת 'רחובות' במבואה של שכונת הבוכרים – היא השכונה 'רחובות' בירושלים.

  13. מאת מיכה ובתיה כרמון:‏

    שלום רב
    ,תיקון לתגובה שטרם ניכנס.
    בתגובתנו מיום 26 באפריל 2011 צ"ל : ד"ר שמריהו לוי הבעלים והרוקח של בית המרקחת 'רחובות' במבואה של שכונת הבוכרים – היא השכונה 'רחובות' בירושלים.

  14. מאת מיכה כרמון - עוד על ד"ר סאנדערצקי:‏

    בעיתון "חבצלת" מהתאריך 10 יול' 1896 בעמוד 8 במדור "שופר של צדקה" 'הרופא המפורסם ד"ר סאנדרעצקי העתיק דירתו ובית החולים שלו ( קינדער האספיטאל ) להחצר שהיה בו בית הספר לבנות אשר לעוולין די ראטהשילד – הסמוך להספיטאל ראטשילד . השעה הקבועה לענות לדורשיו חנם יהיה מעתה בשעה 7 עד 9 אוירפית בבוקר .'

  15. מאת דוד אדלר:‏

    בקרתי במקום לפני זמן והיו שם כמדומני גם אמהות עירקיות או כורדיות שהמתינו להחלמת ילדיהם המנותחים ובשלו שם את מאכליהם. כאז כן עתה – לא יאומן. אי הומני בסביבה אכזרית ומדממת.

    התמונה מתחת לכיתוב "הצטלמנו בפתח הבניין של סנדרצקי" אינה של בית החולים הזה אלא של בית החולים רוטשילד (הנזכר הכתבה) כפי שגם כתוב בשלט. זה בניין מסיבי הנמצא במעלה הרחוב (היום שוכנת שם מכללת "הדסה").

    בתמונת חצר בית החולים ליד פרופ' שמואל ניסן ז"ל עומד פר' רפאל יודסין, מנהל מח' כירורגיית ילדים בהדסה כיום.

  16. פינגבאק: שפני הנסיונות האנושיים של זיכרון יעקוב: סקירה על "הפעמון הסדוק " מאת איתי בחור | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*