אנשי הקוד :סצינת המדע הבדיוני הרוסי במדינת ישראל

 

"עטיפה של "אנשי הקוד "  מאת פסח עמנואל ספר מדע בדיוני ישראלי  מפורסם בשפה הרוסית  שמתאר את העם היהודי כגזע של סופרמנים פוטנציאליים.

סצינת המדע הבדיוני הישראלית –רוסית

 

לאחרונה פורסם בעיתון "מקור ראשון " מאמרו של ההיסטוריון והמומחה למשחקי תפקידים  פאבל יצקוב המראיין כמה כותבים ישראלים בולטים  הכותבים סיפרי מדע בדיוני ופנטזיה בשפה הרוסית ומוכרים רק לקהילה הרוסית בישראל וכמובן ברוסיה עצמה.

 במאמר זה מטיל יצקוב זרקור על תופעה שאינה מוכרת כמעט כלל בישראל שבה יש קהילה גדולה של חובבי מדע בידיוני ופנטזיה שמכירים היטב סיפורי מדע בדיוני בעברית ובאנגלית אך אינם יודעים דבר וחצי דבר על המדע הבדיוני הרוסי שנכתב תחת אפם .  

אתר "יקום תרבות " מפרסם את מאמרו של יצקוב בכמה חלקים אך כהקדמה לו  על מנת לתת תיאור מפורט יותר של הסצינה נפתח במאמר של הסופר והחוקר דניאל קלוגר שמתאר את סצינת המדע הבדיוני  הרוסית בישראל ,ופורסם עד כה רק באנגלית בפנזין האמריקני "לוקוס "  בשנת 2003 ביחד עם מאמר של אלי אשד שתיאר את סצינת המדע הבדיוני העברית בישראל .

המאמר עודכן מעט והתווספו לו  כמה הערות של אלי אשד כ" א.א.

 מדע בדיוני ישראלי ברוסית :האם ייתכן דבר כזה?

 

מאת דניאל קלוגר

הופיע במקור בגיליון

 LOCUS NO 511 AUGUST 2003 PP. 76-77

  

עטיפת ספר מדע בדיוני רוסי מאת פסח עמנואל

כאשר מדברים על מדע בדיוני בשפה הרוסית בישראל מיד נוצרת בעיית ההגדרה . האם המדובר במדע בדיוני רוסי שנכתב בישראל במדע בדיוני ישראלי שנכתב ברוסית ?

נראה שהזהות הלאומית של המדע הבדיוני כמו כל סוג אחר של ספרות נקבעת על ידי השפה ולא בידי מקום מגוריו של הסופר. למשל העובדה שסופר המדע הבדיוני הידוע נורמן ספינרד חי בפאריז בירת צרפת במשך למעלה מ20- שנה לא  הופכת אותו לסופר צרפתי. הוא נשאר סופר אמריקני

( הערה :דוגמאות נוספות שניתן לתת הן של סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה  הבריטי הידוע מייקל מורקוק שחי מזה שנים רבות בטקסס בארה"ב אבל איש לא יעלה על דעתו לקרוא לו סופר אמריקני  ונראה שגם רון מייברג אם כי הוא גר מזה שנים בארה"ב ועמוס איילון שחי בשנותיו האחרונות באיטליה ומאיה ארד שחיה בארה"ב  נשארים  כותבים  ישראלים-עבריים .א )

המדע הבדיוני הרוסי בישראל כספרות יהודית

עטיפת ספר מדע בדיוני רוסית מאת פסח עמנואל

ועם זאת ספרות המדע הבדיוני הישראלית שנכתבת ברוסית היא מקרה מיוחד. :יש להחשיב אותה כחלק מהספרות היהודית המודרנית מאחר שנושאיה והשקפות העולם של מחבריה שונים מאלו של הספרות הרוסית "הרגילה ".

