חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט "תחת השמים האפורים" שהוקרן ב"סולידריות – פסטיבל תל אביב לקולנוע וזכויות אדם"

כרזת הסרט ״תחת שמיים אפורים״
כרזת הסרט ״תחת שמיים אפורים״

הפסטיבל הוא אירוע ייחודי, המעלה לשיח הציבורי בישראל סוגיות חברתיות-פוליטיות מרכזיות באמצעות הקרנתם של סרטים פורצי דרך בנושאי זכויות אדם, מהארץ ומהעולם, החותרים לקידום השלום, הדמוקרטיה, וזכויות האדם, לצד שוויון וצדק חברתי – וניהול דיונים בעקבותיהם.

הפסטיבל מתקיים משנת 2010 בסינמטק תל אביב. תוכנית הפסטיבל משלבת סרטים בינלאומיים עטורי פרסים, עלילתיים, ותיעודיים. בשנת 2024 הפסטיבל התקיים בתאריכים 5 עד 10 בדצמבר, בניהולו של דני וילנסקי.

בתחרות הסרטים העלילתיים הבינלאומיים זכה הסרט "תחת השמיים האפורים", שנעשה בפולין בבימויה של מארה טמקוביץ', על הרודנות האלימה של המשטר בבלרוס, ובפרט, על דיכוי עיתונאים, תקיפתם ומאסרם. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל טרייבקה היוקרתי בשנת 2024.

אלה הנימוקים של חבר השופטים של פסטיבל סולידריות: "מותחן ריאליסטי עוצמתי זה מהדהד כקריאה אסתטית, חברתית, פוליטית, ואתית רבת-משמעות. הוא משמש עדות לזוועות שמבצעים משטרים עריצים הנאבקים ללא הרף להשתיק את עמם, ותזכורת נחרצת לכל שומרי הדמוקרטיה בישראל ולמגיני החירות במדינות אחרות המצויות במאבק".

הסרט "תחת שמיים אפורים" הוקרן ב-7.4.2025 בסינמטק תל אביב באירוע של פסטיבל סולידריות, בשיתוף מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, בראשותה של זהבה גלאון, במסגרת המאבק בהפיכה התקשורתית של ממשלת ישראל.

לוגו מכון ״זולת״
לוגו מכון ״זולת״

לפני ההקרנה התקיים דיון בנושא "עיתונות, חופש ודיכוי – המאבק לשמירה על הדמוקרטיה בישראל".

סקניה סבטלובה, ח"כ לשעבר, מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי, הנחתה את הפאנל, בהשתתפות עודה בשאראת, סופר ופובליציסט בעיתון "הארץ", ופרופ' קרין נהון, דיקנית בית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן.

הדיון בפאנל
הדיון בפאנל עודה באשארת, סקניה סבטלובה, פרופסור קרין נהון

הסרט "תחת שמיים אפורים" הוא דרמה פוליטית מרגשת, המגוללת את סיפורם של לנה, עיתונאית מתנגדת משטר, ובעלה איליה, המתמודדים עם דיכוי אלים בבלארוס בעקבות הבחירות המפוקפקות של 2020. לנה, העיתונאית הלוחמת, נעצרת ע"י השלטונות בזמן שהיא מסקרת באומץ הפגנה שמתקיימת במינסק הבירה נגד הריגתו של עיתונאי. השלטונות מפעילים עליה לחץ כבד לבגוד בעקרונותיה. במקביל, בעלה איליה מתמודד עם איומים במאבק לשחרורה, ונדרש לקבל הכרעות מוסריות קשות: האם לשחרר אותה בכל מחיר ולוותר על מצפונם?

הסרט מבוסס על סיפורם האמיתי של קציארינה אנדרייבה ואיגור איליאש. הוא מדגיש את המחיר האישי הכבד שגובה פעילות פוליטית, לצד חשיבותה ההכרחית במאבק על הדמוקרטיה. הסרט מתאר את המציאות בבלארוס, אך הוא רלוונטי מאוד גם בהקשרים אחרים.

