חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על שלוש תערוכות חדשות במוזיאון טיקוטין בחיפה

בחיפה מערך של שישה מוזיאונים, הממוקמים באתרים שונים בעיר.

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, בשדרות הנשיא במרכז הכרמל בחיפה, מציג בפני הקהל הישראלי את האמנות והתרבות של יפן. המוזיאון נוסד בשנת 1959 ביוזמת פליקס טיקוטין (1893-1986), אדריכל, סוחר, אספן של חפצי אמנות יפניים, יליד גרמניה, אשר מסר למוזיאון את האוסף שלו. עם פתיחת המוזיאון הוקם חבר נאמנים, שבראשו עומדת כיום אילנה דרוקר־טיקוטין, בתו.

מוזיאון טיקוטין – פנינה יפנית על רכס הכרמל – הוא יחיד במינו במזרח התיכון, והיה שנים רבות מוזיאון התרבות היפנית היחיד בעולם מחוץ לגבולות יפן.

בשבת 22.6.2024 בשעה 18:00 התקיימה הפתיחה החגיגית של שלוש תערוכות בו-זמנית במוזיאון טיקוטין.

פתיחת התערוכות החדשות במוזיאון טיקוטין 22/6/24
פתיחת התערוכות החדשות במוזיאון טיקוטין עיצוב יפני היום 100, אור על עור, בנות סושי יפניות 22/6/24

בתחילת האירוע הוקרן באולם המוזיאון סירטון התמיכה במאבק לשחרור החטופים “1000 נגנים קיסריה”, כי נושא החטופים נמצא בליבנו פנימה, וחשוב תדמיתית כלפי נציגי שגרירות יפן, שנכחו באולם. את הקהל הרב של שוחרי אומנות בירכו יותם יקיר, מנכ”ל מוזיאוני חיפה, יונה יהב, ראש העיר חיפה, מר יוסוקה אראי, כבוד שגריר יפן בישראל, וד”ר אתי גלס גיסיס, אוצרת התערוכה.

שתי תובנות מהטקס המרגש:

  1. קיום תערוכות חדשות בזמן מלחמה תומך ברוח האדם ומביע ביטחון בהמשך חיינו כאן.
  2. כמה חשובה המשך תמיכתה של יפן בישראל בעת הזו של גל עכור של האנטי-ישראליות בעולם!

התערוכה “עיצוב יפני היום 100” הובאה לישראל באדיבות קרן יפן. היא כוללת 110 פריטים של עיצוב יפני מנקודת מבט של ימינו, המאורגנים לפי 13 קטגוריות: רהיטים; אלקטרוניקה; בריאות ורפואה; תקשורת; חיי יומיום; כלי שולחן ובישול; תחבורה; אדריכלות; ועוד. התערוכה מתפרשת בחלל המרכזי של קומת הכניסה, והיא מעוצבת בצורה אסתטית-אלגנטית עם הסברים בהירים ליד כל מוצג.

דוגמת עיצובים יפניים במוזיאון טיקוטין
דוגמת עיצובים יפניים בתערוכה “עיצוב יפני היום 100” במוזיאון טיקוטין

על פני הקומה השניה, בין האולם לבין הקפיטריה, על הקירות, ועל המחיצה המאווררת מול החלון, מעל שולחנות הסועדים, תלויים צילומים של חדוה רוקח מהפרויקט הייחודי שלה “בנות סושי יפניות”. זהו פרויקט, שכולו התנדבות, נתינה, שיתוף פעולה, יופי, וטעם. מיקום התערוכה הולם להפליא את חדוות היצירה של בנות הסושי ושל חדווה הצלמת.