 אין שום דבר מפתיע לגבי הגדרה כזאת מאחר שעד שמלחמת העולם השנייה והשואה הרסו את  התרבות היהודית של מזרח אירופה ספרות יהודית רב לשונית התקיימה כפנומנה תרבותית בינלאומית

ספרות רוסית בישראל כולל המדע הבדיוני היא ספרות יהודית הנכתבת בשפה הרוסית ,וכך רוב הקוראים והמוציאים לאור ברוסיה עצמה מתייחסים אליה.

וכך ספריהם של פסח עימנואל ולאוניד רסניק שני סופרי מדע בדיוני ישראלים הכותבים ברוסית אינם נראים כשייכים לסצינת המדע הבדיוני הרוסית הכללית אלא כתוצר יהודי מיוחד אם כי הם כתובים ברוסית.

מוזר עם זאת שגם הספרות הישראלית נראית כזהה  לספרות היהודית בעיני הקהל הזה אם כי לא כך נראים הדברים בישראל.

קהילת המדע הבדיוני הרוסית בישראל

 

עטיפת ספר מדע בדיוני רוסי מאת פסח עמנואל

בישראל ישנה קהילה גדולה למדי של סופרים כותבי רוסית הכותבים באופן ספציפי במדע הבדיוני ובז'אנרים הקרובים אליו .

בין המחברים ב'קהילה הזאת אפשר להזכיר את:

 פסח עמנואל

את מאיה קגנסקיה ,

 

את אילנה גומל

את זאב בר סלע

 

את אלכסנדר ריבלקה

,את דניאל קלוגר ,

לאוניד רסניק

לב ורשינין

קרן פבזנר

 ואחרים .

סיפורי מדע בדיוני קצרים  רומנים בהמשכים של מדע בדיוני ופנטזיה ומאמרים על מדע בדיוני ופנטזיה  מופיעים באופן קבוע בעיתונות הרוסית בישראל.

הגיליון הראשון של מגזין המדע הבדיוני הישראלי בשפה הרוסית "מירי ".

 

במשך שישה חודשים היה אפילו  ניסיון להוציא לאור מגזין שהוקדש כולו לסיפורי המדע הבדיוני הרוסיים שנכתבו בישראל בשם "מירי ( עולמות " ברוסית ) הוא  יצא לאור  ב-1995-1998  מטעמו של חוג חובבי מדע בדיוני דוברי רוסית בירושלים ונפסק מסיבות כלכליות והקהל המצומצם שרכש אותו לאחר ארבעה גליונות בלבד.   ( הערה עורך המגזין היה כותב המאמר דניאל קלוגר א.א. )

ספרים חדשים בז'אנר של כותבים ישראליים ברוסית מתפרסמים לעיתים רחוקות ועם קשיים אבל למרות זאת הגיוון של היצירות בתחום בישראל הוא מדהים.

נראה שכל הנושאים של הספרות הפנטסטית מכוסים ביצירות של הכותבים הישראלים ברוסית :מדע בדיוני "קשה " פנטזיה אימה ושילובים של מדע בדיוני ובלשי מדע בדיוני ומותחן .כל צורה של כתביה בפרוזה מיוצגת בידי הכותבים האלו ,רומאנים נובלות ,סיפורים קצרים ומאמרים .

אני טוען שאפשר למלא ספריה שלמה עם ספרים של מדע בדיוני ברוסית שנכתבו בישראל וספריה זאת תהייה מרתקת מגוונת ומלאה בטקסטים ברמה מקצועית גבוהה ביותר.

בין הטקסטים המעניינים ביותר שהופיעו בישראל של מדע בדיוני ברוסית יש למנות את ספרו של פסח עמנואל  "אנשי הקוד " שפורסם תחילה בהמשכים ב"מירי " ולאחר מכן בתור ספר .

מהדורה רוסית של" אנשי הקוד".  