מתוך הסרט ״תחת שמיים אפורים״
מתוך הסרט ״תחת שמיים אפורים״

נשים לב, שפולין, שהדמוקרטיה שלה כבר אינה ליברלית במיוחד, עדיין הרבה יותר מתונה מבלרוס, נותנת מקלט למתנגדי המשטר של בלרוס, ואיפשרה את יצירת הסרט הזה.

באירוע הבא במועדון סולידריות בסינמטק, שיתקיים ב-15.05, יוקרן הסרט האוקראיני "פוטופוביה".

חבר יקום תרבות יואב ויכסלפיש ממליץ

על ההצגה "דזי'גאן ושומאכר – א-ויץ מיט א-שפיץ"

כרזת "דז׳יגאן ושומאכר א וייץ מיט א שפיץ"
כרזת "דז׳יגאן ושומאכר א וייץ מיט א שפיץ"

צמד הקומיקאים היהודים שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, שהחלו לפעול בפולין ב-1927, וסיימו את דרכם המשותפת בישראל ב-1960, זוכים למחווה משותפת של מוטי גלעדי ואנדריי קאשקר בהצגה "דזי'גאן ושומאכר – א-ויץ מיט א-שפיץ" של תיאטרון יידישפיל.

גלעדי (78) מגלם את דז'יגאן,  קאשקר (66) הוא שותפו, שומאכר הממושקף. בין המערכונים מופיעה דורין גלעדי, בתו של מוטי, עם שירים ביידיש, עברית, ואנגלית. הצירוף הנ"ל, מסבירים השחקנים, משחזר את הפשרה של שנות ה-50, שהתירה הצגות ביידיש רק אם צורפו אליהן קטעים בשפה זרה, וכך נמצאה הדרך לעקוף את הצנזורה המפא"יניקית.

הצמד מצטט את צ'ארלי צ'פלין ("יום בלי צחוק הוא יום מבוזבז"), והעלילה מתארת זוג קומיקאים אשר נוחת מהעולם הבא לארבע שעות בלבד (לעומת 2,000 שנות גלות). בזמן הזה (אורך ההצגה כ-100 דקות) הם מנסים להצחיק ומספרים הלצות ומעשיות של הצמד היהודי, כולל סיפור של טעות בזיהוי ("אינשטיין ווינשטיין"), משא ומתן משעשע ("הטרמפיסט"), ועוד.

גלעדי כתב וביים את ההצגה, המוגדרת כ"קומדיה מוזיקלית" (הפירוש – "בדיחה עם שיא"), שיבץ בה שירים ביידיש אשר נחשבים לנכסי צאן ברזל ("ראזשינקעס מיט מאנדלען"), והוסיף קטעים רלוונטיים לימינו, וחיקויי פוליטיקאים וזמרים, כולל ליאונרד כהן וצביקה פיק, כמיטב המסורת הפרטית שלו. כך הוא יצר המשכיות בין העיירה היהודית דוברת היידיש לעיר הגדולה, שבה היידיש נמצאת תחת איום השכחה. ההצגה מלווה בכתוביות תרגום בעברית וברוסית.

 תיאטרון יידישפיל, ברחבי הארץ באפריל ומאי.

הפוסט הקודםשובו של טרי פראצ'ט – שיחה עם אורי מאיר
הפוסט הבאהנבואה על פי הרמב"ם – פרק מספרו של מנשה דובשני ״הרמב״ם חייו ומשנתו״
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה חמישה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020); ״הרחבת המבט״ (2024). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה. בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה, אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שהתמחה בעתידנות. אני בין מקימי עמותת ״יקום תרבות״, וחבר ועד מאז הקמתה, והעורך הלשוני בפועל של אתר העמותה מאז 2019.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 × 1 =