סיווג מבצעי של האל מתים – יחידת האוב – סקירת ספר הלימוד

משה רט מביא פרק מספר הדרכה מעניין ביותר של יחידה סודית של צה"ל בעולם חלופי. פרק העוסק בסיווג ובטיפול של אל-מתים/מתים-חיים שבהם משתמש הצבא לצורכי ביטחון.

המערכת

בימים אלו יצא לאור הספר השני בסדרת ספרי פנטסיה של משה רט על עולם חלופי דומה לשלנו, חוץ מזה שבו לאורך ההיסטוריה הידועה המתים מוקמים לתחייה באופן קבוע לצרכי הצבא ושירותי הביטחון של ארצות שונות.

הספר הראשון הוא יחידת האוב והשני הוא זאבי ציון.

לבקשת "יקום תרבות" משה רט יצר מדריך מיוחד על הטיפול במתים חיים אלו – שמובא כאן לראשונה.

אוגדן תבור לאל-מתים
חטיבת התורה, ההערכה וההדרכה – יחידת האוב
נספח ג: סיווג מבצעי של ישויות אל-מתים
סיווג: שמור / לעיני בעלי הרשאה בלבד

1. כללי

לצורך שפה מקצועית אחידה, בניין כוח, תכנון מבצעי, ותיאום בין גורמי יחידת האוב ובין כוחות צה"ל הסדירים, מחולקות ישויות אל-מתים לשתי משפחות יסוד:
א. אל-מתים גשמיים – ישויות המקיימות נוכחות חומרית מובהקת, פגיעוּת פיזית, ויכולת מגע, נשיאה, חבלה, וחדירה במרחב.
ב. אל-מתים לא-גשמיים – ישויות שמרכז קיומן מצוי במישור אתרי, רוחני, או בין-מישורי, ואשר אינן כפופות במלואן למגבלות החומר.

אין לראות בסיווג זה חלוקה תאורטית בלבד. טעויות בזיהוי עלולות להביא להפעלת אמצעים לא מתאימים, לאובדן שליטה, ולנפגעים בקרב כוחותינו.

יחידת אל מתים של צבא ישראל.איור בינה מלאכותית .

2. אל-מתים גשמיים

א. מונפש

המונפש ("זומבי") הוא תצורת האל-מת הבסיסית, הנפוצה, והיציבה ביותר ליצירה, הפעלה, ושילוח. מדובר בגווייה מונפשת בעלת שארית תנועה וציות, אך ללא תודעה עצמאית של ממש. הזומבי אינו חי במובן הביולוגי, אך מסוגל לבצע פקודות פשוטות, לשאת ציוד, לנוע בשטח קשה, ולשמש כוח הסתערות, חסימה, או הונאה.

יתרונו העיקרי הוא חסינות מוחלטת לכאב, פחד, עייפות, והלם. חסרונותיו איטיות יחסית, העדר תבונה, וקושי במילוי משימות מורכבות. מונפשים מתאימים למשימות פשוטות, מתמשכות, ושוחקות; אינו מתאים ללחימה הדורשת שיקול דעת או אלתור.

ב. גועל  (Ghoul)

הגועל הוא אל-מת גשמי בעל מאפיינים טורפניים מובהקים. בשונה ממונפש, הוא שומר בדרך כלל על מידה מסוימת של יוזמה, ערמומיות, ויכולת תנועה מהירה ואגרסיבית. הגועל נמשך לבשר מת ולעתים גם לחי, ופועל מתוך דחף אכילה מובהק, אך אין לטעות ולראות בו חיה בלבד: מדובר בישות ערמומית, המסוגלת לארוב, לטפס, לזחול, ולנצל מבנים סגורים, מנהרות, חורבות, ואזורים מוכי מוות.

גועל מתאים פחות לשליטה ממושמעת ויותר לשילוב כמכפיל אימה, כוח פריצה קצר-טווח, או אמצעי טיהור במרחבים תחומים. נדרשת בקרה הדוקה מחשש לסטייה ממטרה ולפגיעה בכוחות ידידותיים.

