חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על ההצגה "חוקים לחיים"
"חוקים לחיים", הוא מחזה חדש של התיאטרון הקאמרי. משפחה ישראלית מתכנסת לליל הסדר, והיא כוללת 3 דורות: ההורים; שני בניהם עם בנות זוגם; ונכדה אחת. בזמן ההכנות לארוחה ובמהלכה סודות בני המשפחה נחשפים, קשרים נפרמים, כולם עוברים שינוי.
המשפחה הישראלית מאוד הזאת התחילה כמשפחה בריטית במחזה "Rules for living" מאת סם הולקרופט משנת 2015.
ארז דריגס עיבד וביים את המחזה, ויחד עם השחקנים ועם צוות היוצרים הוא מעלה על במת הקאמרי משפחה ישראלית לכל דבר, אשר בו בזמן שומרת על המאפיינים הבריטיים המקוריים. זהו הישג מרשים. התפאורה מושכת את העין: הסלון והמטבח מוקפים במסלול צעידה מוגבה, לאורכו הדמויות נכנסות ויוצאות, מלוות במבטו של הצופה.
7 בני משפחה משתתפים בארוחת החג, כאשר 5 מהם נוכחים כל זמן העלילה, ואילו 2 האחרים, הצעירה ביותר, הנכדה, והאב, זקן המשפחה, מוזכרים בשיחות, עד שהם באים, כל אחד בתורו, לקראת סוף ההצגה, ומקדמים את העלילה בצורה משמעותית.
הדמויות מעוצבות בצורה מופתית. כל אחת מהן, בנוסף לסיפור ולהתנהגות, מאופיינת בחוק פנימי המנחה אותה, בצבע הבגדים, ובכלי מוזיקלי, שמנוגן בהקשר לדמות. המשחק מרתק: נמרץ, מוחצן, פיזי וקולני במידה הנכונה. החוקים האישיים של הדמויות מוקרנים מעל לבמה בצבע של הדמות, והם אף עוברים התפתחות במהלך ההצגה. לדוגמה, מתן, הבן הצעיר, בשנות השלושים לחייו, חייב לשבת על מנת להשמיע דבר שקר, ובהמשך הוא גם חייב לאכול בזמן השקר, הנשמע לא לגמרי ברור, בגלל האוכל בפה.
במהלך ההצגה הקשרים של שלושת הזוגות מתערערים בעקבות גילויים כואבים. הצופה, המתחבר לדמויות בזכות העוצמות המהפנטות שלהן, עצוב ושבור יחד עם הזוגות המעורערים. ואז, בדקות הסיום, מתייצבת בסלון הבית הנכדה, שעד אז הסתגרה באחד מהחדרים עקב חרדה חברתית. היא מאוששת, היחידה שעברה שינוי לטובה. הנכדה היא נבט-שפיות, הדור הבא, ועושה הקפת ניצחון סביב הבמה יד ביד עם אמה.
ההקבלה לאקטואליה בלתי נמנעת. במצבנו העגום של ממשלה רודנית, משטרה אלימה, צבא מותש, מלחמה לא נגמרת אשר מייצרת חללים ואבלים, יש תקווה, שיבוא הדור הצעיר, הנאור, שידיח את הקשישים הנפשעים, כאן ובארצות הברית.
https://www.facebook.com/watch/?v=1017022733527072
" כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אמללה בדרכה שלה" לימד אותנו לב טולסטוי באנה קרנינינה. כן חגית, גם אנחנו חווים את אימללותנו כמשפחה וכעם. גם אנחנו מצפים לגאולה על ידי הדור הצעיר. האם נוכל להתגבר על השקרים שסיפרנו לעצמנו , האם נוכל יום אחד להכיר בסיפורו של האחר. לנסות להתחבר לסיפור שלו ,שלנו ולספר סיפור משותף .אם אנחנו לא נצליח, הדור הצעיר יגשים את חלומותינו. בהצלחה לכולנו.