בנות סושי יפניות במוזיאון טיקוטין 1
מתוך התערוכה “בנות סושי יפניות” במוזיאון טיקוטין
בנות סושי יפניות במוזיאון טיקוטין 2
מתוך התערוכה “בנות סושי יפניות” במוזיאון טיקוטין

 באתר המוזיאון ניתן לקרוא את דבריה של חדוה רוקח על הפרויקט, הכתובים בשפה פיוטית מפעימה:

“ביום שישי 19 בינואר 2024 התכנסו 6 ‘בנות סושי יפניות’ (קאורי, נעמי ע’, יורי, ממי, ארי, ונעמי ש’) להכין סושי עבור החיילים בחזית… על מנת לפנק את החיילים, להעניק להם מזון שהן מיומנות בהכנתו, ושאותו הן נוהגות להכין לבני משפחותיהן. בעת הכנת הסושי שררו בין הנשים הרמוניה וסדר שהקסימו אותי. הפעולות המתואמות, האקרובטיקה העדינה של אצבעות נעות בחינניות על גבי אצות, וההבנה ששררה ביניהן בשתיקה, בצחוק, ובדיבור, היו יפים בעיניי. כמו גם הסינרים המגוהצים והמטפחות היפניות שחבשו לראשיהן. שש נשים, שישה סיפורי חיים מלאים בהכרעות, פחדים, ותקוות… הנשים החליטו לקשור את גורלן בגורל בני עמי ולגלות סולידריות גם בעת הקשה והמורכבת הזאת. על מעשיהן משוך חוט של חן, חסד וקסם. כולי תקווה שדרך מבחר הצילומים המוצגים כאן הצלחתי להעביר את מכלול התחושות והרשמים שחשתי במהלך הזמן הקצר בו שהינו יחד”.

בנות הסושי גם נכחו בפתיחת התערוכה והצטלמו על רקע הצילומים.

בנות סושי יפניות בפתיחת התערוכה בטיקוטין. צילום אלכסנדר צלניקר
3 בנות הסושי היפניות בפתיחת התערוכה ״בנות סושי יפניות״ במוזיאון טיקוטין. צילום אלכסנדר צלניקר

התערוכה השלישית, “אור על עור” מורכבת מצילומים בשחור-לבן של מיכאל סלע – צעיר ישראלי, יליד 1998, אשר מגיל 17 מתעד את מסעותיו בעולם עם מצלמת פילם. מאז 2019 הוא מתגורר ביפן.

כפי שכתוב באתר המוזיאון, תצלומיו של מיכאל סגל הם אמצעי ליצירת קשר עם מציאות אחרת, יפנית רחוקה, אבל מאידך אינטימית מאוד. הוא מכיר את רוב האנשים שהוא מצלם, והצילום עבורו הוא הנצחת רגעים קטנים במחיצתם.

לצד נוכחותם של אנשים, בולט ביצירתו אלמנט האור. סלע מצלם מגע של אור על עור בתשומת לב לאלמנטים של גיאומטריה, רמיזה, רומנטיות, שבריריות, אסתטיקה, אנושיות, ועוד.

מתוך תערוכת ״אור על עור״ במוזיאון טיקוטין.
מתוך תערוכת ״אור על עור״ במוזיאון טיקוטין.

התערוכות יוצגו עד ל- 26.11.2024.

נייחל לזמנים של תרבות ואמנות בלא מלחמה, בהם החטופים יחזרו לבתיהם ויוכלו לבקר במוזיאון טיקוטין.

הערה: כל הצילומים ברשימה הם של חגית בת-אליעזר, מלבד הצילום של 3 בנות הסושי היפניות, שנכחו בפתיחת התערוכה, שהוא של אלכסנדר צלניקר, כפי שמצוין בכותרת הצילום.

הפוסט הקודםאסופת השירה “נוכח מלחמת חרבות ברזל” בשפות שונות
הפוסט הבאמבצע ארנון ומבצע יונתן
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. תודה רבה חגית על הכתיבה וההתבוננות הרגישה שלך. שמחתי מאוד לראות אותך בפתיחת התערוכה 🙂 שיהיו ימים טובים לכולנו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × 2 =