פסח עמנואל   נולד ב-1944 כותב מ-1959 עלה לארץ ב-1990.  עמנואל פירסם חמש רומאנים של מד"ב בהם "טיפות היקום הכוכבי " "היום מחר ותמיד" ו"המידה הגבוהה ביותר"  ויותר מ40 סיפורים ונובלות לפני 1990 . ויותר מ-70 סיפורים בעיתונים הרוסיים בישראל  שמתרחשים בישראל חלופית של המאה ה-21. . כן חיבר  יותר מ-60 מאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים רוסיים ואחרים באסטרונומיה ואסטרופיזיקה. שימש כעורך מגזין  "המסכה השחורה " לספרות בלשית ומדעית בדיונית  פנטסטית בעיתון הרוסי "מגזין-וסטי.כיום הוא עורך את מגזין המדע הבדיוני הרוסי ברשת "שביל החלב "

 

פסח עמנואל.

 

 "אנשי הקוד" (2000 )הוא דוגמה קלאסית של מדע בדיוני פילוסופי רציני ביותר שעוסק ב בוא  המשיח וגורל התרבות האנושית.  מסופר בו  על מוטציה גנטית שמתגלה בעם היהודי,  כתוצאה מהקוד התנכי ( הקוד שטוענים שהוא מוצפן בתורה .א.א.)  שמתברר שהוא קוד גנטי ומתברר שאצל היהודים יש מערכת קודית שבאמצעות הקוד התנכי הופך אותם לסוג של אנשים עליונים . והגיבור הופך לסופרמן , חוזר בזמן לימי משה שקיבל את הקוד בסיני  ואיבד אותו . כל היהודים הופכים לסופרמנים ויוצאים   בסיום הסיפור לכוכבי לכת אחרים .המבקר והסופר רפאל נודלמן טוען שיש לראות ב"אנשי הקוד "  את ספר המדע הבדיוני היהודי הספציפי הראשון  מאחר שבליבו יש טיפול מלא דימיון יוצא דופן של ההסטוריה היהודית ._( אך כאן יש להעיר שאפשר להעמיד כנגד זה את הצדיק של שבע הנפלאות של הייבלום שיצא לאור בארה"ב עוד ב-1971  והוא מלא בהומור של העיירה ביחד עם רעיונות של מדע בדיוני א.א. )

 אולי לא במפתיע דווקא האספקטים האלו של הספר שימשו כמחסום לקבלתו ברוסיה ,למרות ביקורות נלהבות  ופרסים ספרותיים  עד היום "אנשי הקוד " ( כמו גם הרוב הגדול של שאר המדע הבדיוני הישראלי הכתוב ברוסית )  לא הוצא לאור ברוסיה .המול"ים שם חוששים ש"אנשי הקוד " הוא ספר יהודי מידי  עבור הקהל הרוסי .  "אנשי הקוד"  גרס למהומה  בקרב קהילת חובבי המד"ב ברוסיה היו שהאשימו אותו בגזענות . אחרים האשימו את המאשימים באנטישמיות ..  אך למרות השערוריה ואולי בגללה  הוא זכה  בפרס הרומן המד"ב  הטוב ביותר  שנכתב מחוץ לגבולות רוסיה ב-1999  בכנס מדע בדיוני ברוסיה "פנקון.

. עד לאחרונה מקום ההוצאה לאור הראשי בישראל של מדע בדיוני ופנטזיה ברוסית היה העיתון בשפה הרוסית "וסטי " ( חדשות  מבית ההוצאה של ידיעות אחרונות ) והמוסף הספרותי שלו "אוקנה "( חלונות ).זאת הודות למאמציו של עורך המוסף זאב בר סלע חובב מדע בדיוני שפירסם מאמרים ביקורתיים בנושא .

פרט לספר "אנשי הקוד " של עמנואל "מוסף אוקאנה פירסם ב-1998  את המותחן של לאוניד רסניק "היהודי האחרון " היסטוריה חלופית המתאפיינת ברעיונות מקוריים ובכתיבה מתוחכמת. זהו רומאן  על עתיד שבו נעלמת ישראל ועל יהודי מיקום חלופי שבא כדי למנוע זאת ונציגי יקום חלופי אחר שבו שולות אימפריה מוסלמית שבאים למנוע זאת ממנו .  .  הנושא המרכזי ביצירותיו הוא  מאבקם של ישראלים ויהודים בטרור.

