ניר שטראוס בשלושה שירים חדים על המצב.
מלחמה
שֶׁקֶט
עַכְשָׁו מֵתִים
מַקְשִׁיבִים לַסִּפּוּרִים
מְנַחֲמִים
מָה אוֹמְרִים?
תֵּדַע כָּל אֵם
בָּשָׂר וָדָם
נָתַן אֶת הַפְּקֻדָּה.
לזכור
אֵין לָנוּ
הַחַיִּים
שׁוּם מֻשָּׂג
מָה
הַמֵּתִים
הָיוּ רוֹצִים?
בִּכְלָל
גַּם אִם רָצוּ אֶת זֶה
אֶתְמוֹל
אוּלַי הִתְחָרְטוּ
הַיּוֹם.
המלחמה האחרונה
בְּהִשָּׁמַע הַצְּפִירָה
לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד,
כְּבֵדוֹת הָיוּ רַגְלֶיהָ.
כְּשֶׁרֹאשָׁהּ נִשְׁמַט,
בְּנָהּ נִכְרַךְ אַחֲרֶיהָ.
הִיא נִזְכֶּרֶת בְּעֵינָיו
שֶׁלִּוְּתָה מִשַּׁחַר רַחְמָהּ.
גַּם בְּהִתְרַפְּקוּתָהּ עַל זִכְרוֹנוֹת,
לֹא מוֹצֵאת נֶחָמָה.
בְּנָהּ, לֹא יָשׁוּב.
לֹא יָשׁוּב, בְּנָהּ.
