הסטודיו הוא בית יוצר לתיאטרון מקורי ובית ספר למשחק, השוכן בבית הכט במרכז הכרמל בחיפה, בניהולו הנמרץ של יונתן שוורץ. ל”סטודיו” תכנית מופעים עשירה.

ביום חמישי 3.11.2022 התארח במקום אריאל קריז’ופולסקי, המנהל האמנותי והמייסד של תיאטרון La Panim. הוא בוגר הסטודיו למשחק “ניסן נתיב”, שחקן, מורה למשחק, במאי, מחזאי, מלחין, ומדובב. תיאטרון La Panim הינו תיאטרון ישראלי עצמאי, אשר מאז 2013 מעלה הצגות עפ”י מיטב היוצרים של הספרות העולמית, דוגמת אנטון צ’כוב, ניקולאי גוגול, הינריך בל, ז’אן קוקטו, ולדימיר ויסוצקי, וגם מחזאות ישראלית, מקורית וצעירה, כמו קרן קלימובסקי ובוריס קריז’ופולסקי.

אריאל מגיע לחיפה עם הצגת היחיד על פי “אדרת” של ניקולאי גוגול, בה הוא עשה הכול מתוך העקרון של “מעבדת תיאטרון”: הוא תרגם את הנובלה, עיצב את התפאורה, את התאורה, עשה את הקטע של וידאו ארט, הלחין את פס הקול, הקליט את קולות הרקע, ביים, עיצב את הכוריאוגרפיה, את קטעי הפנטומימה, ומשחק את הפקיד הנידח ביותר בסנקט פטרבורג, והמפורסם ביותר בעולם – אקאקי אקאקייביץ’.

כרזת הצגת היחיד ״אדרת״
כרזת הצגת היחיד ״אדרת״

הסיפור “אדרת” של גוגול, הנחשב לפסגת יצירתו הספרותית, כתוב בגוף שלישי, וכולל מספר לא מבוטל של דמויות-משנה. אריאל עיבד את הנובלה להצגת יחיד בגוף ראשון, בתרגומו, בעברית תמציתית, מדויקת, ונוגעת ללב, כשמשקלה של כל מילה שנאמרת רב, על רקע התנועה והפנטומימה עשירות המבע. השחקן לבוש בבגדים לבנים ומוקף מגזרות נייר לבן, המדמות את השלג הפטרבורגי התמידי. המשחק של אריאל ממחיש את האווירה הכללית של הצלחה מסוימת של הגיבור, על אף אפרוריותו. הוא מתמיד בעבודתו, ואף מקבל בונוס גדול מהמצופה, שבהחלט מזרז את הגעתו לסכום של 80 רובל, מחירה של אדרת חדשה מיוחלת. הוא מתכנן בקפידה את צמצום ההוצאות, ועומד בתוכנית.

תכנון צמצום ההוצאות
תכנון צמצום ההוצאות

אקאקי חוסך פרוטה לפרוטה, כמעט מרעיב את עצמו, אך שורד, ועולה בידו לשלם בעד האדרת החדשה. לחייט מוּסר עבודה גבוה: תוך פרק זמן קצר הוא מביא את האדרת החדשה, היפה והחמה אל ביתו של אקאקי, מוקדם בבוקר, לפני צאתו ללשכה, והנה היא בדיוק לפי המידה. המרוץ אחרי האדרת ממלא את הגיבור בהתלהבות של דבקות במטרה, הציפייה מתוקה. יום קבלת האדרת החדשה הוא היום המאושר בחייו, והגיבור ממצה אותו עד תומו. יפה שהמילה “אדרת”, כמוה כמילה המקורית ברוסית (Шинель ) היא במין נקבה, ובחלומותיו של אקאקי האדרת מופיעה כחברה קרובה, אף בת-זוג. האדרת מוקרנת בפינת הבמה כחלום, כהזיה.

האדרת המוקרנת
האדרת המוקרנת

וכשהיא מגיעה, נלבשת בפנטומימה מעל לבגדיו הלבנים של הגיבור. הליכתו ברחובותיה של פטרבורג, עטור באדרת, הופכת להיות זקופה, מתונה, ללא חיפזון, ללא צמרמורת, שאפיינו את דרכו המסויטת באדרת הישנה, השחוקה, הקרועה. כי הרי, כפי שגוגול כותב מפורשות, האויב הגדול של המתפרנסים בדוחק בעיר הוא הקור הצפוני המקפיא. נראה, שניקולאי גוגול עצמו, שגדל באוקראינה הדרומית, הממוזגת, סבל מהצינה הפטרבורגית, ותאר את העיר כקודרת, עוינת, חורפית תמיד, כמו פסחו עליה עונות השנה.

שמחתו של אקאקי הייתה בת יומה. כפרפר שנשרף בלהט המנורה. בדרכו הארוכה, הלילית הביתה, לאחר מסיבת חנוכת האדרת בביתו של פקיד גבוה, עמיתו ללשכה, במהלכה שתה מספר כוסיות שמפניה, לה לא היה רגיל, האדרת נשדדת באלימות, כפי שמודגם ע”י אריאל בפנטומימה רבת מבע. אקאקי המובס, שבור הלב, וקפוא העצמות, מטולטל לאחר מכן משוטר לשוטר, בניסיון לקבל עזרה במציאת האדרת, עד לשוטר רב המעלה, שנוזף במסכן ומגרש אותו בבוז. אקאקי המדוכא מוותר על החיפושים, לוקה בהצטננות ומת: אריאל קובר את עצמו תחת ערמת מגזרות הניר, אותן הוא אוסף מסביבתו, בשוכבו על הרצפה, במשיכות איטיות, סופניות.

ניתן לומר שגוגול הסופר הוא “ריאליסט עם טוויסט” לעבר המיסטיקה. רוחו של הפקיד המת, שנשדד בחייו, משתוללת ברחובות הליליים של העיר הקפואה, חוטפת את האדרות מכתפיהם של העוברים והשבים, ומטילה אימה על תושבי העיר, עד שהיא מתנקמת בבכיר השוטרים, שהשיב את פניו ריקם. קפיצתו הפתאומית של אריאל מתוך הערימה הלבנה, שכיסתה אותו כליל, בדמותה של רוחו הפרעית של אקאקי, מבהילה את הצופים.

לאחר ההצגה אריאל-אקאקי התיישב על הבמה מול הקהל, ותוך כדי הסרת פאות הלחיים המאפירות ושאר האיפור של הדמות, חזר להיות אריאל השחקן. הוא סיפר על תהליך העבודה המורכב על ההפקה, בה הוא עשה את הכול בעצמו. הצופים, שרבים מהם הכירו את הסיפור של גוגול, וראו עיבודים קודמים שלו לתיאטרון ולקולנוע, הגיבו בהתלהבות, עד כמה היו מרותקים לאקאקי היחיד, המרכזי, שנשא על גבו את אדרת העלילה.

ההזדמנות הבאה לעקוב אחר תלאותיו של אקאקי בגילומו של אריאל קריז’ופולסקי היא ב- 11.1.2023 במרכז תרבות אניס ביפו.

תגובה אחת

  1. מעניין ומרתק; תודה לחגית שתיארה כה יפה והידד לאריאל, שנטל על עצמו משימה תרבותית מן המעלה הראשונה.
    סיפור מופתי שהתוודעות אליו בדרך הזו תורמת להבנת עומקו.
    צדוק

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − 2 =