 

לאוניד רזניק

ספר של לאוניד רזניק

לאוניד רזניק ( נולד ב-1957)   פירסם את הנובלה הפנטסטית "מלאך מוות עם ידים רועדות " (1997)  , גם כן פורסם בהמשכים בוסטי .  כלל אלמנטים של קבלה . הוא עוסק במלחמה בין כוחות האור והחושך וגיבורו הוא ישראלי  שהוא בעצם מלאך המוות שנבחר על ידי כוחות הטוב העולמיים למטרת השמדת כוחות הרשע. הנובלה " מבוססת על האגדה היהודית הידועה של 38 הצדיקים שמצילים את העולם בעצם קיומם.הנובלה הזאת פורסמה גם  במגזין הרוסי "יסקאטל "( המחפש )(  ..רסניק  פירסם ספר בשם "הבית במרכז" ( על  בית שממנו אפשר להיכנס ליקומים חלופיים שונים כולל יקום חלופי   שבו רוסיה מתאסלמת ) , לפני 1990.

ספר של לאוניד רזניק

בישראל פירסם רסניק  יותר מ20 סיפורים ורומנים בהמשכים כולל סיפור  המשך של "הבית במרכז".

 אם ניתן לראות ב"אנשי הקוד " כרומן המדע הבדיוני הראשון הדן בנושאים יהודיים הרי ספר הפנטסיה היהודית הראשון זוהה בידי מבקרים כ"מילניום בהשאלה " ( 1999) מאת דניאל קלוגר ואלכס ריבלקה .זוהי  פנטסיה אפית המבוססת על דמונולוגיה יהודית ולא כמקובל על טולקין ומיתולוגיה קלטית .

שני המחברים מוכרים היטב לקוראים בישראל וברוסיה.

דניאל קלוגר

דניאל קלוגר חיבר גם ספרי בלשים בעלי אלמנטים מדעיים בדיוניים  כמו THE DYBUK HEIST

ואת סדרת הספרים שבמרכזה עומד ולאדימיר איליץ' לנין הצעיר כבלש  שפורסמו גם בישראל וגם ברוסיה.

עטיפת "הלוואה של אלף שנה " מאת  דניאל קלוגר ואלכסנדר ריבלקה.

 ספרו של דניאל קלוגר  (נולד ב-1952 ) " הלוואה של  1000 שנה " שאותו כתב בשיתוף פעולה עם אלכסנדר ריבלקה  ( שתרם ידע יהודי קבלי ) פנטסיה מדבית על קבלה על עולם חלופי שנוצר ביד השטן  ( כתוצאה מהללואה שקיבל מהאל למשך 1000 שנה). והרפתקאות של תלמיד ישיבה מעולמנו  בעולם  אחר שנבנה לפי חוקי הקבלה .   . הופיע בעיתון "וסטי " בשנים 1998-1999 בהמשכים . פורסם  כספר ברוסיה .

 

 סיפוריו "בבואה  הכפולה " " שחפים  מעל לקרמלין " שבו גרמניה הנאצית כבשה את בריה"מ  " הנמל השטני " על עולם פוסט אפוקליפטי שבו תקופות שונות קיימות זו לצד זו .  שמציגים בעיות של היסטוריה חלופית . הוא חיבר 3 רומנים והוציא לאור את המגזין מירי . ועורך עם עמנואל של "המסכה השחורה. חיבר יותר מ10 סיפורי מד"ב ונובלות על נושאים היסטוריים  בישראל .

עטיפת "הנמל השטני " מאת דניאל קלוגר. הספר ידוע גם בשם "מבצע הדיבוק : ומבצע עלילת הדם ".

 נובלה בשם "מבצע עלילת הדם " מספרת על בלש ישראלי מתקופתנו שמגיע לגרמניה של ימי הביניים ועוזר לחקור מקרה רצח שאותו ניסו להעליל על יהודים.

