ארווין קליין מהרהר על הבטיחות בדרכים לאור שנת 2024 שבה נהרגו 400 אנשים בתאונות, לאחר שמאז 2008 ירד מספר ההרוגים.
המערכת

מסתבר שהשנה היה שיא בתאונות דרכים והמצב הידרדר בצורה חמורה.
אתם רואים אותם בכבישים, את הרוכבים השונים: אופניים; קורקינטים; אופנועים. נדמה לכם שהם אשפי רכיבה, דוהרים ומזגזגים בין מכוניות, נותנים פול גז בלי לעשות חשבון ומרבים לחתוך אתכם, הולכי הרגל, גם על מעברי החצייה…ולא חסרים גם נהגי מכוניות זריזים שעושים זאת.
מה שאתם, הולכי הרגל הפזיזים המנסים להשתלב בכל הטירוף הזה, לא יודעים, זה להבדיל בין הכלים הדו גלגליים לרכבים בעלי 4 גלגלים. כוונתי להבדל ביכולת שלהם לעצור עצירת חירום. בו בזמן שרכב רגיל עוצר עם 4 גלגלים, עצירת פתע, כמעט על המקום, הרי שרכב דו גלגלי לא מסוגל לעשות את זה. החיכוך של שני הגלגלים שלהם, לא רק קטן מאשר של רכב ארבע-גלגלי, אלא גם שטח פני הצמיג המצומצם מקטין עוד יותר את החיכוך ויכולת העצירה. הכלי הדו-גלגלי לא יכול לעצור עצירה פתאומית מוחלטת, אלא ממשיך לדהור לעברכם, עם הרוכב או בלעדיו! תרחיש אימים בלתי נמנע, שיש רוכבים שינסו למנוע על ידי זה שלא ממש ינסו לעצור, אלא יעשו ניסיונות, לרוב לא מוצלחים, לחמוק הצידה.
ועוד, העצירה של כלי דו-גלגלי, לא רק שהיא פחות אפקטיבית מבחינת היכולת למנוע פגיעה, אלא היא שולחת את הרוכב עצמו קדימה לעברכם! הוא פשוט עף מהכלי שלו על הולך הרגל.
כלומר הסכנה האורבת לכם, הולכי הרגל, מהכלים הדו גלגליים כפולה – גם יכולת עצירה מוגבלת, וגם, במקרה של עצירה, הרוכב יעוף עליכם.
יכולת האבחנה הזאת היא גורלית לגבי הולכי הרגל הפזיזים, הרגילים למכוניות העוצרות ברגע האחרון, לפני שהן דורסות את הולך הרגל. מכלי רכב דו-גלגליים יש להיזהר שבעתיים.
יש לי הערה חשובה גם לגבי נהגי המכוניות. רובם נוהגים באחריות ובזהירות, אבל יש מיעוט שמסכן את המשתמשים בכביש. זהו מיעוט שרואה בכביש מגרש הרפתקאות להנאתם ונהיגתם היא על גבול האקסטרים. הם ממש חיים בסרט. נדמה להם שהכביש שייך להם וזכותם המלאה לנצל אותו עד הסוף כדי להגיע מהר ככל האפשר ליעדם. הם לא מבינים את המסוכנות שלהם, למשל בכך שאינם מסתכלים אם רוכב קטנוע נמצא מימינם בדיוק כשהם רוצים לפנות. במקום לשים לב לרוכב שצופר כדי להזהיר את הנהג מסכנה, נהג כזה מתרגז ועושה דווקא לרוכב. הוא מנסה לעקוף רוכב קטנוע שנראה לו שהוא אטי מדי לטעמו, בלי לעשות חשבון שזה עלול להפיל את הרוכב. על הנהגים הללו להבין שלא כל הרוכבים הם זריזים והרפתקנים, שמוכנים לסכן את עצמם, ושהכלי הדו גלגלי חשוף למגוון סכנות שאינן קיימות עבור נהג מכונית.
רוכב כלי דו גלגלי חשוף לפגיעה קשה מנהג מכונית לא זהיר, ועל רקע זה יש תופעה של אלימות רוכבים כלפי נהגים. התקשורת לא מגלה שום הבנה לעניין הזה. על כל תגובה טבעית כזאת, שנובעת מהגנה עצמית, של תקיפת נהג בידי רוכב שהנהג כמעט פגע בו, התקשורת ישר מאשימה את הרוכב. הדבר מזכיר, במידה רבה, את בעיית הביטחון של ישראל, הנאלצת לפעול באלימות כנגד הפלסטינאים הטרוריסטים. אנחנו מבינים היטב את הצורך הזה, אבל בעולם רואים רק צד אחד של המטבע, ותמיד מגנים אותנו. כך גם התקריות האלימות בין רוכבים לנהגים. לפני שישר תוקפים ומאשימים את הרוכב, צריך לבדוק מה גרם להתנהגות זאת.
לפעמים מסתבר כי מדובר בנהג מסוכן ואלים על הכביש, שפשוט הרוכב מנסה לרסן אותו, ולמנוע את המשך נהיגתו המסוכנת על הכביש. נהג כזה, אחרי שזכה לתמיכת התקשורת, ימשיך לנהוג ולסכן רוכבים על הכביש!
כמובן שאני בעד זהירות בדרכים ונגד צורת הנהיגה המסוכנת של אנשים, מכוניות וגם כלי רכב דו-גלגליים, שנוסעים באין-כניסה, ברמזור אדום, על המדרכות, בין טורי המכוניות, כולנו מכירים את זה. אבל האם מר קליין בעד אלימות? אפילו אם היא כביכול ״ויגילנטיזם״ או מה שידוע במקומותינו כ״לקחת את החוק לידיים״? אם נהגי דו-גלגלי שמכונית כמעט פגעה בהם (בדרך כלל – באשמתם) יכו נהגים זה יוסיף לבטיחות בדרכים?