ג. ערפד

הערפד הוא מן האל-מתים הגשמיים המורכבים, המסוכנים, והנדירים ביותר. להבדיל ממונפש וגועל, הערפד שומר לרוב על אישיות, זיכרון, אינטליגנציה, ויכולת תכנון גבוהה. הוא ניזון מכוח החיים של החיים, לרוב באמצעות דם, בעל יכולות פיזיות חריגות, ומסוגל לפעול במשך שנים רבות תוך הסוואה מלאה בתוך אוכלוסייה אנושית.

מבחינה מבצעית, הערפד אינו "תחמושת" אלא שחקן עצמאי למחצה. יש להתייחס אליו כאל נכס מסוכן, בר-ברית מוגבל, או יעד חיסול, בהתאם לנסיבות. ערפדים עלולים לגלות כריזמה, סבלנות, ויכולת חדירה אנושית עדיפה בהרבה על כל אל-מת אחר. עם זאת, תלותם בהזנה, רגישותם לסממנים מקודשים מסוימים, והקשר שבין כוחם לבין תנאי הזמן והמקום, מאפשרים לגבש מולם תורה ייעודית.

3. אל-מתים לא-גשמיים

א. רוח רפאים

רוח רפאים היא שריד אישיותי של מת, הקשור לרוב לאתר, חפץ, אדם, או אירוע טראומטי. זו הישות הלא-גשמית הבסיסית והשכיחה ביותר. היא עשויה להתבטא כהופעה חזותית, קולית, תחושתית, או שילוב שלהן. במקרים מסוימים הרוח מודעת לסביבתה ומסוגלת לתקשורת מוגבלת.

רוח רפאים איננה בהכרח עוינת, אך כמעט תמיד היא בלתי יציבה. סכנתה אינה נובעת רק מיכולת פגיעה ישירה, אלא מהשפעה על מורל, שיבוש תפיסה, הדבקת זיכרונות, ויצירת דפוסי חזרה כפייתיים במרחב. הכרת הרקע של רוח הרפאים מאפשרת משא ומתן איתה וזימונה לשירות במקרה הצורך.

ב. רפא

הרפא הוא ישות מת מתקדמת יותר, זדונית יותר, ופחות אנושית מן הרוח הרגילה. נסיבות מוות יוצאות דופן מובילות לכך שהזהות המקורית נטשטשה והומרה במהות של חולשה, קיפאון, וירידת חיות. נוכחות רפאים מתבטאת לעתים בדעיכת כוח רצון, שיתוק נפשי, קור לא טבעי, ואימה החורגת מתגובה רגילה.

לרפא יש נטייה "לרוקן" מרחב מאנרגיית חיים ולפגוע בכושר הלחימה בלי להיראות כמעט. ההתמודדות עמו מחייבת הכשרה מדיומית, עיגון טקסי, ומשמעת מנטלית גבוהה. החזות המאיימת שלהם הופכת אותם לכלי נשק בעל אפקט מורלי הרסני.

ג. צל

הצל הוא ישות לא-גשמית טורפנית, המתגלמת כהיעדר, החשכה, או עיוות של צורה אנושית. הוא אינו בהכרח נשמת מת מזוהה, אלא לעתים קרובות תוצר של מוות אלים, פחד קיצוני, או קרע בין העולם הגשמי למישור המתים. הצל נצמד לפינות, למעברים, לשוליים, ולמקומות שבהם התודעה האנושית נחלשת.

מבצעית, זהו אחד האל-מתים המסוכנים ביותר לכוח לא מיומן, משום שהוא פועל דרך פחד, בלבול, אובדן כיוון, וערעור הזהות העצמית. כמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בסביבה חשוכה. תחת שליטתו של מפעיל מנוסה, ניתן להשתמש בהם ביעילות למשימות חדירה, חבלה, והתנקשות.

קיראו גם :

דף הפייסבוק של משה רט