אלכסנדר ריבלקה

  גם סיפוריו של  אלכסנדר ריבלקה בסדרת "הכרוניקות של דוכסות ולדז".פורסמו הן בישראל והן ברוסיה.אלכסנדר ריבלקה ( נולד  1966) תלמיד ישיבה שחי בארץ מ-1992 , כותב מד"ב מיסטי ובלשי . למשל "שומרי  השמיים האחרונים " על רצח צדיק שבוצע בידי מלאך.וכתב ביחד עם קלוגר את "הלוואה של 1000 שנה". ואת "היום הראשון בניסן "

הגולגולת של שרלוק הולמס .ספר מאת דניאל קלוגר ואלכס ריבלקה.

.

 סיפורים נוספים של ריבלקה כוללים את "השומרים של גן העדן האחרון"  "הנסיך של הבית הזוהר " "עזאזל " ורבים אחרים.

אילנה גומל סופרת וחוקרת של מדע בדיוני ופנטיזיה

דניאל קלוגר שיתף פעולה עם אילנה גומל שנולדה בברית המועצות לשעבר אך כותבת כיום סיפורי פנטזיה באנגלית בלבד.  ד"ר גומל שהיא חוקרת של ספרות המידע הבדיוני והפנטסיה התפרסמה בעברית דווקא הודות לספרה "אתם  ואנחנו :להיות רוסי בישראל " על הקהילה הרוסית בישראל

ההופעה של סופרים חדשים בסצינת המדע הבדיוני בישראל היא הוכחה לויטאליות שלו.

קרו פבזנר

ניתן להזכיר את קרן פבזנר מחברת בלשים שפירסמה את הרומאן "עיר הרוחות " פנטזיה אירונית עם אלמנטים של פרודיה . ברומאן זה  הלוחמים בכוחות הרשע אינם הגיבורים האגדיים המפורסמים  אלא דווקא בנות זוגם  שבהחלט אינן חובבות לחימה.

אפשר להזכיר גם את פאבל שואבב ( ידוע גם כ"נבריט )שסיפוריו הקצרים פורסמו תחילה באוקראינה. 

מיכאל ג'ודסון

 את מיכאל גו'דסון  ( נולד בוולגוגרד  1956 ) שפירסם בישראל ב2001 את "מדרגה לקבינט"  רומן פנטזיה .

 

עטיפות ספרים  של מיכאל גו'דסון .

" את אלכסנדר סבישצ'ב   שהתבלט בסיפור  " זאת לא המלחמה שלנו " ( הופיע במירי 5) על מדינת ישראל שמשתפת פעולה עם גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

אלכסנדר לוראי (1967) חי בארץ מ-1991.  חיבר יותר מ- 10 סיפורי מד"ב ברוסיה ובישראל. כמו "בלדה על הדרך"  .

עטיפת ספר של לב ורושנין

 אפשר להזכיר  גם את הסופר  לב ורשינין .

וישנם אחרים.

בשנים האחרונות פועל מהארץ מגזין מדע בדיוני בשפה הרוסית שאותו עורך פסח עמנואל בשם "שביל החלב".

וישנם גם אמני מדע בדיוני רוסיים בישראל למשל:

אמן מד"ב רוסי ישראלי שרצ'אנסקי שהיציג תערוכה במועדון המד"ב הרוסי בירושלים  ב-1996. שהתבססה  על שר הטבעות של טולקיין. .  .

מרשימה מאוד היא כמות הכתיבה  הביקורתית על מדע בדיוני בשפה הרוסית בישראל .במיוחד בולטים מאמרים ספרותיים   של מיה קגנסקיה מסאית ידועה על ספרות רוסית בכלל  ורשימות וביקורות של אילנה גומל זאב בר סלע ורפאל נודלמן.

