ד"ר אלי אשד, עורך יקום תרבות, ממליץ

על הספר "קריאתו של קת׳ולהו | האבן השחורה" בהוצאת "קתרזיס"

כריכת ״קריאתו של קתולהו האבן השחורה״
כריכת ״קריאתו של קתולהו האבן השחורה״

אני חוזר משבוע הספר בסינמטק תל אביב עם מגוון ספרים בהוצאות שונות באמתחתי, ומקוה לסקור את רובם כבר בקרוב.

אבל בלי להזכיר את הוצאת "קתרזיס" כבר עכשיו אי אפשר.

אתמול, ה-11 ביוני, מלאו תשעים שנה לעזיבתו את העולם בהתאבדות, בגיל 30 בלבד, של סופר ההרפתקאות המפורסם רוברט אי. הווארד, יוצרו של קונאן הברבארי. הוא היה סופר כמעט לא ידוע בזמנו, אם כי פורה מאוד. היום הוא אחד מסופרי ההרפתקאות המפורסמים ביותר. כל יצירותיו המרובות פורסמו שוב ושוב, ונעשו מהן עיבודים לחוברות קומיקס וגם לסרטים. יש עליו אפילו כנסים מחקריים.

שמחתי לראות שהוצאת קתרזיס פירסמו, בסדרת "אטלנטיס" המופלאה שלהם של סיפורי אימה ופנטזיה קלאסיים שבקלאסיים, סיפור אימה לא כל כך ידוע שלו בשם "האבן השחורה", בקובץ אחד עם סיפור אימה ידוע הרבה יותר, "קריאתו של קת'ולהו", של סופר האימה המפורסם לא פחות לאבקראפט. את שניהם תירגם המו"ל יואב גלבוע.

זהו כבר הסיפור השלישי של הווארד שההוצאה מתרגמת, לאחר "יונים מהשאול" ו-"היצור עם הפרסות". הסיפור הוא על מונולית ענק שמחבר בין עולמות שונים, וכבר קראתי את כולו בנסיעה האיטית באוטובוס מהסינמטק לראשון.

האם הסיפור מפחיד באמת היום? לא כל כך. אבל הוא מן הסתם היה מצמרר עבור הקוראים בשנות השלושים באווירה הזרה והמוזרה שהסופר יוצר בה. הווארד באמת הבין איך צריך לכתוב סיפור אימה.

בסיפור מוזכרת פואמה בדיונית בשם "אנשי המונולית" של משורר אמריקני בשם ג'סטין ג'פרי שביקר את המונולית. הווארד לא טרח לכתוגב את הפואמה הזאת מתוך הנחה שזה מיותר בסיפור האימה שלו. הוא רק איזכר את קיומה.

מישהו צריך לכתוב את הפואמה הזאת, ואולי לפרסם אותה ב"קתרזיס" שהוציאה הרבה ספרי שירה.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט "חיים פנטסטיים"

כרזת הסרט ״חיים פנטסטיים״
כרזת הסרט ״חיים פנטסטיים״

"חיים פנטסטיים" הוא סרטו של מת'יו שיר, שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי, שביים את הסרט וכתב לו תסריט אוטוביוגרפי במידה רבה.

שיר גם משחק בו את התפקיד הראשי של סאם סטיין, צעיר יהודי שסובל מהתקפי חרדה, ממחשבות טורדניות בנושא יהדותו, נפלט מלימודים, מעבודה, מטופל אצל פסיכיאטר יהודי. וכשמצבו בשפל הזה, הוא מקבל הצעה מאשתו של הפסיכיאטר, שעובדת במרפאה, "לשמרטף" על 3 הנכדות. סאם מתפלא על ההצעה – האם הוא מסוגל לעשות זאת? האמון, והצעת העבודה שהוא מקבל, הם התרופה הטובה ביותר למצבו הנוירוטי.

מתוך הסרט ״חיים פנטסטיים״
מתוך הסרט ״חיים פנטסטיים״

הסרט נטוע במרחב יהודי – הדמויות וגם השחקנים הם יהודים. לצידו של מת'יו שיר מככבת אמנדה פיט בתפקיד של דיאן, אם הבנות. דיאן היא בת 51, שחקנית כושלת, שלא קיבלה תפקיד כבר 10 שנים. הפרט הזה ריאליסטי להפליא. זהו גילה של השחקנית אמנדה פיט, וגם היא, לפי הפילמוגרפיה שבערך הויקיפדיה, לא שיחקה בסרט קולנוע מאז 2015. נושא הקולנוע מרכזי ב"חיים פנטסטיים": בני המשפחה מרבים לצפות בסרטי קולנוע בטלוויזיה, בפרט ב"אי. טי" – כמחווה לסטיבן ספילברג, שבדיוק חזר לסוגת המדע הבדיוני בסרטו החדש "התגלית"; סאם מדבר רבות על סרטים בכיכובה של דיאן; מצלם אותה בסרטון אודישן.

הנושא של בריאות הנפש מקבל בסרט התייחסות חיובית: הסבא של המשפחה הוא פסיכיאטר, שמטפל בסאם; בסצינה מרכזית דיאן מבקרת אצל פסיכיאטרית, ופורשת בפניה ובפני הצופים סקירה של מצבה הנפשי לאורך השנים; הפרעות נפש מטופלות, והאנשים מתפקדים.

עלילת הסרט מאוד ריאליסטית, ומה שפנטסטי הוא עצם השיפור שחל במצבו של סאם. הוא מצליח להתחבב על הילדות, מתאהב באימא שלהן, מקבל יחס מכבד ואוהד מהמשפחה, ולאחר שנה של שהייה בקרבה, יוצא מחוזק לחיים עצמאיים ומוצא זוגיות.

צפו בקדימון:

הפוסט הקודםהמרחב המדומיין בספרות העברית: בעקבות הספר ״הוואדי נפלש״ של בועז דנון
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שש עשרה + 4 =