יהלומים בכרמל

למרות תלאות המלחמה, והמצב הבטחוני שהקשה על הפסטיבל האהוב להתקיים כסדרו בחול המועד סוכות, פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40 של חיפה מתקיים בימים אלו בחיפה. הפסטיבל נפתח ביום האחרון שבו נפרדנו משנת 2024, והוא ינעל ב11.1.2025.

לצד שלל סרטי הפסטיבל המשובחים ניתן למצוא יהלומים בינלאומיים, ואף יהלומים מקומיים משלנו, ביניהם "מופע טוטאל" של רועי אסף, עליו אכתוב בהמשך. היום אסקור את סרט הביכורים של הבמאית אגאת רידינגר, "יהלום פרוע", שהוקרן לראשונה בפסטיבל קאן, והיה מועמד לפרסי הלומייר היוקרתיים בצרפת.

במרכז עלילת הסרט עומדת ליאן פוז'י. לליאן בת ה-19, בגילומה עוצר הנשימה של מאלו חביזי, יש גוף מעוצב מפלסטיק, ונשמה של יהלום. היא ילדה-אשה אבודה, מרדנית, ופגיעה, שחיה באזור עני ומוזנח בדרום צרפת, עם אמא לא מתפקדת שלא מעריכה אותה ולא מאמינה בה, ואף מסרה אותה לאומנה בעבר. נראה שגם אחותה הקטנה, שחיה עמן, אינה נמצאת בראש מעייניה של האם קשת היום.

ליאן היא משפיענית רשת שחולמת להפוך לקים קרדשיאן הצרפתיה. בינתיים היא מעבירה את ימיה בטיפוח התדמית הפרובוקטיבית שלה, ובגניבת מוצרים ומכירתם, כדי לממן את ההזרקות לשפתיים והטיפולים השונים שיעצבו את גופה, ויקרבו אותה צעד נוסף אל חלומה להיות אייקון ברשתות. מלבד הגניבות היא מתפרנסת גם כרקדנית במועדונים, בהם היא מבלה עם חבריה על הרחבה, ובבר בשתיית אלכוהול.

למרות החזות המוחצנת שלה, חוסר האימון והזלזול המופגן שהיא סופגת מאמה, וכל הקשיים שעברה במהלך חייה הקצרים – איכשהו ליאן הצליחה לגדל עמוד שדרה, ולשרטט גבולות ברורים מול גברים. ניכר כי הביטחון שהיא בונה, באמצעות הישענות על המראה החיצוני שלה, עובר גם אל אחותה הקטנה, אותה היא מלמדת איך לענטז ככה שאף אחד לא יפספס אותה כשהיא חולפת על פניו. המראה שלה מתעתע. חרף העובדה שהיא מצטלמת בלבוש מינימלי, ורוקדת בצורה מינית, ניסיונה בתחום הזה דל. היא מבינה את החיים – אך לאו דווקא חיה אותם. הפער בין הסקס-אפיל שהיא מוכרת לבין הזיוף שעומד מאחוריו, והמעבר החד בין המסכה שהיא לובשת כשנדלק המסך לפשיטה שלה עם כיבויו – מפעים ומרתק.

ליאן עוברת אודישן חשוב לתוכנית ריאליטי שתזניק אותה אל המעמד שאליו היא נכספת. בינתיים, בזמן שהיא ממתינה לתשובה מהמלהקת, שאהבה את האודישן שהיא שלחה, היא מעלה באובססיה פוסטים לאינסטגרם לקהל מעריציה המתהווה, כמו גם להייטרים שמנסים להוריד אותה ובזים לה. הפער בין הכאוס בעולם הנוקשה ממנו היא מגיעה, לעליצות ושמחת החיים שהיא משדרת בפוסטים שלה, זועק לשמיים. הצימאון שלה להתקבל לתוכנית ולהתפרסם לא יודע שובע. כנראה שגם 50 אלף לייקים לפוסט לא מספיקים כשאמא שלך לא מראה סימנים שהיא אוהבת אותך. את רק רוצה שיראו אותך.

ככל שהתשובה מהמלהקת מבוששת להגיע, ליאן מנסה למשוך יותר ויותר את תשומת ליבה. אם זה בפוסטים שהיא מעלה, בטלפונים, בפטרולים ליד מקום מגוריה של המלהקת, או בסיטואציות הקיצוניות שאליהן היא נקלעת, וגורמות לצופה לחוש ממש חרדה לגורלה. הילדה הדחויה שהיא פוגשת נער שוליים דחוי בעצמו, והחברות ביניהם מניבה הרבה רגש והבנה גם בין השתיקות, כמו גם שברונות לב שלו ושלה. 

האפשרות שליאן תתרסק אל הריסות חייה היא כל כך סבירה ואכזרית. ליאן ממתינה לריאליטי של חייה בעודנו צופים במציאות חייה האמיתית, זו שאינה עוברת את הפילטר המחמיא של האינסטגרם. המציאות החייתית, המחשמלת, המדאיגה והמטלטלת, גורמת לנו לרצות בכל ליבנו שהחלום יתגשם עבורה. הקצב של הסרט כל כך מהיר, עם תנועות מצלמה תזזיתיות שמשקפות את הסערה המתחוללת בנפשה, ומתחוללת גם אצל הצופה יחד איתה. המוזיקה של אודרי אישמעל מסחררת, ויחד עם האנרגיה והקצב החד של הסרט, הצופה חש בה כאילו הייתה דופק פועם בגופו שלו.

"יהלום פרוע", סרט הביכורים של אגאת רידינגר, הביא עמו גם את התגלית החדשה מאלו חביזי, שזכתה בצדק רב לתשבוחות רבות על משחקה, ואף קטפה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל שטוקהולם. הסרט מבקר את תרבות המדיה החברתית, שמעודדת חלומות על תהילה, ומדשנת את צמיחתן של תעשיית הריאליטי וצדדיה האפלים, ואת המחיר שמשלמים ההולכים שבי אחרי כל המוטיבים האלו בעידן המודרני. הרגישות והאינטנסיביות שלו מעלה בנו ביקורת לצד אמפתיה, ושאלות רבות על תרבות, זהות, נשיות, מרד נעורים, זעקה לעזרה ואהבה, ואובססיביות לתהילה. לא לבעלי לב חלש.

"יהלום פרוע", 7.1.25, 13:30 אולם טיקוטין, והחל מה-9.1.25 בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.

מקדימון הסרט