מבט מעין הציפור על המדע הבדיוני בשפה הרוסית בישראל מגלה תחום יצירתי משגשג .במשך שנים בודדות מאז העלייה הגדולה של שנות התשעים התפוקה המשותפת של מדע בדיוני בידי כותבי רוסית בישראל כולל כתריסר רומנים ונובלות ומאות (!) סיפורים קצרים .כמו גם מספרים מאמרים עיוניים על מדע בדיוני שעוררו דיונים נלהבים בעקבותיהם בין הקוראים.

אבל יש את הפרדוקס בקבלת ספרות זאת  בקרב דוברי העברית בישראל שנראה שאין להם עניין רב בנושאים היהודים הספציפיים שמעסיקים את כותבי המדע הבדיוני הרוסי בישראל. בזמן שהקוראים ברוסיה מוצאים טקסטים שעוסקים במיסטיקה יהודית או  או בשואה לא ניתנים לעיכול ממגוון סיבות היסטוריות ותרבותיות ,הרי זה מוזר שהקהל הישראלי דוחה באותה מידה את החומר הזה למרות שהוא מופק בסביבתו שלו.

אולי חלק מהבעיה היא פשוט מחסום הלשון שכמובן אפשר להתגבר עליו . אבל ייתכן שיש גם סיבות עמוקות יותר שאינן קשורות לאיכות הטקסטים עצמם  כמו עם הזרמים של התרבות הישראלית שיש להם רתיעה מסויימת מההיסטוריה והתרבות  של  יהדות הגולה.

אם צריך לבחור את הספר המדעי בדיוני הישראלי הכתוב ברוסית שזכה לתשומת הלב הרבה היותר הרי זה ללא ספק "אנשי הקוד " של פסח עמנואל שמן הראוי שיתורגם לעברית ולאנגלית.  

כדאי גם להזכיר רומן חדש ומעולה של פסח עמנואל בשם "נקמה בדומינו " שיצא לאור בשנת 2010 במוסקבה  ספר בלשי שעוסק בעולמות מקבילים .

לבסוף כדאי לציין כנקודה מעניינת שלמרות שישראל היא המדינה עם הטכנולוגיה המפותחת ביותר במזרח התיכון היא אינה המנהיגה בתחום הספרות הפנטסטית באיזורה. המדינות הערביות עוברות אותה. במצרים למשל מתפרסמים כ200 כותרים של מדע בדיוני מידי שנה והרבה יותר מכך תרגומים.  

בעיראק של ימי סאדאם הקוראים קיבלו כ500 תרגומים של מדע בדיוני מחול מידי שנה ומעניין לציין שדווקא שם פורסם תירגום לערבית של 1984 של אורוול….

 אם אנו מצפים לראות עניין במדע בדיוני כאחד מהמאפיינים של התפתחותה הטכנולוגית של מדינה  היה התמונה הכללית הזאת אינה מחמיאה מבחינת ישראל.

וראו גם

העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים

תחיית התרבות הרוסית בישראל

"שביל החלב " מגזין מדע בדיוני ישראלי ברשת בעריכת פסח עמנואל

 

החלקים הבאים בסדרת "אנשי הקוד "::

החלק השני-סופר מקובל ומזכ"ל

החלק השלישי -הבלדה של דניאל קלוגר

 -החלק הרביעי :הענק של המדע הבדיוני הרוסי בישראל

 

עוד עטיפה של "אנשי הקוד ".

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני עם התגים , , . קישור קבוע.

7 תגובות על אנשי הקוד :סצינת המדע הבדיוני הרוסי במדינת ישראל

  1. פינגבאק: מאיה נגד סולז’ניצין « המולטי יקום של אלי אשד

  2. פינגבאק: תחיית התרבות הרוסית בישראל « המולטי יקום של אלי אשד

  3. פינגבאק: אלכסנדר ריבלקה -בין אמונה קבלה וכישוף « המולטי יקום של אלי אשד

  4. פינגבאק: ולדימיר איליץ’ לנין בלש « המולטי יקום של אלי אשד

  5. פינגבאק: אנשי הקוד « המולטי יקום של אלי אשד

  6. מאת Valium:‏

    tdaaybjnncocegweuiye, Valium, OwNpIWC.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*